יש עוד רבנים בעולם, כך שלהביא כאן ראיה מרבנים נשמע לי קצת מגוחך.

אתה יכול לחשוב כמו הרב שלך, אבל זה לא גורם שאי אפשר יהיה לחשוב אחרת.

לך ספר למגורשי גוש קטיף עד כמה שהם צריכים לנשק את המדים כי הם קדושים

עכשיו נתווכח מי יותר גדול הרב שלי או הרב שלך?

לא הרב קוק אמר את זה אלא הקב"ה. על זה אין ויכוח.

בארץ ישראל.

"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא"

יש מצוות מינוי מלך (שלטון), יש גדרים, יש חיובים ויש איסורים.

הקב"ה לא השאיר את השלטון בידי המקרה או בידי הגויים

אני מזמן התרגלתי שיש אנשים שמקשרים דברים לא קשורים.

(ואלעד, אני לא מדבר עליך, ולא נכנס בכלל לויכוח שלכם, סתם מדבר באופן כללי)

לא "בייניש"...

והוא הרב ראיה" קוק זצ"ל, בשו"ת משפט כהן.

שקובע שבזמן שאין מלך - סמכויות השלטון חוזרות אל העם: "וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיוון שמשפטי המלוכה הם גם-כם מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה". "אבל למה שנוגע להנהגת הכלל, כל שמנהיג את האומה דן הוא במשפטי המלוכה, שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם".

הרצי"ה זצ"ל היה אומר, שלממשלה-הנבחרת, יש דין בין 7 טובי העיר, לבין מלך, לפי השיטות השונות. אם כי בוודאי אין לה סמכות בדברים שנגד התורה, חלילה.

כדי שיצאו מהשוק.

רק היום בתעריף מוזל!!

באמת במצב המורכב, קשה לפעמים להבחין מה ועד היכן.

אבל במבט כולל - מלפני נגיד, 70 שנה להיום - אנחנו בהתקדמות.

דברים גדולים, באים מתוך סיבוכים - היה אומר הרצי"ה זצ"ל.

שה' יתן לנו כחות וגם עין טובה, וגם יכולת לפעול ולהוסיף טוב.. 

גם אם יקימו כאן מפלגה נאצית-יהודית והיא תעלה לשילטון ותתחיל להרוג יהודים

(נניח שבמפלגה הזאת יהרגו לדוגמא רק ספרדים ואתיופים)

תמשיכו לומר שהמדינה קדושה ויש לה דין ז' טובי העיר מלך וצריך לכבד את הצבא?

מה הקשר?..

כך אפשר לעוות כל דין תורה.

היה פה כבר פעם מלך ממש, רשע. שאשתו הרגה את הנביאים, והוא שדד את כרם נבות היזרעאלי.

קראו לו אחאב.

ואליהו הנביא רץ לפניו משום "כבוד מלכות" כדברי חז"ל,

וגם הוכיחו בחריפות.

אבל מי שיכול לומר בזמננו "אם יקימו מפלגה.." וכו' - כמו שאמרת, צריך לדעתי לעשות "שמירת הלשון" .

הלשום לא רק "מתארת", גם "פועלת". לכאן ולכאן.

כן או לא?

ולגבי שמירת הלשון, אין לי מושג מה פסול מצאת בדברי, אבל בגמרא יש המון תיאורים, לכל הכיוונים.

א. שזה דיבור נורא ואיום - ולדעתי אין לדבר כך אפילו לצורך ה"המחשה"...

ב. שלטון עם ישראל על ארצו הוא קדוש. ואם מטמאים אותו ע"י עבירות חמורות, מסכנים אותו.

אם יש ממשלה שעבירותיה מרובים מ"זכיויתיה", אז זו ממשלה רעה..  גם אחאב היה מלך רע בדברים שחטא בהם. היה גם מנשה ששפך דמים בצורה נוראה - הוא היה מלך, היתה קדושה לשלטוננו בארץ, והוא היה רשע. שלא נדע.

בוודאי שלא צריך "לכבד" מעשים רעים. ב"ה, אנחנו לא "בכיוון" בכלל של מה שהבאת, עם כל הצער והכאב על דברים רעים וחמורים.

וה"פסול" שמצאתי בדבריך (אין לכך קשר לגמ'), הוא כמו, למשל, הפסול שהיית מוצא במישהו שהיה אומר לך בתגובה על שצריך לכבד גם הורה שמתעצבן לפעמים, כי  מכבדים גם אבא "רשע" - והיה אומר לך: ואם אמא שלך היתה ממפלגה..." וכו', כמו שכתבת. פשוט - לא מדברים כך על מה שאוהבים. ועם כל הכאבים - אנחנו אוהבים את עם ישראל, ולא מנסים לומר אם היו כבר כך וכך, כשזה רחוק מכך, ב"ה...

מה הבעיה לענות כן או לא?

אתה לא חייב לענות על הדוגמא הספציפית אם זה מזעזע אותך, אני פשוט לא מצליח להבין אם יש איזה שהוא גבול.

האם יש איזה שהוא מצב שבו גם אתה תגיד "עד כאן, המדינה הזאת לא קדושה, יש גבול למה שאפשר לעשות ושאני אחשוב שזה קדוש"

או שכל עבירה שהיא, מכל מין צבע וסוג, ברמה החריפה ביותר נקראית רק "ממשלה רעה" ועדיין יש בזה קדושה?

יותר טוב עכשיו?

ולעצם הזעזוע:

לא דיברתי חלילה על אמא שלך, ולא דיברתי על מישהו ספציפי.

צריך לאהוב את עם ישראל, צריך גם לשנוא את הרשעים, זה מאד קשה גם לאהוב וגם לשנוא, לאהוב את האדם ולשנוא את העבירה. זה קשה, אבל לא מופקע.

אני חושב שזה מוגזם לןמר שזה נקרא לעבור על "שמרירת הלשון", אבל אתה יכול לחלק עלי...

כמו הדוגמה שהבאת בסוף מהמורכבות (אגב, "לשנוא רשעים" זה רק אחרי שקיימת מצוות תוכחה כראוי, והיום "אין מי שיודע להוכיח". מה גם שחלקם הגדול לא קרא ולא שנה. אז עדיף להתמקד, כפי שציינת אח"כ ב"שנאת הרַע" ולא האנשים. אע"פ שלעיתים יש בצדק תרעומת נוראה) - 

יכולה להיות עבירה בצד מצוה. קדושה בצד טומאה ר"ל.

שלטון ישראל בארץ זו מצוה, יש בכךך קדושה. מעשים רעים - זה הפוך. כמו אדם שעובר עבירות וגם עושה מצוות.

זה לא "אנחנו אומרים". כבר ראינו שכאשר הקב"ה החליט שסך הטומאה הכריע את הקדושה של השלטון בארץ, אז הוא הגלנו מכאן ל"ע, וחורבנה כיפר (עיין ספר אורות פיסקה ג).

אנחנו מאמינים שהיום אנחנו כבר לא שם. היום אנחנו לא בדרך עם הפנים לירידה, אלא עם הפנים בעליה.

מניין? זה באמת נושא רחב. יש לכך מקורות רבים.

או "כן" או "לא".

למה אתה לא עונה ברור??!!! 

עד עכשיו בכלל לא התווכחתי איתך (אם שמת לב) רק רציתי לדעת את דעתך

אנחנו חולקים ביסודות

ואתה כותב בצורה קצת מטיפה (במחילה)

אז אני אכתוב לך בצורה שאתה כותב

נכון יכולה להיות עבירה בצד מצוה. קדושה בצד טומאה ר"ל.

אבל שלטון ישראל בארץ זו לא מצוה, אין בכך קדושה.

אנחנו לא יכולים לדעת חשבונות שמים, כך שאי אפשר לדעת אם כבר התכפר כבר העוון או לא

ואנחנו במפורש עם הפנים לירידה.

כמות העבירות שנעשים היום בארץ ישראל היא בלתי נתפסת, ועם כל הלימודי זכות, יש פחד גדול שהארץ תקיא אותנו

מניין? זה באמת נושא רחב. יש לכך מקורות רבים.

מה נעשה...

ב. לא עניתי בצורה "מטיפה" אלא בצורה משתדלת להיות סבלנית..

ג.שלטון ישראל בארץ זו מצוה. ציטטתי רמב"ן (הוספה ד' לספר המצוות) ויש בכך קדושה עצומה - ציטטתי מכילתא.

ד. אנחנו לא יכולים לדעת חשבונות בשמיים. אנחנו מאמינים - ורואים שהקב"ה מחזיר ישראל לארצו. ואנחנו לא קראים - ומאמינים בדברי חז"ל שאין לך קץ מגולה מזה.

ה. ומי שנהנה לומר ש"אנחנו" עם הפנים לירידה, שלא ידבר על האחרים, במחילה. "הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו ואפילו הקדושים ואפילו יאמרו שזה לשם שמיים" (גר"א אבן-שלמה).

ו. הארץ מקיאה כעת?... לא. אל תנסה "לאיים" על עם ישראל. מי שבארץ הוא צדיק על אף שנראה רשע - אומר החסד לאברהם ,סבו-זקנו של הרב חיד"א, כי אחרת הארץ היתה מקיאה אותו...

איך זה מסתדר. אומר הרצי"ה, צדיק מבפנים, על אף החיצוניות הבעייתית שצריכה תיקון.

"מאמין הוא כל העם שאין עוד גלות אחר הגאולה הזאת" - כותב הרב קוק זצ"ל. אנחנו מאמינים בדבריו..

יש כמות אדירה של מצוות גם. לימוד זכות זה לא "פרווילגיה" בלבד.

יכולה להיות רק תשובה אחת

או שבמקרים חריפים של שחיתות תהומית עדיין יש קדושה למדינה

או שבמקרים כאלה כבר אין בה קדושה.

מה שייך מורכבות כאן? השאלה הזאת היא כן או לא!

יש לי תחושה של ניסיון ליצור עמימות. וחבל!

ב.אתה לא שם לב לצורה. אתה קובע דברים, כאילו אם אתה אומר אותם הם נהיים תורה מסיני.

ג. אתה מצטט רמב"ן, זה נושא ארוך. לך ברור שהרמב"ן שייך בזה"ז. לי לא. אתה באמת רוצה להיכנס לויכוח?

ומה שאתה מדבר על קדושה במכילתא לא קשור, קדושה בלשון התורה היא הפרשה, שהקב"ה מייחד אותנו מכל העמים, כל מצוה שאנחנו עושים מדוממת אותנו. 

זה לא אופך את השילטון ל"חפץ" של קדושה.

אפילו ציצית לא נחשבת קדושה, היא רק חפץ של מצוה

ד. אנחנו רואים שהקב"ה מחזיר את עם ישראל לארצו. אז מה? אנחנו עדיין לא יודעים מה כוונת הקב"ה בזה. כשחז"ל כתבו שאין קץ מגולה כוונתם רק שאם אתה רואה שבארץ ישראל מתחיל לצמוח עצים - דע שעם ישראל עומד להגיע. זה לא אומר שהם יישארו שם, ולא שהמשיח קרוב.

ה. אני לא נהנה לומר את זה. אני מאד עצוב מזה, אבל זאת המציאות. ואין טעם לעצום עיניים. ואני לא מקטרג. בכוונה הזכרתי שיש לימודי זכות (דוקא חשבתי על זה תוך כדי כתיבה. ויש מקום לומר שלא שייך קיטרוג בדבר שלא נאמר בפה אלא רק נכתב. וצ"ע)

ו.הארץ לא הקיאה אותנו בכל ימי בית ראשון. זה לוקח זמן! שה' ישמור שבאמת לא תקיא, ושיחזרו בתשובה לפני כן. (יש סיכוי, אנחנו לאט לאט נהיים הרוב)

מה שאתה אומר על צדיק מבפנים לא נראה לי בכלל. מדובר על חוטאים ומחטיאים רשעים גמורים (אני לא מדבר על תינוקות שנישבו אלא על יודעים ריבונם ומתכונים למרוד בו) וגם אם הרצי"ה אמר כן (ואני מניח שאתה מבוסס) הרבנים שלי לא דיברו כך, וזכותי לחשוב כמוהם.

ואין שום מצווה ללמד זכות על רשעים. זאת טעות פשוטה. המצוה למד זכות היא על בינוניים כשהמעשה שקול, ועל צדיקים בכל מקרה. ברשעים מצוה לדום לכף חובה, כמבואר בספר חפץ חיים.

יש כלל בויכוחים של תורה, שגם כשרבים ממש וזה נראה שיש מלחמה

כשמסתיים הויכוח חוזרים ונעשים אוהבים זה לזה.

כי כל אחד רוצה רק את האמת, ואנחנו אחים, שעובדים את ה', ומנסים לדקדק במצוותיו. ולא קרה כלום מויכוח!

בהתחלה ניסיתי להבין מה דעתם של הממלכתיים.

בסוף כבר נשבר לי לא לענות.

אני חוזר ואומר שכמעט אין נפ"מ בינך לחרדי למעשה (כל עוד הוא לא סאטמר)

אבל יש לי הרגשה שגם הממלכתיים למעשה בפועל לא שונים כל כך.

עיקר מה שמפריע לי זה ההתעסקות החריפה בנושא.

זה נושא זניח מאד בתורה!

אם זה גאולה - מצוין, אם זה גלות - חבל.

זה עניינים של הקב"ה, אתה תתעסק בעבודת ה' שלך, לא במה הקב"ה מתכנן לנו.

כשהייתי ילד היה רב אחד די ידוע (שלא אזכיר את שמו) בביכ"נ של ההורים שלי, שכל שבת בליל שבת היה דורש על ענייני המדינה.

ואני עומד ותמה, ריבונו של עולם, מדובר על יהודים לא כל כך חזקים, שלא לומדים בקביעות, והדבר תורה היחיד שהם למדים בשבוע הוא בליל שבת.

אז תלמד אותם משהו מעשי, תן להם מוסר מפרשת שבוע, משהו!

כשהיינו בחו"ל דיברו איתנו על א"י, כדי לחזק אותנו לעלות לארץ, עכשיו שעלינו כבר, מה העניין לדבר על זה כל הזמן? המטרה לטפוח לעצמינו על השכם שאיזה מצוה ענקית עשינו?

יש עוד המון דברים לחזק, המון דברים לתקן. מספיק עם ההתמקדות הזאת בדברים שוליים!

(אגב באופן אירוני קצת, יש לי את אותה ביקורת על סאטמר, רק בכיוון ההפוך...)

יש דברים שאכן יש בהם גם צד של קדושה וגם צד הפוך. הבאתי דוגמאות לגמרי ברורות. אין עמימות. כל מי שלמד סוגיא יודע שיש דברים כאלה.

ב. לא אומר כאילו בגלל ש"אני אומר" - ציטטתי מקורות.

ג. הרמב"ן אומר ש"לא תשתבש ותאמר" וכו' - אלא שזה נוהג גם בזמן הזה. וכך פסק ה"פתחי תשובה". מה זה "אתה רוצה להיכנס לויכוח"?.. (אגב, לא כתבתי בשביל מי שמתווכח - כי לא הנחתי שישנה דעתו. אלא בשביל מי שמתלבט "מהצד"..)

ד. טעות: קדושה זה לא רק הפרשה. קדושה זה גם חיוניות פנימית ("מה קדוש לעולם קיים" וכד') כל מצוה שהקב"ה מחדש על ישראל מוסיף להם קדושה. מקדש ישראל והזמנים. קדושת שבת ויו"ט ועוד.

בוודאי כשמדובר על כלל-ישראל, יש בהם קדושה עצמית - ובחיבור של עם הקודש עם ארץ הקודש, יש קדושה עצומה. אלו דברים מאד בסיסיים.

ציצית ביחס לזה  -זה לא "אפילו".. קדושת כלל-ישראל היא מעבר לכך. גם ציצית היא אכן חפץ מצוה ולא חפץ-קדושה, אבל היא מוסיפה קדושה בנפש מקיימה. קדושת הכל זה עוד יותר.

ה. מה שכתבת על דברי חז"ל על קץ המגולה אינו מדוייק. הגמרא שם דנה על אופן הגאולה ואז מביאה בהקשר: ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה. ורש"י אומר שזה סימן על הגאולה הקרבה.

וכן - הם ישארו שם. הבאתי לכך מקור מדברי הרב קוק זצ"ל, שגם לזה יש מקורות, ואני מאמין בהם..

ו. אפשר לראות את הריבוי העצום של תורה בארץ ישראל, של חזרה בתשובה, של עוד הרבה דברים. אפשר גם לראות רע. הבחירה על מה לשים את הדגש תלויה הרבה באדם.

חז"ל אומרים בירושלמי: גדול קידוש השם מחילול השם. מה ה"חכמה"? היה מסביר מו"ר הרצי"ה זצ"ל שכאשר יש את שניהם "מעורב" - הקידוש השם מכריע. ברור שבמדינת ישראל, שאיננו עוד מרמס לגויים (עם כל הבזיונות - רחוק מאד ממה שהיה בגלות..), יש קידוש השם עצום. וזהב מכריע.

ז. הגר"א אומר: הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו. לא חילק בין בכתב לבע"פ.

ח. אין היום "רשעים גמורים שיודעים את קונם ומתכוונים למרוד בו".. חוששני שהאמירה הזו בעצמה היא רשעות..  מאיפה הם "יודעים"?.. כמה חינוך תורני קיבלו? וכמה השפעה קשה של ה"עולם" יש?..

ט. לא מה ש"אני אומר" - זה החסד לאברהם אומר, שמי שנמצא בארץ הוא צדיק כי אחרת היתה מקיאה אותו. באמת אמירה חריפה, אבל מה נעשה? אין היום מי שיכול לחלוק עליו.

ההסבר (צדיק מבפנים) הוא של הרצי"ה. וכן כתוב בספר הזוהר על דורות של עקבתא דמשיחא - "טב מלגאו (מבפנים) וביש מלבר (רע מבחוץ)".

י. בוודאי "זכותך" לקבל מה שרבותיך אומרים. כתבתי מפורש, מי שאומר כי כך אמר לו רבו - אין "האשמה" עלפיו. רק לא להצגי את הדברים כאילו "פשוט מהמציאות" כך. להחזיר את עם ישראל לארץ אחרי 200 שנה, זה לגמרי מה', לכל מי שמאמין שה' מנהל את העולם.

י"א. לגבי לימוד זכות. ראשית, דיברתי על עם ישראל. על הכלל. דבר שני - ה"רשעים" של הח"ח, זה לא אנשים שבקושי קראו ושנו, אם בכלל, אי פעם. אבל אני דיברתי על האמריה על הכלל בעיקר.

י"ב. נקודה למחשבה, לגבי השאלה הראשונית. נניח ש"עם ישראל", לא רק ה"מדינה" היו חוטאים נורא ואיום ח"ו וכו'. עד איזה גבול היינו קוראים להם "עם קדוש" עם ה', ומאיזה גבול הם כבר לא?..

תשובה: ל"דעת" המינים (הנוצרים) הם מפסיקים להיות העם הנבחר. אבל לדעת, להבדיל, רבי מאיר המובאת בגמרא - אפילו עובדים עבודה זרה נקראים בנים, ובנים מעולים..

איך יכול להיות? כנ"ל - ככה זה "מבפנים". מה שנקרא "סגולת ישראל". שהיא אינה תלויה בסופו של דבר לחלוטין בבחירה, על אף שמתגלה דרכה.

וכך גם קדושת שלטון - שייכות - עם ישראל על ארצו. קשורה לקדושת כלל ישראל וארץ ישראל.

והבוחר יבחר

שאלתי אם במקרה כזה עדיין תתיחס למדינה כקדושה, ולראשי השילטון כמל, ותיתן להם כבוד

אלעד מביא את הציטוט כדי להסביר שהקב"ה קבע שהמדינה קדושה. יש מצווה למנות מלך> לפי דבריכם אם אין מלך אז שלטון העם> לכן שלטון במדינה זאת מצווה מהתורה= המדינה קדושה. 

אני מנסה להבין את ההקשר של ציטוט הרב הראיה ולא מצליח

שיש קשר בין "מלך"  לשלטון נבחר ע"י העם.

לגבי ה"קדושה", פירטתי בתגובה למטה (קצת ארוכה).

ורבים תלמידיו אחריו המשיכו בה. אין לפניי מקורות כך שלא אוכל לצטט אך יש לכך דוגמאות רבות מספור.

והערת אגב, אם אינני טועה הכינוי "ממלכתי" נובע מהיחס של ציבור זה אל המדינה כאל מלכות ישראל (לפחות חלקית וזמנית)

אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ 

אתה מדגיש את "מקרב אחיך" 

ואני את "אשר יבחר ה' אלהיך בו" 

עוד נראה טקס משיחת ראש הממשלה בשמן? 

בהיות שהוא נבחר ע"י עם ישראל לשלוט בארץ ("אשר יבחר" כפשוטו - זה כשיש נביא. גם הרב זצ"ל בציטוט שהבאנו מדבר כשאין), אז הוא שליח מצוה לדבר גדול מאד, ובוודאי שיש לו במעשיו הטובים סייעתא דשמיא, מכח קדושת כלל ישראל ושלטונו בארצו.

ואם, חלילה, עושה דברים לא ראויים, על כך נאמר: "לתיקוני שדרתיך (שלחתיך) ולא לעיוותי".

צריך לשמוח שאנחנו שולטים פה, לחזק כל עמידה זקופה על כך, כל הוספת טוב - ולעמוד חזק נגד חולשות.

זה לא הכל או לא-כלום שחור-לבן.

"כך היא גאולתן של ישראל". מורכב. אבל הולך ומאיר.

ומי שפעל עם א-ל יבוא ויטול שכרו.

יותר מחצי עם ישראל לא נמצא בארץ 

גם יהודים וגם גויים בחרו בו 

שיטת הממשל לא מאפשר לעם לבחור במה שהוא רוצה (עיין ערך הפיכת תנועת כך לארגון טרור) 

ההתערבות של אירופה ארהב ושאר ירקות בפוליטיקה דרך התקשורת לא מאפשרת לעם לראות את המציאות באמת ככה שגם אם כן בחרו בו..

השלטון זה לא רק ראש הממשלה וחלק מהשלטון הזה הוא לא יהודי. 

א. כמה אזרחי מדינת ישראל לא יהודים הצביעו בבחירות? יש להם חלק בבחירת נציג היהודים?! 

השלטון הוא לא נציג עם ישראל (כמו שד. הזכיר בתגובתו) הוא נציג מדינת כל אזרחיה!

ב. יש מצוות מינוי שלטון (ע"פ דברי אלעד וד.) ומאותו פסוק אתה לוקח את ביבי כ"מאחיך" אבל שוכח את כל הגויים שבשלטון.. 

ב. אם הזכירו כאן הוצאת דברים מהקשרם- אז זו דוגמא נהדרת לנסיון כזה!

יש טעם לרעוד?...

ואני לא חושבת שאילו הרצי"ה היה חי כיום...וכו' וכו'..

אלוקים יודע מה יהיה בעתיד, והוא כותב את התורה מראש.

אבל הרצי"ה לא יכול לדעת מה יהיה עוד 20 שנה.

בדרך כלל כשיש רבנים שנפטרו צריך לנסות להבין את העיקרון של דבריהם, ולראות האם מה יוצא במציאות המשתנה, כי העיקרון עצמו לא משתנה.

הבעיה שזה מאד קשה לעשות בדברים שקשורים להנהגות ולא להלכה.

ממילא הגיוני שיהיה ויכוח על זה

אני לא בקי בכתבי הרצי"ה כך שאני לא יכול להביע דיעה

וגם בזמן שעמדה על הפרק הנסיגה מסיני.

זעק כארי נגד החולשות,

וגם על כבוד זה שיש לנו שלטון יהודי בארצנו.

דיבר בחריפות נגד בן גוריון, וכיבד את תפקידו כנציג שלטון ישראל בארץ. 

וכו'.

ה' כתב את התורה מראש - ורבנים כאלה דברים מתוך תורה..  אכן, כדבריך, צריך לראות את העיקרון.

העיקרון נשאר ממש אותו דבר.

ואם הרצי"ה היה היום - היה אומר הלל ביום העצמאות, שולח "יישר כח" לרה"מ על דבריו התקיפים בענין איראן, כנגד דעת האמריקאים, ויוצא בכל תוקף נגד כל דיבורי נסיגה, החלשת התורה ואחיזתנו בארץ.

זה ממש ביחד: את אשר יאהב - יוכיח.

ולא זכור לי שאחד מבאי הפורום בשרשור הקודם (גם דוסית אמיתית) הזכירו את זה, הם בהחלט "דיברו בחריפות נגד.." אבל במקביל אכן מכבדים את תפקיד המדינה, כנציגי שלטון יהודי בארץ. תקן אותי אם לא קראתי נכון.

למה א-לוקים זה הרצי"ה?

(להיפך. המון אמירות של גדולים מיוחסות לדורו ולתקופתו, (כגון הרמב"ם) לעומת זאת א-לוקים, דבריו תקפים לעולם!

אך אי אפשר לבנות תורה שלמה מדברים שאמר רב (גדול ככל שיהיה, וזה לא חז"ל) בעבר, ולייחס אותם בדיוק הנמרץ שלהם, להיום.

הייתי צריכה להדגיש, דברים שאמר רב על מצב ספציפי ועל גוף ספציפי.

פרשנות שלך, נו נו.

הארץ בטוח היא קדושה - ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה.

והיא היתה קדושה גם לפני המדינה

המדינה הצבא והמדים זה סך הכול כלי שאפשר לעלות בו מעלה מעלה או ליפול איתו עד למטה לשאול תחתיות.

באופן אישי אני עושה הפרדה בין הארץ הקדושה והשלטון היהודי והאנשים המגינים עליה לבין השלטון הציוני הכופר שלפעמים לוקח אנשים תמימים -תינוקות שנשבו ודואג שהם יהיו בשירות הטומאה.

שיש הפרדה ברורה הרבה יותר קל להתמודד עם המצב

של הארץ, במצוות שונות למשל.

בכלל בזמננו יש עיוות וערבוב המושגים ובגלל זה יש הרבה מחלוקות

למשל סאטמר וכו' מערבבים ביוןשלטן יהודי בארץ ישראל לבין מדינת ישראל איך שהיא התחילה ואיך שהיא המשיכה עד היום

ואתו הדבר בצד השני.

שיודעים להבדיל יודעים להתנהג נכון מול המציאות כיום

מה שהרב קוק אמר זה לגבי שלטון יהודי + סנהדרין?

הגיע הזמן שתתחיל לצלול לתוך הספרים בצורה רצינית.

אתה מקשה קושיות מעולות ושואל שאלות במקום-

אבל כבר יש עליהן תשובות. במאמרים, בשו"תים, וספרים שלמים עוסקים בהן.

ואגב אפשר לשות סנהדרין וניסו לעשות ,הבעיה היחידה שהיתה זה המחלוקת..

אגל טכנית זה אפשרי בלי קשר למדינה

השלטון עליה מצוה: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (רמב"ן).

לא לעזוב ביד אומה אחרת, שלטון לאומי - זה מדינה.

כל מצוה שהקב"ה מחדש על ישראל - מוסיף להם קדושה (מכילתא). קל וחומר מצוה על כלל ישראל, שלטון של הכלל על הארץ. ולכן עצם המדינה יש בה קדושה. עצם שלטוננו על הארץ.

כך גם: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ - איתה ולא בלעדיה נקראים גוי אחד (זהר). היכן שמתגלה התוכן האחד של עם ישראל ("איתה" - בשליטה עליה. ריבונות), וכשמתחבר עם קדושת הארץ, אז יש כאן גילוי קדושה שהיתה גנוזה מקודם. יותר מאשר כשהארץ שוממה ר"ל.

כל מצוה - היא גילוי של קדושת ישראל, ומצוה בארץ, פי כמה וכמה. וכשמתגלה יותר נשמת ישראל ע"י החיבור עם הארץ (איתה הם גוי אחד), אז גם כל מצוה שנעשית מאירה יותר.

וזה לא רק לפי מה ש"מרגישים". גם קדושת שבת, וכל יהודי בפנימיותו, וכו' - לא  תמיד מרגישים. וקיים.

והשלטון על הארץ הוא ע"י הנציגות של עם ישראל לכך. קרי: ממשלה. צבא. לכן יש בהם קדושה מצד זה.

וזה שיש גם קלקולים נוראיים וחמורים וכואבים - זה באמת כואב ומקומם. יש דברים מורכבים בעולם. אי אפשר בגלל ש"רותחים", לשפוך את המים יחד עם התינוק.

צריך למחות נגד הרע - ולחזק את הטוב. וכמו באדם הפרטי - כשרק מדברים על הרע, אז זה עושה אותו יותר רע; כך גם בשלטון. כשכל הזמן אומרים כמה הם רעים - הם נהיים יותר רעים ח"ו. ואם זוכרים לתת "פידבק חיובי" לכל משהו חיובי (ויש הרבה: אחרי הכל - משהו מתקדם פה. יש מבא מול מאות מליוני פראי אדם שהיו שמחים חלילה, "לשטוף" לפה. יש כבישים, יש חשמל. יש אפשרות להתווכח בשלוה בערוץ 7 ששבית אל על ערך המדינה, כשעדיין חיילים שוכבים במארבים באותו זמן ומאפשרים את זה. יש אפשרות לאיים על איראן שיש בה פי כמה וכמה תושבים, והם מפחדים...), אז החיוב מתחזק.

הבחירה בין עין רעה לטובה - היא ביד האדם. אז מה יהיה עם היצר-הרע לשנוא?.. צריך לעבוד עליו, כמו על כל יצר. זה לא אומר לא להיות ערניים ולמחות בכל תוקף, ולפעול, כשזה עוזר. אך בלי לאבד קישור לנקודת הטוב ותקוה. העולם מורכב..

ובנוגע ל"קושיא" על הגאולה שבכך: מי אמר שהגאולה תהיה בלי סיבוכים?.. יש הרבה מקורות הפוך.

וכי זה כ"כ פשוט לחזור לחיות חיים לאומיים אחרי 2000 שנות גלות?.. תהליך. כשתינוק נולד - הוא עדיין "מלכלך" ואף אחד לא חושב לזרוק אותו בשל כך.. מישהו מ"מתגעגעי הגלות" ר"ל, זוכר איך היו מתנהגים שם כשה"פריץ" היה אומר משהו? מה היה קורה שם בפוגרום בינוני ר"ל, שהקיף את מס' כל ההרוגים פה בכל המלחמות והטרור גם יחד?..

66 שנה בשביל מדינה אחרי גלות ארוכה, זה קצת מאד. הגענו להישגים נאים. צריך להמשיך. לא להחליש אלא לחזק. להוסיף טוב.

"עין רעה" מוציאה את האדם מהעולם. זה לא אומר שצריך "לעצום עיניים" ממה שצריך תיקון. ולפעול. במרץ. אבל אילו פינו מלא שירה כים - אין אנו מספיקים להודות. ב"ה שאנו חיים פה, בתוך הארץ, בשלטוננו עליה. והמריבות שלנו - גם הכואבות - הן "בתוך המשפחה".

ואם מישהו למד אחרת מרבו - שיגיד: כך אמר לי רבי..  בסדר. אבל לא לנסות לעשות כאילו "כך מובן" מהמציאות שבה אנחנו כאן אחרי כל נשות הגלות, כי עדיין לא הכל בשלמות.

עין טובה. ותודה לה'.

[וסליחה על ה"התערבות" בפורום לא-לא... לא אמשיך כאן בדיון...-

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.