לפי הצבעים של האבני שפה או האקרשטיינים או הצבע ריצוף? 

לפעמים אני כן... 

סופר מצלמות אבטחה ברחוב.(את האלה שמסתתרות)

מצייר על הצד השני של כרטיס הנסיעה באוטובוס.

מתופף על הכיור בזמן שאני מחכה לנטלה שתתמלא.

מתופף על השולחן בזמן שאני מחכה לחברותא שהלך להביא גמרא גיטין.

מתופף על כל דבר אחר כ-הפסקה מתודית, כ-יצירת מקצב לחיים, כ-מילוי חללים רייקים של שיעמום.

הולך לפי הקצב של השיר. 

קורא את הערך המומלץ בוויקיפדיה. (אגב- זה גימטריה של השם שלי)

לאכול גזר עם טחינה גולמית!

וללכת לישון באמצע שאני כותב הודעה בפורום צעירים מעל עשרים.. מקווה שזה תחביב חד פעמי. לילה! .

לבדוק אם סכום המספר רכב מתחלק ב10.

(אם במקרה זה יוצא-כמה שניות של אושר צרוף)

התחביב ... לא אתה

• לקרוא שלטי רחוב בקול
• לפורר שאריות חלה בשולחן שבת

מראה לכולם איך יוצא ממנו שמן

אז אם זה לא היה ברור:

אסור לרסק ומשום בשבת בשביל שיצא ממנו השמן

זה סחיטת אוכלין שאסור משום דש.

 אני זוכר שיש רש"י ש"סתם שמן היינו שמן שומשמין", כך שעכ"פ בזמן הגמרא מסתבר שרוב השומשום היה מיועד לסחיטה, וא"כ לכאורה זה היה איסור דאו' 

מעניין אם בימינו רוב השומשום הולך לסחיטה

אבל בכל מקרה יש עכ"פ איסור מדרבנן (כמו בסחיטת תותים וענבים, עי' באו"ח סי ש"כ)

מדאורייתא אינו אסור אלא זיתים וענבים בלבד (שם).

אני יודע

אני מתכוין שמה שמיוחד בזיתים וענבים זה שרובם לסחיטה, וממילא יש לדון שגם שומשמין רובם לסחיטה.

מצד שני יש להקשות עלי שמפורש במשנה ששמן שומשמין אינו מקבל טומאה ואין לו שם משקה, ובגמ' נראה שגדר "משקה" לגבי טומאה משפיע גם לגבי איסור מפרק

כך שמסתבר שבאמת אין איסור דאו'

מיץ תפוזים יקבל טומאה?

נראה לי שהוא לא מדבר במפורש על זה

אבל כמדומני שכך יוצא לפי דבריו

בגמרא שהבאת לעיל?

מדוע רק בזיתים וענבים חייב.

בהתחלה כתבת בפשיטות כהסבר הראשון (רוב) ואח"כ הקשית

לפי ההסבר השני (טומאה).

זו אכן מחלוקת. וסוגיין דעלמא להקל (להחשיב סחיטת שאר פירות כדרבנן).

כתבתי שזה צד שני

אבל אני מודה שאני לא בסוגיא.

הרשב"א אומר שמה שמיוחד בזיתים וענבים זה שהם עומדים לכך, וכן לשון רש"י שאורחייהו בהכי

הר"ן כתב שרק להם יש שם משקה ואפשר לפרש בדבריו שגם הוא מסכים לרשב"א, וכונתו שכיון שעומדים לסחיטה יש להם שם משקה, ובפמ"ג יותר נראה שהוא דומיא דטומאה (ובטומאה מה שרק להם יש שם משקה הוא גזה"כ, שרק מים יין ושמן שאין להם שם לווי נקרא משקה ולא שמן שומשמין, יין תפוחים וכו')

והפמ"ג עצמו כתב סבר שבזיתים וענבים המשקה פקוד בתוכם ואינו בלוע

סחיטה לאיבוד?

הרי אתה צריך את השמן בשביל להראות אותו

כאן זו מלאכה שצריכה לגופה. היא מעוניינת (לפחות לכמה שניות) בשמן

היוצא.

אני זוכר שמשתמשים בסברא להתיר ולא לפטור

אבל אני לא ממש זוכר

"חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע, חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט"

בזמן עבודה פיזית (בנית סוכה, סחיבת דברים מהמחסן וכו')

ואל תשאלו מה נתקעתי על הפסוק הזה, (אולי זה משהו של ניסיון לסנגר על עם ישראל??)

לקלוע סלים מלולבים לאחר סוכות

לבקש מילדים שיש להם הרבה סוכריות סוכריה אחת, ולהתחנן אליהם, רק בשביל לראות אם הם יסכימו לתת לי, ואם הם נותנים להחזיר להם את הסוכריה

יש לו טעמים נעימים לאוזן והוא נשמע טוב אם שמים סימן תמיהה, בסוף

לאכול את הלבן של האבטיח

לראות סרטים עצובים

• אני חולה על מספרים וגמטריות. כל הזמן מחפשת מספרים מגניבים וצירופים בכל מקום..
• חייבת לשטוף ידיים אחרי שאני מורחת עליהן קרם (וכן, אני יודעת שזה טפשיי)
• לא אוהבת לעשות קוקו או קוקס
• חולה על כיסים
• אוהבת לקרא עיתון מהסוף להתחלה
• תמיד כשאני אוכלת- אני מסמנת לעצמי בראש חלק שנראה לי טעים- ומשאירה אותו לסוף..
• מכורה לערוץ 7 ולא רוצה להגמל (אמרתי שאני מכורה, לא אמרתי שיש לי בעיה עם זה..)
• כשאני קונה לעצמי ספר או דיסק וכאלה- אני תמיד מבקשת לעטוף (אלא אם אני ממהרת..) ולפעמים גם כותבת לעצמי הקדשות..
• לא יכולה להמשיך למנה הבאה עם צלחת מלוכלכת. חייבת שאוכלים לא יתערבבו אם הם לא קשורים..
• תמיד חייבת שיהיו איתי מלא דברים לכל צרה שלא תבוא- פלסטרים, אקמול, סוכריה- אם במקרה אני אפגוש חולה סכרת בהיפו, חוט ומחט וסיכת ביטחון, פינצטה, וכל מני כאלו.. (אבל תמיד כשאני צריכה- אז אני לא מוצאת\בדיוק השתמשתי ולא שמתי חדש..)
• נעליים של אנשים, אני פשוט אוהבת להסתכל במיוחד כשיש הרבה אנשים- זה מגניב לראות כל מני דברים דרך זה..

כשלומדים בספר קודש- למרקר סימונים ב5 צבעים שונים 

-לחמם את הפוך במפזר חום

-להסתכל על דוגמאות של כיפות

-לכתוב את הדברים הכי חשובים על דפי טיוטה

היום זכיתי לתת גם לספרדייה וגם לאשכנזייה לברך מברכונים השוכנים תדיר בארנקי! 

עצלני אבל יעיל וחוסך זמן

כל מי שראה אותי פעם ראשונה עושה את זה היה נראה 

שהווליום במחשב יהיה תמיד זוגי או עם 5

לצייר על כל דבר ובזמן השיעור כי ככה אני מקשיב יותר טוב 

היציאות פה של האנשים זה משו!

ממממ... אז מה שלי?

-לעשות לתינוקות "פו" על הפרצוף ולהיגנב מהפרצוף שהם עושים.

-לחנך תינוקות אשכנזיים שלא יבהלו מפרצי האהבה הספרדיים שלי שמתבטאים בדרך כלל בכמעט מעיכה שלהם וזעקות "נוני כפרוני! מהמם! מעלף!"

-עד כאן תינוקות.

-למיין כל פסח את הארכיון שלי, דבר שלוקח שעה-שעתיים. כי אני בדרך כלל קוראת את כל הזכרונות....

-מצטרפת לשרוטי ההליכה: לא לדרוך על הלבן/שחור, לדרוך על בליטות כדי להרגיש את זה ברגליים, ללכת על הפס הפרדה/מקווקו עקב בצד אגודל.

-לטעום לפני כל שבת את הסלט תפו"א המטורף שלנו!! (היום הגדלתי לעשות עשיתי לעצמי סנדביץ' עם טחינה, ביצה ובשר שבישלו לשבת..חחחח...היה טעים!)

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.