לפי הצבעים של האבני שפה או האקרשטיינים או הצבע ריצוף? 

לפעמים אני כן... 

סופר מצלמות אבטחה ברחוב.(את האלה שמסתתרות)

מצייר על הצד השני של כרטיס הנסיעה באוטובוס.

מתופף על הכיור בזמן שאני מחכה לנטלה שתתמלא.

מתופף על השולחן בזמן שאני מחכה לחברותא שהלך להביא גמרא גיטין.

מתופף על כל דבר אחר כ-הפסקה מתודית, כ-יצירת מקצב לחיים, כ-מילוי חללים רייקים של שיעמום.

הולך לפי הקצב של השיר. 

קורא את הערך המומלץ בוויקיפדיה. (אגב- זה גימטריה של השם שלי)

לאכול גזר עם טחינה גולמית!

וללכת לישון באמצע שאני כותב הודעה בפורום צעירים מעל עשרים.. מקווה שזה תחביב חד פעמי. לילה! .

לבדוק אם סכום המספר רכב מתחלק ב10.

(אם במקרה זה יוצא-כמה שניות של אושר צרוף)

התחביב ... לא אתה

• לקרוא שלטי רחוב בקול
• לפורר שאריות חלה בשולחן שבת

מראה לכולם איך יוצא ממנו שמן

אז אם זה לא היה ברור:

אסור לרסק ומשום בשבת בשביל שיצא ממנו השמן

זה סחיטת אוכלין שאסור משום דש.

 אני זוכר שיש רש"י ש"סתם שמן היינו שמן שומשמין", כך שעכ"פ בזמן הגמרא מסתבר שרוב השומשום היה מיועד לסחיטה, וא"כ לכאורה זה היה איסור דאו' 

מעניין אם בימינו רוב השומשום הולך לסחיטה

אבל בכל מקרה יש עכ"פ איסור מדרבנן (כמו בסחיטת תותים וענבים, עי' באו"ח סי ש"כ)

מדאורייתא אינו אסור אלא זיתים וענבים בלבד (שם).

אני יודע

אני מתכוין שמה שמיוחד בזיתים וענבים זה שרובם לסחיטה, וממילא יש לדון שגם שומשמין רובם לסחיטה.

מצד שני יש להקשות עלי שמפורש במשנה ששמן שומשמין אינו מקבל טומאה ואין לו שם משקה, ובגמ' נראה שגדר "משקה" לגבי טומאה משפיע גם לגבי איסור מפרק

כך שמסתבר שבאמת אין איסור דאו'

מיץ תפוזים יקבל טומאה?

נראה לי שהוא לא מדבר במפורש על זה

אבל כמדומני שכך יוצא לפי דבריו

בגמרא שהבאת לעיל?

מדוע רק בזיתים וענבים חייב.

בהתחלה כתבת בפשיטות כהסבר הראשון (רוב) ואח"כ הקשית

לפי ההסבר השני (טומאה).

זו אכן מחלוקת. וסוגיין דעלמא להקל (להחשיב סחיטת שאר פירות כדרבנן).

כתבתי שזה צד שני

אבל אני מודה שאני לא בסוגיא.

הרשב"א אומר שמה שמיוחד בזיתים וענבים זה שהם עומדים לכך, וכן לשון רש"י שאורחייהו בהכי

הר"ן כתב שרק להם יש שם משקה ואפשר לפרש בדבריו שגם הוא מסכים לרשב"א, וכונתו שכיון שעומדים לסחיטה יש להם שם משקה, ובפמ"ג יותר נראה שהוא דומיא דטומאה (ובטומאה מה שרק להם יש שם משקה הוא גזה"כ, שרק מים יין ושמן שאין להם שם לווי נקרא משקה ולא שמן שומשמין, יין תפוחים וכו')

והפמ"ג עצמו כתב סבר שבזיתים וענבים המשקה פקוד בתוכם ואינו בלוע

סחיטה לאיבוד?

הרי אתה צריך את השמן בשביל להראות אותו

כאן זו מלאכה שצריכה לגופה. היא מעוניינת (לפחות לכמה שניות) בשמן

היוצא.

אני זוכר שמשתמשים בסברא להתיר ולא לפטור

אבל אני לא ממש זוכר

"חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע, חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט"

בזמן עבודה פיזית (בנית סוכה, סחיבת דברים מהמחסן וכו')

ואל תשאלו מה נתקעתי על הפסוק הזה, (אולי זה משהו של ניסיון לסנגר על עם ישראל??)

לקלוע סלים מלולבים לאחר סוכות

לבקש מילדים שיש להם הרבה סוכריות סוכריה אחת, ולהתחנן אליהם, רק בשביל לראות אם הם יסכימו לתת לי, ואם הם נותנים להחזיר להם את הסוכריה

יש לו טעמים נעימים לאוזן והוא נשמע טוב אם שמים סימן תמיהה, בסוף

לאכול את הלבן של האבטיח

לראות סרטים עצובים

• אני חולה על מספרים וגמטריות. כל הזמן מחפשת מספרים מגניבים וצירופים בכל מקום..
• חייבת לשטוף ידיים אחרי שאני מורחת עליהן קרם (וכן, אני יודעת שזה טפשיי)
• לא אוהבת לעשות קוקו או קוקס
• חולה על כיסים
• אוהבת לקרא עיתון מהסוף להתחלה
• תמיד כשאני אוכלת- אני מסמנת לעצמי בראש חלק שנראה לי טעים- ומשאירה אותו לסוף..
• מכורה לערוץ 7 ולא רוצה להגמל (אמרתי שאני מכורה, לא אמרתי שיש לי בעיה עם זה..)
• כשאני קונה לעצמי ספר או דיסק וכאלה- אני תמיד מבקשת לעטוף (אלא אם אני ממהרת..) ולפעמים גם כותבת לעצמי הקדשות..
• לא יכולה להמשיך למנה הבאה עם צלחת מלוכלכת. חייבת שאוכלים לא יתערבבו אם הם לא קשורים..
• תמיד חייבת שיהיו איתי מלא דברים לכל צרה שלא תבוא- פלסטרים, אקמול, סוכריה- אם במקרה אני אפגוש חולה סכרת בהיפו, חוט ומחט וסיכת ביטחון, פינצטה, וכל מני כאלו.. (אבל תמיד כשאני צריכה- אז אני לא מוצאת\בדיוק השתמשתי ולא שמתי חדש..)
• נעליים של אנשים, אני פשוט אוהבת להסתכל במיוחד כשיש הרבה אנשים- זה מגניב לראות כל מני דברים דרך זה..

כשלומדים בספר קודש- למרקר סימונים ב5 צבעים שונים 

-לחמם את הפוך במפזר חום

-להסתכל על דוגמאות של כיפות

-לכתוב את הדברים הכי חשובים על דפי טיוטה

היום זכיתי לתת גם לספרדייה וגם לאשכנזייה לברך מברכונים השוכנים תדיר בארנקי! 

עצלני אבל יעיל וחוסך זמן

כל מי שראה אותי פעם ראשונה עושה את זה היה נראה 

שהווליום במחשב יהיה תמיד זוגי או עם 5

לצייר על כל דבר ובזמן השיעור כי ככה אני מקשיב יותר טוב 

היציאות פה של האנשים זה משו!

ממממ... אז מה שלי?

-לעשות לתינוקות "פו" על הפרצוף ולהיגנב מהפרצוף שהם עושים.

-לחנך תינוקות אשכנזיים שלא יבהלו מפרצי האהבה הספרדיים שלי שמתבטאים בדרך כלל בכמעט מעיכה שלהם וזעקות "נוני כפרוני! מהמם! מעלף!"

-עד כאן תינוקות.

-למיין כל פסח את הארכיון שלי, דבר שלוקח שעה-שעתיים. כי אני בדרך כלל קוראת את כל הזכרונות....

-מצטרפת לשרוטי ההליכה: לא לדרוך על הלבן/שחור, לדרוך על בליטות כדי להרגיש את זה ברגליים, ללכת על הפס הפרדה/מקווקו עקב בצד אגודל.

-לטעום לפני כל שבת את הסלט תפו"א המטורף שלנו!! (היום הגדלתי לעשות עשיתי לעצמי סנדביץ' עם טחינה, ביצה ובשר שבישלו לשבת..חחחח...היה טעים!)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז