(זה שבינו לבין הר הבית יש קברים של ערבים)

מתי יביאו לשם את ישראל כץ שיבנה שם תחנת רכבת או לפחות מסוף אוטובוסים מכובד?

איזה רעיון אחלה

לדבר כך על המקום שדורות של יהודים מתייחסים אליו בחרדת קדש.

וחז"ל אמרו: מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי.

והאופן הרגיל לפרש את זה - הוא על "הכותל" הזה, שנשאר אחר החורבן - לא על כותל המקדש.

וכן פירש הרצי"ה זצ"ל בספרו לנתיבות ישראל מאמר "כותלנו" שכולו קנאת המקום הזה, כנגד רשמים של איזה "סופר" שראה בו "עליבות"..

זה לא "הקיר המערבי" עם הקברים..

ולהגיד על זה שיבנו שם וכו' - זה ביזיון גדול.

ואיך נתבע מאחרים לכבד את קדשינו?..

תבדוק, יש שם את שרידי החנויות ומקוואות.

(כיוון שפנית גם אלי..), שמי שאומר על הכותל "כולה קיר" - לא יתפלא על מי שיאמרו על הרב הבית, ר"ל, "כולה הר".. ועל ספר תורה, "כולה יריעה" ח"ו. וכן אל ארץ ישראל. ממתי מודדים הופעת קדושה לפי החיצוניות?  אז "קיר" זה לא טענה.

לגבי ה"בהמות" אם היו שם; בהר הבית, בביהמ"ק, היה בית מטבחיים (ובאמת היה פעם איזה איש צבא נחמד, אבל בור, שהביע משהו דומה לדבריך על מקום המקדש. כשמתחילים לבזות - לא גומרים. ואין לגיטימציה לתבוע זאת מהשני כשאינך מכבד בעצמך מה שאחרים..)

"מתפללים לכיוון המקדש" - אכן. כמו בכל בית כנסת. ועדיין זה לא משנה אפילו לגבי קדושת בית כנסת רגיל.

ומי שמזלזל "לשים תחנת רכבת בכותל", ר"ל, שלא יתפלא שערבים משחקים כדורגל בהר הבית.  זלזול לא מסתיים היכן שאתה רוצה.

ומי שמזלזל בכל גדולי ישראל, לדורותיהם, שעמדו ועומדים בחרדת-קודש מול הכותל המערבי (בוודאי מתוך קדושת מקום המקדש, ולא במנותק ממנה), ובדברי חז"ל על שכינה שלא זזה ממנו, ובפירוש גדולי עולם שאמרו שזה "הכותל", שלנו - 

שלא יתפלא איך מזלזלים גם, ר"ל, בקדושת מקום המקדש. גם תלמידי חכמים הם "מקדש". ו"דרישת ה' יתברך" מתחילה מהם.

בווודאי צריך למחות על קדושת מקום המקדש (ולאו דווקא על ה"עליה" - אם כי לא יעלה על הדעת שהוואקף יקבע זאת, וגם לא כל החרפה ששם היום, כולל תפילה, והחולצה שאמרת וכו'.. אך לגבי עצם העליה, הרה"ר פסקה שלא - ולא שינתה - ויש גדולים שאומרים שכן. דומני שהן עדיין במיעוט. ושום "קנאות" אינה יכולה לשנות את העובדה הזאת) -

אך כאשר מדברים בביזיון על הכותל המערבי, אז צריך למחות על זה. כל דבר במקומו ובזמנו.

ה"פרופורציות" הנכונות הן, לא לרמוס כל יקר וקדוש, בגלל שהלב כואב על עוד יותר יקר וקדוש.

והרעיון "לפתוח ספר וללמוד" הוא מצוין. גם על קדושת המקדש, גם על הכותל ( הנה, כבר הצעתי לעיל "מראה מקום" מדברי הרצי"ה זצ"ל שבוודאי היה "בקיא בספרים" יותר מכולנו), גם דברי הראי"ה קוק זצ"ל בזמנו על קדושת מקום הכותל המערבי, ועל קדושת מקום המקדש והזהירות בה. גם על כבוד תלמידי חכמים שכתבו על הנושא הזה של הכותל בסגנון הפוך לחלוטין ממה שנכתב פה.

ניתי ספר ונחזי...

על הסיפור...

וכמובן שאין צורך לקבל את "דעתי"...

אבל זו לא "דעתי" - אני הבאתי בשם גדולים ממני וממך. מה נעשה, בכל נושא יש מומחים לו. זה חכמינו אמרו.

אבל אתה צודק שבוודאי כשנזכה בעז"ה, אז יחזור בית המקדש למקומו, ואז גם לכותל, ואפילו איפה שמותר היום לעלות לדעת המ"מתירים" בהר הבית - נזכור חסד נעורים, שעוררונו על כיסופי המקדש; ועיקר תפילתנו וקורבנותינו יהיו בו עמו, בקדושה ובטהרה.

[זהו רגע נדיר של דוסיות שלי שיוצא החוצה].

כשאני רוצה לדבר עם הקב"ה במקום הקרוב ביותר שאני יכולה, חוץ מבית הכנסת אני כנראה אלך לכותל.

להרבה יהודים הכותל מסמן מקום כזה ולא רק לי.

אז תגיד לי שזה רק קיר?  ושבאותה מידה תעשי התבודדות ביער והקב"ה ישמע אותו דבר? יכול מאוד להיות.

אבל ההבדל הוא מבחינתי, זה המקום הכי קרוב למה שחלמו עליו אבותינו בגלות.

אז תגיד שהאידיאל והשאיפה לעלות להר הבית, זה לא בר ביצוע כעת ואתה גם לא יכול לבטל בהינף יד את מי שאוסר.

אתה רוצה לכבוש את הרב הבית? לעודד עלייה להר הבית? אוקי...

אבל אל תזלזל במקום שהמהווה והיווה לי ליהודים רבים מקום של חיבור להקב"ה.

אם זה לא מספיק חשוב אז אני כבר לא יודעת מה להגיד...

זה עצוב שהכותל הוא סמל בלי ההקשר.

בלי החיבור להר הבית ולמקדש.

כשאני מגיעה לכותל- אני לרוב אלך למרפסת, למקום ממנו משקיפים על קודש הקודשים, ממנו רואים את החוסר ואת הכיפה הצורמת. 

הכותל אינו מקום שמחליף את המקדש. 

כי אז אנחנו שוכחים שצריך להיות שם משהו אחר.

וכן, לפעמים צריך לזלזל במשהו שנותנים לו ערך יותר מכפי שהוא, כדי שיבינו שזה מה זה- קיר תמך. 

הכותל מסמל כיסופים- לא את המקום עצמו.

(להבדיל- זה כמו שאנשי גוש קטיף נוסעים למחסום כיסופים, המחסום עצמו לא מסמל להם כלום בפני עצמו- הוא מסמל קרבה לגוש, לבית שלהם, זה מה שבאמת חשוב להם)

אנחנו צריכים להרגיש שהכותל הוא רק דרך, הוא רק קרוב אבל לא הדבר עצמו.

ואני מחפשת מקום קרוב להקב"ה... לא דווקא את הר הבית.

היה איש אחד שכל זמן מסוים ביקר אצל אביו. הוא הקפיד מאוד לפני כל ביקור להתקלח, להתלבש בבגדים מכובדים ודאג מאוד להופיע לפני אביו רק בצורה מכובדת וראויה.

יום אחד הוא עבר ליד הבית של אבא שלו ושמע מבפנים צעקות וקולות נפץ ואת אבא שלו זועק לעזרה.

אז מה הוא עשה?

האם הוא טרח ללכת לבית שלו להתרחץ, להתלבש ורק אז להופיע לפני אביו כדי להציל אותו מהגנבים?

המשל הזה ממחיש לדעתי די יפה את המצב היום בהר הבית- יש פה מלחמת ריבונות . ומה אנחנו עושים??

אבל לא בדיוק קשור לנושא שדובר..

ובאמת "מה עושים" למען הריבונות - זה נושא שצריך לשקול בכל הרצינות. זה באמת ענין חשוב מאד.

ולא לכותל.

(ראיתי שבהמשך השרשור דיברו על עליה להר הבית  והמשל של בן של הזכיר לי את המשל הזה...)

חשיבה אסוציאטיבית

(סליחה שלא הצלחתי לנסח את זה אחרת) - 

שלא יתפלא למה אנחנו עדיין לא בהר הבית.

שאף אחד לא העלה בדעתו מעולם לתת לכותל את "מירב הקדושה והעליונות". מיר בהקדושה והלעיונות זה להר הבית, למקום המקדש, לקדש הקדשים (שלשם לכולי עלמא אסור לעלות כיום).

וזה שאנחנו לא בהר הבית - במובן ה"פיזי", של ההתהלכות שם, זה כי רוב גדולי ישראל סברו וסוברים שזה אסור מחשש כרת. וזה לא מ"חוסר החשבתו" חלילה. ההיפך - בגלל קדושתו היתרה על כל מה שסביבו.

וזה שאנחנו לא מספיק "שם" במובן השלטוני (וב"ה שלא לגמרי לא. אחרי הכל - השוטרים שעושים שם את הצרות הם בכל זאת מתקוף ריבונות שלנו) - זו חולשה מעליבה. לא כזו שהתחילה מהחשבת הכותל במעלתו, אלא כזו שבאה מחולשה בנושא של הכרת קדושת המקום וקדושת הארץ, וערך שלטוננו.

ובאמת צריך להרים קרן ישראל. זה מתבטא בנתינת סמכות כלשהו לאוייב שם, וגם במקומות נוספים ארץ. צריך לחזק.

יכול להיות שהיו כאלה, אבל עדיין, ככה לדבר בפומבי על תמידי חכמים,

בית המקדש בטוח לא יבנה מזה

אדם שאומר כך,

מראה שאינו מבין ב"רבנים" (עכ"פ מסדר הגודל של אלו שעליהם מדובר), ואיך הם פוסקים הלכה...

ולכן, כדבריך, אינו יכול להביע דעה לגביהם. גם מסתכן בביזוי ת"ח ש"אין רפואה למכתו". חבל..

שרבני הדור הקודם העדיפו לאסור עליה להר, מחשש פוליטי שהר הבית יהפוך למוזיאון. זו גם הסיבה שתלמידיהם ובניהם של חלק מהם, היום - כן מעודדים את העליה להר.

(יש מתלמידי "מרכז" שעולים ואין בישיבה פוצה פה ומצפצף)

יש מצוות מורא מקדש!

לעשות מהר הבית מוזיאון זה חילול הקודש נוראי, יותר גרוע מלעשות שם מסגד שמתפללים בו לה'.

מה הקשר פוליטיקה לכאן. זה שיקול רוחני!

הזדעזעתי ממש!

מוזיאון בהר הבית!!!!!

חושב שאתה "בדקת וחקרת" את כל פרטי הדינים וההלכות השייכות להר הבית?!

יותר מכל אלו שאומרים אחרת?!

כל חכמי הרה"ר שאמרו אחרת פשוט "התעצלו" לבדוק?!...

מובטחני במי שאומר כך - שלא למד את הנושא בעיון. אין מצב.. לא יתכן שמי שלמד בעיון יתבטא כך.

שאלה: התשובה הארוכה-ארוכה של הרב קוק זצ"ל ב"משפט כהן" על קדושתמקום המקדש למדת לכל" פרטיה ודיניה"?...

ואם לא - כיצד תגיד על גדולי ישראל "במקום לבדוק ולחקור"?.....

בוודאי שהם חקרו.

אבל ההתייחסות הרי לא היתה אליהם - אלא לדבריך כאילו אחרים "לא חקרו ובדקו". ואת זה אתה אמרת. לא הרבנים הללו..  אז כדי להגיד דבר כזה - אתה צריך להיות מי שכן במדרגה כזו לפחות..

אני אבדלחטו"א, הכרתי את הרב גורן זצ"ל, ומכיר גם את הרב ליאור שליט"א, וגם את הרב ישראל שליט"א - והם כולם התייחסו בחרדת קודש אל הרצי"ה זצ"ל, שסבר לא לעלות, למשל.

ואי אפשר להכחיש שהרה"ר  - שכולם חיו פה בארץ ישראל - הורתה כך מאז מלחמת ששת הימים. ורבנים גדולים לא פוסקים הלכה לפי "עצלנות".

חלק מהפסיקה לפי הפסקים המקובלים; וחלקה עפ"י קריאת מחקרים חדשים, והערכה עד כמה הם מכריעים להלכה וכו'. מחלוקות בין פוסקי הלכה היו מתמיד.  אבל לא זלזול כאילו אלו שאומרים אחרת - בפרט כשהם הרוב, וגדולים מאד - פשוט לא ידעו ו/או לא ידעו שצריך לבדוק ולחקור.. לא שייך. 

אני אבדלחטו"א, הייתי אצלו ושמעתי מפיו.

וראיתי במו-עיני שכאשר ניגש לכותל, היתה אבן בולטת שהיה ניגש אליה, כדי לא להכניס יד אפילו בין אבני הכותל..

ומכל מקום, זה לא עיקר הנושא.

עיקר הנושא היה יחס של יראה וקדושה למקום הכותל המערבי - בהמשך מקדושת מקום המקדש.

ולזה ברור לגמרי יחסו זצ"ל. ועיין מאמרו ב"לנתיבות ישראל" חלק א' - "כותלנו".

מכיוון שלא שאלו אותה את "השאלות" הנכונות.

הגוף הפוליטי נאחז באיסור  לעלות כטובע הנאחז בקש, שהרי אילו היו שואלים את הרה"ר האם לערבים מותר לעלות לשם... מעניין מה הם היו אומרים?

הרה"ר החליטה ותלתה ביוזמתה הודעה, עוד אחרי מלחמת ששת הימים. וזה בגלל חשש-כרת, לא משום סיבה אחרת.

לא חיכתה לאף אחד שיבוא "לשאול".

ובוודאי שאם היה תלוי בה - גם הערבים לא היו עולים.

אף אחד אינו בא כאן "להגן" על התנהגות "הגוף הפוליטי" בנושא. מה שהם עושים - חמור מאד; ווברור שהם מגלים חולשה באחיזתנו שם שלא לצורך, מבהילים את עצמם. ולא מטעמים "הלכתיים"..

אבל אני מכבד אותם ובטח לא מאשים אותם ובטח ובטח לא בפומבי.

הרב שלי אומר שעקרונית מותר לעלות להר הבית

ובכל זאת, תן כבוד למי שחולק עליך

ואם הוא מגדולי ישראל, אז תכבד אותו אפילו אם אתה חושב שהוא חולק עליך מהסיבות הלא נכונות וגורם בכך נזק. 

אם אתה לא מכבד את אלו שזכו ל"ושכנתי בתוכם" ששכינה מדברת מתוך גרונם?!

"לצאת בצעקות במקום לבדוק"?!?!?!?!?!?!?!

תסלח לי אבל כבוד ה' זה בוודאי הדבר האחרון שמעניין אותך, אולי לספק את ההורמונים שלך 

(ולמה להגיד "טועה ומטעה".. לא צריך להגזים..)

א. גם אני שמעתי... זה נחשב ל"אטרקציה" כי הפירוש המקובל הוא הכותל, "הרגיל".

ב. הרי הבאתי מהרצי"ה זצ"ל, על הכותל המערבי ה"מקובל". עיין בדבריו הנפלאים. והוא היה בכותל ביום שחרורו. ואני עצמי זכיתי לראותו אבדלטו"א כמה פעמים ליד הכותל, בחרדת קודש, נזהר אפילו לא להכניס יד בין אבניו.

ג. הכותל הוא לא "סה"כ"... בוודאי שהתפללו לידו כי היינו מנועים מלהתפלל בהר הבית. בין מסיבות הלכתיות, בין מסיבות שלטוניות. ומכל מקום, זה לא גורע מקדושתו. המשך מקדושת הבית הגדול והקדוש. מדרגות בקדושה. הרי אף אחד לא טען שזה אותה מדרגה. הראיה  -שלכותל אין מי שאומר שאסור לעלות מחמת קדושתו. מדרגות.

רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגאון מוילנא, אשר חיבר ספר הלכות ארץ ישראל, אוהב ארץ ישראל הגדול, שעמד בראש הישוב היהודי בצפת ואח"כ בירושלים, כותב לגולה:

"ואנחנו פה, בארץ הקדושה, פורשים כפינו בתפילתנו נוכח שער השמים, מקום מקדשנו כותל המערבי, אשר לא זזה שכינה משם".

אם כן, גם הוא הבין "הכותל המערבי" כפשוטו דהיום..

וכן מקובל,

רבי ישראל משקלוב כתב שהם "פורשים כפיהם" - דהיינו מתפללים שם. הם התפללו ליד בכותל דהיום.. לא נכנסו פנימה..

אז לא "ההבנה שלי" מוטעית - אלא שהרצון "לפרש" כך, על אף שמה נעשה, זו לא הדעה המקובלת, גורם לאדם "לקרוא" אחרת...

[ו"מקום מקדשנו" - הכוונה על יד..]

אותי.

נתחיל מהסוף - קודם כל לחרדי מקורי - הייתי ממליצה לא להיכנס להגדרות גורפות (כגון: הוא לא רוצה להקשיב או לשמוע את מה שאתה אומר)

כידוע בפורמט כזה של כתיבה בפורום אין "הקשבה" ו"שמיעה" יש כתיבה ומענה, ואם לא נוח לך הסגון אתה מוזמן לעבור לפורמט אחר בו מדברים ומקשיבים.

דבר שני - לגבי מהות העניין:

בתור אחת שעשתה שירות לאומי במכון המקדש, מאוד מאוד צורם לי כאן הדיון.

כאשר היו מגיעות קבוצות למכון ואמרנו להם שכאן עובדים במרץ  כדי לקיים מה שניתן כרגע במצוות בניין המקדש

שזה בניית הכלים ע"פ כל החומרים הנכונים והמידות הנכונות וכו', היו כאלה שהיו סקפטיים

ואף שאלו אותי - "למה את אומרת שהכלים האלה יוכלו להיות בבית המקדש?"

שאלתי - "למה לא?" אותה אישה קצת התפתלה ולבסוף אמרה "לא יודעת, בעלי יוכל אולי לענות"

מה שאני מנסה לומר שהבנתי לאורך ההדרכות שאנשים רוצים משהו גרנדיוזי, על טבעי, ניסי.

ולכן לא מוכנים לקבל שזה פה קרוב.

מאותה סיבה אנשים לא רוצים לוותר על הכותל שבליבם. הם מעדיפים להמשיך כי כך הם רגילים,

אבל אין חולק שהר הבית הוא המטרה העיקרית. ועל זה אף רב לא יחלוק אני בטוחה.

ולכן גם אנשים פה כמו דן וכו' שמנסים להגיד שרבנים אמרו וכו' זה מובן. אבל זה שהרב גורן

בעצמו הצטער שלא לחם מספיק כמו בקבר רחל, כדי שהר הבית יהיה בשליטתנו (עיינו בספר הביוגרפיה עליו)

והעובדה שבימים הראשונים שהר הבית שוחרר היה שם כולל של תלמידים שישבו ולמדו

כל אלה רק מראים שבוודאי שעלינו להמקד בעיקר - והוא הר הבית.

סתם רעיון שחשבתי עליו שהיה את כל הקטע עם הנשים הרפורמיות שרצו להתפלל בכותל

אמר להם משה פייגלין -"אין בעיה אני אצביע שאתן תתפלנה בכותל, אבל אתן תצביעו בעד שייתנו לי להתפלל בהר הבית." עד כאן, לזה הן לא היו מוכנות. מי יודע אולי ניסו לעורר אותנו משמים שעלינו להתקדם מדרגה אחת למעלה ולא להתמקד במה שהיינו רגילים אלא להתחיל לשאת עינינו לדבר האמיתי....

בקיצור, אני מביאה כאן כמה רעיונות יחד, אבל העובדה נותרת בעינה - הר הבית הוא העיקר,

וגם הרבנים שהזכרתם שכביכול אוסרים, התירו כאשר פנו אליהם יחידים וגם על הרב צבי יהודה אני מציעה לשאול את הרב אריאל מה הרב צבי יהודה באמת אמר.

בכל אופן אשרינו שאלו הדיונים בינינו ולא על דברי הרחוב הרגיל...

אה ועוד דבר קטן , ייתכן שזה כבר נאמר אבל לא קראתי הכול -

 שכינה לא זזה מכותל מערבי של קודש הקודשים. בדוק. לא (בל' רבתי) של הר הבית (והרי זה מה שהכותל המערבי הוא קיר התוחם את הר הבית)

שנזכה לבנות את בית המקדש השלישי במהרה בימינו. אמן.

"אהבת אחים-

לא בשמים היא כי אם בפנים.

לאדם יש לב אחד -

אם בו נשנא ,באיזה לב נאהב?

אז ,בלי המחלוקות וכל הויכוחים -

כי לא בשביל זה באנו

לכאן אחרי כל השנים..."

בחייאת, זה נותן לכם משו להתווכח? זה ירד כבר לפסים לא נורמאליים..

סכמו שיש דעות שיש דעות שונות, ויאללה, סגרו עניין.

כשאתה כותב שרבנים אסרו בגלל "שיקולים פוליטיים" זה זילזול!

כבוד לת"ח זה אומר להעריך אותו, נכון שיש דבר כזה שת"ח יטעה, אבל צריך גאווה גדולה כדי לחשוב שאני יודע יותר טוב ממנו, ואם לי נראה אחרת ממנו כנראה הוא טועה ולא אני...

מה עדיף? שתלך כמו עיוור אחרי רב, או שתלך כמו עיוור אחרי עצמך?

אתה עצמך לא יכול לטעות?

והמשפט הזה 

"הכל אתם קוברים מתחת השטיח בחסות ההלכה והעיקר להיראות צדיקים זאת הצביעות הכי גדולה"

הוא שנאה פשוטה. וחבל!

אנחנו לא "קוברים", אנחנו נזהרים בהלכות לשה"ר כמו שנצטוו בתורה. אתה לא נזהר בזה? חבל מאד, יש אלוקים בשמים והוא יפרע ממי שמדבר לשה"ר! זה איסור ככל האיסורים, ואתה לא יכול לומר לרשב"ע "לא בא לי לעשות את המצוות שלך, אני לא רוצה לקבור את העבירות מתחת לשטיח". אתה יודע מה? תנסה!

ולא מנסים להיראות צדיקים, בכלל לא חושבים על איך אנחנו נראים, זה פשוט לא נכון.

שיש כאלה שאומרים אחרת..

התשובה היתה כנגד מי שטען כאילו זה המקובל... וזו כביכול "המצאה" לייחס אמרה זו לכותל המערבי.

וגם פשטות דברי המקובל האלוקי בעל ה"לשם שבו ואחלמה" היא שהמדובר על הכותל המערבי כפשוטו.

הכותל הוא בי"כ. לא מעבר.

אני לא מזלזלת בבתי כנסת, ההפך, אני מקפידה על מורא מקדש מעט- לא להכנס סתם, בלי קלות ראש וכו'.

אבל להשוות את הכותל להר הבית????

עיקר הקדושה של הכותל היא ברחבה בה מתפללים. לא בקיר הסימבולי.

ואותו כותל ששכינה לא זזה ממנו- נאמר על הקיר המערבי של בית המקדש. לא על קיר התמך.

כשהצנחנים רצו דרך הר הבית כדי לשחרר את הכותל- זה אומר שמשהו התפספס ובגדול.

כשתמונה של כותל מרגשת אנשים ואילו תמונה של בית המקדש באותו הקשר היא "לא פוליטיקלי קורקט" ו"לא קשורה" זה מקומם אותי. 

ישנם רבנים גדולים שתומכים בעליה להר הבית, וגם אלו שלא- אומרים זאת מפני מורא מקדש והדינים הקשורים. וברור לכולם שהכותל אינו הר הבית ואין שום קשר בכלל מעבר להקשר הגיאוגרפי.

תשאל כל רב, כולם יגידו שיש קדושה בכותל- אבל זו לא הקדושה שיש בהר הבית.

אם אנחנו מאמינים שמאות אלפי יהודים צריכים לעבור בהר הבית בזמן קצר, הרי שצריכה להיות שם תחנת רכבת גדולה לפחות כמו תל אביב מרכז/צפון/סבידור/ארלוזורוב/מסוף 2000 או איך שקוראים למקום הזה.

ממתי זה בזיון המקום?

גם אם אתה לא מסכים עם הדעה הרווחת שהכותל המערבי הוא הרבה יותר מזה

בכל מקרה מדין בית כנסת ודאי הוא לא פקע

ADMIN לא הציע לשים את התחנה ברחבת הכותל?

זה ביזיון המקום לגמרי..

וגם הסגנון שבו זה נכתב לעיל, לצערנו..

כשיבנה ביהמ"ק - ויהיו צריכים לעלות מאות אלפי יהודים בזמן קצר, אז בוודאי יהיה צריך לארגן תחנות גדולות וכו'. הערכתי היא שגם אז לא יעשו את זה שם.  מקום כזה - שאלפי שנים יהודים שפכו בו את ליבם, לא ייהפך כנראה אפילו אז לאתר כזה.  יהיה לו גם אז לפחות דין של בית הכנסת, שעומד בקדושתו. וק"ו עם כל מה שהוא ייצג גם אז על כמיהת כל הדורות למקום קדשנו.

אבל בוודאי כל האיזור יעבור אז פיתוח גדול [ליהודה עציון יש כבר תכניות הנדסיות מדוייקות..]

לומר שהר עובדיה למשל לא ברר את הנושא בזמן שהוא כתב על זה תשובה ארוכה עם אולי עשרה עמודים מלאה במקורות, ולבסוף הוא אוסר, לומר שהמנחת יצחק לא ברר, כשגם הוא כותב תשובה ארוכה ומנומקת עם המון טענות.

זה פשוט זילזול עצום.

אתה יודע שיש דעות שטבול יום אסור לעלות להר הבית?

אתה יודע שיש דעות שמי שהלך לשרותים צריך שוב לטבול לפני עליה להר הבית?

אתה יודע שיש חוששים לזיבה שצריכה מעיין?

אתה אומר שחוששים שמא יפרצו את הגדרות וייכנסו למקום שאסור - נו, וזה באמת חשש גדול!

אני אישית הייתי ממש רוצה לעלות לשם, ואני מנוע מלעלות לשם בגלל החשש הזה בדיוק

וכואב ומייסר המצב הזה שהר ציון שמם שועלים הילכו בו.

ובוא נדבר בסיגנון שלך - מה זה בכלל הר הבית, סתם מחנה לויה, זה סך הכל החצר החיצונית של המקדש. אני רוצה ללכת לעזרת ישראל, לא להר מבחוץ!

וזה כרת ממש!

אולי גם נלך לקודש הקודשים?

יש שתי דרכים לעלות להר הבית.

יש משום מצוות ראיון - "יראת כל זכורך"  ויש משום מצוות כיבוש.  לצערי העצום, מצוות כיבוש חלה עלינו כיום, כי הר הבית  אינו נמצא בריבונות ישראלית, ולא משנה כמה נשקר לעצמינו.  הרב ישראל אריאל שליט"א מספר שכשהיה חייל בזמן מלחמת ששת הימים, והיחידה שלו השתתפה בקרבות בעיר העתיקה והוא אף זכה להיות במסגרת יחידתו על הר הבית, הגיע הרב הראשי לישראל, הרב אונטרמן זצ"ל להר הבית והלך על ההר.  אחד החיילים הדתיים שאל את הרב מדוע כבודו על ההר עם נעלי עור ועם מקל ההליכה שלו (ידוע האיסור לעלות להר עם נעלי עור ומקל הליכה ...), ותשובת הרב היתה "כיבוש!  כיבוש"" תוך שהוא מכה בקרקע עם מקלו לחיזוק דבריו.  הרב רצה להיות שותף עם החיילים במצוות כיבוש הר הבית.

מה כל זה שייך לדיון כאן?

הוואקף המוסלמי שולט היום בהר הבית.  נקודה.  נכון, מדי פעם שוטרינו הגיבורים (סליחה על הציניות ) פורצים להר, עוצרים מישהו, מונעים זריקת אבנים וכו', אבל השליט הכל יכול הוא הוואקף.  יעיד על כך כל יהודי שעלה או ניסה לעלות להר.  גם ראש ממשלת קנדה יכול להעיד על הדבר (הוואקף לא אישר לו לעלות להר, למרות היותו נוצרי, כי מאבטחיו היו יהודים).

 ואם הוואקף שולט בהר הבית, אז כל עליה, עם או בלי מקווה (סליחה על הדיעה שאולי אינה פוליטיקאלי קורקט) מותרת ליהודי, בתנאי שכאשר הוא עולה, הוא עושה משהו שמפריע לשליט הזר.  במקרה שלנו, אפשר להתפלל, להשתחוות וכו'  כי למצוות כיבוש יש שיעור, כמו שיש שיעור לגודל הכלי לנטילת ידיים או לגודל גביע לקידוש וכמו שיש שיעור למצוות רבות אחרות.

לו המצב בהר הבית היה באמת מפריע לכל גדולי ישראל באשר הם, כמו שארגנו הפגנות של חצי מליון ויותר אנשים וכמו שהלכו ברצון לכלא על עקרונות מקודשים - אי גיוס בחורי ישיבה או אי שליחת הבנות לבית ספר מסוים, היו מארגנים מחאה \ הפגנה סביב הר הבית ומונעים בגופם את כניסת הגוי להר.  במקום חצי מליון שחסמו כל רחוב מרכזי בירושלים, אפשר להעמיד חצי מליון איש סביב הר הבית, מצפון, ממזרח, מדרום וממערב כך שאף גוי לא יוכל להתקרב להר ובוודאי לא לעלות להר.

מדוע לא שמעתם על דבר כזה?  כי הראש היהודי עדיין בגלות, עדיין מתפלל בכותל שבית המקדש יפול משמיים.

מי קבע שניתן לדחות את מצוות בנין בית המקדש???  צר לי, אבל כמו שיש קבוצות שאומרים שארץ ישראל אינה עקרונית ויש מהמחדשים שאומרים ששבת כבר אינה חשובה וגם כשרות אינה ברומו של עולם, העיקר שאני מרגיש את עצמי יהודי, אפילו שרק סבי זקני היה יהודי ולכן אני יהודי כשר למהדרין.  זאת אומרת שאני האדם החשוב והחושב מחליט איזו מצווה אני חושב לנכון לקיים ועל איזו מצווה רצוי לוותר, ומבזה את השבת או את המילה או כל מצווה אחרת, יש אנשים שאומרים שמצוות העליה להר הבית והמצווה לבנות את מקדש  (שתי מצוות שונות, אגב) אינן מספיק חשובות לי ואני בוחר להתעלם מהן.  מדוע לא אומרים שרק המשיח יודע לכתוב פרשיות נכונות לתפילין ועד אז אסור להניח תפילין???  הסיבה היא שבגלות יכלו להניח תפילין, אבל לא יכלו לבנות את בית המקדש, ולכן המצוות שאינן קשורות מהותית לארץ ישראל נדחקו בזכרון היהודי הקולקטיבי ל"ימות המשיח" והמשיכו לקיים רק את המצוות שאינן תלויות בארץ.  אגב, לפני מספר שנים יצאה קריאה של רבני מונסי שבניו יורק שאסור באיסור חמור לרכוש ולאכול פירות מתוצרת הארץ, כי עניני תרומות ומעשרות כל כך מסובך, שאי אפשר להצליח להיות בקי בהן ולכן ברור שניכשל בהן, ולכן אסור לאכול מגידולי הארץ.  נשמע הזוי, נכון?  אבל כך דיווחו לי קרובי משפחה שגרים שם, שרבני המקום אסרו על המרכולים למכור מתוצרת הארץ.  אירוע זה קרה לפני כחמש שנים, אם אני זוכרת נכון, ולא היה קשור לשנת שמיטה.

התורה עם כל מצוותיה ניתנה לעם ישראל לקיים, לא למשיח.  אין לו"ז למצוות, שמצווה מסויימת מותר לקיים רק אחרי תאריך מסוים.

ועד עניין שרבים לא יודעים או שוכחים - השטח המקודש של הר הבית אינו כל התחום שנמצא בתוך ארבעת הכתלים.  כתלים אלו נבנו על ידי הורדוס כקירות תמך למשטח הגדול שהכין כדי לבנות בית גדול ומפואר ולכפר על עוונותיו.  השטח המקודש הוא כמחצית משטח הר הבית הנראה לעין.  יתר השטח קדוש בקדושת ירושלים בלבד.  אמנם ירושלים קדושה, אך אין צורך בטבילה לקולה או לחומרה להכנס אליה.  וידוע למי שמתעניין בנושא, אילו שטחים הורדוס הוסיף ואלו שלא ואלו שלא ברור לגמרי.  אבל בהחלט ניתן לתחם את האיזור שלדעת "כולם" הוא חלק מהתוספת ההרודיאנית ולאפשר ליהודים לעלות אליו ללא שום הכנה מיוחדת.  מדוע כבוד הרבנים אינם מתיחסים לכך?  לי יש את ההשערות שלי, כל אחד יכול החשוב על אפשרויות שונות לעצמו.  הסיבה שהשטח שהורדוס הכליל בתוך כותלי הר הבית אינו כולו קדוש בקדושת הר הבית כי הוא לא היה מלך יהודי ולא היה לו נביא ולא היה לו סנהדרין, כל אלה מחוייבים להימצא על מנת לקדש שטח בקדושת הר הבית.  עם כל הכבוד להורדוס ולמפעלי הבניה שלו, שלושת אלה לא היו לו, ולכן כמחצית מהשטח שהיום נקרא "הר הבית" אינו אלא שטח משטחי ירושלים.  ולמי שמתקשה להבין, המשל הוא חצר שלי ושל שכני.  גם אם אני מזיז את הגדר בין שתי החצרות ומכליל את שטח החצר של שכני בתוך הגדר שמקיף את החצר שלי, השטח של שכני נשאר ברשות שכני, גם אם אני מתנהג באופן לא ראוי וחצוף.  הזזת הגדר אינה נותנת לי בעלות.

אולי הקב"ה ייענה לתפילותינו בשמחה רבה יותר לו היינו מתפללים על ההר ולא למרגלותיו, יהיו המרגלות חשובות ונאות ככל שיהיו.

יש מחלוקת על הנושא בין גדולי עולם

האם המקדש יפול משמים או שאנחנו צריכים לבנות אותו עכשיו, או כשהמשיח יבוא נבנה אותו

יש מחלוקת בין גדולי עולם האם אנחנו בתחילת הגאולה או בסוף הגלות

יש מחלוקת האם זו התגרות באומות או לא 

כל אחד שיעשה כמו שהרבנים שלו אומרים וזו זכותו וחובתו

אבל חבל להכניס את עצמינו בין הרים גבוהים ולהכוות בגחלתם. חבל ומסוכן

(למרות שאני לא מסכים...)

יש גמרא מפורשת שמקום שהתפללו בו הרבה - יש לו קדושה מיוחדת. בכותל התפללו המון! אז רק הקדושה הזאת מספיקה בשביל לבוא להתפלל שם... זו גם תפילת רבים, דבר גדול בפני עצמו...

כמובן - שנזכה לראות בבניין ביהמ"ק במהרה בימינו ממש! ולא רק ה"עצים ואבנים"..גם ברוחניות..!

בהצלחה...

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)