אבל שמעתי הרבה סיפורים שדווקא אחרי השלב הזה, זרח האור.

אז אני מציע לך באמת להתייאש, יאוש גמור.

כאמור, אין לי מושג מדוע הקב"ה מנהל באופן הזה את הדברים *), אך הרבה פעמים 

זה הקדימון.

*) והתשובות כמו יתרון האור מן החושך וכד' מוכרות, אך דומה שבעינו של בן אנוש

עדיין אין הצר שווה בנזק המלך, ולא הם ולא שכרם.

או שיוצאים ממנו או שמתחתנים ממנו 

העניין הוא שה' מנסה את האדם רק בנסיונות שהוא מסוגל לעמוד בהם,

וכל עוד האדם לא מתייאש זה בד"כ אומר שיש לו עדין כוחות להתמודד.

ברגע שאדם מתייאש זה אומר ברוב המקרים שנגמרו לו הכוחות להתמודד, ולכן אז ה' שולח את הישועה

ולי זה מה שהיה. רק אחרי שהתייאשתי לגמרי נפגשתי עם בעלי.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

היי לך

שלוש תשובות שהקב"ה עונה לנו:

1. כן

2. כן, אבל לא עכשיו

3. לא, אבל יש לי משהו יותר טוב!

אני לא מכירה אותך ואת הרקע החברתי שלך, אבל לדעתי את עוד צעירה! והכל בסדר.

ואת ממש לא חייבת להסכים לכל הצעה של אחות של שכנה של דודה שלך, כי זה באמת לא רלוונטי (ואת לא יוצאת כאן בררנית)

תורידי מעצמך קצת לחץ

וכמו שאמרו פה, אחרי הירידה תבוא עליה !

(עריכה: רק בלי להגיע עד ייאוש גמור לדעתי)

הוא בעצמו מורה על מרדות פנימית עדינה

הנובעת מתוך הכרה עליונה

של מוסר ושל קדושה.

על כן ראוי הוא,

כי היאוש בעצמו יחזק ליבו של אדם

שלא יפחד וישוב מכל חטא

בתשובה מלאה שלוה ואומץ רוח"

כמובן, זה מאורות התשובה של הרב קוק זצ"ל, ומדובר על התשובה,

אך אותי זה מחזק בכל מקרה.. מסתבר שהיאוש עצמו מחזק, כמו שכתב לך חסדי הים כנ"ל..

והיסורים יסורי אהבה הם, פצעי אוהב נאמנים" (אורות הקודש).

מזדהה איתך מאוד.

בעז"ה בקרוב-קרוב.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בעז"ה - אני מאחלת שתתנסי בקרוב מהצד השני

אבל רק שתדעי - שאני נכנסת לפורום הזה לעיתים רחוקות

רק בגלל שכואב לי ומצער אותי מאוד!!!!!!!!!!!

לראות את הכאב והקושי של כל מי שמתמודד פה עם הלבד הזה!

אני ממש יכולה לבכות מזה, זה מציף אצלי את כל התקופה הזו..

ומשגע אותי לחשוב שיש עדיין מי שסובל..

כי אז אתה צריך להרגיש מסכן.

נכון שזה קשה "הלבד".

אבל אנחנו לא מסכנים!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

וזה לא רחמים, אלא יותר השתתפות בקושי..

ותמיד יקטלו אותי בקטע הזה בגלל שאני נשואה.. 

ותמיד יגידו לי "את לא מבינה" ויד מבטלת...

זה ששיניתי סטטוס לא אומר שאני לא בנאדם שפשוט אכפת לו מחברות וחברים!!!

איך להגיד...מעוררת אי נוחות שכזאת כאילו - ברור שאדם ללא חתונה, ללא בן/בת זוג - הוא חסר. לא צריך להוכיח אקסיומה. ובמיוחד כאשר היא כתובה במפורש גם בתורה.

ולגבי אימוץ ילד, תשובה רצינית, גם אם לא התכוונת ברצינות - החוק קובע שאימוץ ייעשה על ידי נשואים בלבד. במקרים נדירים ביותר יאשרו לרווק/ה לאמץ ילד.

חוץ מהקטע של אימוץ-

זה מה שאמרתי לעצמי לפני כמה זמן

אני בסירה הזו ומרגיש שאני קצת לבד הרגשה של "מאין יבוא עזרי?"

לכן בקטע הזה השיטה החרדית היא המנצחת מבחינתי

יש בה גם הרבה דברים שלא מותאמים לציבור שלנו וגם יש שם דברים מתחת לשטיח

לדאגה ולאכפתיות של ההורים. הם דואגים לילד.

לא מבינה איך אפשר אחרת.

במנטליות שההורים דואגים ומכירים יותר את הילד

נכון שהם דואגים, אבל רק הילד מכיר את עצמו והרוב המוחלט מתחתן בהסכמה. אתה הולך לכיוון הקיצוני.

מה שכן ההורים מבררים והילד בראש מעייניהם, בסוף כשיוצאים לפגישה(לא דייט!), יש התאמה שכלית ונשאר לראות האם שני הצדדים מעוניינים אחד בשני.

להיפגש עם בחורה שאתה כמעט ולא מכיר, או שפגשת ברחוב, נראה לי מרתיע מאוד.

לכן אני פניתי לחברים ושדכנים

לבד

אני ניסיתי דרך חברים וכאלו דרכים

אם תרצי אני יכול להרחיב לך בפרטי

שההורים לא עסוקים בזה כמו במגזר החרדי.

תודה בכל אופן על ההצעה

לא מסכים

כן עסוקים אבל נותנים יותר מרחב לבחור ולבחורה בניהול הפגישות ובקבלת ההצעות

הם עסוקים, "נותנים יותר מרחב" =פחות מהמגזר החרדי

שמעתי איך מתנהל שידוך אצל חסידים וזה קצת הזכיר לי ראיון עבודה האם אני מסכים עם זה לא ממש

אמור להיות מעגל תומך

הכוונה שזה שונה מהמגזר החרדי ששם ההורים מנהלים את השידוכים

אין דבר כזה הבן שלי מתחתן

אלא "אני מחתן בן"

זה מוחין של מגזר

לדעתי

לא כולם מוכשרים לזה

לשאת אישה, לא "להשיא בן"

אני חושבת שדאגה של הורים זה מדהים, אבל האמת מרגיש לי שאצל החרדים זה באיזשהו מקום הופך להיות אחריות של ההורים מעבר לרק עזרה

מופיע בחז"ל

והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

סנהדרין עו

"והמשיאן" זה עם ן בסוף? זאת אומרת מתייחס דווקא לבנות?

זו הלשון

בראש ובראשונה החתונה.

אבל גם:

כמה ילדים להביא

במה לעבוד

מה ללמוד

אם לפתוח עסק

במה להשקיע

עבודת השם הפרטית שלך

עם איזה חברים להתחבר

איפה לגור

האם לקחת משכנתא

ועוד

שהחלק הארי של האישיות

זה חוויות ילדות

לטוב ולרע

חוויות ילדות מושפעות בעיקר מההורים

ככה שבסוף רוב הדברים שעובדים עליהם קשורים ישירות אליהם

כי זה בסיס בפסיכולוגיה

אולי לא יצא לך ללכת לפסיכולוג קליני

של לנו

נכון, הרבה מהדפוסים שנוצרו בילדות יכולים להיות עמוקים מאוד ולהשפיע גם בלי שנשים לב. לפעמים דווקא המודעות למקור שלהם היא הצעד הראשון לשינוי.

ראיתי פה לפני שנים שיר בכותרת הזאת.

זה היית אתה?

לוואי ואדעך - לקראת נישואין וזוגיות

שמבין שכל הצדדים יכולים להתקיים בו זמנית

ולאו דווקא סותרים אחד את השני

לא שזה פותר את הכל

אבל הלגיטימציה הזו יכולה להיות תחילת הדרך

במיוחד ששני הצדדים שם כי יש להם מה להגיד.

גם אם כלום לא צומח וכל שנה הוא מקווה סתם

מתישהו משהו איכשהו בלי סיבה או חוקיות יישתנה ותמצא את נערת חלומותיך

עד אז תמשיך כמו כולנו לסבול לקוות ולהיפגע

בהצלחה

יהיה גם צד שיזכור שבסוף כל הדרך הזאת מובילה אותך קדימה- אל האישה שתהיה נכונה לך. ובעזרת ה', יום אחד תסתכל אחורה מהמקום הטוב שתבנה איתה, ותבין כמה דרך עברת כדי להגיע אליו.

גם אני הייתי באירוע דומה לא מזמן, ובמידה מסויימת עדיין נתון בו. אזכיר לכולם את משל הדג והדייג: שאלו דייג האם הוא אוהב דגים, והשיב- כן בטח שאני אוהב דגים, אז שאלו את הדייג- אם אתה אוהב דגים- מדוע אתה דג אותם? למעשה הדייג איננו רוחש חיבה יתירה לדג, אלא הדייג אוהב את עצמו (הדגים מייצרים לו פרנסה, הוא אוהב את הטעם שהם עושים לו בפה). היכולת לשחרר היא סימן לאהבה אמיתית, שכן- ייתכן שבחור אוהב בחורה (ואין כאן המקום להאריך בכלל במושג 'אהבה' קודם חתונה שיש להטיל בו ספק גדול) בגלל שהוא אוהב את עצמו, הוא אוהב את ההרגשה הנעימה שהבחורה מסיבה לו בהיותם ביחד, אך ההרגשה הזו איננה בגלל עצמותה של הבחורה כי אם בשל החוויה של הבחור את עצמו דרך הבחורה. האהבה האצילית שאליה כולם שואפים היא כזו שמאחלת כל טוב לכל צד, וכשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.

מכל ההנגדות שכתבת, נראה לענ"ד שכדאי לקרוא למה שאתה עובר- אהבה נכזבת, שפירושה- אתה מאוכזב למפרע מהאהבה המדומה שנקלעת אליה, אתה מאוכזב מכך שעדיין לא מצאת את שאהבה נפשך, אבל ידידי- את הבחורה שהייתה- ייתכן ואהבת בעבר, וכעת כבר אינך אוהב אותה, אלא אתה מתרפק על התחושה הטובה שחווית מהשהות לצידה. שכן אם היית אוהב אותה באמת ובתמים- היית מרפה, כי אתה מכבד את הבחירות שלה בצורה הכי עליונה ועדינה שמצופה מבן אדם, כי אתה אוהב אותה אהבה שאיננה תלויה בדבר, אבל מהנ"ל נראה שלמפרע הבנת שאהבתך אליה הייתה אהבה התלויה בדבר- בטל דבר בטלה אהבה (שים לב כמה פעמים כתבת את המילה 'שנאה' לעיל).

יחד עם זאת, אתה נורמאלי לחלוטין, וכאמור אני ממליץ בחום לבחון את מה שכתבתי ולא להיות אימפולסיבי, כי אני יודע כמה הנקודה הזו רגישה וכמה היא צורמת, אבל לענ"ד הנקודה הזו היא אמת.

לאחר שנחתכתי התלבטתי רבות מה תוכן התפילות שאני אומר להתפלל, מה השם ית' שואל מעמי- להתפלל ולהתאמץ יותר חזק כדי שהיא תחזור, או להתפלל שפשוט ימציא את זיווגי ההגון לי במראה. בפוסקים מבואר (ספר חסידים בכמה מקומות, ויסודו מגמ' במו"ק) שאין לאדם להתפלל על זיווג ספציפי (הבת של הר"מ הזה, האחות של הבחור הזה, וכד'), ובאמת כך נראה לענ"ד ישר יותר גם בהבנה מה השי"ת שואל ממך- האם הוא רוצה לייסר אותך? או שהוא רוצה שתתקדם הלאה? ההתקרבנות וההתמסכנות לא מקדמת אותך אלא משאירה אותך עומד במקום מתחפר בתוך החול הטובעני של הדמיון. צא מזה אחי היקר, זה לא בריא לך בשום מצב, על עצבות ודכאון מתגברים, לא מעצימים אותה בפלפול אודותיה!

כולם מכירים את הסיפורים על החבר ההוא שנחתך, ואחרי ארבעה חודשים הם חזרו לקשר ובסוף התחתנו, ב"ה. אני ממליץ לך- אל תיאחז ותתלה תקוות בסיפורים כאלו, תתקדם הלאה בחיים, ובהתאם לנסיבות של החתיכה תתייעץ לאחר מספר חודשים אם אדם שקרוב אליך האם כדאי לנסות לחדש ימיכם כקדם- אבל עד אז אתה חייב לאפשר לעצמך להיפגש עם בחורות נוספות (עד צריך רק עוד אחת ;).

דע לך שכמו אותה אחת שנפגשת- לא תהיה עוד, תפנים את זה. ובאותה נשימה תפנים שגם אשתך לעתיד- אין עוד כמותה, ובזה תתנחם (לא יודע אם באמת צריך נחמה, הרבה פעמים כשיוצאים מקשר צריך לברך ברוך פוקח עיוורים, מה שרואים מכאן לא רואים משם, לפעמים הקב"ה פודה ומציל את האדם המוכה בסנוורים חיצוניים, ודי למבין).

מקווה שלא הכעסתי אותך, ואם כן- סליחה, כחקלאי- תהיה מאמין בחי העולמים וזורע, השלך על ד' יהבך ותן בלב!

אם הנחרצות שלי הפריעה לקורא- צר לי ועמו הסליחה (אבל לפחות אני מודע לזה שאני נחרץ), ביודעי ובמכירי קאמינא ובדידי הוה עובדא זהה (מצד התחושות) למקרה של החקלאי הצדיק, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק! "תוהו ובהו קדם לעולם הבניין, אורות מאופל אמר ויהי" (שמונה קבצים, ג', פ"ז).

(ד"א, נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מגיב בפורומים)

כי אין לך מה לעשות.

לשחרר, כנראה גם הוא הבין כמה דברים במהלך הזמן והתקדם, כנראה זה לא בשבילך, כנראה זה לא סתם לא הלך חלק,

תסמכי על האלוקים/ היקום/ הבחירות שעשית בעבר/ הבחירות שלו - שמה שנכון לך יהיה הדדי ויגיע בזמן הנכון.

למה את 'מחזיקה אותו'

בלב רך. לנסות להבין בשכל למה את רוצה אותו ולא משחררת.

השאר, @נעמי28 כתבה לפניי.

אאכ יש לך צעד מעשי נוסף

כנראה שהוא גם ביצע חשיבה והבין למה מצידו לא מתאים

רק כן מעלה נקודה קטנה שאפשרית -

אם באופן קונקרטי דברים השתנו יש לך הסברים לתת שהם מעבר לתחושה

( אז היה X היום Y ולכן Z )

והשדכנית לא הבהירה את הדברים כמו שצריך לדעתך

כן יש לשקול במקרים מסוימים אולי לפנות באופן ישיר לבחור ולהסביר את עצמך וכמובן בטאקט ובכבוד למה שכבר אמר.

רק תזכרי שכמו שכתבו לך -

עבר זמן ויש מצב שגם אצלו דברים התבהרו והתחדדו.

לדבר עם בחור שיצאת אותו זה ממש לא נואשות

אני מבינה שחשבת לדבר עם צד ג אבל לדעתי כאן זה היה מיותר היית פונה אליו ישירות מאחר והיה בניכם קשר , קל וחומר אם סיימת את את הקשר .

אם ממש חשוב לך הייתי פונה אליו עם טאקט.

מקסימום יגיד לא .. אפשר לחשוב. לא להבנות ולא לפחד מזה.

מה שכן אם את פונה אליו שזה יהיה רק אם הוא מגיב מתקשר מעוניין מביע רגש כלשהו אם לא חבל על הזמן .

שמישהו יתחתן איתי רק מתוך מחשבה שאילולי אני, הוא היה נשאר רווק אומלל לכל החיים, ושהוא האדם היחיד עלי אדמות שרוצה אותי.

מצוין שזה עבד לכם,

אבל בעיני זו גישה לא בריאה, ולא נראה לי נכון ללמוד מהניסיון הזה.

אני מאמינה שצריך לחיות בגישה שיש הרבה יותר מאדם אחד שהיה רוצה\יכול\פוטנציאל להקים איתי בית, ומתוך בחירה ועבודה זוגית משותפת נוצר טוב משותף רק עם אדם אחד.

זה לא ברירת מחדל, זה לא מי שנתקעתי איתו כי אין אחרים, זה לא שאין בי יתרונות ומעלות ושלא ירצו אותי -

אני בוחרת לעבוד, לא להיות אומללה, ולמה שיהיה רק אדם אחד בעולם שירצה אותי? למה שלא יהיו עוד? זה לא שאני רוצחת סדרתית או משהו כזה.

שמחה שאצלך זה יצא איכשהו לטובה אבל בטח שלא הייתי ממליצה לאף אחד להישאר בקשר מתוך מחשבה של "אף אחד אחר לא ירצה אותי".

מעבר לזה שזה מקום מאוד לא בריא לבחור ממנו , מתקרבן ,ברוב המקרים זה גם פשוט לא נכון.. המי ירצה אותי? אם הרבה בחורים רצו אז מה? תתחתן עם כולם? יש כל-כך הרבה לא קשורים ולא מתאימים אז בכל זאת להישאר כי מישהו רוצה. ואבוי

יש עניין של התאמה

איפה הצד שלך ? של מה נכון לך! ולא מתוך מקום של קורבן .

איפה השאלה של מה אתה רוצה?

הסיפור פה זה לא שאת/ה מחכה לבחור/ה שירצה או לא ממש לא .

אלא מה את רוצה .מה נכון לך!

נשמע שהיא זכתה,

זכיתם שניכם.

הרבה אהבות נופלות על גאווה ודעות קדומות.

סתם הגיגים

חג שמח

למשהו טוב צריך לחכות הרבה, להאמין שזה יגיע בזמן המדויק לך..ושזה יגיע זה יהיה הכי טוב.

פירוש יפה ממש

שנוצר לים גבול ומסגרת

שמשה לא באמת הכה פיזית את הים וקרע אותו.

אלא הטה את המטה לכיוונו.

אז אצטט מילים ממך, שאולי יהיו לך לתמך:

"אין ביכולתנו להבין את אשר אין ביכולתנו, אך יש בכוחנו לתקן את אשר יש בכוחנו"

ה' מעביר אותנו בתוך הים, בפרנסה, בזיווג, כמעט לכולם

חלק יחסית מהר יזכו, וחלק פשוט כך - יתעכבו

לכולם נתפלל שתבוא הישועה, ומי שמתפלל על חברו - תחילה נענה

אחד יקר יותר אבל פצצת על. דוד מור, תחפש ברשת. צילם בזמנו את החתונה שלי ומאז הוא עלה ברמה מאד.

הטלפון שלו זה (058) 558-5005

שני זה אחד בשם אסף כהן שלוקח חצי מחיר מדוד מור ובעיני הוא אחלה. ממש איש טוב ונעים סבר לוקח מחיר סביר לגמרי.צילם כמה חתונות סביבי לאחרונה והיה מעולה

הטלפון שלו זה +972 52-594-1112

שלישי בסוף יש לי גם, בשם יהודה פולק, שמעתי עליו המלצות ממש טובות, הוא לדעתי במחיר בין דוד מור לאסף כהן, אפשר לראות עבודות שלו גם ברשתות.

הטלפון שלו 54-968-6862

מזל טוב ובהצלחה!

עושה תמונות מהממות. במיוחד לתמונות זוגיות.

אני מתחרטת שלא לקחתי אותו בעצמי.

+972538233720

0505306873

הומלץ כאן כמה פעמים בעבר -

לא זוכרת כמה עלה לנו - נשואים טריים

אשמח להוסיף בתור אחות של ולא בתור כלה (עוד לא קרה) - לקראת נישואין וזוגיות