הרגע הזה שנהיה שקט והמחוג מרעיד כמו לא יודעת מה

שאתה קם להוציא ת'בטריה.

ואחותי היתה אומרת שאני משוגעת. עכשיו אני נזכרת, שאחד השעונים שהוצאתי להם את הבטריהכי התקתוק הפריע לי היה שעון קיר מפלסטיק כחול-שקוף שכתוב עליו "ערוץ 7"!)

שאתה חושב על רעיון,

ומגלה שהוא לא משהו.

שאתה תוהה לעצמך כמה חרדים יש בפורום,

שמצדיק את הפירסום על ביבי.

שאתה תוהה מי הקופרייטר.

לק"י

שהגיע הזמן לזוז מהמחשב, אבל ממשיך לשבת.

אבל אז אתה מבין שזה מדיי אאוטינג

שאת קמה במהירות, מתארגנת מהר כדי לא לאחר למכללה/עבודה/... ומגלה שנשארו לך עוד כמה שעות לישון... 

והיא עוד העירה אותי כי לא הייתה בטוחה אם היא הוזה את השעה המוקדמת או לא..  

ופתאום הקיר מושך אותך אליו.. (הפלא׳ מחובר למטען) העייפות

שרוצים ללכת לישון אבל יש עוד מאלנת'לפים תרגילים לפתור.

מה עושים תכל'ס בכזה מצב?

כ"כ מוכר

שאתם כותבים על **** כאן במקום ב **** ובגלל זה אין שם תזוזה כבר חצי שעה

שאת נרדמת על החלון של האוטובוס והופכת למצב רטט

*בול אבאשלי*

(ועם המשקפיים זה בול אמאשלי)

שאתה הולך להביא את אחיך מבית הספר ומגלה שעוד מישהו בא לקחת אותו

ששניה אחת אתה לא מסתכל על הלוח, וכשהמבט חוזר ללוח- אי אפשר להבין מה ואיפה המרצה כתב כל דבר 

מנופף למשהו בהתלהבות, ואז מגלה שטעית ואתה בכלל לא מכיר אותו

שאתה מחכה כבר להפסקת האוכל ומגלה ששכחת אותו (ואת הארנק) בבית

שאתה בא להחליף לשונית ומתכווצים כל העמודים..

שאתה בא לכווץ את החלוניות ובטעות סוגר את כולם..

שאתה משקיע, מסכם שיעור במחשב, ואחרי כמה דקות של הקלדה מהירה מגלה שהמקלדת הייתה על אנגלית במקום על עברית

אפשרות ראשונה: להוריד את התכנה למחשב, ואז בהדגשת הטקסט ובלחיצת כפתור - זה משתנה.

http://www.langover.com/

אפשרות שניה: להפוך באתר עצמו.

http://www.langover.com/Online.aspx

שאחיך הקטן מתעקש להכין למסיבת סידור עוגה מקמח תפו"א כי יש ילד בכיתה שאסור לו גלוטן

.

שתוך כדי שאתה קורא שרשור הוא פתאום נעלם 

מה כבר הלך שם שמחקו אותו? 

נכנסתי אליו ופתאום הוא לא קיים כבר חשבתי שזה עוד בעיה במכשיר שלי..

הוא כבר בתוסף!

שאתה מגלה שעוד רגע שבת!!! 

שאתה מגלה שלפני רגע שבת!!!

שאחרי הרבה ניסיונות, התקנות חוזרות, שינויים... ה visual studio לא עובד לך 

לא עובד... ולא נותן לי לפתוח אובייקט חדש...

מוזמנת...

תודה על ההזמנה

שאתה מנסה לאתגר את חיפוש גוגל אם הוא ימצא את מה שאתה רוצה למרות שאתה כותב אותו בכמה יותר טעויות

קוצינית נסיעה טובה 

http://www.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=%D7%A7%D7%95%D7%A6'%D7%99%D7%9F

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f38

למרות שהחברה הקוצי'נית היחידה שיש לי מתחפשת בכלל כל שנה להודית...

יש לו כמה תשובות ליהודי הודו, ואם אני זוכר טוב, הוא קורא להם אנשי קוצ'ין

שמספרים ניסים ונפלאותעל קנדי קראש

אבל אני לא יודע מה זה קנדי קראש בכלל

שמישהו מגיע לכיתה בשיעור הראשון ושומעים את הג'יפיאס שלו אומר: "הגעת ליעד"*

(*נו, טוב. או הרגע הזה שזה מה שדמיינת שהיה הצליל שהצחיק את כולם, כי לא שמעת היטב...)

שאתה מקרב יותר מדי את הרגל למפזר חום. אאוצ׳ 

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t618107#6845184

שאתה נכנס למיטה ממוטט מעייפות

ופתאום נזכר שלא התפללת ערבית...

(אבל לרוב דווקא לא קורה, בגלל שבונים את הלו"ז נכון)

"דבית רבי ינאי אמרין עלה אדם על מטתו אין מטריחין אותו לירד" (ירושלמי ברכות פ"ד ה"א)

וכדוגמתו בבבלי:"אמר אביי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה ולמ"ד חובה מטרחינן ליה" (בבלי שבת ט ע"ב) ועיין גם בתוספות חגיגה ט ע"ב.

(א"כ ת'אמת שלא יודע מה הלכה למעשה).

אבל קיבלו עליהם כחובה וכו'

מלבד מה שברכות ק"ש וק"ש הם חיוב גמור, כל הנידון הוא רק על שמו"ע

ובקשר לברכות ק"ש וק"ש, אתה יכול לומר את זה תוך כדי שכיבה במיטה, מה הבעיה?

כתבו תוס' (יומא פז שאין הכוונה שערבית רשות לגמרי, אלא שהותרה לצורך מצוה עוברת ואם עלה למיטה לא הטריחוהו לרדת

וא"כ אם מבואר בפוסקים (רמ"א סי' רל"ה ס"ב) שקיבלו עליהם חובה את תפילת ערבית, היינו שלא לסמוך על הקולות שלה.

אם נתיר למי שעלה למיטה לא להתפלל ערבית, נתיר גם לכל אדם לא להתפלל ערבית במוצאי יום כיפור, (רא"ש ברכות פ"ד ס"ב) 

אתה מכיר מישהו שיתיר לא להתפלל ערבית במוצאי יו"כ?

(הלכתי בגללך לחפש את הקלסר על זה...)

אינה תוספת שלך?

"אם נתיר למי שעלה למיטה לא להתפלל ערבית, נתיר גם לכל אדם לא להתפלל ערבית במוצאי יום כיפור, (רא"ש ברכות פ"ד ס"ב)

אתה מכיר מישהו שיתיר לא להתפלל ערבית במוצאי יו"כ?".

האם המסקנה היא של הרא"ש או שלך? קשה לי לקבל אותה. הקושי של לקום ולהתפלל ערבית אחרי שאתה כבר עייף ונכנסת למיטה הוא יותר גדול מאשר להתפלל ערבית אחרי הצום שאתה כבר ממילא שקוע בתפילה.

אגב, צריך להיות (הלכתי בזכותך לחפש את הקלסר על זה...)

אז בזכותי תפתח גמרא ותסתכל ברא"ש...

סתם הבאתי מקורות?

שאתה לא מבין למה לא עשו ערבית במפגש..

שנשאר חלב בדיוק לכוס קפה אחת אבל בא לך עוד אחת..

שאתה כותב על הפורום

ולא מצליח להיזכר אם בירכת ברכת במזון.

כנראה כן, אולי לא,, אבל נראה לי כן. אבל אני לא בטוח. זה נקרא ספק? אולי זה אפילו לא ספק? אבל אני מסתפק. אבל אולי זה לא נחשב ספק...

אוףףף

מתכוונים בדיוק לזה... 

אני חושב שבירכתי, אבל לא משוכנע

קוראים לזה נערווים בעגה הישיבתית

שאתה מסיים לפסוע שלוש פסיעות אחרי שמונה עשרה, ואתה נזכר ששכחת יעלה ויבוא

שאתה לא מסיים לפסוע שלוש פסיעות אחרי שמונה עשרה ואתה מתנגש בקיר/ כיסא ועושה מלא רעש וכל ה״דבייקים״ שעדיין מתפללים מתעצבנים עליך שהוצאת אותם מהריכוז​​

אני מרגישה פתאום מזה צדיקה... 

שתזכה לעבוד את ה' בשמחה

ושתפילותיך יתקבלו ברצון (גם אם הן מתוך שינה..)

- הרגע הזה שאתה מגלה שאמרת רצה במקום יעלה ויבוא 

שאתה רוצה לכתוב הודעה מצל"ש

ומגלה ששלחת אותה מהניק האמיתי...

לא הבת ההזויה שם

|מתגונן|

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם