זה לא אומר שאת לא טובה וזה לא אומר שאת גם לא תצליחי בטסטים!!! עם לא עברת כי באמת לא היית מספיק מוכנה אז תעשי עוד כמה שיעורים תשתפרי ותגשי שוב.. ואם נכשלת מתוך לחץ או סיבה לא מוצדקת אז נשאר לך רק תפילות!!  נ.ב. אם זה מעודד אותך אני לא עברתי בטסט פנימי ואז בטסט פנימי שלאחר מכן עברתי על תנאי  (כלומר צריך עוד החלפה ,אבל לא עשיתי בסוף)..ושבועיים אחרי זה עברתי טסט ראשון!!  קיצר בהצלחה לך!!

כשאני ניגשתי לפנימי-הייתי בטוחה שזה פשוט עניין פורמאלי של החלפת מורה ואינמצב שאנ'לא עוברת!!!! כאילו, כולם עוברים פנימי, לא? אנשים נכשלים בטסט האמיתי, אבל מי שמע על אנשים שנכשלו בפנימי?

קיצור, והיה לי טסט פנימי 20 דקות. זה היה ה20 דקות הככי גרועות שהיו לי כבר כמה חודשים... כל הטעויות שיכולות להיות קרו לי (כמעט)... (אם את לומדת הילוכים אז תביני... אם לא-פשוט תזרמי) שכחתי להעביר לראשון אחרי שנעצברתי (וזה בחיים לא קרה לי!!!) , הטסטר הפנימי טען שהעברתי לראשון כשלא היה צריך, וכשאמרתי לו שעדיף להעביר לראשון מאשר לקבל בלימה הוא המהם משהו לא ברור... כלומר-צדקתי במה שאמרתי ולא היה לו מה לענות!!!! וגם-מישהו נכנס לי לכיכר, ככה, פשוט התפרץ אז הטסטר בלם אותי... ואני מרוב שהייתי בלחץ ומבואסת שאלתי אותו כמו איזה מטומטמת: היו פוסלים אותי על זה בטסט? והוא ענה לי ש"כן ברור..." וואי, איזה עבלה אני... מה חשבתי לעצמי.... חחח....

ופה בפורום התברר לי שיש אנשים שנכשלו בפנימי!! זה דבר קיים!!! זה לא תופעה על טבעית שקרתה רק לי... זה קורה!!!!

אני איבדתי את הביטחון העצמי שלי כמעט לגמרי, אחרי הטסט הדפוק שהיה לי. לאחרונה, המורה שלי הגיש אותי שוב, ועדיין לא הרגשתי ביטחון, ואני באמת באמת לא יודעת איך, אבל עברתי!!! וכן, נכבה לי המנוע, ולא הצלחתי לצאת מחנייה ברוורס והטסטר בלם אותי ונגע לי בהגה.... נראלי פשוט נמאס למורה שלי לראות אותי....

תעשי עוד 3-4 שיעורים ותבקשי מהמורה שלך שיגיש/תגיש אותך שוב לטסט!!!!

לי המורה אמר שאין לי ביטחון. אז ביום של הטסט הפנימי השני שהיה לי אמרתי לעצמי: את יכולה!!! את מסוגלת!! ממש אמרתי בקול. והרגשתי מטומטמת אבל זה עזר!!! לא הייתי כל כך בלחץ יחסית למה שחשבתי שאני יהיה... וחברה שלי ממש חמודה-היא אמרה עליי פרק שירה בכותל. חשבתי על זה כל הזמן וזה עודד אותי-לדעת שאנשים התפללו עליי. בפעם הבאה שיגישו אותך שוב לפנימי-גידי לאנשים שלא אכפת לך שיידעו, ותבקשי מהם להתפלל עלייך. זה עוזר מבחינה פסיכולוגית, תאמיני לי... אני פשוט ביקשתי מאנשים בכללי שיתפללו שאני יצליח בשיעורי נהיגה...

קיצור חפרתי מספיק... תתעודדי!!! החיים יפים!!! באמת!!!! יהיה טוב!!! ובעזרת ה' גם נזכה לראות את הטוב הזה!!!

אני חושב שנהגתי הכי גרוע בחיי ב-2 הזדמנויות:

בפעם הראשונה שנהגתי באוטו' אחרי שלמדתי על ידני

וכשהיה לי טסט פנימי

(אשתי טוענת שבעוד כמה זדמנויות אבל זה סיפור אחר)

אני חושב שנהגתי הכי גרוע בחיי ב-2 הזדמנויות:

בפעם הראשונה שנהגתי באוטו' אחרי שלמדתי על ידני

וכשהיה לי טסט פנימי

(אשתי טוענת שבעוד כמה זדמנויות אבל זה סיפור אחר)

לזאת שנכשלה-שיהיה לך בהצלחה...

מה אני יגיד לך???

עברתי היום פנימי בפעם השניה......

והלחץ הורג ככה שפעם שניה הלך חלק!!!!!!!!!

יופי לך, אנונימית!!!

שמחה בשבילך!!

ספרי לנו איך יהיה בחיצוני...

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.