עברו שישה שבועות אבל לא מצאתי זמן.. אז ככה:
בהיסטוריה שלי אני אחרי שתי לידות קיסריות ותמיד חלמתי ללדת רגיל הפעם למרות הסיכון ולמרות ההתלבטות הרבה.
ניסיתי בכמה בתי חולים וכולם אמרו לנו לא מוחלט.
בשבוע 38 אחרי שכבר קבעתי תור לניתוח קיסרי מתוכנן החלטתי שאני נותנת צאנס נוסף קבעתי תור אצל דוקטור אילן הלוי שמקבל בפרטי ואח"כ יולדים בלניאדו. הגענו אליו ולפי הניתונים ודוחות של ניתוחים קודמים הוא נתן סיכוי ואמר שזה אפשרי
חזרנו הבית התלבטנו המון אבל באותו שבוע גיסי התחתן היינו עסוקים בחתונה וכבר הגיע לו שבוע 39 תמיד אמרתי שאחרי החתונה נחשוב על זה יותר רציני נכין תיק לידה נתכונן יותר טוב באותו שבוע עשינו לגיסי שבע ברכות וכנראה שהתאמצתי מידי למצוה שבבוקר יום שישי של שבת חתן הרגשתי קצת מוזר לקחתי את הבן שלי לגן ופתאום באמצע הגן פלופ פלופ ירידת מים... קצת פאשלה לא נורא חזרתי הבית בשיא הלחץ התקשרתי לדוקטור אין מה לדאוג בשעה טובה שיהיו צירים צפופים נדבר.. בינתיי אין מה לבוא..
אנחנו מתארגנים לשבת חתן עם ירידת מים וגם להכין תיקים לבית חולים לילד שבבית ובנוסף לפנות את הדירה לאורחים מהמשפחה לשבת.
טוב חפרתי בקיצור בלילה של ערב שבת אחרי הארוחה הרגשתי שממש כטאב לי ואני לא מסוגלת לסבול התקשרנו לרופא והוא אמר לבוא אליהם לבית ( יש להם מרכז לידה טבעי מהמם)
הגעתי בשבע בבוקר ובאורח פלא הצירים נעלמו כלא היו אבל פתיחה שתיים אני התאכזבתי חשבתי שאני כבר בלידה אח"כ הבנתי שזה לא מתקרב לכאבים של צירי לחץ חח.
החלטנו שהולכים לישון אחרי לילה שערים רדמתי ומידי פעם צירים. קמנו עשינו הליכה בכל הישוב ירדנו לים זה בנתניה טיילתי על החוף נהניתי אבל ברחו להם הצירים ןזה היה מאכזב במוצאי שבת הלכנו למסעדה טיילנו בעיר ופתאום צירים חזקים התקשרתי באו לאסוף אותי הייתי בטוחה שזהו.. בודקים פתיחה 4 אי אפשר לעשות שום זירוז לא טבעי כי אני אחרי שתי ניתוחים טוב מעייפות אני מרדמת סובלת מצירים קצת מקלחת חמה מתנוענעת מעבירה את הלילה בבוקר נבדקים פתיחה 5 אבל שום צירים צפופים קצת מייאש. יורדים שוב לים עושים הליכה שעתיים שתיתי פרחי באך אפילו ניסיתי חוקן שום כלוםץ
הדולה המקסימה שלי שזו אישתו מחליטה שנכנסים לבריכה ועושים רפסולוגיה השעה 6 בערב אם עד 9 לא מתקדם כלום קבעתי לך דיקור.. (אל תשכחו שזה הרבה שעות עם ירידת מים עד הלידה 60 שעות.)
נכנסים לבריכה אוירה רגועה שתי דולות מדהימות אחת מציפה אותי השניה עושה לי רפסולוגיה ופתאום באמת מגיעים צירים ומרגע לרגע נעשה יותר כואב אני מעבירה אותם בבריכה משתדלת להתרכז כמו שלמדתי מסתובבת נושמת השעה שבע וחצי הדוקטור בא לבדוק פתיחה והנה 8 אני בוכה שאני רוצה אפידורל ובואו נצא לבית חולים מנסה עוד קצת במים ולא מסוגלת מרגישה לחץ חזק לשירותים יוצאת מהמים ולא יוצא כלום מתלבשים נוסעים עם צירים מטורפיםשבדרך מרוב כאב אני לא צועקת אני פשוט בוכה והן מעודדות אותי שאני גיבורה ותכף זה יגמר ואני מתנחמת שאני מגיעה ואני לוקחת אפידורל אבל יש לי רעידות בכל הגוף אז איך אני יקח זה מה שהטריד אותי הגענו לבית חולים נסיעה של חמש דקות השעה רבע לשמונה חדר לידה מוכן לי ואני צועקת שיביאו מרדים אני לא עולה למיטה עד שהוא מגיעה אני גם לא מצליחה לעלות מהצירים החזקים בסוף השתכנעתי לעלות רק לבדיקה אני עולה ובקושי פותחת את הרגלים פתאום לחץ מטורף נתתי צעקה קטנה ופתאום שמעתי הנה זה בחוץ עוד לחיצה וזהו.. ואז היה בכי מתוק שלא האמנתי שילדתי כי אני עוד נעולה על המרדים שאני ילד בלי אפידורל? ובקושי תפר קטנטן שהתלבטו אם לעשות אותו..בעלי לא הספיק להיות בלידה כי הוא עדיין פתח תיק רצו לקרוא לו וביחד ראינו איך ניתקו את חבל הטבור ושמו אותה עליי שאני כל הזמן צועקת ילדתי ילדתי לא האמנתי אף פעם לא ילדתי רגיל לא זכיתי להרגיש ששמים את התינוקת עליי לראות את חבל הטבור להיות עירנית בכלל שתים היו חירום בהרדמה זה היה הרגשה מדהימה ולידה מדהימה לא האמנתי דמיינתי שהלחיצות זה שלב של בערך שעה והייתי בקושי עשר דקות בחדר לידה הדולה אמרה שיכולתי כבר ללדת אותה באוטו כי כל הזמן הרגשתי שיוצא לי משהו אבל לא ידעתי מה ההרגשה.. בשעה שמונה ודקה נולדה נסיכה אמיתית וכ"כ רציתי בת לא שאלנו כל ההריון כי פחדתי להתאכזב והגיעה הבת המקסימה שלי בלידה מדהימה שעד עכשיו אני לא מעכלת שכמעט גמרתי את זה בקיסרי מתוכנן.. הודו להשם ולרופא המדהים ולדולות שהיו איתי ועודדו אותי לאורך כל הדרך.
יש לי מלא מה לומר אבל מרגישה שזה יצא ארוךךךך אז אעצור כאן ..
אבל בכל זאת).