(זה שבינו לבין הר הבית יש קברים של ערבים)

מתי יביאו לשם את ישראל כץ שיבנה שם תחנת רכבת או לפחות מסוף אוטובוסים מכובד?

איזה רעיון אחלה

לדבר כך על המקום שדורות של יהודים מתייחסים אליו בחרדת קדש.

וחז"ל אמרו: מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי.

והאופן הרגיל לפרש את זה - הוא על "הכותל" הזה, שנשאר אחר החורבן - לא על כותל המקדש.

וכן פירש הרצי"ה זצ"ל בספרו לנתיבות ישראל מאמר "כותלנו" שכולו קנאת המקום הזה, כנגד רשמים של איזה "סופר" שראה בו "עליבות"..

זה לא "הקיר המערבי" עם הקברים..

ולהגיד על זה שיבנו שם וכו' - זה ביזיון גדול.

ואיך נתבע מאחרים לכבד את קדשינו?..

תבדוק, יש שם את שרידי החנויות ומקוואות.

(כיוון שפנית גם אלי..), שמי שאומר על הכותל "כולה קיר" - לא יתפלא על מי שיאמרו על הרב הבית, ר"ל, "כולה הר".. ועל ספר תורה, "כולה יריעה" ח"ו. וכן אל ארץ ישראל. ממתי מודדים הופעת קדושה לפי החיצוניות?  אז "קיר" זה לא טענה.

לגבי ה"בהמות" אם היו שם; בהר הבית, בביהמ"ק, היה בית מטבחיים (ובאמת היה פעם איזה איש צבא נחמד, אבל בור, שהביע משהו דומה לדבריך על מקום המקדש. כשמתחילים לבזות - לא גומרים. ואין לגיטימציה לתבוע זאת מהשני כשאינך מכבד בעצמך מה שאחרים..)

"מתפללים לכיוון המקדש" - אכן. כמו בכל בית כנסת. ועדיין זה לא משנה אפילו לגבי קדושת בית כנסת רגיל.

ומי שמזלזל "לשים תחנת רכבת בכותל", ר"ל, שלא יתפלא שערבים משחקים כדורגל בהר הבית.  זלזול לא מסתיים היכן שאתה רוצה.

ומי שמזלזל בכל גדולי ישראל, לדורותיהם, שעמדו ועומדים בחרדת-קודש מול הכותל המערבי (בוודאי מתוך קדושת מקום המקדש, ולא במנותק ממנה), ובדברי חז"ל על שכינה שלא זזה ממנו, ובפירוש גדולי עולם שאמרו שזה "הכותל", שלנו - 

שלא יתפלא איך מזלזלים גם, ר"ל, בקדושת מקום המקדש. גם תלמידי חכמים הם "מקדש". ו"דרישת ה' יתברך" מתחילה מהם.

בווודאי צריך למחות על קדושת מקום המקדש (ולאו דווקא על ה"עליה" - אם כי לא יעלה על הדעת שהוואקף יקבע זאת, וגם לא כל החרפה ששם היום, כולל תפילה, והחולצה שאמרת וכו'.. אך לגבי עצם העליה, הרה"ר פסקה שלא - ולא שינתה - ויש גדולים שאומרים שכן. דומני שהן עדיין במיעוט. ושום "קנאות" אינה יכולה לשנות את העובדה הזאת) -

אך כאשר מדברים בביזיון על הכותל המערבי, אז צריך למחות על זה. כל דבר במקומו ובזמנו.

ה"פרופורציות" הנכונות הן, לא לרמוס כל יקר וקדוש, בגלל שהלב כואב על עוד יותר יקר וקדוש.

והרעיון "לפתוח ספר וללמוד" הוא מצוין. גם על קדושת המקדש, גם על הכותל ( הנה, כבר הצעתי לעיל "מראה מקום" מדברי הרצי"ה זצ"ל שבוודאי היה "בקיא בספרים" יותר מכולנו), גם דברי הראי"ה קוק זצ"ל בזמנו על קדושת מקום הכותל המערבי, ועל קדושת מקום המקדש והזהירות בה. גם על כבוד תלמידי חכמים שכתבו על הנושא הזה של הכותל בסגנון הפוך לחלוטין ממה שנכתב פה.

ניתי ספר ונחזי...

על הסיפור...

וכמובן שאין צורך לקבל את "דעתי"...

אבל זו לא "דעתי" - אני הבאתי בשם גדולים ממני וממך. מה נעשה, בכל נושא יש מומחים לו. זה חכמינו אמרו.

אבל אתה צודק שבוודאי כשנזכה בעז"ה, אז יחזור בית המקדש למקומו, ואז גם לכותל, ואפילו איפה שמותר היום לעלות לדעת המ"מתירים" בהר הבית - נזכור חסד נעורים, שעוררונו על כיסופי המקדש; ועיקר תפילתנו וקורבנותינו יהיו בו עמו, בקדושה ובטהרה.

[זהו רגע נדיר של דוסיות שלי שיוצא החוצה].

כשאני רוצה לדבר עם הקב"ה במקום הקרוב ביותר שאני יכולה, חוץ מבית הכנסת אני כנראה אלך לכותל.

להרבה יהודים הכותל מסמן מקום כזה ולא רק לי.

אז תגיד לי שזה רק קיר?  ושבאותה מידה תעשי התבודדות ביער והקב"ה ישמע אותו דבר? יכול מאוד להיות.

אבל ההבדל הוא מבחינתי, זה המקום הכי קרוב למה שחלמו עליו אבותינו בגלות.

אז תגיד שהאידיאל והשאיפה לעלות להר הבית, זה לא בר ביצוע כעת ואתה גם לא יכול לבטל בהינף יד את מי שאוסר.

אתה רוצה לכבוש את הרב הבית? לעודד עלייה להר הבית? אוקי...

אבל אל תזלזל במקום שהמהווה והיווה לי ליהודים רבים מקום של חיבור להקב"ה.

אם זה לא מספיק חשוב אז אני כבר לא יודעת מה להגיד...

זה עצוב שהכותל הוא סמל בלי ההקשר.

בלי החיבור להר הבית ולמקדש.

כשאני מגיעה לכותל- אני לרוב אלך למרפסת, למקום ממנו משקיפים על קודש הקודשים, ממנו רואים את החוסר ואת הכיפה הצורמת. 

הכותל אינו מקום שמחליף את המקדש. 

כי אז אנחנו שוכחים שצריך להיות שם משהו אחר.

וכן, לפעמים צריך לזלזל במשהו שנותנים לו ערך יותר מכפי שהוא, כדי שיבינו שזה מה זה- קיר תמך. 

הכותל מסמל כיסופים- לא את המקום עצמו.

(להבדיל- זה כמו שאנשי גוש קטיף נוסעים למחסום כיסופים, המחסום עצמו לא מסמל להם כלום בפני עצמו- הוא מסמל קרבה לגוש, לבית שלהם, זה מה שבאמת חשוב להם)

אנחנו צריכים להרגיש שהכותל הוא רק דרך, הוא רק קרוב אבל לא הדבר עצמו.

ואני מחפשת מקום קרוב להקב"ה... לא דווקא את הר הבית.

היה איש אחד שכל זמן מסוים ביקר אצל אביו. הוא הקפיד מאוד לפני כל ביקור להתקלח, להתלבש בבגדים מכובדים ודאג מאוד להופיע לפני אביו רק בצורה מכובדת וראויה.

יום אחד הוא עבר ליד הבית של אבא שלו ושמע מבפנים צעקות וקולות נפץ ואת אבא שלו זועק לעזרה.

אז מה הוא עשה?

האם הוא טרח ללכת לבית שלו להתרחץ, להתלבש ורק אז להופיע לפני אביו כדי להציל אותו מהגנבים?

המשל הזה ממחיש לדעתי די יפה את המצב היום בהר הבית- יש פה מלחמת ריבונות . ומה אנחנו עושים??

אבל לא בדיוק קשור לנושא שדובר..

ובאמת "מה עושים" למען הריבונות - זה נושא שצריך לשקול בכל הרצינות. זה באמת ענין חשוב מאד.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

(סליחה שלא הצלחתי לנסח את זה אחרת) - 

שלא יתפלא למה אנחנו עדיין לא בהר הבית.

שאף אחד לא העלה בדעתו מעולם לתת לכותל את "מירב הקדושה והעליונות". מיר בהקדושה והלעיונות זה להר הבית, למקום המקדש, לקדש הקדשים (שלשם לכולי עלמא אסור לעלות כיום).

וזה שאנחנו לא בהר הבית - במובן ה"פיזי", של ההתהלכות שם, זה כי רוב גדולי ישראל סברו וסוברים שזה אסור מחשש כרת. וזה לא מ"חוסר החשבתו" חלילה. ההיפך - בגלל קדושתו היתרה על כל מה שסביבו.

וזה שאנחנו לא מספיק "שם" במובן השלטוני (וב"ה שלא לגמרי לא. אחרי הכל - השוטרים שעושים שם את הצרות הם בכל זאת מתקוף ריבונות שלנו) - זו חולשה מעליבה. לא כזו שהתחילה מהחשבת הכותל במעלתו, אלא כזו שבאה מחולשה בנושא של הכרת קדושת המקום וקדושת הארץ, וערך שלטוננו.

ובאמת צריך להרים קרן ישראל. זה מתבטא בנתינת סמכות כלשהו לאוייב שם, וגם במקומות נוספים ארץ. צריך לחזק.

יכול להיות שהיו כאלה, אבל עדיין, ככה לדבר בפומבי על תמידי חכמים,

בית המקדש בטוח לא יבנה מזה

אדם שאומר כך,

מראה שאינו מבין ב"רבנים" (עכ"פ מסדר הגודל של אלו שעליהם מדובר), ואיך הם פוסקים הלכה...

ולכן, כדבריך, אינו יכול להביע דעה לגביהם. גם מסתכן בביזוי ת"ח ש"אין רפואה למכתו". חבל..

שרבני הדור הקודם העדיפו לאסור עליה להר, מחשש פוליטי שהר הבית יהפוך למוזיאון. זו גם הסיבה שתלמידיהם ובניהם של חלק מהם, היום - כן מעודדים את העליה להר.

(יש מתלמידי "מרכז" שעולים ואין בישיבה פוצה פה ומצפצף)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חושב שאתה "בדקת וחקרת" את כל פרטי הדינים וההלכות השייכות להר הבית?!

יותר מכל אלו שאומרים אחרת?!

כל חכמי הרה"ר שאמרו אחרת פשוט "התעצלו" לבדוק?!...

מובטחני במי שאומר כך - שלא למד את הנושא בעיון. אין מצב.. לא יתכן שמי שלמד בעיון יתבטא כך.

שאלה: התשובה הארוכה-ארוכה של הרב קוק זצ"ל ב"משפט כהן" על קדושתמקום המקדש למדת לכל" פרטיה ודיניה"?...

ואם לא - כיצד תגיד על גדולי ישראל "במקום לבדוק ולחקור"?.....

בוודאי שהם חקרו.

אבל ההתייחסות הרי לא היתה אליהם - אלא לדבריך כאילו אחרים "לא חקרו ובדקו". ואת זה אתה אמרת. לא הרבנים הללו..  אז כדי להגיד דבר כזה - אתה צריך להיות מי שכן במדרגה כזו לפחות..

אני אבדלחטו"א, הכרתי את הרב גורן זצ"ל, ומכיר גם את הרב ליאור שליט"א, וגם את הרב ישראל שליט"א - והם כולם התייחסו בחרדת קודש אל הרצי"ה זצ"ל, שסבר לא לעלות, למשל.

ואי אפשר להכחיש שהרה"ר  - שכולם חיו פה בארץ ישראל - הורתה כך מאז מלחמת ששת הימים. ורבנים גדולים לא פוסקים הלכה לפי "עצלנות".

חלק מהפסיקה לפי הפסקים המקובלים; וחלקה עפ"י קריאת מחקרים חדשים, והערכה עד כמה הם מכריעים להלכה וכו'. מחלוקות בין פוסקי הלכה היו מתמיד.  אבל לא זלזול כאילו אלו שאומרים אחרת - בפרט כשהם הרוב, וגדולים מאד - פשוט לא ידעו ו/או לא ידעו שצריך לבדוק ולחקור.. לא שייך. 

אני אבדלחטו"א, הייתי אצלו ושמעתי מפיו.

וראיתי במו-עיני שכאשר ניגש לכותל, היתה אבן בולטת שהיה ניגש אליה, כדי לא להכניס יד אפילו בין אבני הכותל..

ומכל מקום, זה לא עיקר הנושא.

עיקר הנושא היה יחס של יראה וקדושה למקום הכותל המערבי - בהמשך מקדושת מקום המקדש.

ולזה ברור לגמרי יחסו זצ"ל. ועיין מאמרו ב"לנתיבות ישראל" חלק א' - "כותלנו".

מכיוון שלא שאלו אותה את "השאלות" הנכונות.

הגוף הפוליטי נאחז באיסור  לעלות כטובע הנאחז בקש, שהרי אילו היו שואלים את הרה"ר האם לערבים מותר לעלות לשם... מעניין מה הם היו אומרים?

הרה"ר החליטה ותלתה ביוזמתה הודעה, עוד אחרי מלחמת ששת הימים. וזה בגלל חשש-כרת, לא משום סיבה אחרת.

לא חיכתה לאף אחד שיבוא "לשאול".

ובוודאי שאם היה תלוי בה - גם הערבים לא היו עולים.

אף אחד אינו בא כאן "להגן" על התנהגות "הגוף הפוליטי" בנושא. מה שהם עושים - חמור מאד; ווברור שהם מגלים חולשה באחיזתנו שם שלא לצורך, מבהילים את עצמם. ולא מטעמים "הלכתיים"..

אבל אני מכבד אותם ובטח לא מאשים אותם ובטח ובטח לא בפומבי.

הרב שלי אומר שעקרונית מותר לעלות להר הבית

ובכל זאת, תן כבוד למי שחולק עליך

ואם הוא מגדולי ישראל, אז תכבד אותו אפילו אם אתה חושב שהוא חולק עליך מהסיבות הלא נכונות וגורם בכך נזק. 

אם אתה לא מכבד את אלו שזכו ל"ושכנתי בתוכם" ששכינה מדברת מתוך גרונם?!

"לצאת בצעקות במקום לבדוק"?!?!?!?!?!?!?!

תסלח לי אבל כבוד ה' זה בוודאי הדבר האחרון שמעניין אותך, אולי לספק את ההורמונים שלך 

(ולמה להגיד "טועה ומטעה".. לא צריך להגזים..)

א. גם אני שמעתי... זה נחשב ל"אטרקציה" כי הפירוש המקובל הוא הכותל, "הרגיל".

ב. הרי הבאתי מהרצי"ה זצ"ל, על הכותל המערבי ה"מקובל". עיין בדבריו הנפלאים. והוא היה בכותל ביום שחרורו. ואני עצמי זכיתי לראותו אבדלטו"א כמה פעמים ליד הכותל, בחרדת קודש, נזהר אפילו לא להכניס יד בין אבניו.

ג. הכותל הוא לא "סה"כ"... בוודאי שהתפללו לידו כי היינו מנועים מלהתפלל בהר הבית. בין מסיבות הלכתיות, בין מסיבות שלטוניות. ומכל מקום, זה לא גורע מקדושתו. המשך מקדושת הבית הגדול והקדוש. מדרגות בקדושה. הרי אף אחד לא טען שזה אותה מדרגה. הראיה  -שלכותל אין מי שאומר שאסור לעלות מחמת קדושתו. מדרגות.

רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגאון מוילנא, אשר חיבר ספר הלכות ארץ ישראל, אוהב ארץ ישראל הגדול, שעמד בראש הישוב היהודי בצפת ואח"כ בירושלים, כותב לגולה:

"ואנחנו פה, בארץ הקדושה, פורשים כפינו בתפילתנו נוכח שער השמים, מקום מקדשנו כותל המערבי, אשר לא זזה שכינה משם".

אם כן, גם הוא הבין "הכותל המערבי" כפשוטו דהיום..

וכן מקובל,

רבי ישראל משקלוב כתב שהם "פורשים כפיהם" - דהיינו מתפללים שם. הם התפללו ליד בכותל דהיום.. לא נכנסו פנימה..

אז לא "ההבנה שלי" מוטעית - אלא שהרצון "לפרש" כך, על אף שמה נעשה, זו לא הדעה המקובלת, גורם לאדם "לקרוא" אחרת...

[ו"מקום מקדשנו" - הכוונה על יד..]

אותי.

נתחיל מהסוף - קודם כל לחרדי מקורי - הייתי ממליצה לא להיכנס להגדרות גורפות (כגון: הוא לא רוצה להקשיב או לשמוע את מה שאתה אומר)

כידוע בפורמט כזה של כתיבה בפורום אין "הקשבה" ו"שמיעה" יש כתיבה ומענה, ואם לא נוח לך הסגון אתה מוזמן לעבור לפורמט אחר בו מדברים ומקשיבים.

דבר שני - לגבי מהות העניין:

בתור אחת שעשתה שירות לאומי במכון המקדש, מאוד מאוד צורם לי כאן הדיון.

כאשר היו מגיעות קבוצות למכון ואמרנו להם שכאן עובדים במרץ  כדי לקיים מה שניתן כרגע במצוות בניין המקדש

שזה בניית הכלים ע"פ כל החומרים הנכונים והמידות הנכונות וכו', היו כאלה שהיו סקפטיים

ואף שאלו אותי - "למה את אומרת שהכלים האלה יוכלו להיות בבית המקדש?"

שאלתי - "למה לא?" אותה אישה קצת התפתלה ולבסוף אמרה "לא יודעת, בעלי יוכל אולי לענות"

מה שאני מנסה לומר שהבנתי לאורך ההדרכות שאנשים רוצים משהו גרנדיוזי, על טבעי, ניסי.

ולכן לא מוכנים לקבל שזה פה קרוב.

מאותה סיבה אנשים לא רוצים לוותר על הכותל שבליבם. הם מעדיפים להמשיך כי כך הם רגילים,

אבל אין חולק שהר הבית הוא המטרה העיקרית. ועל זה אף רב לא יחלוק אני בטוחה.

ולכן גם אנשים פה כמו דן וכו' שמנסים להגיד שרבנים אמרו וכו' זה מובן. אבל זה שהרב גורן

בעצמו הצטער שלא לחם מספיק כמו בקבר רחל, כדי שהר הבית יהיה בשליטתנו (עיינו בספר הביוגרפיה עליו)

והעובדה שבימים הראשונים שהר הבית שוחרר היה שם כולל של תלמידים שישבו ולמדו

כל אלה רק מראים שבוודאי שעלינו להמקד בעיקר - והוא הר הבית.

סתם רעיון שחשבתי עליו שהיה את כל הקטע עם הנשים הרפורמיות שרצו להתפלל בכותל

אמר להם משה פייגלין -"אין בעיה אני אצביע שאתן תתפלנה בכותל, אבל אתן תצביעו בעד שייתנו לי להתפלל בהר הבית." עד כאן, לזה הן לא היו מוכנות. מי יודע אולי ניסו לעורר אותנו משמים שעלינו להתקדם מדרגה אחת למעלה ולא להתמקד במה שהיינו רגילים אלא להתחיל לשאת עינינו לדבר האמיתי....

בקיצור, אני מביאה כאן כמה רעיונות יחד, אבל העובדה נותרת בעינה - הר הבית הוא העיקר,

וגם הרבנים שהזכרתם שכביכול אוסרים, התירו כאשר פנו אליהם יחידים וגם על הרב צבי יהודה אני מציעה לשאול את הרב אריאל מה הרב צבי יהודה באמת אמר.

בכל אופן אשרינו שאלו הדיונים בינינו ולא על דברי הרחוב הרגיל...

אה ועוד דבר קטן , ייתכן שזה כבר נאמר אבל לא קראתי הכול -

 שכינה לא זזה מכותל מערבי של קודש הקודשים. בדוק. לא (בל' רבתי) של הר הבית (והרי זה מה שהכותל המערבי הוא קיר התוחם את הר הבית)

שנזכה לבנות את בית המקדש השלישי במהרה בימינו. אמן.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כשאתה כותב שרבנים אסרו בגלל "שיקולים פוליטיים" זה זילזול!

כבוד לת"ח זה אומר להעריך אותו, נכון שיש דבר כזה שת"ח יטעה, אבל צריך גאווה גדולה כדי לחשוב שאני יודע יותר טוב ממנו, ואם לי נראה אחרת ממנו כנראה הוא טועה ולא אני...

מה עדיף? שתלך כמו עיוור אחרי רב, או שתלך כמו עיוור אחרי עצמך?

אתה עצמך לא יכול לטעות?

והמשפט הזה 

"הכל אתם קוברים מתחת השטיח בחסות ההלכה והעיקר להיראות צדיקים זאת הצביעות הכי גדולה"

הוא שנאה פשוטה. וחבל!

אנחנו לא "קוברים", אנחנו נזהרים בהלכות לשה"ר כמו שנצטוו בתורה. אתה לא נזהר בזה? חבל מאד, יש אלוקים בשמים והוא יפרע ממי שמדבר לשה"ר! זה איסור ככל האיסורים, ואתה לא יכול לומר לרשב"ע "לא בא לי לעשות את המצוות שלך, אני לא רוצה לקבור את העבירות מתחת לשטיח". אתה יודע מה? תנסה!

ולא מנסים להיראות צדיקים, בכלל לא חושבים על איך אנחנו נראים, זה פשוט לא נכון.

שיש כאלה שאומרים אחרת..

התשובה היתה כנגד מי שטען כאילו זה המקובל... וזו כביכול "המצאה" לייחס אמרה זו לכותל המערבי.

וגם פשטות דברי המקובל האלוקי בעל ה"לשם שבו ואחלמה" היא שהמדובר על הכותל המערבי כפשוטו.

הכותל הוא בי"כ. לא מעבר.

אני לא מזלזלת בבתי כנסת, ההפך, אני מקפידה על מורא מקדש מעט- לא להכנס סתם, בלי קלות ראש וכו'.

אבל להשוות את הכותל להר הבית????

עיקר הקדושה של הכותל היא ברחבה בה מתפללים. לא בקיר הסימבולי.

ואותו כותל ששכינה לא זזה ממנו- נאמר על הקיר המערבי של בית המקדש. לא על קיר התמך.

כשהצנחנים רצו דרך הר הבית כדי לשחרר את הכותל- זה אומר שמשהו התפספס ובגדול.

כשתמונה של כותל מרגשת אנשים ואילו תמונה של בית המקדש באותו הקשר היא "לא פוליטיקלי קורקט" ו"לא קשורה" זה מקומם אותי. 

ישנם רבנים גדולים שתומכים בעליה להר הבית, וגם אלו שלא- אומרים זאת מפני מורא מקדש והדינים הקשורים. וברור לכולם שהכותל אינו הר הבית ואין שום קשר בכלל מעבר להקשר הגיאוגרפי.

תשאל כל רב, כולם יגידו שיש קדושה בכותל- אבל זו לא הקדושה שיש בהר הבית.

אם אנחנו מאמינים שמאות אלפי יהודים צריכים לעבור בהר הבית בזמן קצר, הרי שצריכה להיות שם תחנת רכבת גדולה לפחות כמו תל אביב מרכז/צפון/סבידור/ארלוזורוב/מסוף 2000 או איך שקוראים למקום הזה.

ממתי זה בזיון המקום?

גם אם אתה לא מסכים עם הדעה הרווחת שהכותל המערבי הוא הרבה יותר מזה

בכל מקרה מדין בית כנסת ודאי הוא לא פקע

ADMIN לא הציע לשים את התחנה ברחבת הכותל?

זה ביזיון המקום לגמרי..

וגם הסגנון שבו זה נכתב לעיל, לצערנו..

כשיבנה ביהמ"ק - ויהיו צריכים לעלות מאות אלפי יהודים בזמן קצר, אז בוודאי יהיה צריך לארגן תחנות גדולות וכו'. הערכתי היא שגם אז לא יעשו את זה שם.  מקום כזה - שאלפי שנים יהודים שפכו בו את ליבם, לא ייהפך כנראה אפילו אז לאתר כזה.  יהיה לו גם אז לפחות דין של בית הכנסת, שעומד בקדושתו. וק"ו עם כל מה שהוא ייצג גם אז על כמיהת כל הדורות למקום קדשנו.

אבל בוודאי כל האיזור יעבור אז פיתוח גדול [ליהודה עציון יש כבר תכניות הנדסיות מדוייקות..]

לומר שהר עובדיה למשל לא ברר את הנושא בזמן שהוא כתב על זה תשובה ארוכה עם אולי עשרה עמודים מלאה במקורות, ולבסוף הוא אוסר, לומר שהמנחת יצחק לא ברר, כשגם הוא כותב תשובה ארוכה ומנומקת עם המון טענות.

זה פשוט זילזול עצום.

אתה יודע שיש דעות שטבול יום אסור לעלות להר הבית?

אתה יודע שיש דעות שמי שהלך לשרותים צריך שוב לטבול לפני עליה להר הבית?

אתה יודע שיש חוששים לזיבה שצריכה מעיין?

אתה אומר שחוששים שמא יפרצו את הגדרות וייכנסו למקום שאסור - נו, וזה באמת חשש גדול!

אני אישית הייתי ממש רוצה לעלות לשם, ואני מנוע מלעלות לשם בגלל החשש הזה בדיוק

וכואב ומייסר המצב הזה שהר ציון שמם שועלים הילכו בו.

ובוא נדבר בסיגנון שלך - מה זה בכלל הר הבית, סתם מחנה לויה, זה סך הכל החצר החיצונית של המקדש. אני רוצה ללכת לעזרת ישראל, לא להר מבחוץ!

וזה כרת ממש!

אולי גם נלך לקודש הקודשים?

יש שתי דרכים לעלות להר הבית.

יש משום מצוות ראיון - "יראת כל זכורך"  ויש משום מצוות כיבוש.  לצערי העצום, מצוות כיבוש חלה עלינו כיום, כי הר הבית  אינו נמצא בריבונות ישראלית, ולא משנה כמה נשקר לעצמינו.  הרב ישראל אריאל שליט"א מספר שכשהיה חייל בזמן מלחמת ששת הימים, והיחידה שלו השתתפה בקרבות בעיר העתיקה והוא אף זכה להיות במסגרת יחידתו על הר הבית, הגיע הרב הראשי לישראל, הרב אונטרמן זצ"ל להר הבית והלך על ההר.  אחד החיילים הדתיים שאל את הרב מדוע כבודו על ההר עם נעלי עור ועם מקל ההליכה שלו (ידוע האיסור לעלות להר עם נעלי עור ומקל הליכה ...), ותשובת הרב היתה "כיבוש!  כיבוש"" תוך שהוא מכה בקרקע עם מקלו לחיזוק דבריו.  הרב רצה להיות שותף עם החיילים במצוות כיבוש הר הבית.

מה כל זה שייך לדיון כאן?

הוואקף המוסלמי שולט היום בהר הבית.  נקודה.  נכון, מדי פעם שוטרינו הגיבורים (סליחה על הציניות ) פורצים להר, עוצרים מישהו, מונעים זריקת אבנים וכו', אבל השליט הכל יכול הוא הוואקף.  יעיד על כך כל יהודי שעלה או ניסה לעלות להר.  גם ראש ממשלת קנדה יכול להעיד על הדבר (הוואקף לא אישר לו לעלות להר, למרות היותו נוצרי, כי מאבטחיו היו יהודים).

 ואם הוואקף שולט בהר הבית, אז כל עליה, עם או בלי מקווה (סליחה על הדיעה שאולי אינה פוליטיקאלי קורקט) מותרת ליהודי, בתנאי שכאשר הוא עולה, הוא עושה משהו שמפריע לשליט הזר.  במקרה שלנו, אפשר להתפלל, להשתחוות וכו'  כי למצוות כיבוש יש שיעור, כמו שיש שיעור לגודל הכלי לנטילת ידיים או לגודל גביע לקידוש וכמו שיש שיעור למצוות רבות אחרות.

לו המצב בהר הבית היה באמת מפריע לכל גדולי ישראל באשר הם, כמו שארגנו הפגנות של חצי מליון ויותר אנשים וכמו שהלכו ברצון לכלא על עקרונות מקודשים - אי גיוס בחורי ישיבה או אי שליחת הבנות לבית ספר מסוים, היו מארגנים מחאה \ הפגנה סביב הר הבית ומונעים בגופם את כניסת הגוי להר.  במקום חצי מליון שחסמו כל רחוב מרכזי בירושלים, אפשר להעמיד חצי מליון איש סביב הר הבית, מצפון, ממזרח, מדרום וממערב כך שאף גוי לא יוכל להתקרב להר ובוודאי לא לעלות להר.

מדוע לא שמעתם על דבר כזה?  כי הראש היהודי עדיין בגלות, עדיין מתפלל בכותל שבית המקדש יפול משמיים.

מי קבע שניתן לדחות את מצוות בנין בית המקדש???  צר לי, אבל כמו שיש קבוצות שאומרים שארץ ישראל אינה עקרונית ויש מהמחדשים שאומרים ששבת כבר אינה חשובה וגם כשרות אינה ברומו של עולם, העיקר שאני מרגיש את עצמי יהודי, אפילו שרק סבי זקני היה יהודי ולכן אני יהודי כשר למהדרין.  זאת אומרת שאני האדם החשוב והחושב מחליט איזו מצווה אני חושב לנכון לקיים ועל איזו מצווה רצוי לוותר, ומבזה את השבת או את המילה או כל מצווה אחרת, יש אנשים שאומרים שמצוות העליה להר הבית והמצווה לבנות את מקדש  (שתי מצוות שונות, אגב) אינן מספיק חשובות לי ואני בוחר להתעלם מהן.  מדוע לא אומרים שרק המשיח יודע לכתוב פרשיות נכונות לתפילין ועד אז אסור להניח תפילין???  הסיבה היא שבגלות יכלו להניח תפילין, אבל לא יכלו לבנות את בית המקדש, ולכן המצוות שאינן קשורות מהותית לארץ ישראל נדחקו בזכרון היהודי הקולקטיבי ל"ימות המשיח" והמשיכו לקיים רק את המצוות שאינן תלויות בארץ.  אגב, לפני מספר שנים יצאה קריאה של רבני מונסי שבניו יורק שאסור באיסור חמור לרכוש ולאכול פירות מתוצרת הארץ, כי עניני תרומות ומעשרות כל כך מסובך, שאי אפשר להצליח להיות בקי בהן ולכן ברור שניכשל בהן, ולכן אסור לאכול מגידולי הארץ.  נשמע הזוי, נכון?  אבל כך דיווחו לי קרובי משפחה שגרים שם, שרבני המקום אסרו על המרכולים למכור מתוצרת הארץ.  אירוע זה קרה לפני כחמש שנים, אם אני זוכרת נכון, ולא היה קשור לשנת שמיטה.

התורה עם כל מצוותיה ניתנה לעם ישראל לקיים, לא למשיח.  אין לו"ז למצוות, שמצווה מסויימת מותר לקיים רק אחרי תאריך מסוים.

ועד עניין שרבים לא יודעים או שוכחים - השטח המקודש של הר הבית אינו כל התחום שנמצא בתוך ארבעת הכתלים.  כתלים אלו נבנו על ידי הורדוס כקירות תמך למשטח הגדול שהכין כדי לבנות בית גדול ומפואר ולכפר על עוונותיו.  השטח המקודש הוא כמחצית משטח הר הבית הנראה לעין.  יתר השטח קדוש בקדושת ירושלים בלבד.  אמנם ירושלים קדושה, אך אין צורך בטבילה לקולה או לחומרה להכנס אליה.  וידוע למי שמתעניין בנושא, אילו שטחים הורדוס הוסיף ואלו שלא ואלו שלא ברור לגמרי.  אבל בהחלט ניתן לתחם את האיזור שלדעת "כולם" הוא חלק מהתוספת ההרודיאנית ולאפשר ליהודים לעלות אליו ללא שום הכנה מיוחדת.  מדוע כבוד הרבנים אינם מתיחסים לכך?  לי יש את ההשערות שלי, כל אחד יכול החשוב על אפשרויות שונות לעצמו.  הסיבה שהשטח שהורדוס הכליל בתוך כותלי הר הבית אינו כולו קדוש בקדושת הר הבית כי הוא לא היה מלך יהודי ולא היה לו נביא ולא היה לו סנהדרין, כל אלה מחוייבים להימצא על מנת לקדש שטח בקדושת הר הבית.  עם כל הכבוד להורדוס ולמפעלי הבניה שלו, שלושת אלה לא היו לו, ולכן כמחצית מהשטח שהיום נקרא "הר הבית" אינו אלא שטח משטחי ירושלים.  ולמי שמתקשה להבין, המשל הוא חצר שלי ושל שכני.  גם אם אני מזיז את הגדר בין שתי החצרות ומכליל את שטח החצר של שכני בתוך הגדר שמקיף את החצר שלי, השטח של שכני נשאר ברשות שכני, גם אם אני מתנהג באופן לא ראוי וחצוף.  הזזת הגדר אינה נותנת לי בעלות.

אולי הקב"ה ייענה לתפילותינו בשמחה רבה יותר לו היינו מתפללים על ההר ולא למרגלותיו, יהיו המרגלות חשובות ונאות ככל שיהיו.

יש מחלוקת על הנושא בין גדולי עולם

האם המקדש יפול משמים או שאנחנו צריכים לבנות אותו עכשיו, או כשהמשיח יבוא נבנה אותו

יש מחלוקת בין גדולי עולם האם אנחנו בתחילת הגאולה או בסוף הגלות

יש מחלוקת האם זו התגרות באומות או לא 

כל אחד שיעשה כמו שהרבנים שלו אומרים וזו זכותו וחובתו

אבל חבל להכניס את עצמינו בין הרים גבוהים ולהכוות בגחלתם. חבל ומסוכן

(למרות שאני לא מסכים...)

יש גמרא מפורשת שמקום שהתפללו בו הרבה - יש לו קדושה מיוחדת. בכותל התפללו המון! אז רק הקדושה הזאת מספיקה בשביל לבוא להתפלל שם... זו גם תפילת רבים, דבר גדול בפני עצמו...

כמובן - שנזכה לראות בבניין ביהמ"ק במהרה בימינו ממש! ולא רק ה"עצים ואבנים"..גם ברוחניות..!

בהצלחה...

וקצת לועזיים גם.

המלצות מתוך בחדרי חרדים:

"הבריחה הגדולה"

"טוראי ראיין"- אלים קצת.

"בנייני התאומים"

"לאסי, שובי הביתה"

לא ראיתי אותם ואין התחייבות אם זה באמת נקי.

יש את זה, נראלי אמור להיות טוב.

הכנתי רשימה ענקית של סרטים נקיים עם דירוג לפי צניעות אלימות - צעירים מעל עשרים

תודה אני ינסה

יעדכנ מה טוב

יש מלא סגנונות, פעולה, דרמה, רומנטי אנימציה וכו.ת

אוהבת הכל

העיקר שיהיה מעניין ונקי יחסית ☺️

וגם שיהיה קישורים לדרייב או משו שיהיה איך לפתוח

אה ואוהבת רומנטי אבל זה לא מסתדר עם נקי אז../:

קיצור זורמת על הכל

יש את 12 מושבעים, 13 גשרים,מחשבות נסתרות..

אם רוצה עוד תגידי, אבל יש כאלה שהם פחות צנועים

ולא רוצה את הפחות צנועים...

תודה בכל מקרה

אני נתנייתי.

אפשר לסמוך על הפרסום.

(רק לקחת בחשבון שלא הבטיחו שיהיה מקום בסוכה, מדובר במקום מלא וגדוש במאות רבות של מבקרים….)

לא מצליחה להיכנס לשם

לדעתי גם יותר

הש"א בגירסת DB הראשונה נכתבה בבית ליד (בסיס צבאי) בסוכות של 2007. אני לא זוכר מתי שיניתי את התכנון שלה אבל אפשר לנסות לחפש בגיט. אולי @11111 יזכור מתי הפסקנו לצרוך את "/"

טכנית המנגנון מניח שיש בקבוצה שניים. אתה ואחר. הוא לא בנוי לזה שיש רק אותך.

ואז זה לא באמת משנה מי הנמען?

אחרת כל מיני דברים נהיים מסובכים יותר.

יש לך טבלאות

טבלת שיחות

טבלת הודעות פר שיחה

טבלת משתתפים בשיחה

ובזמנו הוא היה נתקע אם יש רק משתתף אחד בשיחה. אי אפשר את אותו משתמש פעמיים כי unique key

אנשים משתמשים בזה לשמירה של כל מיני דברים, יכלת להיות יצירתי אז.

יכולתי להיות יצירתי אז. לא זוכר למה לא רציתי.

מצד מישהי עם הפרעת אישיות דיסוציטיבית.

@משה

אשמח לדעת כמה אנשים כמוני בדקו את האפשרות הזאת רק אחרי שפתחו את השרשור הזה

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

אנחנו בני אדם ולא מלאכים

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

וכולם ביחד מזכירים לי קיץ, ואני בכלל איש של חורף

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....

אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי

זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל

ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.

ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.

ברוך שעשני כרצונו. את לא מחויבת בתפילת שחרית דווקא, תנצלי את זה.

אני אישית יכולה לתפקד גם על כלום שעות שינה אז זה לא מפריע לי במיוחד לקום מוקדם אחרי לילה חסר שינה. אבל בהחלט לא מומלץ לכולם.

נשים חייבות בתפילת שחרית בזמנה...

לא שאני עומדת בזה

אבל עקרונית צריך

אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.

תודה.

בלי אור לבן אחרי 20:00 בערב

בלי סוכר וקפאין (והמהדרין בלי אוכל בכלל) אחרי 21:00

כל המחשבות הטורנדיות כתובות עם תאריך יעד למחר

מינימום שנ"צ

בתור התחלה.

ואם מתאים לך, להתקלח בחושך מוחלט או קרוב לזה באור צהוב.

עובד על הגוף שיש אור יום ומונע ממנו לישון.

אותו כנ''ל שרותים באמצע הלילה. אם האור לבן אז לא נרדמים בחזרה.

חייב דחוףף אין על סליחות

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

חושבים שהוא התרופה האמיתית.

אבל האמת שלעיתים גם אם יודעים שזה פלצבו זה עוזר פסיכולוגי

בפיתו בסלו האמת היא מה שעוזר.

שמיים וארץ.

ויאמרו לו שמותר לו לאכול זה יעשה אותו אפקט, כל עוד הוא חושב שזה אמיתי

חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)

וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה

למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.

סגולה בדוקה ומנוסה

גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה

הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...

35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.

זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)

צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.

לא להעמיס יותר מדי.

אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים

אני שותה יותר...

כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק

90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.

בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....

ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.

במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.

אני סומכת עליו.