וקח בחשבון שהן מאוד רגישות

זאת התורה על הרגל אחת

רוב האנשים שאני מכיר עם טקט..

מה לא אומרים? לא מעירים הערות על מראה חיצוני ובכללי דברים שעלולים לפגוע(בכל אחד)

זה יכול מאוד להועיל.

אנחנו באמת לא עושים בכוונה.

מעבר להבדלים בין בנים לבנות צריך לקחת בחשבון גם

הרקעים השונים. טקט, לפעמים הוא מושג יחסי.

בכל אופן נשמח לשמוע ולראות עוד כהנה וכהנה דוגמאות.

נ.ב

למיטב ידיעתי גרביים לא יכולים (!) להרוג, אא"כ...

אא"כ... לא חשוב.

איך הרגשת עכשיו?

זה בערך מה שהוא מרגיש...

זהו. מהיום תהיו ילדות טובות.

להסתכל על זוגות אחרים בבית-קפה... או להסתכל בצורה שזה נראה שאתה מסתכל עליהם - עדיף להתמקד בבת\בן השיח.

אבל אני לא נתקלתי כל-כך במקרים של חוסר טקט בפגישות (אם כבר, אולי אני הייתי חסרת טקט לפעמים ), ובאופן כללי לא נראה לי שנתקלתי בחוסר טקט מבנים יותר מאשר מבנות.

או להסתכל על זה שחוצה לפניך את הנהר בסקרנות אם הוא יצליח או שהוא יטבע ומה יעלה בגורלך? 

אבל צודקת, זה נשמע חוסר טאקט

אמור להיות לך מישהי אחת בעולם עכשיו שאמורה לעניין אותך...

פשוט להיות 100% ולהקשיב..

במיוחד עכשיו בעידן הווצאפ.

זה פשוט מחרפן לדבר עם בנאדם בזמן

שהוא בינתיים עמוק בתוך שיחה עמוקה עם מאן דהוא..

במסעדה כלשהי בארץ, נמאס לבעל המסעדה מכך שרוב מוחלט של הלקוחות שמגיעים אליו שקועים חצי מהארוחה בפלאפון שלהם.

הוא יצא במבצע אמיתי שעובד, כך מסתבר - לקוח שיפקיד את הפלאפון שלו בחנות עד לסוף הארוחה (עם התחייבות שישמרו לו כמובן והכל...) וכך יצא שלא ישתמש בפלאפון כל משך האוכל - יקבל 50 אחוז הנחה אוטומטית על מה שיזמין.

ענק, אה?

איזה חמוד שהוא עושה סדרת חינוך ללקוחות שלו..

ברצינות, 

כל הטיפים "איך לא להיות חסר טקט" באמת מועילים?

אם אני הייתי בצד שלכם,

היה קשה לי לשנות מהטבע שלי ולהגיד משהו שאני לא,

או לעשות משהו שאני לא באמת חושבת..

יצא לי פעמים ספורות להיות  מואשם בחוסר טקט

למרות שעשיתי את הדברים בשיא התמימות

(כבר סיכמנו על זה שאני כזה, כן?) ובשיא 

הטבעיות. אז אשמח לדעת מה מקפיץ את אוזניהן

ופותח את עיניהן לרווחה, על מנת לחסוך את המבט

המבהיל (מפעם אחת שחוויתי אחד כזה - כן...

הוא היה מבהיל!! אמאללה!!).

עם זאת ייאמר ברורות שלפעמים מתעורר יצר השובבות

ואני מחסר את עצמי בטקטיות לדעת...

עדיין לא 'זכיתי' לעשות את המבט הזה..

2 הסתייגויות:

1. אני לא זוכרת שסיכמנו שאתה תמים. (אהם אהם)

2. זה מקסים שיש לך את יצר השובבות לפעמים, אבל למה בדייטים??

יותר נכון - שלא יזכה זה שלצידך...

בנוגע להסתייגויות:

1. אני זוכר ודי בזה.

2. את יודעת איזה משפט הוא משפט מפתח בתורת חב"ד,

על תאווה לא שואלים שאלות! (זה נאמר בהקשר לעניין מאוד

נעלה ונשגב שנוגע לשורש הכל).

לא יודע באמת. אני בד"כ שם אותו על שקט כשזה לא מתאים.

אך לפעמים הוא דוחף את אפו.

מה גרם לאותה אחת לפתוח את עיניה בצורה כ"כ..?

כנראה קיבלתי בלאק אאוט מההלם.

אמנם אני זוכר משהו מעורפל, ולמיטב זכרוני זה

לא היה מי יודע מה, אך לה קרה מה שקרה מזה.

יצויין שעוד באותה פגישה התנצלתי וגם בשיחה שלאחריה.

היא אמרה שהיא הבינה אותי. עד היום אני תוהה

אם פיה וליבה היו שווים.

את המעט שאני זוכר כמובן לא אוכל לחשוף במסגרת הזו

שמא גם היא כאן, וכבר ידוע ש"עיניה משוטטות בכל הארץ".

http://www.hebrewbooks.org/52190

אם הדברים שם טרוויאלים לך, מצויין

זה אמור להיות ככה

ואם לא,

אז תפנים אותם

זה מאוד יעזור

נראה מעניין..

|מעיינת|

והיא ממש מומלצת..

זה דברים ברורים אבל אולי לא תמיד שמים לב אליהם..

והם ישבו אחת מול השני והיא שמה לב במהלך הפגישה שהוא מגניב מבטים למעלה, אחרי כמה זמן היא מסתכלת היא רואה שיש טלויזיה תלויה על הקיר ודלוקה על ערוץ לא הכי צנוע, היא חתכה במקום..

לזה אני קורה חוסר טקט

שתיים רעות עשה עמי. וד"ל.

לק"י

לאחותך או לבחור?

איך את היית מגיבה במקרה כזה?

לק"י

ובוא נגיד, שזה לא הטעם שלי בחור שמסתכל על חוסר צניעות.

אבל לא נראה לי שזה חוסר טקט.

מעשה כזה באמצע פגישה זה בהחלט חוסר טקט לדעתי..

+לחץ מהפגישה/ לא יודע את חוקי הדייטינג ובום הוא כבר לא איתה.. 

אז אחד מטייס, אחד שותק "שתיקה מחברת" ובעצם מטייס ואחד מחפש יהלומים באף. אז אחד הסתכל בטי וי.. יכול להיות שפגישה באיזה פארק היתה יכולה להיות מוצלחת

שבאמצע פגישה במקום להתייחס לבחורה נועץ מבטים בתוכנית לא צנועה, זה גועל נפש וחוסר טקט, אני לא רואה שום הצדקה לזה, בחור נורמלי היה מבקש לעבור מקום או לפחות להתחלף...

היא חוסר טאקט.

וזאת דוג' טובה...

או שיש או שאין  (טקט)

אפשר להגדיר את זה גם ככנות, ישירות, בלי מחסומים.. יש בנות שאוהבות את זה. אל דאגה.

חשוב ביותר ובכלל הפורום הזה..... והחבר'ה .....חבל'ז...אין דברים כאלה!!!!!

בתחילת קשר,מומלץ לא לדבר "עלינו", על "הילדים שלנו", אפילו לא ברמה תיאורטית

זה מביך וסתם מכניס ללחץ

עדיף לדבר על מה כל אחד רוצה\שואף

גם אם ברור לך שזאת הבחורה איתה אתה רוצה להתחתן, אל תלחץ עליה בשום פנים ואופן!

תנסה לגשש מה היא חושבת ואם היא צריכה זמן תתן לה אותו (אם היא מורחת אפשר לערב את השדכנית לברר אם זו סתם מריחה או שהיא באמת צריכה את הזמן)

ואל תציע לה אם זה מוקדם מדי (אחת מהפגישות הראשונות) אלא אם כן היא בטוח רוצה!

אני פשוט שמעתי (ממקור ראשון ושני) על סיפורים בהם הבחור לחץ-

באחד הבחור הציע לבחורה נישואין בפגישה הרביעית, ומרוב לחץ היא כמעט הסכימה וכבר לא היה לה שיקול דעת נכון גם בהמשך הפגישות עם אותו בחור, אחרי שהוא נתן את הזמן להחליט (ברגע האחרון שלפני הארוסין הבחורה אמרה שלא, למזל שניהם, אבל זה השפיע עליה בפגישות עם בחורים אחרים שהיא התקשתה הרבה יותר להחליט)

ובסיפור השני הבחור לחץ, והיא הסכימה והם התחתנו והתגרשו (אחרי שהיה להם ילדים)

אז בתחום הזה תיזהרו ממש! (וזו בעיה של גברים, כי הם מחליטים בשכל לעומת נשים שצריכות להחילט ברגש ולכן צריכות שיבנה אצליהם משהו ברגש)

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!