שסליחה זה מול הקב"ה

ומחילה זה מול בנ"א

נדמה לי שהוא אמר לי את זה בשם הרב יעקב אריאל שליט"א.

"סלח לנו אבינו כי  חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו"

שחסדי הים גם הסביר את ההבדל ביניהם

למה להיות גָזְענית?

מילה ספרדית כבדה, אם כי יצא לי לראות אשכנזים שמשתמשים בה.

צריך ח' גרונית טובה כדי להגיד את זה..

אי אפשר סתם לומר מחילה...

(אשכנזי)

שני ביינישים מתווכחים על סוגיא בגמרא.
אחד מהם נסחף בהסברים ופילפולים, תנועות ידיים ומה לא... והפליג למחוזות רחוקים
עד שהשני הצליח להשחיל: "די! מה אתה חופר?"
מה עונה הבייניש הנבוך? "מחילה, מחילה..."

(שמעתי מהרב הנדלר משעלבים)

כל פעם אמר כשהיינו אומרים במחילה, שמחילה זה רק לעכברים...

לפעמים יוצא

|מסתפרד|

ואני אשכנזי (אבל אולי החצי המרוקאי שלי השפיע? )

אם אתה חצי אשכנזי וחצי מרוקאי למה אתה אומר שאתה אשכנזי?

(עייני בקידושין (סו: ) וברש"י שם, ובב"ב (קט: ) ועוד).

ד.א

הבטחת לנו # # #

ואם כבר עסקינן בזה,

כידוע, שם משפחתו של רבינו האר"י ז"ל היה 'אשכנזי'.

אמנם אמו הייתה ספרדייה ממשפחת פרנסיס שמקורה

במצרים.

וזה כנראה גרם לו לחת"ס, במחכ"ת, לטעות, שכתב לפחות

פעמיים בשו"ת שלו שהאר"י היה ספרדי, ולא היא.

עכ"פ, מכלל הדברים למדנו שמנישואי תערובת (לא לקפוץ!

לי מותר!) יוצאים פירות משובחים לא רק גנטית, אלא גם

רוחנית (ויש לי איזה תזה למה זה כך, אך כיוון שהיא רק בגדר

תזה, אשמור אותה לבינתיים אצלי).

לגבי הערת האגב:

אכן אכן. הנני מוקף חבלי טרידין למעלה ראש. ואיך אמר התנא:

לעולם הוי אומר לכשאפנה אשנה (לא לעיין שם).

פשוט מאסיפת מידע מן הגורן ומן היקב.

זה לא משנה איפה נולדת! ברגע שאתה מגיע לקהילה, אתה נטמע בקהילה.

כיון שהאר"י עבר לגור בצפת, הוא הפך להיות ספרדי (כנ"ל הרא"ש)

יש תשובה של הב"י באריכות שהולכים אחרי רוב העיר, ויש איסור לא תתגודדו להישאר במנהגים של המקום שבאת ממנו.

וכן פסק הח"א במשפטי ארץ שמי שעולה לא"י נהיה ספרדי, וצריך להקפיד על טריפות כשיטת הב"י.

ההיתר היום שיש אשכנזים וספרדים באותה עיר הוא כי יש שתי בתי דינים עיר אחת, דהיינו שיש שתי קהילות נפרדות, והם כמו שני ערים אחיות. וזה לא היה בזמן האר"י

וזה מאוד משנה היכן נולדת. יש גם מושג שנקרא "מסורת אבות"

ואתה לא יכול לקעקע אותו כך ולקבוע שרק הנוסח הוא מה שקובע

לעצם העניין, האריז"ל אמנם התפלל בנוסח המקום,

אבל בימים נוראים לדוגמא הקפיד להתפלל בנוסח אשכנז.

עיקר ההבדל בים הספרדים לאשכנזים הוא בפסיקה, לא בסידור.

וצריך לזכור שגברא רבה כהאר"י יכול לחדש דברים מעצמו, ואדרבה בני קהילתו ילכו אחריו ולא להיפך.

בתשובת מרן הב"י בשו"ת אבקת רוכל כבר הלכו נמושות,

ואין כאן המקום להאריך בזה.

אך מ"מ, אף אם נניח שמה שכתבת נכון, זה שאדם מחוייב

ע"פ כללי ההלכה במצבים מסויימים לנהוג כבני קהילתו,

אם הספרדית ואם האשכנזית, זה עדיין לא הופך אותו לכזה.

והעד - שאם יפרוש מהקהילה שוב יחזור לנהוג כפי מוצאו

המקורי.

אין לך אלא לומר שמה שמחוייב לילך אחר בני קהילתו זהו

רק בגדר 'הנהגה' ותו לא.

ופוסק צריך לפרש דבריו.

עובדה שאנו מדיינים עתה סחור סחור סביב כוונתו.

האדמו"ר ממונקאטש (שו"ת מנחת אלעזר ח"א סימן יא)

הדברי חיים מצאנז (ח"ב סימן יח) והקרן לדוד (סימן יט)

ועוד, כנראה לא חשבו כמותך.

אני קורא את הויכוח ביניכם ואני מקבל שאט נפש. מחילה (ספרדי, אגב ) אבל אלה דקדוקי עניות של אנשים עם מחשבה גלותית. מה זה מעניין בכלל אם האר"י היה ספרדי או אשכנזי, לא מעניין אותי בכלל!!

נוסח תפילה? אני מרגיש בנוח לחלוטין להתפלל באיזה נוסח שמזדמן לי, אם אני צריך לברך ברכת מזון עם הילדים בכיתה שלי אני אברך ברכת המזון בנוסח האשכנזי, חסר משמעות.

הא כן, רבי שום וחניכה, אם אתה חושב להביא לי מקורות של ראשונים ואחרונים לחלוק עליי, מראש אני מודיע לך שאני לא מתרגש מזה, אלה פשוט מקורות לא רלוונטיים, שהיו נכונים לשעתם בגלות. ואם אלה שמנווטים את עולם ההלכה והתורה לא ישכילו להבין זאת בעצמם, המציאות תוך כמה דורות ספורים, תכריח אותם להבין זאת, שכל החלוקה הזאת בהלכה בין ספרדים לאשכנזים ותימנים היא זמנית וארעית - ברת חלוף.

אני בטוח שגם ביציאת מצרים, וגם בחטא המרגלים, וגם בימי עזרא ונחמיה היו תלמידי חכמים למיניהם עם כל מיני נימוקים הלכתיים תורניים שונים למיניהם למה אסור לשנות ולמה המצב הנוכחי הוא הנכון והראוי וכו' וכו'. חז"ל לא התרשמו מזה, הם שנאו אותם.

בבלאי, אלהא, סנינא לכו.

כיון שנטמע נטמע!

הבית יוסף הרי אומר על זה קמא קמא בטיל, הוא נחשב כמנהג הקהילה שהגיע אליה עד כדי שהוא יכול לבטל אחרים.

איך אפשר לומר שפתאום יחזור למקורו רק בגלל שעזב את הקהילה.

'ילדי תערובת' אומרים את מוצאם לפי האבא

וספרדים אומרים "חצי-חצי" ?

ובמידה ואתה מעורב,כמדומני שהחמאת לעצמך יתר על המידה חח

ד.א

חוששתני שתתקיים בך גם המשך המשנה.

והמקום שאת חותרת אליו, הוא כנראה גם התשובה

שרצית לקבל.

אם זו המידה או שלא - אמלא פי מים, לרגל אנונימיותי.

חלילה.

באמת לא מבינה

אדם הולך לפי מנהגי אבותיו,ולכן הוא משוייך לעדה של אבא שלו - הוא קיבל גם את השם משפחה של אבו שהרבה פעמים הוא מקורי ומשוייך רק לעדה אחת, וגם את המנהגים, ההנהגות - ובמקרה של גם את השלוש שעות בין בשר לחלב .

אז אני אומנם חצי חצי אבל אני לא רואה צורך להדגיש את זה כל הזמן... רק במקרים שזה מתבקש, אני מציין את העובדה הזאת

אז מבחינת העדה אני הולך לפי מנהגי האשכנזים...

מה את רוצה שאני אגיד? שאני אשכנזי-מרוקאי? דרך העולם שהולכים אחרי האבא, ולכן אני מוגדר "אשכנזי", רק שלפעמים אני רואה צורך לציין שיש בי גם צד מרוקאי (כמו עכשיו...)

אני שואלת כי זו פעם ראשונה שאני שומעת 'מעורבים' שלא אומרים את 2 העדות..

שמעתי פעם מרב חשוב.

מאז אני עוקב בדקדוק אחר הדברים.

עדיין לא העליתי דבר ברור בחכתי.

שהרבתה להשתמש במילה הזאת וגם לכתוב אותה באסמסים

|סליחה שאני מפריכה לך את התיאוריה|

אה, הבנתי!

כקרום ביצה - משחקת אותה אשכנזייה.

כצמר לבן - כמעט אשכנזייה.

כסיד ההיכל - אשכנזייה אורגינלית.

כשלג - אשכנזית לגמרי!

או אולי אורגינלית.. או משהו באמצע.. תלוי מה הלחץ דם שלי באותו רגע

זה גם כן סוג של צרעת

במבטא אשכנזי יקי 

יש לי אירוע הערב

אחותי נסעה לאירוע

וכן על זה הדרך.

בנוסף, רק הם יחלקו ויגידו בת דוד או בן דודה,

בעוד אשכנזים לעולם יאמרו בן דוד ובת דודה.

ישתבח שמו.

חזק וברוך - יישר כח.

וופלים - אפיפיות.

מזל טוב - לאשכנזים ההטעמה במ' ולספרדים בז'.

יאללX. לאשכנזים הל' צרויה ולספרדים קמוצה (ולעיתים אף דגושה) כדין.

אשכנזים לעולם לא יאמרו משפחה בצורה התיקנית אלא "משפוחה".

השתקות באמצע התפילה: ספרדים - אהההה. אשכנזים - נו.

רבי שימ(ע)ון...

שמע ישראל...

מא-חילה!

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!