יש שתי דרכים לעלות להר הבית.
יש משום מצוות ראיון - "יראת כל זכורך" ויש משום מצוות כיבוש. לצערי העצום, מצוות כיבוש חלה עלינו כיום, כי הר הבית אינו נמצא בריבונות ישראלית, ולא משנה כמה נשקר לעצמינו. הרב ישראל אריאל שליט"א מספר שכשהיה חייל בזמן מלחמת ששת הימים, והיחידה שלו השתתפה בקרבות בעיר העתיקה והוא אף זכה להיות במסגרת יחידתו על הר הבית, הגיע הרב הראשי לישראל, הרב אונטרמן זצ"ל להר הבית והלך על ההר. אחד החיילים הדתיים שאל את הרב מדוע כבודו על ההר עם נעלי עור ועם מקל ההליכה שלו (ידוע האיסור לעלות להר עם נעלי עור ומקל הליכה ...), ותשובת הרב היתה "כיבוש! כיבוש"" תוך שהוא מכה בקרקע עם מקלו לחיזוק דבריו. הרב רצה להיות שותף עם החיילים במצוות כיבוש הר הבית.
מה כל זה שייך לדיון כאן?
הוואקף המוסלמי שולט היום בהר הבית. נקודה. נכון, מדי פעם שוטרינו הגיבורים (סליחה על הציניות ) פורצים להר, עוצרים מישהו, מונעים זריקת אבנים וכו', אבל השליט הכל יכול הוא הוואקף. יעיד על כך כל יהודי שעלה או ניסה לעלות להר. גם ראש ממשלת קנדה יכול להעיד על הדבר (הוואקף לא אישר לו לעלות להר, למרות היותו נוצרי, כי מאבטחיו היו יהודים).
ואם הוואקף שולט בהר הבית, אז כל עליה, עם או בלי מקווה (סליחה על הדיעה שאולי אינה פוליטיקאלי קורקט) מותרת ליהודי, בתנאי שכאשר הוא עולה, הוא עושה משהו שמפריע לשליט הזר. במקרה שלנו, אפשר להתפלל, להשתחוות וכו' כי למצוות כיבוש יש שיעור, כמו שיש שיעור לגודל הכלי לנטילת ידיים או לגודל גביע לקידוש וכמו שיש שיעור למצוות רבות אחרות.
לו המצב בהר הבית היה באמת מפריע לכל גדולי ישראל באשר הם, כמו שארגנו הפגנות של חצי מליון ויותר אנשים וכמו שהלכו ברצון לכלא על עקרונות מקודשים - אי גיוס בחורי ישיבה או אי שליחת הבנות לבית ספר מסוים, היו מארגנים מחאה \ הפגנה סביב הר הבית ומונעים בגופם את כניסת הגוי להר. במקום חצי מליון שחסמו כל רחוב מרכזי בירושלים, אפשר להעמיד חצי מליון איש סביב הר הבית, מצפון, ממזרח, מדרום וממערב כך שאף גוי לא יוכל להתקרב להר ובוודאי לא לעלות להר.
מדוע לא שמעתם על דבר כזה? כי הראש היהודי עדיין בגלות, עדיין מתפלל בכותל שבית המקדש יפול משמיים.
מי קבע שניתן לדחות את מצוות בנין בית המקדש??? צר לי, אבל כמו שיש קבוצות שאומרים שארץ ישראל אינה עקרונית ויש מהמחדשים שאומרים ששבת כבר אינה חשובה וגם כשרות אינה ברומו של עולם, העיקר שאני מרגיש את עצמי יהודי, אפילו שרק סבי זקני היה יהודי ולכן אני יהודי כשר למהדרין. זאת אומרת שאני האדם החשוב והחושב מחליט איזו מצווה אני חושב לנכון לקיים ועל איזו מצווה רצוי לוותר, ומבזה את השבת או את המילה או כל מצווה אחרת, יש אנשים שאומרים שמצוות העליה להר הבית והמצווה לבנות את מקדש (שתי מצוות שונות, אגב) אינן מספיק חשובות לי ואני בוחר להתעלם מהן. מדוע לא אומרים שרק המשיח יודע לכתוב פרשיות נכונות לתפילין ועד אז אסור להניח תפילין??? הסיבה היא שבגלות יכלו להניח תפילין, אבל לא יכלו לבנות את בית המקדש, ולכן המצוות שאינן קשורות מהותית לארץ ישראל נדחקו בזכרון היהודי הקולקטיבי ל"ימות המשיח" והמשיכו לקיים רק את המצוות שאינן תלויות בארץ. אגב, לפני מספר שנים יצאה קריאה של רבני מונסי שבניו יורק שאסור באיסור חמור לרכוש ולאכול פירות מתוצרת הארץ, כי עניני תרומות ומעשרות כל כך מסובך, שאי אפשר להצליח להיות בקי בהן ולכן ברור שניכשל בהן, ולכן אסור לאכול מגידולי הארץ. נשמע הזוי, נכון? אבל כך דיווחו לי קרובי משפחה שגרים שם, שרבני המקום אסרו על המרכולים למכור מתוצרת הארץ. אירוע זה קרה לפני כחמש שנים, אם אני זוכרת נכון, ולא היה קשור לשנת שמיטה.
התורה עם כל מצוותיה ניתנה לעם ישראל לקיים, לא למשיח. אין לו"ז למצוות, שמצווה מסויימת מותר לקיים רק אחרי תאריך מסוים.
ועד עניין שרבים לא יודעים או שוכחים - השטח המקודש של הר הבית אינו כל התחום שנמצא בתוך ארבעת הכתלים. כתלים אלו נבנו על ידי הורדוס כקירות תמך למשטח הגדול שהכין כדי לבנות בית גדול ומפואר ולכפר על עוונותיו. השטח המקודש הוא כמחצית משטח הר הבית הנראה לעין. יתר השטח קדוש בקדושת ירושלים בלבד. אמנם ירושלים קדושה, אך אין צורך בטבילה לקולה או לחומרה להכנס אליה. וידוע למי שמתעניין בנושא, אילו שטחים הורדוס הוסיף ואלו שלא ואלו שלא ברור לגמרי. אבל בהחלט ניתן לתחם את האיזור שלדעת "כולם" הוא חלק מהתוספת ההרודיאנית ולאפשר ליהודים לעלות אליו ללא שום הכנה מיוחדת. מדוע כבוד הרבנים אינם מתיחסים לכך? לי יש את ההשערות שלי, כל אחד יכול החשוב על אפשרויות שונות לעצמו. הסיבה שהשטח שהורדוס הכליל בתוך כותלי הר הבית אינו כולו קדוש בקדושת הר הבית כי הוא לא היה מלך יהודי ולא היה לו נביא ולא היה לו סנהדרין, כל אלה מחוייבים להימצא על מנת לקדש שטח בקדושת הר הבית. עם כל הכבוד להורדוס ולמפעלי הבניה שלו, שלושת אלה לא היו לו, ולכן כמחצית מהשטח שהיום נקרא "הר הבית" אינו אלא שטח משטחי ירושלים. ולמי שמתקשה להבין, המשל הוא חצר שלי ושל שכני. גם אם אני מזיז את הגדר בין שתי החצרות ומכליל את שטח החצר של שכני בתוך הגדר שמקיף את החצר שלי, השטח של שכני נשאר ברשות שכני, גם אם אני מתנהג באופן לא ראוי וחצוף. הזזת הגדר אינה נותנת לי בעלות.
אולי הקב"ה ייענה לתפילותינו בשמחה רבה יותר לו היינו מתפללים על ההר ולא למרגלותיו, יהיו המרגלות חשובות ונאות ככל שיהיו.