א. בהנחה שהבחור קיבל פטור אמיתי, נניח רפואי מהגיוס, וברור לך שהבעיה הרפואית היא לא מה שמפריעה לך (נניח, לא רלוונטית כיום אבל לצבא כן...קורה הרבה...) - למה זה יפריע לך שהוא לא עשה צבא, אלא, נניח, בחר לשבת עוד כמה שנים בישיבה וללמוד?
ב. בחור שבאמת הוא עילוי בתורה ורבו אמר לו שהוא ספציפית, יותר מכל השיעור שלו, צריך לשבת וללמוד תורה כ-ל הזמן, ללא הפסקה, ולדחות את הגיוס עוד ועוד, ולבסוף נפטר מגיוס, כי הוא באמת עילוי יחיד במינו בתורה שהתרומה שלו בבית המדרש לדעת רבותיו גדולה לעין ערוך מתרומתו בצבא (אני לא אומר שיש הרבה כאלה, אבל אולי יש...) - בהנחה שהוא כמובן ציוני והכל - למה בחור כזה לא יתאים לך בגלל שלא עשה שירות צבאי?
להתחתן עם בחור שעושה קבע ולא תראו אותו בכלל בבית וממילא גם לימוד התורה שלו בהכרח יהיה קטן יותר - זה כל מיני בנות פה (כולל את בעצמך, ברמה מסויימת) אמרו שאם הבחור ממש יתאים להן, אז הן יקבלו את זה באהבה כאידיאלים - אבל בחור שבאמת לא י-כ-ל לשרת בצבא, ובחר במקום זאת ללמוד תורה או ללמוד מקצוע על מנת לפרנס את משפחתו תוך קביעת עיתים לתורה, או בחור שבאמת נחשב עילוי מיוחד בתורה ובגלל שרבותיו הורו לו, ישב אך ורק בישיבה והתגדל בתורה (ואני מדבר על אחד באמת מיוחד שלא מבזבז מזמנו אלא יושב ולומד...) - בחורים כאלו לא יתאימו לכן? זה נשמע שקצת האדירו יותר מידי את חשיבות הצבא - עם ישראל, על חשיבות התורה - תורת ישראל...
לא יודע, לי עצמי זה עשה תחושה לא נוחה בלב... יכול להיות שזה רק אני, אבל באמת שלי אישית חוסר האיזון המשווע בין שני האידיאלים, זועק לשמיים... (אני לא אומר שתמיד צריך איזון מלא, אבל לפחות שיהיה קרוב לאיזון...מצב כמו שאת תיארת, שהיית פוסלת על חוסר בשירות צבאי - בלי שפירטת למה, ועל כן מובן שזה בגלל כל סיבה שהיא - ולעומת זאת שהיית שוקלת בחיוב חתונה עם איש קבע - ז-ה מצב שזועק לשמיים בחוסר האיזון המוחלט שלו).
וחלילה לא התכוונתי לפגוע אישית אלא רק לפרוט את תחושותיי האישיות...
יום טוב!!!