נו טוב,לא באמת שונאת-רק שומרת מהם מרחק

ובחיים לא היה לי מדוייט שמפחד מכלבים

אם כן-זאת הייתה בעיה די רצינית 

בלי הבעלים- תלוי מה סוג הכלב. אם הייתי חסר-טקט בדייט, הייתי מתקרב אליו ומנסה ללטף אותו במידה ויש לו לפחות קולר (שמעיד על בעלים) והוא מטופל היטב. במידה והוא מסוג האלימים לא הייתי מתקרב אליו, כי הם לא צפויים (ממש מסוכנים).

(היה לי בבית מבחר של חיות ) 

שהייתי מלטפת אותו [אם היה מקום לשטוף ידיים אחרי זה] חח ולא כדאי שהוא יברח אויי... מכלב?!

באופן עקרוני-מפנה לו את הדרך.. (עולם הפוך, אבל זה מה שיש.)

הייתי בורח רק אם הוא היה מראה סימנים של רעב...

ומייד משנה את נושא השיחה לסלידתי העמוקה לחיות האלה,

ומסביר שיש לי טראומה מכלבים בערך מגיל 6.

אני מניח שבדייט הייתי הולך בין הדייט לכלב (או סוג של בין) (בהנחה שאני מבין את השאלה)

לא בדייט- בודק אם לכלב/ה יש התעניינות בי ובמידה וכן משחק איתו/ה

(סיפור אמיתי - הלכתי ברחוב ליד הבית , כלבה הלכה אחרי , ראיתי שהיא ממשיכה איתי , התחלתי לרוץ איתה וכך רצנו כמה קילומטרים , ופעם בחודש בערך יוצא לי לראות אותה ולעשות איתה הליכה)

ואאיייי באלי כזו...

גם ליד הבית, גם בלי לגדל, וגם עושה איתי הליכה....

חלוווםם...

אני לא יודע אם קשור , (אם כבר בכלבים עסקינן)

הייתי רוצה לגדל כלב/כלבה אבל אני שונא את זה שהם מלכלכים את העולם/הארץ/העיר/השכונה שלי וזה לא מוסרי בעיני .

מצד שני לאסוף אחרי כלב , לא מכבד אותי , אז...... כלבה כזאת זו הדרך היחידה

לא רואה סיבה לברוח מכלב.

כלב לא תוקף סתם.

אם הבחור היה בורח הייתי מופתעת מאד.

עם הבעלים כלום. אלא אם הוא מתקרב ואז מנסה ללטף ולשחק וכאלה..

בלי בעלים אז תלוי איך הכלב נראה.. בגדול מתעלמת מקיומו כליל, אבל אם הוא מתקרב ונראה לא מוזנח או משו מפחיד ברמות אז ישמצב מלטפת ומנסה לשחק.. <חוסר זהירות מצידי אבל למי אכפת? זה כלב >

אם הבחור יברח מהכלב אני אמות מצחוק ואבין שברגע זה תם חלומי לגדל כלב עם הבחור הזה.

הוא תוסף נחמד לתפאורה.

אני כנראה אתחיל להתקשקש עמו מעט (עם איסור נגיעה), כמובן אם הבחורה תהיה באותו ראש.

והיו דברים מעולם...

ואם לא...

אז אנהג כמו שהייתי נוהג אם הייתי נפגש בו בעודי הולך לבד ברחוב. פשוט ממשיך ללכת עם

הסטות מבט זהירות.

לא סולח!

לא דאווינים! ככה הייתי מתנהג גם בגפי.

אוהב בע"ח בכלל, וכלבים בפרט.

ורחמיו על כל מעשיו כתיב.

אבל לפ"ד כף החיים (סי' ד ס"ק פא) יש ליטול ידיים לאחר נגיעה בבע"ח טמא.

ממשיכה ללכת להנאתי.

(משוגעת על בעלי חיים בכל צורה שהיא )

לא ענית על השאלה השנייה - לבנות...

(הם אומנם לא קוראו לי קיימת, אבל הרעיון ברור )

לא שמתי לב לשאלה השניה.

אבל ממילא זה אותה תשובה- כלום.

הוא פוחד מכלבים? זכותו, רק שלא ישכח לחזור אחרי שהכלב נעלם.

(אא"כ הם על הצלחת שלי בצורה של אוכל טעים ולא דיברתי על כלבים למי שתהה לעצמו)

ממשיכה ללכת ברחוב ודי מתעלמת מהכלב (אולי קצת מתרחקת). אם הוא נראה תוקפני מכניסה את היד לכיס להיות מוכנה עם הגז פלפל.

נראה לי שגם בדייט הייתי מתנהגת אותו הדבר אם היה מופיע כלב מולי.

ואם המדוייט בורח- בטח הייתי מחייכת קצת (תלוי ממה הוא ברח- מכלב מאיים או מכלבלב חמודי) וממליצה לו גם לקנות גז פלפל

להגיד לבחורה שלדעתך היא ממש בהמה.

..

זהירות עם ציניות בפורום, יש אנשים שלא מבינים את זה נכון....

שמישהי סיפרה לי שהיא יוצאת עם בחורים ו ה ם בורחים מהכלבים......

תקשיבו המצב נהיה מפחיד מרגע לרגע

תלוי איפה גרים. בצפון קוריאה כלב על רצועה נחשב טייק-אווי.

לא אחרי שחתולה שבסך הכל אפשר להגיד שניסיתי להציל לה את החיים מלהיות כדור המשחק של עדת כלבים (סיפור אמיתי, הם אשכרה שיחקו בה, ופצעו אותה) - ולקחתי אותה אפילו על הידיים שלי כדי להרחיק אותה מהכלבים, בסוף נשכה אותי, ובגלל חשש לכלבת נאלצתי ליצור קשר עם הוטרינר, ולפחות ה"מזל" היה שהחתולה מתה באותו לילה במקום שבו הנחתי אותה (הפצעים שלה כנראה היו עמוקים מידי ולדאוג לחתולה כאשר אני פצוע עם חשש לכלבת, כבר לא היה לי כוח...) אז הוטרינר לקח אותה,ואני נאלצתי לנסוע עם הגופה שלה בתוך קרטון,באוטובוסים (הזוי משהו,כן), למרכז הוטרינרי כדי שיבדקו אותה באותו ערב ולמחרת יחזירו לי תשובה האם אני צריך  לעבור את סדרת החיסונים לכלבת או לא.

יום שלם זה ביזבז לי, כמה עשרות שקלים שבאותה עת היו קריטיים לי... בסוף לפחות הסתבר שהיא לא הייתה נגועה,אז לא עברתי זריקות מבאסות עוד יותר...

קיצור - אני וחתולים די גמרנו...

אף פעם לא זכיתי להציל חיים אפילו לא של בע"ח!

ותכל'ס אני כבר לא יודע אם לא היה כדאי לי לעשות לה המתת חסד, למנוע ממנה ייסורים... (לבעלי חיים מותר הלכתית לעשות המתת חסד, נא להירגע). מצד שני אני לא וטרינר אז אני לא אמור לדעת שהיא הייתה על סף מוות.

אבל זה היה כל כך עצוב לראות את המראה הזה באמצע הליכה ברחוב, עדת כלבים שפשוט מתעללת בחתולה קטנה ומסכנה. מעולם לא ראיתי דבר כזה עד אז וגם מאז, לא ראיתי. 

ואני חשבתי שרק בני אדם מסוגלים לאכזריות סתם ככה... מוזר...

רק לחיות קטנות (ג'וקים על סוגיהם) הייתי מעיזה לעשות (אם בכלל...).

יש מצב שחתולה במצב כזה עלולה להעביר מחלות, אז חייך קודמים ועדיף להיזהר, לענ"ד.

אבל אני מניח שאתה צודק ( שמעתי שקוראים לכלב - כלב משום שכולו לב , ואם האכלת/שיחקת איתו הוא זוכר (לב))

סיפור מעניין , אבל נראה לי שהפעולה של העזרה לבעל חיים במצב כזה השאירה רושם טוב (על אף ה"נאכס")

גם אותי נשכה פעם אחת חתולה "נחמדה", אבל לא היו לה מחלות והפצע היה שטחי אז לא עשיתי דבר.

אשריך על הדאגה לבעלי חיים! גם אם לא שלך!

עבר כלב ברחוב

ואשתי כמעט קפצה עלי מרוב פחד 

אז ברחתי אחורה

(מאשתי, לא מהכלב)

עם בעלים- ממשיכה ללכת.

בלי בעלים- אם הוא מהסוג החמוד כנראה שאלטף אותו.

(קרה כבר שישבתי בפגישה וכלב אחד החליט להתנחל לידי, זה היה עיסוק נחמד ללטף אותו תוך כדי)

אם הוא היה בורח- הייתי מחייכת לעצמי בשקט..

ומה היית חושבת עליו??

ואז הייתי מבררת אם אין לו גם פחד מג'וקים ועכבישים

אחרת נהיה בבעיה..

בלי הבעלים- לא אעשה כלום.

אם הבחור יברח למראה הכלב- זה נגמר באותו רגע,

אין דבר שממש לא מושך כמו פחד מכלבים, ובייחוד גברים שמפחדים מכלבים...

 בלי קשר- גם בעתיד ארצה לאמץ כלב, אז כנראה שזה לא יסתדר...

הייתי מתלבטת הרבה מי שימור עלי אחרי החתונה

כלב עם בעלים-לא מזיז לי.

כלב חופשי-מפחיד קצת, אנסה להתרחק..

איך הייתי מגיבה אם הבחור היה בורח? מתפלאת קצת ושואלת למה..(נראה לי..תלוי באוירה וברמת הפתיחות אז..)

עם ובלי בעלים, נותנת להם לעבור לידי.

לא נוגעת ולא בורחת.

אם הוא היה בורח, הייתי נגמרת מצחוק בו במקום

זה אחד המצחיקים לראות בנאדם בורח מכלב בכללי,

ועוד בחורצ'יק שאמור להיות גיבור,

דיי בטוח שהייתי נמרחת שם מצחוק..

כלב עם בעלים? למה אני צריך לעשות משהו?

כלב בלי בעלים? אני מניח שלא יותר מדי, בטו שלא אנסה לשחק איתו כדי לעשות פוזות, (אלא אם כן הגברת ממש משעממת..)

חחחחחח סתם סתם 

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי