ולראות כיצד מגיב, משום שזה אומר שהוא חייב להיות גבר שמסוגל לעשות מכונה מדי פעם, או להוציא ילדים מהגן, ואפילו להבין אותך כשאין אוכל חם כל יום, או כל יומיים אפילו.
עוד ענין: חייבים להבין שכשלומדים, אז לא עושים הכל בד בבד. צריך לוותר על משהו. כמו למשל על סדר ונקיון בבית שלא יראה כמו בית מרקחת,
ולדעתי לא הכי כדאי, כי זה ממש מבלגן את החיים,אני חושבת שאם את לומדת, אז תסיימי, אם את רוצה להתחתן אז תתחתני אבל כל הבלאגן הזה יחד, זה ממש קשה, אנחנו כבר לא מסוגלים יותר,
וגם אני ראיתי את החברות שלמדו איתי, איזה קשה היה להן ואז מה שקורה שאת יוצאת קרחת מכל הכיוונים, גם הלמודים שלך לא נראים כמו שצריך, וגם הבית לא וגם הילדים פחות עם אמא
קיצר,
כמובן אם למדתי אז אני בעד, אבל מציעה לשתף את הבחור ולחכות לתגובה ממנו, כי כמה שאני אמרתי בפגישות, בעלי טען שלא אמרתי לו,ותכלס במבט לאחור אני חושבת שאכן לא דברנו על הקושי ממש.
וכדאי לא לעכב בגלל זה (כמובן, את גם צריכה להיות שלמה עם זה. להבין את החשיבות - ולהיות נכונה להשקיע מה שצריך גם בבניית בית).
[ואגב, הביטוי "חבר" אינו טוב לדעתי ולא שייך. התקופה הזהו אינה עומדת "בפני עצמה" כאיזה "מוסד". היא מוכוונת למשהו. אמצעי. נפגשים, מבררים, עד שמגיעים לשלמות עם החלטה אם מתאים להתחתן]
וכמה כוחות נפש וגוף יש לך.
אשמח לייעץ באישי.
מסיבה זו. ואכן התחתנתי בסוף הלימודים.
וודאי שקשה לשלב, וודאי שיש חסרונות בזה,
אבל חתונה היא דבר כל כך חשוב, כל כך גבוה, שאם בלי קשר ללימודים את מרגישה בשלה לזה - לא הייתי דוחה.
ברור שצריך לשים את הדברים על השולחן, ולדבר עם מי שנפגשים איתו על זה, אבל לא לדחות לגמרי.
,זה שנים חשובות כל כך, חבל לדחות את החתונה.
ונכון, קשה, אז מה?
(התחתנתי בלימודים, ועכשיו אני צריכה ללדת בלימודים, ויש לי כבר ילדים בבית... הנסיון קשה אבל מספק ואפשרי לגמרי.)
מחפשת מסגרת עכשיו!!!!
לא תמיד קל, אבל אפשרי.
בטח שלא כדאי לדחות בגלל זה פגישות והצעות.
אלא אם את הולכת ללמוד רפואה, אבל אז- תחכי 15 שנה עד סוף הלימודים- סטאז'- התמחות כדי להתפנות למשפחה?
אני עזבתי לימודים תובעניים בשביל המשפחה (וגם בשל חוסר התאמה..).
נראה לי שכדאי להציב סולם עדיפויות.
גם בהמשך החיים תצטרכי להתמודד עם עומס של בית ועבודה (הרי בשביל זה את הולכת ללמוד, לא? לא נראה שאת מתכננת להישאר בבית אחרי החתונה..).
אם יש קושי, לעיתים אפשר לפרוש את הלימודים על יותר שנים, לבחור מקום לימודים שיותר מאפשר חיי משפחה (קרוב למקום מגורייך, יש מעון במכללה וכד', אין לימודים סביב השעון..)
החיים מאתגרים, צריך להתמודד עם סתירות ודברים מקבילים שלעיתים מתנגשים.
בהצלחה..
תלוי בת כמה את, עד כמה את לחוצה להתחתן,
אם אפשרי מבחינתך הייתי ממליצה לך להתחתן רק אחרי שתסיימי שנה א'.
אני התחתנתי באמצע שנה ג' ומאז החתונה נגמר לי כל החשק להשקיע בלימודים. והייתי מהחרשניות שיושבות בשורה הראשונה...
בדיוק בגלל שעושים סדר עדיפויות ומשפחה קודמת, השקעתי פחות בלימודים, למזלי נולדו לנו ילדים רק אחרי שסיימתי ללמוד,
זה ממש קשה ביחד. תחשבי טוב לפני שאת מכניסה עצמך לתוך זה.
אולי אל תדחי הצעות שידוך אבל גם אל תיזמי ותחפשי .
בכל מקרה, בהצלחה.
אז אין שום בעיה, להפך.
זה כיף ללמוד כשיש בן זוג תומך ואוהב.
אשמח לעזרתכם🙏🏻
ב"ה נשואים הרבה שנים+הרבה ילדים+מטיילים מלא+אוהבת מאוד מאוד לצלם= מיליון תמונות!!
כל שנה מסודרת בתיקייה נפרדת, בכל תיקייה ממש סידרתי את כל התמונות בתיקיות ממוספרות לפני סדר כרונולוגי.
לכל שנה ערכתי והדפסתי אלבום בנפרד.
השאלה איך נכון לשמור את כל התמונות שיקרות ממש ללבי❤️
כרגע הן כולן שמורות על המחשב ועל אר-דיסק עם הרבה מקום.
בינתיים יש עוד מקום, אבל הוא הולך ונגמר. וגם מלחיץ אותי לשמור על חפץ פיזי שיכול להרס (אם חלילה יש שריפה בבית, אני מוציאה קודם את הילדים וחוזרת לאש להציל את התמונות🫣)
לא מבינה בכלל בשמירה ברשת / ענן וכו'…
מישהו מבין בזה ויכול לעשות לי סדר איך שומרים קבצים?
או המלצה לדרך אחרת לשמור קבצים?
תודה!
ושימוש ביישום Google Photos לגיבוי רציף ושוטף / או לחילופין רק מה שחשוב ומועדף, של התמונות מהמחשב, לענן של גוגל - ענן google one.
קישור לתעריפים של חבילות שירות לפי הנפח שרוכשים.
https://one.google.com/about/plans?hl=he&g1_landing_page=0
זה מה שאני עושה.
מגבה כמותך, מחשב, כונן חיצוני וגם ענן גוגל.
שיעודי לשמירת תמונות וסרטונים?
גוגל דרייב הוא אומנם כמו תיקייה במחשב לשמירת קבצים - אבל ל Google photos יש ערך מוסף ספציפי לניהול תמונות וסרטונים.
של התמונות.
זו השאלה בפוסט הפותח.
אם מעתיקים תמונות מהמחשב לגוגל דרייב, לא נהנים מכל היתרונות של ניהול תמונות.
יכולות שכן נמצאות ב Google photos
למשל - חיפוש תמונות לפי מפתחות חיפוש מגוונים: לפי מיקום, לפי נושא, לפי עונה, לפי שמות של פנים מזוהות:
"ירושלים"
"תל אביב בחורף"
"טיולים ב 2025"
"אברהם ושרה"
לא דייקתי במונח ואני מתנצלת מעומק הלב.
יש יישומים שונים וכולם תחת גוגל.
היום גוגל תמונות תופס מקום בדרייב ולכן אם רוצים מספיק מקום צריך לקנות תוספת מקום. התכוונתי באופן כללי לגבות בגוגל בענן (הלא הוא גוגל דרייב).
אולי זה באמת היה מבלבל למי שלא מכיר ולכן עדיף לדייק ולכתוב גוגל תמונות.
עד כאן נראה לי שליבנו את הנושא כראוי.
שלום
אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24 והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה .
אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .
מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ?
אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .
תודה לעונים .
היא מדברת על דברים שעושים לבד.
לא שמבין בזה אבל ככה התרשמתי חח
אנחנו נשואים 8 שנים, עם ארבעה ילדים (הקטנה בת שבועיים אם זה רלוונטי)
תוהה לעצמי מתי הופכים מזוג עם ילדים למשפחה7כרגע אנחנו זוג.
כובן יש לנו ילדים אוהבים אותם מגדלים אותם מתחזקים בית אבל הבסיס שלנו זה שאנחנו זוג
כאילו עוד לא התרגלנו עד הסוף למציאות של הילדים ...(לא שהם באו לנו בהפתעה, כן? )
עדיין שאני שולחת את הילדים לשאול משהו את אבא זה מצחיק אותי..
כשמסתכלת מהצד על הילדים זה מוזר לי שהם כולם הילדים שלי... ב"ה!
ומענין אותי לשמוע מכם
מתי הופכים למשפחה.
קשה לי לדייק את השאלה יותר אבל במבט מהצד זוגות בשלב שלנו המיקוד שלהם זה הרבה יותר בגידול הילדים ובבניית הקן המשפחתי מאיתנו.
טיולים ונופשים משפחתיים
תחפושות משפחתיות
דיונים משפחתיים
קביעת אווירה מסוימת בשולחן שבת
בדיחות משפחתיות
וכן הלאה...
הילדים שלכם עוד די קטנים, אז זה הגיוני שעדיין אין לכם את ההרגשה הזו, אבל אולי זה הזמן להתחיל בהנחלת מסורות משפחתיות ולצאת לגיבושים משפחתיים שיתנו לכם את האווירה המשפחתית הזו... (עד שתגיעו לשלב שבו תשאלו את עצמכם לאן נעלמה הזוגיות בתוך המשפחה🤭)
בעיקרון אני חושבת שהסדר הזה, של בניית הזוגיות לפני בניית המשפחה - הוא האידאלי. כי כשיש זוגיות חזקה, גם המשפחה יכולה להיבנות טוב. וגם כשהמשפחה בנויה - הזוגיות עדיין במקום הראשון ככל האפשר.
אז סך הכול נראה לי שאתם במצב בסדר...
לי נפל האסימון הזה בילד ה3 ומשם ממש הרגשתי שינוי של התמקדות בילדים ואנחנו כתא משפחתי ובהתאם גם עשינו יותר חופשןת יחד ולא לחוד כזוג יצאנו ליותר מקומות בחגים עשינו פעילויות כמשפחה בחגים לא הרגשנו צורך להתארח
אז נראה באיזה ילד יפול לך האסימון אם את כבר ברביעי🤣
הילדים שלכם עדיין קטנים יחסית, אבל תחשבי למשל שכבר שולחן שבת שלכם מורכב מזוג הורים ו 4 ילדים, זה משמעותי אבל ככל שהם יגדלו ויתחילו שיחות איתם זה יהיה עוד יותר משמעותי.
ככל שיש עיסוקים משפחתיים כמו טיולים, הרגלים שלכם, משחקים משותפים הם יגבירו את התחושה המשפחתית ובהחלט יש וכדאי ליצור את זה.
ואשריכם ממש שאתם מרגישים זוג. זה ברכה
חשוב לי להגיד שאנחנו הורים במלא מובן המילה
יוצאים עם הילדים
עשינו ליל הסדר בבית וגם שאר החגים בדר"כ בבית
אבל באמת הילדים עוד קטנים ופחות שותפים
אפילו שמאד התרגשתי שהבן שלי אמר היום שרוצה השנה בליל הסדר בבית כי שנה שעברה היה כיף
כנראה סיפק להם המעט שהשתתפו והי מותאם להם.
והנחתם את דעתי... אז תודה
אני יכול לכתוב ספר על זה.
ואני חושב שאין כמעט משפחה שזה לא קורה אצלה
בעלך מתחיל לקרוא לך אמא ואת קוראת לו אבא...
"מי זה ומה הוא עושה פה"
וכבר יש לנו ילדים ב"ה...
אולי פשוט לא מתרגלים חחחח
פשוט לא מעכלת. אז אם לא מעכלת את זה קל וחומר שאת האמהות והילדים...
ומה אני עונה לעצמי? למי יש זמן לענות חחחחח
לא לזה התכוונתי
רק מאוד הגיוני שיש מחשבות ותהיות.
ובהחלט לוקח זמן לעכל שינויי חיים שכאלה
ואם אין לך זמן לענות אז רק מקווה שעסוקה בדברים טובים .... כנראה שאת אמא במשרה מלאה. לא? 😉
לפעמים אני מסתכלת עליהם ונקרעת מצחוק שאשכרה ילדים אותם..
אני גם עובדת. בקיצור עסוקה
ילדה ילדה ילדה(ים)
שתמיד תצחקי ותהיי עסוקה רק בדברים טובים
בקיצור
את אמא במשרה מלאה פלוס הרבה שעות נוספות.
תכלס 2 משרות
מהיום תקראי לעצמך מנכלית תפעול
אבל מניחה כשהילדים גדלים ומתחילים לעשות דברים כמשפחה
היי יש לי שאלה דחופה
מתלבטים אם ליסוע מחר לחרמון
הבנו שיש פקקים רציניים בסופי שבוע
מישהו היה לאחרונה ביום שישי ויודע להגיד עד כמה זה נורא ואם נגיע ממש מוקדם נצליח להימנע מהפקקים?
ובעיקר לגבי החזור האם גם פקוק?
אם נצא חזור בסביבות השעה 11 נקדים את העומס שבחזור?
אשמח מאד למענה
תודה רבה
חוכמת נשים:
מזכירה לבעלי שיש לי בחינה מסכמת ב־2/2
ושמה ביקשתי ממנו להיות בבית עם הילד
זה לא שאני מבקשת ממנו כל יום וכדורגל יש כל הזמן ואני צריכה ללמוד וקשה לי ורע לי ואפילו קצת דמעות, ולכן: היום זו שעת רצון! התפילות נענות! 🤣🤣 מה לבקש מהבעל??
תתמקדי בחזרות ולימודים, השאר יהיה בסדר בדקה ה90.
גם ככה הוא ישכח עוד כמה פעמים ותכלס הפעם האחרונה שתצטרכי להזכיר לו תהיה רבע שעה אחרי שיצאת לבחינה. אז למה לטרוח לעשות את זה 1000 פעם עד אז?! 😉
קמתי ביום ראשון עם שעורה בעיין ימין בעפעץ העליון. הכל אדום וכואב מאוד. התנפח לי גם באיזור של השעורה. היום קמתי בבוקר לנפיחות גם בעפעף התחתון. (לא אדום רק נפיחות).
הייתי אצל הרופא ביום ראשון נתן לי משחה ואמר לי לנקות עם מגבונים יעודיים ולעשות קומפרסים.
וכלום לא עוזר
הפוך
זה יותר כואב יותר אדום ויותר נפוח
ניסיתי לקבוע שוב התור והרופא התקשר אלי ואמר לי שאני צריכה להמשיך באותו טיפול וזהו.
מה לעשות?
כמה זמן זה לוקח?
יכול להיות 4 ימים והמצב רק מחמיר ברמה שקשה לי לפתוח את העיין?
סיוט
באיזה גיל הייתן שולחות לגן (אם בכלל) במידה ויש לכן יכולת?
רוצה לשלוח את הקטן לגן בגיל חצי שנה ומתלבטת
עד גיל 3. עם כולם.
בפועל
את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים
אמצעי בגיל 4 חודשים
קטן בגיל חצי שנה.
גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.
אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.
זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות
בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה
זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..
כמה שיותר זמן. לדעתי עד גיל 3.
כמובן אם אמא פנויה בשבילו. (נפשית ומעשית)
בלי להכניס את הילדים למסגרת.
הלוואי עלי עד גיל 3.
אמאגיבורהגם לילד שגודל בבית יש אינטרקציות חברתיות, עם אחים/ שכנים/ משפחה מורחבת. יש לילד את כל החיים לפתח עוד את הכישורים החברתיים האלה. בשלב כלכך ראשוני בחיים, הורים הרבה יותר חשובים לילד מחברה. יותר מזה לדעתי, ילדים שגודלים בבית, לומדים להעסיק את עצמם, לפתח יותר דימיון ולהיות יותר רגועים בהתפתחות שלהם. פחות תחרות, פחות הסחות דעת ויותר היכרות עם היכולות שלהם. (אני מדברת על ילדים ממוצעים שלא צריכים טיפולים מיוחדים)
בסוף מגיע הרגע שהם נכנסים לגן, אולי בהתחלה יקח להם זמן הסתגלות (ד"א, דוקא הילד שלי שכן היה במעון, לקח לו הכי הרבה זמן להסתגל לגן.) אבל בסוף הם ישתלבו וילמדו גם להסתדר בחברה. בזמן שהם כבר יותר בשלים וצריכים את זה.
מהתומכות בלהכניס מההתחלה ועד להיות בבית עד גיל חמש או שש.
אני הכנתי בגיל תשעה חודשים את כולם... אם יש אפשרות להישאר בבית בכיף, אין שום יתרון לשלוח מוקדם. אבל שוב, אם זה מתאים לך ולתינוק ואין עוד שיקולים מסביב.
אני שלחתי רק מגיל 3 לגן עיריה
אבל זה ממש כל משפחה ומה שמתאים לה.
לא כולם יכולים, לא כולן מסוגלות נפשית וכולי.
