(בקישור המצו"ב)

http://www.torah4blind.org/hebrew/yh1031.pdf

זה שבקטע כתוב שיש מציאות שאדם מצליח להתבטל כולו לאלוקים עד כדי כך שהוא כלום חוץ מחלק אלוה ממעל- לא הופך את הרבי כשלעצמו לאלוקים.

זה ההפך הגמור- לקחת קטע שמדבר על התבטלות האדם ולהפוך אותו להוכחה שהאדם הוא האלוקים.

לקחת קטע שמדבר שכל הכוחות כולם הם מה' ושהאדם הוא אין ואפס- ולהחליט שהוא מוכיח שהאדם הוא אלוקים?

סתירה לוגית משהו...

עבד ה' איננו ה'.

כפי שהיד שלי איננה אני- היא היד שלי.

הסברת את זה מעולה..

גם אני פגשתי אחד כזה שאמר שהרבי הוא הבורא הכל יכול וכו'

מטורפים יש בכל מקום, לא צריך להתייחס אליהם ולחשוב שהם מייצגים

דבר ראשון שלום לכולם, הרבה זמן לא הייתי כאן...

ובקשר לשאלה:

לפני שמתחילים להתווכח אם הוא "אלוקים", "לא אלוקים" או "חצי אלוקים", יש המון מה ללמוד על המושג אלוקים / אלוקות בחסידות. ברור שהאמירה הפשטנית "הרבי הוא אלוקים" מופרכת, הרי אחד מהדברים שהכי מודגשים בחסידות הוא אחדות ה', שאין עוד מלבדו וכו' וכו'. וזה היסוד הכי עיקרי באמונה.

מצד שני, על פי החסידות, דווקא מאחר שאין עוד מלבדו - ישנה אמירה שכל דבר הוא בעצם אלוקות, כיון שבלי האלוקות המחיה אותו אין לו שום קיום, ובעצם אין שום דבר "נפרד" באמת מאלוקות, אלא רק שנראה נפרד בגלל גודל הריחוק.

אבל ברור ומובן מאליו שאין הכוונה שהכל אלוקות במובן זה שיש לו כוחות וצריך להתפלל אליו ח"ו.... ההיפך הגמור. שאין לו בכלל מציאות משלו, כיון שהוא בטל למה שמחיה אותו. רק בגלל הריחוק הוא נראה כמציאות.

לגבי הרבי נשיא הדור, שוב מובא העניין שמגודל הביטול שלו לקב"ה, הוא כביכול כבר לא מציאות נפרדת לעצמו אלא בטל ממש לה'. שהרי ככל שאדם מגושם יותר ורחוק יותר מאלוקות, הוא נראה יותר "נפרד".

לכן, גם הציטוט שמושיקו הביא, לדעתי עדיף באמת ללמוד את כל הנושא בשיחה המלאה, ולא לראות רק משפט אחד בלי להבין על מה מדובר, ולהביא אולי לבילבול וטעות.

וחשוב גם לזכור, שכמה שנהיה חכמים ומלומדים, עדיין מדובר כאן בנושאים עמוקים מאוד, שכנראה אנחנו לא מבינים בהם. כשיבוא משיח בקרוב, בעזרת ה', נדע ונבין את הדברים לאמיתתם.

ב"ה

נכון שהיד איננה הגוף אבל היא חלק מהגוף?

ואם שוטר שם לך אזיקים על היד הוא טפס את כולך, כדי לעצור אותך הוא לא צריך לקשור את כל הגוף.

וגם אם היה שם לך אזיקים על חלק יותר נחות, הרגל הוא היה גם טופס את כולך.

ועוד נתון הקשור להלכה, אם בעל נותן גט ביד אישתו, היא נחשבת למגורשת, לכן לא ניתן להגיד שהיד איננה האישה !

זה מאוד נכון שצריך להתבונן וללמוד היטב את הסוגיא שלא ניתן להבינה על רגל אחד.

כשבתניא כתוב על הנפש השנית שבישראל שהיא חלק אלוה ממעל ממש.

כמו שלא ניתן להגיד שכל ישראל הם אלוהים גם לא ניתן לטעון את ההיפך שהוא לא אלוהים ("חלק אלוה ממעל ממש").

ככל בחסידות וכן בכיתבי האר"י כפי שכתבו קודם "אין עוד מלבדו", זאת אומרת שגם הדברים שלכאורה מנגדים לאלקות כגון הסיטרא אחרה והעבודה זרה הם בעצם גם חלק מהאלוקות, אומנם מוסתרים, הסתר על גבי הסתר.

ולא סתם אמרו חז"ל שמעשה בראשית ומעשה המרכבה מלמדים אך ורק לתלמיד אחד ומובחר, כי הם אינם סוגיות פשוטות כלל שניתן להבינם על בוריאן בלי ריכוז ממשי ללא פשרות.

גם רבינו האר"י הקדוש לא הפשר לתלמידיו לכתוב את דבריו למעט לרבי חיים ויטל, כי הוא טען, אני אומר משהוא מסויים, אתם שומעים משהוא אחר וכותבים עוד משהוא אחר, זה דברים כלל לאט פשוטים ולבוא בסיסמא "הרבי הוא אלוקים" בלי לימוד מעמיק מאוד, זה נשאר בגדר סיסמא שעדיף שהיא לא תאמר כלל וכלל.

הרי ביהדות אין שתי רשויות וגם אין שיטוף, יש רק דבר אחד. השכל האנושי והחומרי אינו מסוגל להבין וגם כל הדוגמאות שנוכל לתת יובנו אך ורק בשכל האנושי המוגבל:

חייט תופר לעצמו בגד, אומנם זה הבגד שלו שהוא לובש אבל בכל זאת זה חלק נפרד, לו יצוייר שהבגד הוא אינו חלק נפרד אלה החייט בעצמו, כי אין שום דבר מעבר לחייט, הבד, הכפתורים וחוט התפירה, הם הם החייט בעצמו.

הבנתם? גם אני לא, כי זה מעל לבינתנו !

כך הקב"ה ברא את העולם, כביכול, נתן אפשרות לחלקים ממנו להתנגד אליו ית' ולהרגיש נפרדים.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.