אבל שמעתי שיש מנהג ששנה ראשונה אצל הורי האשה - אז אולי זה יכול לעזור..

וראש השנה הוא באומן - 

אז אני אצל ההורים שלי..

אם היה לך כיף, אולי כן היית שמחה לעשות אצלם ליל הסדר. 

אלא אם יש משהו יוצא דופן

פשוט מזמינים גם את הצד השני

אז מתחלקים ככה..

שנה עם חברים וזה הכי כייף

שנה עם ההורים שלו

שנה עם ההורים שלי

אצלינו אפילו שנה שעברה היתה מריבה קלה (וזה כבר כמה שנים)

אבל אולי לפחות תלכו אליהם לפורים

אא"כ יש איזה לידה/אבל/שמחה

בדיוק בשנה שהיה תור חמותי ילדתי

את רצינית ?!

אתם נשואים וחמותך עוד יולדת?

שמעתי סיפורים כאלה,

הכרתי אישית מקרה אחד,

ועדיין זה נראה לי מטורף...

אצלנו חמותי הנשמה מזמינה את ההורים שלי ואחותי אליה.

כבר שנתיים, זו תהיה השנה השלישית.

משפחות המוצא של ההורים שלי קטנות, וגם משפחת המוצא שלי, ואין להם יותר מידי אופציות עם מי לעשות סדר אצלם..

ככה שזה סידור מעולה וכולם מרוצים.

נראה לי לא הכי אפשרי במשפחות ענפות וברוכות אנשים,

אבל אולי...

בכל מקרה, אני בדעה של שנה אצלך, שנה אצלו, ושתחפור...

היא יכולה להמשיך לחפור עד מחר.. 

ככה נהוג וזו זכותך להיות עם ההורים שלך גם.

כי בהרבה מקרים גם להורים חשוב שילדיהם יהיו ביחד.

ובסיעתא דשמיא גדולה הכל הסתדר גם עם שאר האחים משני הצדדים.

(והצד שוויתר עד היום זוכר שחייבים לו... מה לעשות, אין עצה ואין תבונה נגד פולניות. אבל אני חושבת שההסדר היה שווה לכולם.)

יהי לכם יותר קל!

זה קודםן כל הבנה זוגית, שלא ההורים קובעים לכם

אחרי זה עדין קשה אם ההורים לא מבינים את זה גם 

שאף פעם לא רבו עלינו,

ופשוט נתנו לנו לחיות??? 

(הפסח ה17 יחד, למעט שנה ראשונה- אף פעם לא אצל ההורים....)

קשה, קשה.... גם עלינו לא רבים בכלל- רק צד אחד שמח מאוד...

דווקא אצלנו שנה ראשונה אצל ההורים שלו (כי שמה יהיה קטניות!!! אין מצב שאני מוותרת על זה!) 

   שימשיכו  לריב בלעדינו...

אני לא ידעתי..

במחשב של מי שסימנו את שמו ב"ירוק" - לא רואים את זה..

אפשר בבקשה למי שלא מבינה בהבדלי צבעים בין המגיבים ויחסית חדשה כאן בפורום

אפשר הסבר מה כל צבע אומר?

כי אני רואה את עצמי כחולה כרגיל.. רק מודגשת.

סקרניות..

הייתם סדר פסח בבית שניכם/שלושתיכם בלבד?

נראה לי מיוחד...

לנו אין מצב שיאפשרו את  העניין..

יהיו עלבונות מפה עד השמיים.

שאין להם איפה לראות סדר כהלכתו- לא אצל ההורים שלו- ולא אצל ההורים שלה....

יש עוד אפשרויות לחגוג את החג הזה....

פעם עם עולים מרוסיה,

פעם עם ישראלים מתקרבים ליהדות,

אחד מלילות הסדר היה עם עולים מאמריקה, מארגנטינה, מרוסיה וכמה מרוקאים,

וכל אחד דיבר בשפה שלו....

היו לנו כ"כ הרבה לילות סדר ציבוריים- שכל אחד חוויה בפני עצמו,

וההורים היו גאים ומאושרים,

ושמחו במה שאנחנו עושים,(בבית הורי העברנו ככה גם כן חצי מלילות הסדר שאני זוכרת בחיי)

ומתי שהגענו אליהם-

שמחו איתנו.

אני בכלל לא מצליחה להבין את הבעלות של הורים על ילדיהם הנשואים ואת כל הבלגן סביב זה.

גם בליל הסדר הראשון- בחרנו לפי מה שהתאים לנו באותה שנה,

לפי הנסיבות,

ולא התחייבנו למסור דין וחשבון לאף אחד על בחירתנו.

טוב, זה אולי לא פתרון טוב לשנים הראשונות של הנישואים, אבל אנחנו, בשנה השמינית שלנו, כבר כמעט החלטנו סופית שהשנה אנחנו בבית.

ועד עכשיו זה היה שנה פה ושנה שם, כשהשנה הראשונה, כפי המקובל אצל הרבה, אצל הוריי (הורי האישה).

ואויל גם קצת עצוב

ויותר מזה - יש עדות שהולכים רק לאבא שלו תמיד בגלל "והגדת"

לזאת יקרא שוויגער!

פעם באיזה שרשור סיפרתי שבסיפורי חמות אני לוקחת בגדול

לפחות זכיתם לצחוק ממנה

הצד השני, חשוב גם לא להעיק עליהם, ולהיות גם בבית.

איפה המקור לכך ששנה ראשונה הולכים להורים של האישה?

הלכות קורבן פסח - משנה תורה, ספר הקרבנות (שחט עליה - הכוונה שחט עבורה קורבן פסח)

ב,י  [יא] האישה שהיא בבית בעלה, שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה--תאכל משל בעלה.  הייתה נחפזת לילך לבית אביה ברגל הראשון הסמוך לנישואיה כדרך כל הבנות, ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה--תאכל משל אביה; מכאן ואילך, תאכל ממקום שהיא רוצה--והוא, שתברור לה מקום שתרצה בשעת שחיטה.  וכן יתום ששחטו עליו אפטרופין, יאכל ממקום שהוא רוצה.

ושנזכה בעז"ה לחגוג כולנו פסח כהלכתו בירושלים בבית המקדש עוד השנה!!!

כי זה היה הסדר האחרון עם סבא שלו לפני שהוא נפטר.

ברור שעדיף שיהיה סדר מראש, יקל על כולם: ההורים והזוג. אבל, כמו בכל קשרי משפחה - גמישות היא מילת המפתח. בודקים מה נוח, מבררים, משתדלים שאף אחד לא ייפגע...והעיקר שתסבו לסדר בשמחה!

מקבל פיצוי אותנו בסעודת פורים (כולל הנכדים המחופשים, והזכות לצלם ולהשוויץ), אבל - עדיין מרגיש באסה בפסח (ומשדר אותה לנו ברמות שונות - כפונקציה של רמת הטאקט). ליל הסדר עדיין הרבה יותר שווה בעיני הורים משום מה.

אם ננסה לא לקפח אף אחד בכך שנשאר בבית  - ברור לי שלא נרוויח כלום, אלא להפך - נקבל שני זוגות הורים שמרגישים נעלבים ומקופחים.

עם זאת השלב הזה מתקרב, ככל שהילדים גדלים וחשוב לנו לנהל סדר כרצוננו. אז כשתבשיל השעה, לא תהיה ברירה אלא לשבור את ליבם של שני הצדדים... ולשמוע מאחד מהם "אבל למה דווקא השנה כשהגיע תורנו??" 

וחשוב מאד: אומרים תודה לה' שיש מי שרוצה בנו. יש משפחות בהן הורים לא יכולים או לא רוצים לארח את הילדים (או בכלל לא בקשר איתם).

מצפה לאה זאת גבעה ליד כוכב השחר, אולי כבר אושרו.. אבל חרדים, בסגנון זילברשטיין.

לא מכירה אישית את הסגנון של עמנואל, אבל כן יודעת שחרדים.

לא זילברשטיין

מה זה "ההיבט האנושי"?

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃

ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה

ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.

כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין

בכל זאת חסר ניסיון בתחום

"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"

ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.

יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.

אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.

כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"

ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה

אבל היה חוזה מסודר

שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.

זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.

אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים

ורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

1. מחוייבות לקשר.

2. הערכה הדדית.

3. אישות טובה.

מעבר לכך

1. מילה.

2. . מגע.

3. מתנות.

4. שרותים.

5. זמן.

   שום דבר לא המצאה שלי.

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...