לא נראה לי שאפשר לאהוב מראה, כל כך מהר. 

אפשר להתרשם...ככה אני חושבת...

ואם מישהו א-ו-ה-ב מראה מסוים שיגיד את זה לפניי שהם יוצאים ,זה יחסוך הרבה.

ורמז - זה לא קורה על דייט ראשון בדרך כלל - אז הרבה יותר קל לגלות פתאום שגם החיצוניות מוצאת חן, גם אם "אובייקטיבית" לא היית נמשך למראה כמו שלה - היופי הפנימי ברגע שתחשוף אותו, יקרין על הבחוץ. רק צריך לתת את הצ'אנס.

לא קשים דבריך - וודאי שבסופו של דבר הבעל צריך לאהוב גם את המראה של אשתו - אבל דייט ראשון-שני - זה עדיין לא חתונה.

משתדל באופן אישי לעבוד על עצמי לקחת הכל בפרופורציות ולהסתכל בתוך מה שיש בקנקן.

מכיר חבר'ה שיכולים לפסול אפילו לפני פגישה על תמונה שלא נראית להם. ניהלתי בעבר לא מעט שיחות עם אחד כזה - המסקנה שלי - כל אחד צריך לעבור את התהליך שלו, ובסופו של דבר, אני לא זה שיכול לשנות אותו, וזה לא שאם הוא יישאר ככה הוא לא יתחתן - ה' ידאג גם לו וגם לבחורות שהוא פוסל בגלל מראה. ה' ידאג לכולם, בעזרת ה'.

מצער לשמוע שיש כאלה שפוסלים כל כך בקלות .

אמרה למספרת משו כמו-תראי איזה יופי יש לו! כשהבחור,לא נעים לומר,היה מאוד..מכוער..

ובכלל,כמעט בכל חתונה או גם לפני כן,שני הצדדים בטוחים לגמרי שהצד השני יפה...כי כבר אוהבים את הפנימיות 

לפסול על מראה חיצוני מראה על שטחיות מסוימת או אולי על חוסר רצון אמיתי לדעתי להגיע לקשר רציני,לאו דווקא על חוסר שכל

אם באמת היו רוצים להתחתן,היו מתייחסים לעומק בעיקר,לא?

ואיש השקים(הייתי חייבת)

מברכים "ברוך שעשני חכם ובעל אינטליגנציה גבוהה" 

ומחכים שיגיע בחור משכיל באמת?

שיכול להכיל גם בחורה משכילה (כמוך?).

בטוח הוא ישנו. אולי קצת הרבה הרבה יותר קשה למצוא אותו - אבל כשהבחורה המדוברת תמצא אותו - האושר שלה יהיה לכל החיים ענק ענק ענק...

רק לא קבוצות סיכון! אני מתחננת!

כבר קיטלגתי את עצמי ל-4 קבוצות סיכון לפחות

אז עכשיו עוד אחת על ראשי?

הצטרפו לעצומה! 

הריני מבקשת בזאת להפסיק ליצור קבוצות סיכון חדשות

על רקע ייצור עודף

הגיעה העת ליצור קבוצות של סיכוי

על החתום: בת-שבע77

שמוכיח שמישהו/י שמשוייכים ליותר מ3 קבוצות סיכון שונות - הסיכוי שלהם להתחתן גבוה ב245 אחוזים מבחור/ה רגילים ונורמטיבים לגמרי .

עכשיו את רגועה?

וטיפ טיפה סקפטית

אבל....

לא אתן לסקפטיות לפגוע בשלוותי

זה התרגיל

יאללה טנגענס!!

אבל זה גם נכון. התכוונתי לאימרה הרגילה ויצא שזה תרתי-משמע

אצל כולם,כך שבסופו של דבר זו השתדלות בל ה׳ מזווג זיווגים...

למשל חברות ומכרות-אחת חכמה ועוד לא התחתנה,אחת השכל הוא..לא ככ הצד החזק שלה ועוד לא התחתנה מהסיבה הזו כנראה,אחרת חוסר בגרות רגשית,אחת ממוצעת ואין משהו חריג ועוד לא...

כל מקרה לגופו,הנושא כזה רגיש ומורכב שאי אפשר ולדעתי זה צמצום מבט להגיד ש׳חכמה היא הגורם מספר x לרווקות מאוחרת׳

ואחות,ה׳ איתך אל יאוש!

את ראית אותי.....

וגם אותי בנים מורידים.

אז נשמה, לא משנה איך בנות יראו, בנים זה עם.....

אתמול, יצאתי עם מישהו... ההצעה לא הייתה נשמעת ככ... השיחה לפני היתה ככה ככה.... בדקות הראשונות התפתחתי להסתובב איתו ברחוב (כי בוא נגיד שהוא לא היה מלך היופי....) 

אמרתי לעצמי, תזרמי תדברי ותהני. ואכן המשכנו לדבר והיה נשמע סבבה...

לדייט שני זה היה סבבה למרות שהמראה ועוד הפריעו אבל לדייט שני זה סבבה.

ואז הוא אמר לא. ברוך ה׳!!! ה׳ כנראה מפרגן לי הרבה יותר מימה שאני מפרגנת לעצמי.

ויאמר ה׳ לדניאל: ״הוא לא מתאים לך, נשמה! מחכה לך מישהו הרבה יותר שווה למה את אומרת לו כן?!?״

וזה באמת לא ברור.

אז יצאנו רק דייט אחד.

ואפילו שברגע הראשון שראיתי אותו זה לא הכי מצא חן בעיני, היה דייט סבבה לדעתי.

ולמרות זאת. אני רציתי להמשיך לדייט שני.

הוא לא רצה!! גם לא לדייט שני...

אין לי מושג למה הוא פסל.... רק שלא נראה לי בגלל המראה.... לכן זה הנחמה לניצן המתוקית!!!

פעם חשבתי שכשאומרים על מישהי שהיא לא נראית טוב,

אז היא באמת לא נראית טוב,

אבל היום, אני כבר באמת לא יודעת...

ואני לא מדברת עליי, אני פשוט שומעת את זה כל הזמן

ואני מרגישה פשוט ככה , 

מה לא טוב, מה לא יפה, אוווף.

ובע"ה, איך חברה שלי אומרת "ה' הולך לפנק אותך..."

לגבי מה שאמרת בתחילה שבנות פוסלות אדם "פשוט" כי הוא לא "ברמה" שלהם, זה נראה בסדר? עכשיו את מבינה למה בנים יש רתיעה (לפעמים) מבנות חכמות יותר (ובצדק לדעתי). יש בנות שפוסלות כי הוא לא עשה תואר... אז מה? לא חסר על מה לדבר? אבל עובדה שזה ככה.

ו... בנים. אפשר לומר שלפסול על מראה זה מטופש כל היום אבל למה שאדם יתחתן עם מישהי שלא מוצאת חן בעיניו? אני יכול להבטיח שרוב הבנים לא מחפשים דוגמניות אבל הם מחפשים מראה שהם אוהבים. תחשבי רגע שהבעל יחזור הבייתה ויסתכל אשתו ולא ירגיש משיכה כלפיה... איך אשתו תרגיש?

אני מקווה שלא פגעתי באף אחד (או אחת). היה חשוב לי לומר את זה.

אבל אני בכל זאת חייבת להגיב (וזה ממש לא מכוון אישית)

כשאני אומרת פשוט - אני מדברת על זה שאין לאדם יכולת הבנה פשוטה. כשאני יושבת ומדברת איתו על דברים גדולים. הוא יושב מולי ומחייך חיוך נבוך, כי הוא לא מבין אותי.

והרבה פעמים אנשים חושבים שאדם פשוט/לא חכם או בלי תואר = אדם עם לב ורגישות וכו'

לפעמים כן, לפעמים לא! זה ממש לא משוואה. יש אנשים פשוטים שלא יודעים איך להתנהג...

ואתה יודע מה, 

סבבה. הכל נכון צריך לאהוב את המראה, צריך להימשך אחרי האישה, הכל נכון! זה חשוב ואתה צודק!!!

אבל בוא נניח את זה לרגע, 

באתי לשתף הרגשה שלי (אחרי לילה שלם עם חברה על סיפורים על בחורים שפוסלים אחרי פעם אחת)

עד שמציעים לי מישהו, ועד שטוב לי, ועד חזרתי שמחה ועם הרגשה ממש טובה ואולי איזו תקווה קטנה בלב...

אז יום אחר כך הבחור לא רוצה.

והוא לא רוצה בגלל מראה. כן הוא פוסל בגלל המראה.

זה הדבר הכי חשוב בי? המראה שלי? (שב"ה אני יודעת שבחור ה' אני יכולה להתגאות בו)

אין מידות, אין יראת שמים, אין חכמת חיים. רק מראה.

וזה הדבר הכי חשוב. בגלל זה אפשר וצריך לבטל את זה שהיה כיף ושיש דברים משותפים ושבילנו ערב טוב ושיצאנו עם הרגשה טובה.

אפשר למחוק הכל.

כי מותר וצריך ולפסול על מראה.

אני ממש מצטערת  שזה יצא דווקא עלייך זה ממש לא אישי, פשוט ממש כואב לי עכשיו... 

ניסחת באופן כללי, אז הגבתי באופן כללי לאמירה שלך בפוסט. שלא תחשבי לרגע שגם לי לא היו מצבים שפסלו על דבר כזה או אחר (אולי מי שיוצא יותר מתבאס יותר עם הזמן). אני מבין אותך.

אני יכול לומר לך לגבי עצמי שאני אדם ששלם עם המציאות. יש המון אידיאלים בחיים ורוצים לשנות דברים, בין היתר איך אני בוחר את האדם שאני רוצה לבלות איתה את שארית חיי ומה לעשות שיש דברים שברמה הפרקטית זה לא יעבוד (גם בדברים שטחיים ואפילו מאוד) לדוגמא עידות (למרות שב"ה המגמה משתפרת והיום הרבה זוגות הם מעורבים). אדם צריך לדעת מה טוב לו בעצמו.

אז כן, אני אחשוב ואשקול הרבה את המעלות הטובות שיש בה אבל אם הלב שלי לא מסתדר אחרי כמה פגישות (או אפילו אחרי פגישה אחת ומשהו ממש הפריע לי שם), למה שאלחם בלב שלי בכוח?

לגבי אנשים שלא יודעים להתנהג, אין לי מה להגיב כי בזה את ממש צודקת.

אז -

כבר הצלחת לשמח אותי 

שצריך לתת יותר הזדמנות,

להבין שהכל מתחיל מהיופי הפנימי

ואהבה למראה לא חייבת להיות ממבט ראשון,

היא יכולה גם להופיע בפגישה 2-3

בדיוק מה שבאתי לכתוב 

איש לא משמיץ אף אחד...(סליחה, אם זה הובן כך...)

קודם כל נראה לי שזה מתחלק,

אם אתה יודע שהמראה הזה דוחה עד מעורר בחילה. 

במקרה הזה טוב, הבחורה קודמת לכל ועדיף שלא תמשיכו...

רק מה, אני לא בטוחה שרוב הבנות ניראות ככה...

ולכן אם לא ננסה לפתח באמת קשר, הוא גם לא יבוא בהמשך 

רק שאם הם לא מוכנים להמשיך ולנסות,

קשה להיות סלחניים כלפיהם...

קרה לי כמה פעמים (אבל אני בת אז אולי זה לא כך אצל בנים)

שפגישה ראשונה ושניה היה נראה לי שזה לא,

אבל בכל זאת המשכתי (כי היו לו מספיק נתונים טובים)

ופתאום דווקא בפגישה שלישית היה טוב, וגם המראה תפס אצלי הרבה פחות מקום 

לי קרה הפוך, נתתי צאנסים וזה לא הגיע וגרמתי עוול לה ולי

לגבי המראה:

הוא לא הכל, אך מצד שני לא ניתן להתעלם ממנו. הוא הטריגר

המרכזי לכל השאר. כמו שבאירוע חשוב, העיקר הוא האירוע

עצמו, אך לא ניתן להיכנס אליו לולי הנייר השחוק שנקרא כרטיס

כניסה, כך גם בבניית בית - חיי הנישואים השוטפים הם העיקר,

אך המעבר במסדרון הוא הכרחי לפני הכניסה לבית.

לא צריך להגזים, אך גם אסור להדחיק.

לגבי האינטלגנציה:

ישנה מוסכמה (דומני כלל עולמית), או יותר נכון תכונת נפש בסיסית,

שהאשה כמהה למישהו שתהיה לו עליונות עליה במשהו. וכאן הרשימה

יכולה להתארך בפירוט אותן התכונות שבהם תירצה האשה לראות בגבר 

יתרון ביחס אליה, כל אחת לפי מיזגה, אופייה, כישרונותיה ותרבותה.

כמובן שנתון זה מעורר אוטומטית אצל הגברים רתיעה מעליונות האשה,

שכן בזה הם מרגישים (ובצדק) שבירה וחריגה מהמבנה הזוגי הבסיסי והטיבעי.

קודם כל אני לא מדברת עליי דווקא אלא כתופעה,

וזה רווח ואני שומעת ומרגישה את זה הרבה.

וגם שלצערי יש הרבה בחורים (גם בנות) כ-א-ל-ה.

שלא מוכנים לתת לקשר שום מקום להתפתח...רק בגלל... 

תהיה היענות יותר גדולה. זה קשור ביותר לנושא השירשור.

מה היחס שנראה לכם תקין לפסול בגלל מראה חיצוני? (א. בפגישה ראשונה, ב. בכלל)

כלומר, למשל, מתוך 100 בחורים\בחורות, כמה סביר שהמראה החיצוני שלהם יהווה עילה לפסילה.

אם מישהו יפסול 99 מתוך 100 זה נשמע לא תקין.

מצד שני, לא לפסול בכלל בגלל מראה חיצוני זה גם לא כל-כך מצוי.

מה היחס הסביר לדעתכם?

קצת קשה לי לענות על זה במספרים

חוצמזה,שלא יצא לי להיתקל ישירות בתופעה

אולי אפשר לומר שהמדד הוא כזה:

אם מישהו מרבה לצאת לפגישות ראשונות ולפסול ישר על מראה-כנראה שהוא נמצא בבעיה!

זה מוכיח שהוא מחכה לפגוש את המושלמת ואפילו לא מוכן לתת הזדמנות

כבר עדיף לו לעקוב אחריה מהחלון לפני שהם קובעים לצאת <צ>

אבל מי שפוסל רק במקרי קיצון

ובד"כ מוכן לתת הזדמנות לעוד פגישה\שתיים-זה כבר משהו אחר

אבל נראה לי שזה לא מתמטיקה...

נראה לי שזה דיי נדיר (לי לפחות) שפסלתי מישהו רק בגלל איך שהוא נראה. 

בדרך כלל, אני אשאל לפניי ואם זה משהו שמפריע לי באמת (כמו אם הוא נמוך ממני), אני לא אפגש איתו.

אם מבררים לפניי, כשמגיעים לפגישה יכולים להיות מספיק אובייקטיביים ובטוחים לבדוק דברים אחרים.

אבל תמיד יש הפתעות 

כי בא לי לעצבן פה כמה אנשים 

פעם למדתי קורס באישיות של בני אדם. 

ולמדנו שאם אדם יש לו בעיה בערך העצמי שלו

הוא יחפש כל הזמן חיזוק חיצוני שיוכיח לו שהוא שווה. 

אנשים כאלה יחפשו אישה יפה שניראת מושלם,

כי זה יחזק להם את הערך העצמי שהנה היא כזאת יפה והיא רוצה אותי אז אני ממש מושלם.

אבל אין מושלם, אז לפני שהוא מחפש בחורה שילך לטפל בעצמו.

ועוד משהו אחד לסיום...

גם לי יש כמה דברים חיצוניים שאני לא מסתדרת איתם (כמו זקן, פאות וחולצה בחוץ...)

ובאמת ניסיתי ולא הצלחתי להתחבר למראה הזה עד ש:

הגיע בחור אחד (זה שהכי הרבה התחברתי ואהבתי עד היום ) 

כשראיתי אותו ברגע הראשון חשבתי שזה ממש טעות. כי הבנאם היה נראה כמו רבי עקיבא.

היה לו זקן ארוך ופאות מגולגלות מסביב לאוזן. 

כשחזרתי הבייתה שמחה! הרגשתי הכי הרבה הקב"ה אני כל כך קטנה ואתה כל כך גדול, מה אני מבינה בכלל...   

ווולא יודעת לא הייתי בזמן הזה...

צודקת,גם אם ברגע הראשון יש הלם כזה

שווה להמשיך כרגיל,בלי לתת למחשבות והספקות לנקב בראש

להיות הכי נוכחת שיש ולהשאיר את ההתלבטויות לבית,מניסיון!!

(היו לי כמה מוזרים לרגע שהצליחו להפתיע)

על הרבי עקיבא!!!

אני ככ אוהבת תמראה

את רוצה שיתחתן איתה, כשאין משיכה? המראה החיצוני, הוא נקודה מאוד משמעותית במשיכה בין בני הזוג, (יש פס', אחפש)..

הם דווקא חכמים מאוד.

אז תתחתני איתו אחרי פגישה אחת. 

ושיהיו לכם חיים טובים ומאושרים 

אמרתי כזה דבר?

יש סיבה להבין אותם, אם *בשבילו* את מכוערת, תרצי להתחתן איתו? (...)

כולם מסכימים שלא מומלץ למישהו להתחתן עם מי שמכוערת בעיניו

כולם מסכימים שגם למראה יש חשיבות מסויימת

הוויכוח הוא יותר נקודתי:

האם המשיכה חייבת להיות במבט ראשון?

האם זה משהו שצריך לפסול עליו ישר?

האם אפשר לתת הזדמנות בתקווה שההרגשה תשתנה?

כמה זמן צריך לתת לזה הזדמנות לקרות? (דייט 1\2\3\10)

איזה כיף שיש אנשים כמוך כאן בפורום!!!

שמצילים את המצב 

 רק ניסיתי להקטין את ממדי המריבה,

בכל מקרה...שימחת אותי

וכאן השאלה: אמרתי שיש ויכוח? (או הצגתי את זה כך?)

...

שאלה טובה,זה כבר נושא לוויכוח חדש

לא,בכלל לא אמרת שיש ויכוח

יכול להיות שהבעיה היא אצלי,כל סימן שאלה מתפרש אצלי בתור וויכוח

סליחה

היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.

שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.

מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.

מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.

קודם כל אתה גבר נשוי ולא מובן לי מדוע אתה בכלל נמצא בפורום הזה.

דבר שני, ישנם גברים מעוכבי זיווג שבוחרים להביא ילדים בהורות משותפת כדי להגשים את חלומם להיות אבא לכן הפוסט מאוד רלוונטי כאן.

כאן נוכחות של נשואים בתגובות לשאלות שעולות ואפשר להגיב מתוך ניסיון אישי

אני שמעתי כמה סיפורים -

שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,

והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.

ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.

הזיווג היא הולדה.

גם ה"תענוג" סופו הולדה.

לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.

היא לא רווקה בכלל,

יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.

ומה אחר כך?

תוליד שוב מגבר אחר?

לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...

יש מיילדת ללידה ביתית,

גם בית חולים זה בסדר.

וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.

אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,

אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.

לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.

שילדה מהפרייה. דתית חזקה, אינטליגנטית, נחמדה....חברה של בת של חברה....

היה טוב לדבר א יתה, אם את חושבת על זה, אבל ברור שצריך לשאול אותה

אם היא מסכימה לשתף.

שתי בנות שגדלו ביחד בגן וגילו שהן אחיות,

לאחר מכן הן גילו שיש להן 16 אחים מ16 אימהות שונות. כולם מאותו תורם.

פשוט בוחרים לא להכיר אותו

לק"י

(בלי קשר לשרשור הספציפי).

יהודי המאמין וירא ה' -

ירצה לקיים את דבר ה'.

מי שלא מאמין -

גם אין לו סיבה לחיות או סיבה להתרבות.

ומקיים את זה כמו בעלי חיים.

בכל מקרה - הטבע שה' נתן בחי זה להתרבות. וזה קורה.

לק"י

אנחנו בני אדם, לא בעלי חיים.

וזוגיות בלי אהבה וקשר בין בני הזוג היא לא מתכון לחיים מוצלחים.

והאהבה לבחור

ואני חושב שיש מי שלמעלה שברא אותנו ומשחק בנו

לק"י

כך שלא רואה סיבה לדון סתם.

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

את צודקת.

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

וייתכן שיטעו בדרך

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

כדאי לעשות מהר אחורה פנה;

ואולי (למרות שכנראה לא), יש לך נטייה לבחורים שבוחנים אותך, שאת צריכה להוכיח להם (ובעיקר לעצמך) שאת שווה,

על ידי כך?

להמשיך את החיים כרגיל...

והתחלתי איתך בפרטי

לק"י

ותזהרו בשיחות אישות.

אני אומר ההפך -

בנות אם ראיתן מישהו שמוצא חן בעיניכן,

תתחילו.

זה מחמיא מאוד.

רציתי לפרגן לה,

שתדע שיש הרבה בנים שעוד יתחילו איתה.

ולא צריך רבנים מדריכים ויועצים הם מאכזבים מאוד.

וברסלב זה האמת!

לק"י

ועדיין צריך זהירות.

(ואגב, כתוב לך בכרטיס שאתה "בקשר")

כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.

קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה

אני מצטט אותך מתוך הפוסט שלך: "על הבחורים שלא התאימו הייתי יותר משוחררת".

כלומר בעצם בסיפור שלו היית "לחוצה" או במילה אחרת - בחרדה. "הוא מאוד בוחן אותי". בחרדה מה יהיה. בחרדה שהוא ירצה או לא ירצה אותי. בחרדה שהוא ירצה להמשיך. בחרדה מהמילים הלא מדוייקות לך שהוא בחר בסוף הקשר.

אם אני מבין נכון. בעצם היית שם בקשר שבו את בלבלת בין רצון בקרבה או משהו כזה ("פרפרים בבטן") לחרדה.

במובן הזה הייתי מנסה להבין קודם למה את נמשכת למקום שעושה לך רע בגוף. ולמה את הרבה יותר חופשיה עם מי שאת לא רוצה בעצם (שוב, הכל במילים שלך מהפוסט, אני לא מכיר אותך!).

לפני שאת יוצאת עם עוד בחור שאת רוצה או שאת מרגישה שמתאים לך ונכנסת לפחד. יש לך שיעורי בית לעשות. והם שלך.

לאה אמנו מתי אמורה להיות אשתו של עשיו הרשע הדמעות ששפכה עזרו לה בהצלחה

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

050-631-6853

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף