וגם שריטה חדשה בהתאם לשירשור....

לעלות רק על טרמפים שווים..:-P

וג'יפ של צהל

למזלי הוא היה ריק

כל בוקר אני בוחר את השיר/שניים/ובמקרים נדירים שלושה היומיים.

את משלמת חשבון חשמל בדולרים? 

<צ>

ידעתי שבטוח יש אבל לא הצלחתי להיזכר. עכשיו נזכרתי בכמה. כי כולן קשורות לגועל מכל מיני דברים.

מאכלים אדומים (אבל עגבניות זה בסדר רוב הזמן. זה הכרחי להבהיר זאת בגלל השריטה הבאה),

הגרעינים והמיץ של העגבניה (מוציאה הכל לפני השימוש),

כל דבר שהוא הרבה חורים או הרבה בליטות צפופים - דוחה אותי ברמות. למשל - גוש פלסטלינה או מחק שניקבו בצפיפות עם קצה של עיפרון או עם מחט... או הגזע של כוריזיה בקבוקית.

בא לי להבין מאיפה זה הגיע

יוו

רוצה להיות הפסיכולוגית שלי?

ותתני לי מבחני רורשך! וכאלה!

הו, פעם... פעם היתה פסטה בתוך סיר על האש. פסטה פנה נראה שקוראים לזה - הצינורות הקצרים. ואז, איכשהוא כל הפסטה נעמדה בסיר בצורה אנכית, כך שמה שראו היה הרבה חורים צפופים. גועל נפש. זה כל-כך דוחה שזה מושך להסתכל על זה מצד שני. אבל דוחה.

למרות שזה לא באמת נכון לקרוא לזה שריטה. זה פשוט יוצא דופן.

אבל האמת היא שקשה לי להאמין שאין שום דבר!

רוצה לעשות עליי ציפיות כדי לאתר שריטות?

ובכלל, אני מתנגדת באופן כללי לסגירת פקקים

עדיין יש מישהו בקהל שרוצה להתחתן איתי?

אבל את הפקק של הקולה אני מבקש שתסגרי!!

|גיבורה|

ריבונו של עולם,

באתי להפיל תחינתי לפניך, בלב נשבר ונדכה, ואת חטאי אני מזכירה היום, ומבינה אנוכי, ביתך הקטנה,

כי כאשר חטאתי בסגירת פקקי השמן, השמפו, משחת השיניים, ועוד רבים הפקקים אשר לא עלה בידי לסגור וכאן אין המקום להאריך, וכאשר הפרדתי בין הפקק לכלי, כך גרמתי אולי, כשחושבים על זה לעומק, לזה שהמכסה שלי נעלם מנגד עיני,

ולכן אקבל על עצמי בלי נדר ברחמיך המרובים לסגור את הפקקים של כל המכסים כך תמציא לי את מכסה הסיר הראוי לי משורש נשמתי בקרוב ממש, ואזכה להקים איתו את ביתי ומטבחי אשר שם יהיו אינספור סירים ומכסים כיוון שאני הולכת בעז"ה לבשל מה-זה מלא, ונזכה להוליד עוד בנים ובנות סירים וסירות מכסים ומכסות.. אמן"

באיזשהו שלב לא הבנתי כבר מה אני כותבת

שוברת, אדירה את!

הודעת לנ"ו כזאת בפורום צמ"ע?!

בושה

אולי אני רק אציץ ואכבה את המסך בבהלה

|נאנחת|

שנלך לישון?

בוגדת!!

שאני אמצא כמה פעמים את השתמשת בשורש ח.ת.ן בפורום זה??

ואילו אני מה, סה"כ כותבת קטע אומנותי -ספרותי - לירי

על סירים ומחבתות,

וככה מאשימים אותי בחוסר גבולות.

אין צדק.אין!

לנצח!!!

יאללה בנות יאללה!!!

ולמה לא קיבלתי הזמנה בדואר??

צו 8 וזה... 

יש נלחמים ויש כאלה שיושבים בבית וקוראים תהילים.

אתה תשב בבית ותקרא תהילים כי בעצם אני מעדיפה לא לגלות לך מה מטרת המלחמה.

|חושש לחייו|

|בורח|

הכל חוץ מזה היה מובן ומקסים.

המיטה קוראת לך

שומעים אותה עד כאן 

אתה מגרש אותי לארץ זרה? כי מה? כי אני לא בצבע עור שלך? אתה בורדו ואני סתם שחורה?

אהה??

בנים

מסרתי את המלצתי

אמן! 

אין לי שריטות 

יא בררנית!

קמה כל שעה?

שיהיו לך ילדים בעלך יהיה מאושר

אני הייתי מכורה לרוטר, מכורה!

שלוש דקות

והודעה תימסר למשפחתו ...

|טורף|

לי בחילה

ונפשי, ל ***** זה עוד לא הגיע.. מסתבר שאנחנו חיים בנתק, ואם אלו החידושים, טוב שכך..

את רוצה שאביא לך? 

באופן קבוע

אתה רוצה לחסל אותי סופית, אה?

זה אחלה כסף 

להשכיר פה דירה לא יספיקו הפיצויים 

גם כן, ירושלים..

|נאנחת|

עכשיו נעשיתי עצובה

זה הרבה פיצויים!!!

אני סנופקינית הנודדת!

לטיפולכן 

אבל רק כשאני לבד וזה במקום שאין סכנה שעובר אורח ישמע אותי ויזמין אמבולנס (או לחלופין יעדכן את כל תוכניות הריאליטי מוזיקה שבחיים לא יזמינו אותי לאודישן . אבל גם ככה לא הייתי הולך )

אבל תוכלו לראות אותי בתחנות האוטובוס (דווקא אז) נשענת ומזמזמת ושורקת, לפעמים גם פורטת עם הרב קו...

אה, ויש עוד שריטה, שהיא בטוח כזו. תמיד אני מחפשת איפה הפעמון ברכבת קלה. תמיד.

אני מכורה למקלות אוזניים..

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה