האם אתם חושבים שכימיה זה דבר כל כך מוחלט שניתן בוודאות לדעת אחרי דייט אחד בלבד ש"זה לא זה"? האם זה דבר כל כך מוחלט שעליו תפסלו עוד אחרי דייט ראשון בלי לתת עוד סיכוי אחד לפחות של דייט שני?

הרי כימיה זה דבר כל כך עדין - ותלוי בכל כך הרבה גורמים, ובמיוחד במפגש כל כך מלאכותי כמו דייט, ועוד דייט ראשון - שבו עדיין לא באמת שברתם את הקרח ויש את הביישנות הטבעית של שני הצדדים, הדוסים הרבה פעמים (בציבור שלנו) - איך ניתן כל כך בוודאות לראות ש"אין כימיה" אחרי דייט אחד בלבד בלי לחטוא לצד השני ולעצמך? זה מה שמשגע אותי...

וכן - אני סבור שאחרי שאתה מכיר את עצמך, אתה יכול לדעת בבירור איזה דברים קריטיים לך ממש (כימיה זה עניין אחר...אני מדבר על "רשימת מכולת") שאם תגלה אותם בדייט ראשון, תפסול בגללם - ואותם אפשר וחובה לברר עוד לפני הדייט.

אגב - מה שאמרתי לא הגיע ממני בלבד, אני נשען בדבריי על יועצי נישואין ושדכנים ועוד המון אנשים חכמים שליוו המוני קשרים שטוענים בלהט שזה פשוט עוול לחתוך אחרי דייט אחד, והם עצמם ראו כמה וכמה דייטים ראשונים שלכאורה עוד שנייה עמדו לחתוך לאחר הדייט הראשון, ובגלל לחץ מהשדכן /לחץ אחר/מחשבה שנייה "לתת צ'אנס" - המשיכו לדייט שני וזה נמשך משם לקשר ארוך ופעמים רבות גם לחתונה.

הבעיה העיקרית, נראה לי - היא שבחורים ובחורות רבות חיים בסרט שעל הדייט הראשון אתה צריך "להרגיש" שהיא אשתך... שאתה צריך " לדעת" שזה זה...

אחת?

הרי כימיה לפי מה שאת אומרת את אמורה לדעת אחרי חמש דקות מהי רמת הכימיה - אז דברים אחרין? יש פעמים שהייתה כימיה טובה וחתכת אחרי דייט אחד בגלל משהו אחר?

תחושה קיצונית של חוסר נוחות על גבול רתיעה

או קצר בתקשורת -שיוצאים בתחושה שפשוט אין!!! שפה משותפת

כל משפט שמישהו אומר-השני מתאמץ לפענח, בדר"כ בחוסר הצלחה 

הרי בבירורים תמיד יגידו דברים טובים ונחמדים,

זה דברים שאפשר לדעת רק מתוך המפגש עצמו

שדכן זה לא חברה של הבחורה, שהגיוני יותר שתנסה בעיקר להגיד טוב.

שדכן הוא אדם שזה התפקיד שלו להציג אותה בצורה האובייקטיבית ביותר.

ודבר שני - גם בבירורים עם חברים, לא צריך שהם יגידו דברים "רעים" כדי שתדע שזה לא מתאים. הרי הנקודת הנחה היא ששני הצדדים הם בסדר ו"נורמאלים" אבל מסיבות מסויימות זה לא מתאים לך - לא שהוא רשע ומגעיל, אלא שלך אישית זה לא מתאים - ואז, את זה את יכולה פעמים רבות לדעת על ידי בדיקה מראש.

רתיעה ממש כבר בדייט ראשון - רתיעה בגלל מה? וזה לא דבר שניתן לגלות כבר בבירורים המקדימים?

האם אחרי שאת חותכת את יושבת לפחות עם עצמך לנתח לעצמך ל-מ-ה חתכת, ולנסות בדייט הבא למנוע את זה עוד בשלב הבירורים?

הרי בחור יכול לחתוך בגלל משהו, לא לברר לעצמו לגמרי מה השורש, ובדייט הבא לעשות אותה טעות, שהיה יכול למנוע בכמה שאלות נוקבות עוד בבירור המקדים.

לכל אחד יש פעם ראשונה

רק אחרי כמה פעמים אפשר ללמוד מהניסיון

ולדעת טוב יותר לשאול את השאלות הנכונות

חוצמזה,עם כל הכבוד לשאלות וחקירות-

יש גבול כמה אפשר לדעת

ו...כמו ששיר ידידות כתבה לא כולם טובים בבירורים

כן! יש כאלה! (כמוני למשל) קשה לי לדעת אם האדם ששמעתי עליו פרטים בטלפון יתאים לי או לא.

מביך אותי מידי לשאול מיליון שאלות שהייתי רוצה לברר.  (אני לא רוצה לחפור יותר מידי)

והרבה פעמים כשאני כבר שואלת משהו שחשוב לי עונים לי- "לא יודע נראה לי את צריכה לשאול אותו את זה"

אז התיאוריה מאוד יפה- לברר היטב כדי למנוע אכזבה לצד השני.

אבל לא תמיד ישימה (או לפחות לא ישימה לחלק מהאנשים...)

אז כן! יצא לי להבין שזה לא מתאים בדייט ראשון!

אם זה ככה - אז את יכולה להטיל את מלאכת הבירור על חברה או אפילו אחות/אמא, שתהיה נוקבת יותר עם הצד השני ותשאל את השאלות שלך אישית חשוב מאוד לדעת. תכיני מראש רשימת שאלות. לא מתקשרים לבירורים רק כדי לשמוע כמה הבחור נחמד - הרי את הדבר הזה את לא צריכה לברר, את יכולה לבד לשער. הבירורים נועדו כדי להחליט אם זה מתאים או לא מתאים כדי לבדוק את זה.

לעניות דעתי לא צריך להיות כאן עניין של מבוכה - בסופו של דבר מדובר פה בחיים של שני אנשים שלא רוצים יותר מידי שריטות בנפש לפני שמוצאים את האחד, ובשביל זה צריך להיות סגור על עצמך מראש מה לא מתאים לך, ולא לשים על אף אחד ולברר את זה. כן - אם נניח סתם דוגמה יש אחת שמפריע לה מאוד מישהו שהוא שתקן - אז היא חייבת לברר את זה בבירורים המקדימים ולא להרפות עד שתקבל תשובה שתרגיש שהיא אמיתית...

ואגב - המניעת אכזבה היא לא רק בשביל הצד השני, אלא גם בשביל הצד הראשון... בשבילך בעצמך. זה ימנע גם ממך לבזבז ערב סתם...

אז מישהו אחר בטוח לא יצליח. מי שהכי מכיר מה אני רוצה זה אני!

ויש פה עניין של מבוכה- זה שמחפשים מישהו להתחתן איתו לא אומר שמותר לשאול הכל לפני שבכלל מכירים את האדם.

וברצינות? שריטות בנפש? אחרי דייט אחד? מה עשו לך?

ובקשר ללבזבז ערב סתם- נכון, זה מחיר. אבל לפעמים עדיף לשלם את המחיר הזה מאשר לפסול סתם אנשים.

אבל כל "פתיחה" של החיים שלך כלפי אדם זר -גם אחרי דייט אחד בלבד, זה דורש מאמץ נפשי, ואחרי שבבום זה נגמר, זה אכן משאיר משקעים, גם אם לא תמיד גדולים מידי.

לא לכל אחד זה קל ללכת ערב, להתחיל לדבר על עצמו, לנסות להיפתח, לבוא בראש פתוח לגמרי, להכיר את האדם שמולו ולנסות לתת לו להכיר אותך - ואז יום למחרת לשמוע ש"זה לא זה", לעיתים גם בגלל דבר שכל כך ברור לך שהצד השני היה יכול לברר מראש ולדעת מראש שזה לא מתאים לו.

האם לדעתך טוב לבזבז הרבה ערבים מאשר לפסול הרבה אנשים?

אם ככה - עם מי לא תצאי? למה שלא תיקחי כל אחד שיציעו לך בלי לפסול אף אחד כי "מקסימום תבזבזי ערב"?

נכון - אחרי קשר אחד א שניים לא יודעים, זה לוקח זמן, לא אמרתי שלא, תקראי בהודעה הפותחת - אבל אחרי כמהקשרים כל צד אמור לגבש לעצמו את מה שקריטי לו. 

ואם את במבוכה מלברר - אז תעשי עבודה על עצמך...בלי להעליב - למה בגלל שאת מתביישת לשאול אם הבחור שתקן, כי את לא רוצה שתקן (סתם דוגמה...לא מכיר אותך)- למה בגלל זה הבחור צריך לסבול לאחר מכן בפגישה כשתגיעי ותראי שהוא באמת שתקן וזה לא מתאים לך ותחתכי אחרי פגישה אחת? למה שלא תעבדי על עצמך מראש להצליח יותר לשאול, תכתבי לעצמך את הנקודות החשובות לך ופשוט תשאלי אותם אחת אחרי השנייה את זה שאת מבררת אצלו, בלי לנסות להתפתל ולהתבייש...

נכון, יש את הבושה הטבעית - אבל אם מול זה שמבררים אצלו מתביישים, מה יהיה עם זה שאת אמורה להיפגש איתו ממש? 

לא יודע...זה עדיין לא מובן לי... זה מתסכל הרבה פעמים...

הייתי מת לדעת את הנתונים של ה' שם למעלה, כמה מהקשרים של הדוסים בעולם, נחתכו אחרי דייט אחד, וכמה מהם נחתכו בגלל דבר שלא היה באמת קריטי לחתוך בפגישה ראשונה, או לחלופין - דבר שהיה יכול לברר מראש.

ותסתכל על זה בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.

למה פתיחה של דייט ראשון זה כ"כ קשה? 

אני היחידה שרואה דייט ראשון כעניין נחמד יותר, של להכיר אישיות- תכונות, התנהגות, ופחות 'פתיחה' של החיים שלי? אם יהיה לי נחמד לדבר עם הבחור על החיים בכללי, אני אפתח איתו גם ת'חיים שלי.. זה יכול, בוודאי, לקרות בדייט ראשון, אבל לא בהכרח..

ואני כן אברר קצת- לראות מי הבנאדם, לשמוע עליו.. הרי לא על כולם אומרים "חכם, יפה, נעים הליכות וצדיק". לכל אחד יש את הניואנסים שלו, את המילה שמתארת אותו.. 

אני, למשל, בחורה שטותניקית. ואם יגידו לי על מישו שהוא רציני ופחות זורם עם "היום יום שישי? בוא נרד למעיין. נסתדר כבר עם שבת.." אז זה לא מתאים לי. אחלה בחור אבל לא בשבילי. [סתם דוגמא. אם זה יהיה הפאק היחיד שלו אז ישמצב שכן.. אבל לודעת..]

אני לא אצא עם כל אחד,

אבל כן עם כל אחד שנשמע מתאים.

בדייט הראשון אני אבדוק אם אנחנו זורמים ביחד,

ואז נמשיך וניפתח ונעמיק את ההכרות..

אבל אולי זאת רק אני..

גם אם ביררת מלא פרטים לפני, פתאום מגיע משהו שנקרא "המציאות" וזה אולי סותר את הרושם שקיבלת בפרטים (כמו מראה. כל פעם שמישהו/מישהי הציעו הוא/היא תמיד אמר/ה "היא ממש מקסימה!" וכו' וכו'...). גם לי קרו מקרים שחתכו עליי אחרי דייט אחד וגם מקרים שאני חתכתי אחרי דייט אחד וכמו שאמרת שצריכים לחשוב קצת לפני שנפגשים שוב כדי שזה לא יחזור על עצמו, אבל זה לא תמיד קורה כי החיים הם לא מתמטיקה וכמה שתברר טוב-טוב לפני זה לא מבטיח לך 100% שתצליח בפעם הבאה. לכן כל עוד אדם הוא ממוקד למה הוא מחפש וגם אחרי הבירורים האלה הוא נפגש וזה לא תאם, אין מה לומר לו שייתן עוד צ'אנס.

אולי עכשיו תאמר שהוא לא בוגר מספיק וחי בפאנטזיות ויש מצב שזה נכון אבל ברוב המקרים לדעתי זה לא נכון ופשוט שזה משהו שאולי פחות ניתן להסביר למה זה לא עבד הפעם.

אני גם חושבת שכדאי וצריך לברר את הפרטים הטכניים כמה שאפשר לפני כדי להגיע לפגישה ראשונה כמה שיותר פנויים להכיר. 

בדרך כלל פגישה ראשונה אמורה להיות היכרות ראשונית. האם אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני וגם שיהיה לנו נחמד. אחר כך רגשות ובירורים נוספים...

אבל כמו שאמרו לפניי תמיד יש יוצאים מן הכלל ולא כל מה שאנחנו מבררים הוא באמת ככה במציאות. 

ולשאלתך -

באילו מקרים כן אפשר להוריד אחרי פעם אחת. לפי דעתי: 

- במקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור.

- במקרה שאתה מגלה שהשוני גדול על המשותף ולא היה נחמד בכלל ופגישה שנייה תיהיה רק בשביל לחזק את הלא.

- במקרה שהבחור מגיע מרחוק ועושה מאמץ גדול בשביל להגיע, אני אשתדל לחסוך ממנו אם אני חושבת שאין סיכוי אמיתי להמשיך.

מה שבטוח, אם מחליטים כן להמשיך להיפגש. ה- כן צריך להיות כן חתונה (גם אם אחר כך התמונה משתנה).

אני לא חשובת שזה נכון לתת צ'אנס רק בגלל שאין לי משהו אחר לפסול עליו, אז אני אצא עוד פגישות רק כדי לחזק את הלא.

אם הלא קיים עדיף להגיד אותו כבר בהתחלה. 

בשורות טובות!!!

אם נתקדם שלב - נראה לי שבעייה עקרונית בעולם הדייטים, זה שבחורים ובחורות מגיעים אליו הרבה פעמים בגישה של: טוב, זה לא, עכשיו אני צריך לתת לעצמי מספיק סיבות טובות למה זה "כן", כדי שהתשובה לא תהיה"לא".

במקום לבוא מתוך גישה חיובית שמראש זה כן, ועכשיו צריכים לתת לך מספיק סיבות למה זה "לא"...

אני מודע לכך שעכשיו המון יתנפלו עלי ויגידו שזה לא נכון - נכון, לא תמיד, אבל זה התחושה שלי הרבה פעמים מדברים שאני שומע/רואה מסביבי... אז אני לחלוטין לא אומר שזה מוחלט, אלא רק לעניות דעתי, זה בעיה עקרונית.

דבר שני - אמרת שבמקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור - נו, בדיוק על זה אמרתי בירורים מקדימים!!!מראה זה כמעט לגמרי דבר מאד מאוד טכני שאתה צריך אחרי כמה פעמים לדעת איזה דברים דוחים אותך - ולשאול מראש בבירורים המקדימים! אסור להתבייש בנקודה הזאת! אם מפריע לך אף גדול - תשאלי את החבר/השדכן! אם מפריע לך מישהי שמנה - תשאל! אם מפריע לך מישהי ממש גבוהה - תשאל! אם מפריע לך מישהו שיש לו פנים עגולות ועיניים שקועות - תשאלי!!!

נכון, יש עניין של "מציאת חן" שקשה לדעת מפרטים טכניים - אבל שכל אחד ואחת ישאלו את עצמם עד כמה במקרה שחתכו בגלל מראה, זה דבר שלא היו יכולים לברר מראש?

רק שאני דיברתי על מקרים קיצוניים מאוד שבהם אפשר ואולי עדיף לפסול בפעם ראשונה. 

גם אני מסכימה שלפסול אחרי פעם אחת זה לא הוגן כשלא נתנו מספיק הזדמנות לפתח קשר אמיתי. וכתבתי על זה פה פעם.

רק שאתה לא דיברת על זה. אתה שאלת מתי כן ניתן לפסול אחרי פעם אחת. 

אפשר להתווכח עם רגשות ולשכנע את עצמנו לבוא בגישה של כן כשהכל מרגיש לנו - לא.

מה שכן אני מדברת על מקרה שהוא באמת קיצוני. גם אני מסכימה שלא ראוי לפסול אחרי פעם אחת.

גם אני בעד לשאול על מראה חיצוני אם זה מאוד חשוב. 

הייתה למשל מישהי שחתכה אותי ובסיבות שנתנה לאחר מכן, אמרה בין השאר: " מפריע לי המקצוע שאתה מתכונן לעבוד בו בחיים" - וזה, עם כל הכבוד - דבר שלחלוטין ניתן לברר בבדיקות מקדימות ושאף אחד לא ייתמם ויגיד שלא...

ודוגמא שנייה זה לחתוך בחור אחרי פגישה אחת ולהגיד: " מפריע לי שאתה יחסית גבוה ו"גדול", ואני נמוכה, "קטנה"... - גם זה, דבר שכל כך כל כך קל לברר בשאלה אחת פשוטה בשלב הבירורים ואם זה אצל שדכן זה עוד יותר קל - הרבה פעמים כתוב אצלו גם הגובה של הבחור והבחורה וכו'...

ואם תגידו - זה לא הסיבות היחידות - אז בבקשה, אם זה דבר שגרם לחתוך, אז זה כן סיבה משמעותית בשבל הצד שחתך, ולפחות את זה הוא היה יכול לברר מראש. ואם זה דבר שלא משמעותי כל כך לצד שחתך ורק ב"סיבות שאחרי", הוא הכניס את זה לסל כדי "לעבות" את הסיבות שלו כדי להרגיש יותר טוב עם עצמו/עם הצד השני - לעניות דעתי זה גזל דעת וראייה אגואיסטית ולא כזאת שבאה באמת להסביר את הסיבות לצד השני...

יכול להיות שהיא יחסית חדשה בעולם הדייטים,יש מצב שהיא כן ביררה על הגובה

שאר הפרטים נשמעו לה טובים והיא החליטה ללכת על זה מתוך מחשבה שאולי הגובה לא יפריע לה כ"כ

(לפעמים יש שדכנים שמפעילים לחץ שהגובה זה לא עניין כ"כ קריטי וכו..)

ובפגישה היא גילתה שזה מפריע לה מאוד

גובה של אנשים זה לא מתמטיקה מוחלטת,יכולה להיות מישהי נמוכה עם חזות של גבוהה

כמובן שמתוך הניסיון שלה היא אמורה ללמוד עם הזמן על מה לפסול

.

את רב הבחורים חתכתי בהחלט אחרי פגישה אחת

אם זה רלונטי הסיבות לכך לא ארפת לי לפרט

לא זכור לי שבחרתי בך בפרימריז.

עורכת. אה מה? אין אפשרות לערוך תגובות ישנות?

אבל רק הפעם, תזהרי! 

(אבל האמת שהסכמתי עם מה שכתבת).

ניואנסים דתיים משהו שבברורים קשה לדעת במדויק (זה היה בעיקר)

לפעמים גם תכונות אופי כמו בחור שהתגלה כקמצן \יקה מידי ברמה שהפריעה לי

דחיה מהטיפוס 

ולפעמים דברים כמו גובה שלא הפריעו בבחור אחד אבל בבחור אחר פתאום כן

אמרו לנו שרק מקרים קיצוניים שהיא עושה לך בחילה 

ובאופן עקרוני עיקר התפקיד של הפגישה הראשונה הוא שתהיה פגישה שניה...

אני מסכימה עם מה שאתה אומר

יש המון דברים שאפשר לברר מראש: גובה,סגנון,תכונות אופי,השקפה ותוכניות לעתיד

מסכימה שיש הרבה מאוד דייטים שהיו יכולים להיחסך בזכות יותר בירורים מעמיקים

בקיצור,יש לנו בהחלט מה לשפר בנושא

אבל עדיין....תמיד יכולים להיות מקרי יוצאי דופן

האדם מכיל בתוכו אינסוף פרטים שלא תמיד ניתנים לבדיקה מראש

תקני אותי אם אני טועה - אבל זה נשמע ונראה שהרבה מאוד מאוד מאוד דייטים נגמרים אחרי פגישה אחת בלבד, אולי שתיים - ולא אחרי שלוש/ארבע/חמש...

את שותפה לדעתי זאת? (וגם דייט שני זה כבר שונה מדייט ראשון, אבל עדיין יש תחושה שהמון חותכים אחרי דייט אחד)

ואני מדבר על אחוזים מאוד גבוהים כשכבר אי אפשר להגיד שזה מקרים יוצאי דופן, וכמו כן על "שועלי דייטים" ותיקים שיודעים או אמורים לדעת כבר מה הם רוצים ומה חשוב לברר בבירורים המקדימים.

את מסכימה איתי שלא הגיוני לחתוך אחרי דייט אחד או שניים בגלל מקצוע מועדף של הצד השני, לדוגמא? הרי זה אבסורד! זה הדבר הכי טריוויאלי לשאול בבירור מוקדם - למה לעשות את העוול הזה לצד השני! אם אתה לא רוצה בחורה שמתכוונת ללמוד רפואה, אז גם אם היא עכשיו רק שירות לאומי שנה שנייה או מדרשה, בכל זאת סיכוי גדול שהיא כבר התכווננה על זה, זמן רב קודם - אז תשאל בבירורים, תשאל אצל השדכן...

נראה שבקשרים אנשים פשוט בעיקר בעיקר חושבים על עצמם ולא חושבים שיש שני צדדים לקשר ואומנם צריך לדאוג לעצמך אבל ל-א על חשבון השני! (ולא הכוונה בלחתוך בכלל, אלא בלעשות דברים "לא הוגנים".

של המקצוע\עיסוק-אני מסכימה בהחלט!

וזה אחד הדברים שאני כן טורחת לבדוק מראש

תיאורטית,אני מסכימה עם דעתך 

אבל תכלס,בירורים זה לא הצד החזק שלי

לא אוהבת לקדוח לאנשים,במיוחד כשהם ביינישים

לויודעת,משהו בלתי מוסבר,מרגיש לי כמו טרחנות יתר וביטול תורה

שואלת רק על דברים עקרוניים במיוחד

לא מתחילה לחפור על סגנון,מראה חיצוני וכאלה

במיוחד בגלל שאני בת...

למשל,בן יכול לדעת על עצמו מראש שהוא לא יימשך למישהי עם שיער בגוון ירוק (בכוונה הבאתי דוגמא דמיונית)

אז הוא יכול לשאול על זה מראש

לבת יש פחות קריטריונים מוחלטים,יותר עניין של הרגשה כללית ואפילו אם ייתנו לה תמונה זה לא יועיל

(כי יש הרבה בנים לא פוטוגנים שנראים טוב במציאות)

וכל מה שכתבתי פה על מראה,זאת רק דוגמא אחת

יש עוד דברים שקשים מאוד לבירור

בכללי,בציבור שלנו,יש באמת מקום לשיפור

השאלה היא:איך עושים את זה?

למרות שבנות עושות את זה הרבה יותר מבנים .

פשוט רואים שלא ילך לנו ביחד.

לעניות דעתי...

היו כמה דייטים שבשנייה הראשונה הבנתי שזה הולך להיות "בזבוז זמן" אבל לא הייתה ברירה, משום הנימוס, הבנ"א הגיע מרחוק, אז המשכתי להקשיב לו עד שנגמר הדייט

הוא דיבר במרירות על כך שלבת יהיה מותר לעשות את זה - לא משנה מה הסיבה, ואצלה זה בסדר גמור והיא לא תרגיש שום דבר רע עם עצמה וגם מסביבה יצדיקו אותה, ואילו בחורים שחותכים ככה - זה נתפס הרבה פחות טוב, ובנות שישמעו את הבת מספרת על הבחור שחתך אחרי פעם אחת "יקטלו" אותו, ויגידו לה שהוא מתנשא ובררן מידי וכו'...

אני לא בטוח שאני מסכים לגמרי עם זה, אבל אני כן יכול להודות די בכנות זהירה (מחשש לסקילה מהצד הנשי של הפורום) שלבנות לכאורה "מותר" בענייני דייטים הרבה יותר ממה ש"מותר" לגברים - ואם תהיו כנים עם עצמכן אתן יודעות שזה נכון...

דוגמה קטנטנה - בחור שיפסול בחורה לפני פגישה ואיכשהוא יתברר לה שהוא פסל אותה בגלל מראה - אז הוא ייתפס בעיניה ובעיניי כל חברותיה כ"שטחי/רדוד/עלוב/בררן/וכו' וכו'... - ואילו אם היא בעצמה תפסול על מראה, גם לפני הדייט הראשון - אצלה זה כמובן לא שטחי ולא רדוד, זה "אינטואיציה"... המילה הקדושה שמנצחת הכל...הבנים הם הבררנים והשטחיים ואלו שפוסלים סתם ככה בלי סיבה, והבנות תמיד פוסלות על פי "אינטואיציה" - מילה שאי אפשר להתווכח איתה, כמובן, כי לבנים אין אותה... <צ>.

וחלילה אני לא מאשים אף אחד, וניסיתי להיות זהיר - ככה זה נראה בגדול, לפחות מהצד שלי ואני מאמין שעוד כמה וכמה בנים חושבים ככה...

ושיר ידידת - חלילה, ממש לא כל הבנות מכשפות! או לפחות אחת לא - זאת שתהיה אשתי

כי הם נוטים להיתפס למראה החיצוני לפני שהם יודעים מי הבחורה

וחבל שיפספסו מישהי שאחכ בסוף הם כן יאהבו...

אצל בנות בדכ זה על דברים אחרים וגם, בנות לא חשודות בכך שהן רוצות אך ורק חתיך. ובנים כן חשודים בכך.... מלעשות?!?!?

באופן כללי, אני חושבת שחוץ ממראה חיצוני שמפריע בצורה לא רגילה (לא רוצה להגיד "דוחה". הנה, אמרתי), לא כדאי לחתוך אחרי פגישה אחת.

אני חושבת שבסוף כל פגישה כדאי לשאול את עצמך: "האם אני רוצה לפגוש אותו/אותה לעוד פעם אחת?" ולא מעבר לזה. לא להתעסק בשאלות הרות גורל, כגון: "האם זו אשתי?" / "האם מצאתי את החצי השני?", דווקא בגלל שאי אפשר להכיר לעומק אחרי פעם אחת (לדעתי).

רק טוב

אפילו לא בהודעת פתיחה ובטח שלא אחכ...

וגם לא את כל השירשור.

וכן, זה עדיין רציני להוריד על דייט אחד.

ולכל הבנים החוצפנים שמדברים פה!!!!!

חתכו אותי נראלי איזה 15 פעמים אחרי דייט אחד!!!!

אז אל תחנטרשו.... וזה בסדר מבחינתי. ככה ה׳ מסנן לי אותם.

ואני חתכתי נראלי איזה 5 על הדייט הראשון מסיבות רציניות מאוד!

אז בתשובה לשאלתך, כן. זה רציני לחתוך אחרי דייט אחד.

חתכו אותי גורם לי לרצות להזמין לך אמבולנס

אולי כדאי שתזמיני להם אנבולנס...

כי לא הבנת אותה. מצטער. תקראי כעת את מה שכתבתי בהודעת הפתיחה ממש, וא-ז תגיבי, אפילו תגיבי אותה תגובה - אבל לפחות אחרי שקראת.

אם לא קראת את כל מה שכתבתי שם - איך את יכולה לדעת שענית לעניין למה ששאלתי? בלי להעליב כמובן...את יודעת שאין לי אינטרס להעליב אותך...

עניתי שכן, זה רציני.

שאלתי את זה על בסיס מספר תנאים שכתבתי מראש.

נגיד - שכל דבר שניתן לבדוק בבירור מוקדם חובה לבדוק בבירור מוקדם - ועל זה זה בכלל לא רציני לפסול בדייט ראשון אלא זה עוול שנעשה לצד השני (כמו למשל בדוגמה הזויה, שבת חותכת מישהו אחרי דייט אחד כי "הוא לא למד בישיבת הסדר אלא במכינה" - בחייאת רבאק! זה דבר שמבררים בבירורים המקדימים, לא בדייט עצמו1 זה לחלוטין לגזול ערב מחייו של בן אדם, לדעתי! - הדוגמה הזאת הייתה סתם בשביל הקטע ולא מבוססת על מקרה אמיתי).

אני יודעת בדכ מה התכוונת עוד לפני שכתבת....

ועדין תשובתי באינה

אם תשובתך עדיין עומדת, אשמח שתבהירי על מה הגיוני לחתוך בדייט ראשון שאי אפשר לברר בבירורים מקדימים בשום צורה שהיא?

וגם לא רק שתי

אני שואלת בכללי....

מדברת עם הבחור.

נראלי, יוצאת.

הבחור יודע שזה מה שאני עושה בבירורים.

והוא בכז מחליט לצאת איתי למרות שלא ביררתי עליו מה צבע הפיגמה שלו.

אני לא מבררת על מראה למשל.

בכמ אדם שנגיד לא מספיק אינטלגנט, או דוחה אותך במראהו או לא בריא (לפי רצונותייך) 

אלו סיבות לחתוך.

כמובן שאני כן שוטלת בבירורים עדכמה הבחור חכם ולכל אחד הגדרות אחרות.... מה לעשות?!?

ובקשר לבריאות.... לפעמים הבחור בעצמו בכלל לא יודע שהוא לא הכי בריא.... אז מה נשאר?!? תבררי עד מחר

שלא תמיד אומרים את הסיבה האמיתית שבגינה חותכים...

לפעמים אני אומרת שאני לא נקשרת ריגשית, כשאני יודעת שאין סיכוי שאקשר ריגשית... (ולא שציפיתי להיקשר כבר בפגישה אחת)

דווקא לפי דעתי, פגישה ראשונה זה הכי לגיטימי לחתוך, כי אז זו פעם ראשונה שנפגשים עם האדם..

כמובן, שלא אחתוך סתם על טעות מקומית שהגבר עשה,

אבל אם אראה שיש משהו מובנה באופי וכד' שלא מתאים...

אני לא אמרח אפילו לפגישה שניה.

ראשונה???

בדיוק על זה זעקתי - האם את באמת יכולה לנתח את האופי של האדם ולהחליט על תכונה מסויימת שבו שהיא תכונה מובנת באופי שלו שאין סיכוי שזה יצליח ביניכם - אחרי דייט אחד בלבד??? אחרי שעתיים פגישה ראשונות בחיים בלבד, שלעיתים חצי מהשעתיים מוקדש רק לשבור את הקרח והמתח הראשוני???

זה נראה לי מעט מוגזם, במחילה ממי שנפגע - זה יומרני מידי להחליט שאחרי שעתיים של היכרות ראשונית עם בנאדם זה הגיוני "לדעת" מהי האישיות שלו והאם היא תתאים לנו או לא, בשביל לא להמשיך אפילו לדייט שני.

ודווקא לדעתי בדיוק ההיפך - פגישה ראשונה לחתוך, כמו שאמרתי, זה בגלל חוסר בבירורים או בגלל שטחיות ולחתוך על דברים שאין עניין ואין יכולת לדעת עליהם בדייט ראשון.

לא הבנתי למה לדעתך הפעם הראשונה שבה נםגשים עם אדם זה הכי לגיטימי לחתוך???

זה נראה לי שוב בא מהמקום של - אני מגיע לפגישה מתוך מגמה להבין למה כדאי לי לחתוך, ויאללה נסגור עניין. ורק אם אתה באמת לא מצליח למצוא סיבה לא לחותך, אז תיתן את הצ'אנס. במקום לבוא בגישה ההפוכה לחלוטין, של "אני בא בגישה של אני ממשיך בכל מקרה לפגישה שנייה וצריך לקרות משהו באמת באמת קיצוני ויוצא דופן ומיוחד כדי לגרום לי להחליט שלא להמשיך לפגישה שנייה...

לפי איך שאת אומרת, הקלות של לחתוך בדייט ראשון היא בלתי נסבלת.

האם לדעתכם זה רציני לחתוך אחרי דייט שישי

על דברים שיכולת לדעת כבר ב2 הפגישות הראשונות?

לא התכוונתי לנצל"ש,רק באתי להראות

שלפעמים אבל רק לפעמים כשמרגישים שבאמת אין סיכוי-

כבר עדיף לחתוך מיד מאשר למרוח את הקשר

יש מקרים שברור מראש שזה לא מתאים ולא יתאים ויש מקרים שאפשר "להחליק" בהתחשב בשאר המשתנים.

במילים אחרות, במקרים מסוימים - אם לא ממשיכים לדייט שישי, אי אפשר לדעת שהיה אפשר לחתוך כבר בדייט השני....

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר