ולא מהכרות עם הנושא ב"ה, כדאי שתתייעצי עם מי שמבין בזה, או הוא עם רב שלו ככ  יהיה מי שישמור עליו.

נשמע שאת אוהבת אותו, כל הכבוד שסיפר לך ונשמע שהוא צדיק ורוצה לעזור לעצמו.

הנישואין יכולים להקל עליו א. בכך שתהיה לו אישה ויוכל להפנות אליה את כל אהבתו וזה ימלא אותו ולא יחפש דברים אחרים, מה לעשות, לגברים יש יצר חזק יותר, ואולי כשהוא יתבטא בצורה נכונה במערכת בריאה בין איש לאשתו- זה יתאזן.

ב. תקימו בית, ששטכנית לא יאפשר לו זאת, ללא אינטרנט/טלוויזיה/עם חסימה משמעותית וקוד פתיחה שרק את תדעי אותו. 

ועם כל זאת- "אין אפוטרופוס לעריות", זה קורה, נופלים, מתגברים... אם את אוהבת אותו ורוצה לעזור וגם הוא רוצה- זה מצויין.

מאחלת לכם הצלחה ומקווה שזה לא יחזור על עצמו... ושוב- להתייעץ, אחרי הנישואין זה לא קל לדעת דבר כזה שמתרחש בביתך, צריך זהירות רבה...

פתחתי כינוי חדש כדי לענות לך (יש לי כינוי מוכר באתר).

היינו במצב מאוד דומה למה שאת מתארת. ב"ה נשואים כבר כשנתיים.

אין לי כל כך עצות מעשיות כרגע לתת לך, צריכה לחשוב על זה. אבל בינתיים רק באתי לעודד אותך, זה אפשרי. זה לא קרה לו מאז שהכרנו, בטח לא מאז שהתחתנו.

הוא צריך את התמיכה שלך עכשיו. צריך להיזהר לא לשנוא אותו בגלל הנפילה (ושהוא גם לא ישנא את עצמו. זה שהוא עושה את זה לא אומר שהוא אוהב את זה, זו התמכרות לכל דבר), אבל לא לקבל את הנפילה ואת עצמו כנופל. לקבל את זה יתן לזה מקום בהמשך, יותר קל ליפול כשאתה אומר "אני כזה, וככה אני תמיד, ואין לי סיכוי להפסיק". לחזק אותו. להזכיר לו ולך שהוא לא צריך את זה, ולא רוצה את זה.

ועוד משהו, בתקופת האירוסין זה עוד יותר קשה, כי זו תקופה שגם ככה מאוד רגישה בעניין הזה. אני לא יודעת אם כבר קבעתם תאריך לחתונה אבל לא כדאי שזה יהיה זמן ארוך מדי. בעז"ה אחרי החתונה זה יהיה שונה, יהיה לו אותך ותעזרי לו להפנים את זה. ובכל זאת, אם אתם רואים שזה לא מצליח להשתפר בתקופת האירוסין כדאי ללכת לייעוץ בנושא הזה, לפני החתונה. בהצלחה.

מפחדת לכתוב עוד בדיני נפשות שכאלה. כל מקרה שונה מאחד לאחר, דברו על זה ותבינו מה מתאים לכם, ואולי כבר בשלב הזה לערב מישהו מקצועי.

יש כל מיני סוגי אנשים. הכרתי אנשים שהגדירו לי בתור רווקים ששהות של חודש בבין הזמנים עם אינטרנט בביתם איננה נסיון בשבילם.

לא הייתי רוצה להתחלף איתם. זה קשור ומלווה באישיות שונה לחלוטין ממני. אדם עם פחות נסיונות אובייקטיבית איננו קשור אלי בכלל נפשית איני מקנא בו ואף לא רואה אותו בתור סמל. הוא אחר. הוא לא אני.  אם אני הייתי מגיע לתוצאות כשלו אז הייתי מתמוגג משמחה ולחלופין מעריך אדם עם נטיות נפשיות כשלי שהגיע לאותם מקומות.

לכן, אני מספר לך שיש גברים רבים עם פחות נסיונות. אז מה? הם פשוט אחרים אישיותית. לא מקנא בהם. השוואה מבחינתי היא בין אנשים עם אשיות דומה והצלחות מרובות לאחד על פני השני, אך כשיש אישיות אחרת לגמרי, אין בכלל השוואה.

הנושא הזה קשור מאד להמון המון תתי סעיפים נפשיים, ושינוי אובייקטיבי בו (לא ע"י התמודדות אלא מולד) מוכרח ליצור אישיות אחרת לחלוטין, והרי את רוצה את האישיות שלו.

לפתרון: לעולם אל תבהלי יתר על המידה ממה שהוא יעשה . הוא לא רוצה את זה, ואם בכל זאת נפל כנראה שבאישיותו נקודת הבחירה שם קשה מאד, ובהלה אמורה לבוא ממעשה מופקע בחירתית , וזה לא מופקע לאשיות שכזו. ( יש מעשים שלא מופקעיים בחירתית לאנשים מסויימים ועדיין גורמים לזעזוע, אך זה באשיות לא נורמלית( בעל מכה, אף אם בטבעו הוא קרוב לכך, אך טבעו משובש) אך כאן זה נורמלי לחלוטין, לדעתי אף יותר נורמלי ממי שבאישיותו אין לו בעיה בתחום.)

תני לא מרווח עצום בתחום הזה מהבחינה שלא לחפור לו כלל בנושא ולא לעקוב ( כן להחליט מלכתחילה על הרחקות כמו לא להכניס אינטרנט) ותרעיפי עליו המון אהבה. כשנזכרים בכמה האישה אוהבת אותך זה מקל הרבה הרבה יותר מלהזכר כמה מסוכן שהיא תתפוס אותך. המון בהצלחה!

דברים צנועים- צריך לדבר בצניעות

באופן כללי-

החיים לא יחזרו להיות כמו שהם היו לפני שידעת...

הם יהיו גדולים יותר, מלאים יותר, שלמים יותר

הגבר שלך הביא לקשר ביניכם דבר שהוא ממש ממש- בנפשו, שהוא אחד המאבקים הגדולים של חיו

את יכולה לבנות איתו

או לנטוש אותו לבד בקרב הזה

זה בחירה שלך וזה חכמת נשים שלך לעזור לו  בזה

באופן כללי הכיוון שלך זה- כן, זה בסדר גמור להיות גבר.

כן, השפע של התשוקה והפיריון הוא דבר מבורך וטוב, וכשיש יותר ממנו- זה ברכה.

עכשיו כשמאורסים- את עוזרת לו לשמור על צניעות. בשבילך. בשבילכם ביחד.

כשתהיו נשואים- כל השפע שיש לו- יבוא אלייך,ואת תלמדי לשמוח בזה ולעשו לו ביטחון של "פת בסלו"

אני מקווה שהמעט שכתבתי- הוא מספיק צנוע וגם מספיק מובן, ואת מוזמנת להמשיך באישי

מעניין שבדיוק אמרת ההיפך ממני, ולכן אני חשה צורך להדגיש כמה לדעתי זה בעייתי מה שאמרת.

להגיד "זה האופי שלו ואם הוא ישתנה ולא יפול זה יהיה שינוי גדול באופי שלו" זה בדיוק מה שלא יעזור לו לצאת מזה. הוא הרי יגיד: "איך אני יכול לשנות את המעשים שלי אם זה טבוע בי כל כך חזק?" ו"נפלתי כי ככה אני", וזה יקשה עליו מאוד עד כדי בלתי אפשרי להתמודד.

ברור שיש אנשים שונים עם התמודדויות שונות! אבל כל אדם צריך ללמוד איך להתמודד ולא לקבל את זה. אנחנו כל החיים במגמת שיפור ועלייה. אם אתה עומד במקום אתה נופל. תרתי משמע.

והפסקה האחרונה שלך יצאה טוב.

לא באתי חלילה להמעיט במחוייבות של האדם להתמודד עם האופי שלו ולשבר את היצר שלו , כל אדם קיבל אשיות עם תכונות ונטיות ועליו החובה לרסן אותם ולמנף אותם לאפיקים ראויים ומועילים. מטרת דברי היתה

א. שהנופל לא יתייאש ממצבו בהשוותו עצמו לחברו התמים והטהור.

ב. שארוסתו לא תגרר להשוותו לאנשים עם הצלחות בתחום (תמיד לא ראוי ולא נכון מוסרית להשוות אך כאן גם לא נכון עובדתית- הם שונים)

ג. לא להבהל. זה מקשה אך קשור בעיסקת חבילה עם הרבה נטיות (שקט נפשי\מודעות עצמית וכו').

ד. לדעת שאפשר עדיין מאד להעריך אותו וכל הצלחה שלו בתחום שווה המון.

ודאי שעליו מוטלת החובה להשתפר וודאי שאנשים רבים עם נטיות כשלו ואף יותר קיצוניות הצליחו להתקדם רבות.

לפותחת השירשור: יותר  משכואב לי עלייך (וכואב לי מאוד) כואב לי עליו.  הוא במצב של התמודדות יומיומית קשה  עם המון ייסורי מצפון, ועכשיו עוד נוסף נופך של רגשות מעין רגשות בגידה והתנפץ החלום שאחרי שיש קשר זוגי כל המלחמות נגמרות. ליבי עליו.  ה' יסייענו להתקדם ולהצליח.

לא כל תאוה-מופרזת, שאינה באמת ביטוי של יחס, זה נקרא "זה בסדר גמור להיות גבר" (כאילו זה אוטומאטית "גבר" במובן החיובי) ו"שפע מבורך" וכאילו "עושה את החיים גדולים יותר".. זו לא פעם "הבנה" של נשים במה שאינן מבינות.

אלא שיש חולשות בחיים, וכל זמן שזה באיזשהם גבולות סבירים, אז אדם אמור לעבוד עליהם ולהעלות ולנתב כחות למה שראוי. ויש מקום לסבלנות.

ממש נכון!

זרם החיים כל כך חזק שלפעמים זה מתפרץ לא נכון 

צריך לכוון את את זה למקום נכון.

והכי חשוב לכבד אותו כי הוא סיפר לך!!

זה חזק מאוד.

הוא אמר לך דברים הכי אישיים.

ואם הוא לא היה אומר אז היית צריכה לדאוג

ומה אני אומר לך..

רק על עצמי לספר ידעתי- אצלנו זה לא עובר.

גם כשהוא מצליח לכמה זמן זה אח"כ חוזר, והוא לא מספר לי ואני צריכה לגלות את זה בדרכים לא נעימות.

גם לי הוא סיפר כמה שבועות או חודשים לפני החתונה ומה כבר יכולתי לעשות? הרי אהבתי אותו וידעתי שחוץ מזה הוא אדם טוב , והרי אין בן אדם מושלם גם לא אני..

אבל כל פעם ממחדש שהוא נופל ואני מגלה, אני נפגעת מחדש, ואנחנו נשואים כמעט עשור.

וזה הורס את היחסים ביננו לתקופה מסויימת ואז שוב חוזרים.

סה"כ הוא אדם נפלא שלא מתכוון לפגוע אבל גורם להרס עצום כל פעם. 

וכן, אני יודעת מה את רוצה לשאול... הייתי מתחתנת איתו שוב. אבל תמיד יהיה לי את החשש שלאט לאט זה ילך וידרדר למקומות שיהרסו את הנישואין.

צריך כל הזמן לעזור ולהכיל ללא כעסים ומריבות כי זה יגרום לו להסתגר יותר ולא לרצות לקבל עזרה , לא ממך ולא מגורם אחר.

 אם את רוצה תפני אלי באישי.

אכתוב את שעל ליבי העולם  לצערנו מלא בזוהמה

הגויים טמאים כ"כ ותרבות יון הרשעה עדיין עומדת על עמך ישראל

לא באופן ישיר "שיכתוב על קרן השור שאין לו חלק באלוקי ישראל"

אלא באופן עקיף הערוץ של הטומאה כ"כ קל לבתים הקדושים שלנו

עד כדי דמעות .

הניידים, בבית, ברחוב בתרבות הכללית הכל עטוף בעבותות של הטומאה

אנחנו מושתתים על הרשת כמעט בכל מעשי ידינו אם בעסקים (אני סופר

שפעיל בשני פורומים של סופרי סת"ם ולומד מהם המון) אם בחשבונות

לשלם תשלומים לעיין במצב החשבון בבבנק להכין חומרים לבית הספר

לחפש תשובה לשאלה הלכתית דחופה הכל לצערנו כ"כ פשוט אבל אליה וקוץ בה

גם כ"כ קשה על מנת לגדור את עצמנו בנושא צריך משמעת עצמית מטורפת

בנקל ניתן להגיע לבארות השחת שאת מתארת.

הניסיונות לנו כגברים אך גם לנשים הפכו לכמעט בלתי ניתנים לעמידה 

נדרשת גבורה של תנאים ואני לא מגזים כן כמו של רשב"י ר' אלעזר בנו רבנו הקדוש וחבריו

על מנת לעמוד איתן נגד הסער הגדול הלזה  ששטף אותנו אתה הולך לדואר והפקידה שם חצי ער$מה (שיניתי שרימון לא יחסום)

הולך ברחוב וילדות בנות 14 הולכות כמו בקובה של ז*&ת.

אני סבור שלאור הדברים שכתבתי אל לך לוותר על עלם החמודות שלך בשביל הניסיון הכבד הזה.

תשתדלי לעמוד לו לעזר ממש להיות כלי מלחמתו ברע הזה ובכוחות משותפים תגברו על הטומאה ע"י הוספת קדושה וטהרה

אל לך לשכוח לרגע את דברי מורינו ורבינו הראי"ה קוק זצ"ל בערפילי טוהר "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה".

תוסיפי קדושה וטהרה תשלחי אותו לבית המדרש להינצל ממנובל זה תדאגי לו לסדר יום עמוס כי השיעמום והעצבות הם אבי ואם כל חטאת. תשמחי אותו בכל מלי דשימחה ובנו בית נאמן וטהור בישראל!

בברכת עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וקול כלה ....

לא צנועים - זו באמת בעיה. וזה לא בדיוק כמו הנושא השני שהזכרת, שאת לא כ"כ מבינה בו ומן הסתם הנישואין יכולים להעביר אותו לרוב.

זה באמת כואב. ואין לכך כל מקום. מצד שני, לפי תיאורך, נשמע איש טוב ומנסה להתמודד עם החולשה. לא עושה ממנה "אידיאליזציה". זה יפה בתוך המצב הזה.

יש אנשים עם "יצרים" חזקים, כלשון שאלתך, אם כי כמובן גם יש לאדם בחירה. אבל מי שהורגל בדבר לא טוב, כמובן צריך להפעיל כחות גדולים יותר בשביל הבחירה הזו.

אי אפשר לדעת ספציפית על אדם שלא מכירים אם זה "ידעך" או צריך טיפול. הרי איננו מכירים.  אם יש רצון חזק מאד, ואכן תהיה חסימה של כל אופציה להגיע לדברים מקולקלים - אז יש סיכוי בעז"ה.  כנגד הרגל - צריך זמן הגון של הרגל הפוך, עם העלאת מה שיש לו מקום בכחות אלו בתוך הנישואין - ואז בעז"ה יתכן שיתהפך לטובה. 

"את רוצה לשמוע שזה קורה לכל הגברים".. בשביל שתרגישי יותר טוב?. אני מאד לא רוצה לשמוע דבר כזה. חלילה שבשביל לעזור נשקר ונגיד שכל הגברים מחפשים סרטים לא צנועים, ונקלקל בכך אחרים. יצרים יש לכל אדם, איש ואשה, וכמובן צריך גם להילחם במה שלא טוב וגם להעלות מה שצריך לקדושה וטוב.

אני רק רואה לנכון להעיר, שלפעמים אנשים שמייעצים - גם במקומות כאלה - יכולים לערב בעיה אישית שהיתה להם, ו"ליעץ" לפי זה (לא קראתי כאן עוד תגובות חוץ מאחת שהגבתי עליה). זה צריך זהירות. אם הם באים לומר מנסיונם איך ניתן לעלות - טוב מאד. אם באים להציג כאילו מה שאצלם זה "כולם" - לא טוב. אדם צריך, כשבא לעזור, לדעת להבחין בינו לבין מי שמבקש עזרה.

אני אינני יודע מה להגיד בדיוק - איך אפשר להגיד "מרחוק".  עם זה, אפשר אולי לומר שסה"כ כל אחד מאיתנו, אם היה מכיר את כל הצדדים - הגלויים והנסתרים - שיש בשני, אולי היה "נדהם".  הרי לכל אחד יש צדדים שונים - והמכריע זה מה הוא עושה איתם. מה ה"מסקנה" של הסה"כ, מה הוא בוחר. איך מידותיו הטובות מתקדמות ונהיות טבעיות בו.

לכן אולי אם תשוחחו על הדברים, ותחליטו על חסימה מוחלטת של כל אפשרות כזו בעתיד, ואולי גם תשוחחו עם תלמיד חכם חשוב ומבוגר ומיושב, תתייעצי, וישוחח גם איתו - אז יתכן תוכלי להגיע למסקנה שאכן זה אותו בחור שהכרת מקודם, ובאשר לחולשה שלו - שינוי המציאות בנישואין, בתוספת "סור מרע" חזק, יגרמו לכך שהיא לא תופיע (שהרי גם הוא מאד לא רוצה בה), ומה שיישאר זה רק הטוב כפי שהיכרת וכפי שאת רואה. יתכן.

יש סיכוי שיעבור אחרי החתונה

יש כאלה שאחרי החתונה עובר להם

ויש כאלה שלא

אני לא יודע לומר כלל בזה

לא נראה לי סיבה לעשות משהו דרסטי לגבי הקשר ביניכם, זה לצערינו מצוי, זה בעיה בדור שלנו, ובדרך כלל לא מספרים כזה דבר, כך שעם כל בחור שתתחתני יש חשש גדול שהוא נופל בזה

(אפילו אצל חרדים זה בעיה די נפוצה, לפחות החלק השני של שמירת הברית)

בקיצור, חבל שהוא אמר לך...

אלא אם כן הוא רוצה שתהיי השוטרת שלו?

זה לפעמים לא מומלץ, ולפעמים יכול לעזור, צריך להכיר אותכם.

אם הוא לא היה אומר אז זה היה גרוע

סלחי לי 

להתחיל לפרט לה את כל העברות - שלא בירכתי ברכת המזון בכיתה ג' ושאני מעופף בתפילה 

ועוד כל מיני דברים ? זה ביני לבין קוני 

סתם מכניס אותה לסרטים 

ממש מקנא בו על הכנות והפתיחות, הלוואי ולי היה את האומץ לספר לאשתי דברים כאלה ואחרים...

הי, 

קודם כל אני חושבת שצריך להעריך ולשמוח מאוד בכך שארוסך סיפר לך את זה! זה מראה על קשר פתוח ומאפשר ועל תקשורת טובה ובטחון.. זה אחד הדברים החשובים והנהדרים, ויש לשמוח בכך מאוד!

רובם נופלים, נכשלים, וכואבים על זה.. לא הרבה מספרים ומשתפים בזה.. ואולי בגלל זה זה כ"כ מבהיל כשכן שומעים...

חתונה בהחלט עוזרת!! זה נסיון קשה, וברגע שמתחתנים מוצאים מקום טוב, נכון, אמיתי וטהור לכל היצרים.

צריך לזכור שהיצר הזה הוא טוב וחיובי בבסיסו. זה היצר שיוצר חיים.. וצריך פשוט  (או לא כ"כ פשוט..) לכוון אותו למקום טוב ולשים אותו במקום נכון.

אל תתני לפתיחות הזאת של ארוסך להוריד את רוחך... תשמחי בזה שהוא משתף אותך בדברים כל כך אישיים, ותעזרי לו בזה!

תשתדלי לתמוך, להבין, אולי תלמדו משהו ביחד שיכול לעזור.. ואחרי החתונה בע"ה יהיה הרבה יותר טוב.

גם אחרי יכולות להיות נפילות, אבל העיקר הוא לקום, לחזק את הקשר ובכך להגיע למקומות טובים יותר..

לדעתי- עצם חיזוק הקשר בניכם יעזור, וימנע נפילות במקומות אחרים..

תשמחו בקשר שלכם, בתקשורת שלכם ואחד בשני!

העצבות מביאה לנפילות, והשמחה מביאה לטוב גדול.

תשמחו אחד בשני..

מזל טוב!! ובהצלחה!!

ובכנות..

מה זה בנאדם מכור? מה זה בוכה ורוצה להפסיק ולא יכול?

מה זה לא יכול?

אם אתה רוצה באמת ולא מסוגל להתגבר, תעיף ת'פלאפון שלך, תעיף ת'אינטרנט,  ברצינות.

תקנה פון כשר של חרדים. בלי כלום. אם הגדר לא מספיקה, תבנה חומת בטון?

מישהו יכול לענות לי על זה?

מי אמר שהיא יכולה להתמודד עם זה??? זה דבר מאוד קשה להתמודד עם נפילות כאלה ואנחנו אנשים ממש גדולים.

 באמת!11

אבל צריך לזכור שזה פיתרון חלקי.

לצערינו אפשר לחטוא בלי אף אחד...

אני חשבתי על רעיון

שמי שרוצה באמת להיגמל ידור נדר לצדקה 10,000 שקל כל כל פעם שהוא נכשל

מופיע בפוסקים שאלות על נדרים כאלה, כך שנראה שהיה רעיון כזה

הבעיה הגדולה בזה שצריך שהאדם יתייחס לנדר ברצינות, וידע שנדר הוא איסור חמור מדאורייתא, ואי אפשר להתיר נדר כזה  בהתרת נדרים, ואם הוא נכשל ולא משלם זה מסוכן לאשתו ולילדים... (כמבואר בגמרא)

ורוב האנשים לא מספיק יראי שמים בשביל שזה יעצור אותם, אז אסור להשתמש בפטנט הזה!

[התגובה משורשרת למופים.. כי הגבתי לו משהו וקראתי את כל השרשור רק אחרי כתיבת התגובה.. אז מחילה..]

קודם כל כדאי להבין שאיך שאישה תופסת את המקום הזה ואיך שגבר תופס את המקום של הנפילה -

שונה לחלוטין!

אין לך מה להיפגע מהמקום הזה שלו..

הוא לא עושה זאת מתוך רצון, לא מתוך רגש, לא מתוך שכל..

מתוך יצר נטו.

הבחור לחלוטין לא קושר את עצמו לבנות המגעילות הללו שחושפות עצמן

ולא לוקח אותו איתן.

הוא לא היה רוצה לראות בך כלום  מהן, גם לא את הגוף שלהן עלייך..

תנסי להבין שכאילו נכנס בו דיבוק, עשה מה שעשה  ויצא!!

עלייך להאמין שהוא טוב ורוצה בטוב!

ושהוא נורמלי!!!!

(נורמלי זה לא אומר שכל הגברים נופלים באופן שהוא נופל, אלא שהיצר שלו הוא תקין!)

כמו שיש אנשים שאוהבים יותר לאכול ויש כאלו שפחות, כך גם במיניות יש אנשים שהצורך שלהם באוכל הזה גדול יותר משל אחרים.. אז אין מה להשוות פה לגברים אחרים!

(זכרי את המשפט "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו!" - ותעריכי את הבחור שלך על כך!)

אני גם מודיעה לך שיש נשים שההתמודדות שלהן היא אחרת -

שלגבר שלהן יש פחות יצר - וסתם גרמו להן להאמין שגבר תמיד ישמח בתחום המיני..

ואז הן מרגישות לא נחשקות ומיותרות בתחום הפיזי שהוא גם צורך שלהן..

אז תזכרי שלנסיון תמיד יש שני צדדים!

מכאן ולהתמודדות בפועל -

אפשר להתמודד בפועל!! ברוך ה' לא התנסינו בעצמינו, אבל אני יודעת על שני זוגות שכן!

הבחור שלך קודם כל צריך להחליט שהוא אכן לוקח את עצמו בידיים..

ועושה כל טיפול שיידרש!

בנוסף  ואולי לפני הכל - אמרו כאן מעליי, פלאפון כשר!

ולא נמצאים עם מחשב ומכשירים מועדים כגון זה - לבד! (גם אם יש עליו רימון!)

זו בעיה של ייחוד לכל דבר!

הוא צריך  - לא להחליט שהוא "רוצה להפסיק", אלא להחליט שהוא מפסיק!!!

ולא בשבילך בכלל! קודם כל בשביל עצמו, בשביל הנשמה שלו, בשביל קיום ישראל והעולם!

ללכת לרב שילווה אותו בנושא!

אגב - מטרת הנישואין אינה לספק את היצר.

זה נכון שעצם זה שלגבר ואישה יש אחד את השני - עוזר להם לקיים את הדברים בצורה הנכונה

ושעלינו כנשים להיות זהירות ולא להזניח את עצמינו ואת התחום הפיזי..
אבל יהיו גם זמנים שתהיו אסורים - ומה אז?

הוא חייב להחזיר לעצמו את השליטה..

המקום הנפשי שלך - צריך להיות במבט חיובי מאוד עליו!!

אנחנו כנשים לא יודעות מול מה הגברים מתמודדים! בטח לא בעולם הפרוץ של היום..

אז אל תשפטי אותו בשום צורה!

תני לו אמון גדול שהוא מסוגל ויכול, ושאת מאמינה בו!! שאת מאחוריו!!

(ובמיוחד שהוא נותן בך אמון מדהים וסיפר לך דבר שכל כך כואב לו ומצייר אותו כביכול קטן ועלוב, כשהוא בעצם ממש לא כזה!)

גם אם חס ושלום תוך כדי התהליך והנישואין - הוא שוב נופל

לא לכעוס! לא להיפגע! לא לחשוב שלעולם הוא לא ישתנה!

לזכור "7 יפול צדיק וקם"..

להיות מפוכחים! להסתכל לבעיה בעיניים! אבל לזכור שהוא מדהים והוא יכול!!!

ושהוא עומד מול מפלצת הדור!!

זה המקום שלך להיות הנסיכה התומכת ולתת לו את הכוח להלחם בה!!

שכאשה היא לא תופסת - אז אני חושב שגם את לא לגמרי, גם לכיוון השני.

בלי "טעויות" - זה דבר שיכול להפריע לחיים הגונים עם אשה ולא כפי דברים מסויימים שכתבת בהתחלה, שהם נכונים לתקופה הנוכחית שלה, לא בהכרח לאח"כ. אינני רוצה להיכנס לזה מידי.

וההשוואה ל"אוכל" שאין לו כל נגיעה כמעט לבין-איש -לאשתו, לזה - אינה מדוייקת.

לגבי ה"התמודדות" - אכן דברים נכוחים.

[ואינני חושב שהיא העלתה פה שאלה של "שיפוט". היא שאלה לגבי עצמה, האם "ללכת" עם זה או לא]

וגם אז - אני מקווה שהבנתי כראוי את ההסבר..

אז - אני כמובן אשאיר את התיקונים לגברים החכמים ממני..

ואני חושבת שהיא בהחלט צריכה להישאר איתו, לכן התייחסתי למקום הנפשי שלה כלפיו בהתאם לנסיון הספציפי.

כי אני מאמינה שזה מה שיועיל ויקדם אותו בנסיון, יחד עם הקשר המשותף שלהם.

 הצד הנשי נוטה הרבה פעמים לשפוט מאוד לחומרה את הנפילות האלו

(בלי קשר לחומרתן התורנית.. אלא מבחינת השיפוטיות כלפי הבחור..)

אז היה חשוב לי להדגיש.

הוא גם לא מפלצת. והוא בהחלט נכנע במלחמה שאסור להכנע בה!

אבל היה חשוב לי להדגיש שזה לא כניעה לרגש או לשכל - אלא כניעה ליצר בהמי!!

ושהוא לא נמצא שם במהותו הטובה, כך שאין כוונתו לפגוע באישה..

כשהוא נופל -זה לא כי הוא הולך לחפש חום ואהבה, או צרכים רגשיים כאלו ואחרים אצל הנשים המגעילות הללו..

לפי שעה

אפשר לקחת עיתוני חינם, אפשר להתסכל ברחוב על מי שמסתובבת 

יש המון רעיונות וטריקים תאמיני לי 

הפתרון הוא החלטה ולא הסתגרות - זה יכול לעזור אבל לא הפתרון 

- אכן מדובר בהתמכרות, התמכרות קשה ביותר.

ישנם אחוזים גדולים בציבור הדתי, שחשוף בצורה מאסיבית לתרבות המערבית מגיל צעיר, שנפגעו מזה.

עם כל הכבוד אני לא מצפה ממך להבין, לא באמת, גבר יבין(לרוב) לאישה יהיה יותר קשה.

 להעריך בחור כזה,

הוא חשף לפנייך כנראה את הנסיון הכי קשה שלו ויותר מכך, את הנפילה שלו בנסיון הזה.

הוא רוצה להיכנס לזוגיות אתך ממקום טהור ונקי אבל קשה לו , הוא מודע לקשייו והוא בוחר

להתמודד עמם ובעצם החשיפה הוא אומר לך "תעזרי לי", דעי שזה לא מובן מאליו כלל.

הופתעת, נדהמת, לא ציפית, איך יכול להיות שארוסי  "אין תוכו כברו" זה לא מה שרציתי, אלו מחשבות שעוברות 

בזוגיות ולזוגות רבים, יש שהופתעו לפני שהחליטו ויש שהופתעו אחרי, אבל רבים הופתעו,

מאידך, האמת שלו היא ברצון הפנימי שלו שגם מתגלה במאמצים שלא ליפול, אבל הוא לא תמיד מצליח,

תוכו כן כברו הוא רוצה אבל הנסיון הזה קשה לו.

חיי הנישואין  מקלים את ההתמודדות אבל לא מעלימים אותה, קחי בחשבון גם שחיי הרווקות, שלחלקם של הרווקים 

מלאים בזמנים של ואקום וחוסר תעסוקה, מסייעים ומהווים כר נוח לנפילות.

ההצעה שלך לטלפון כשר וכו' היא מצויינת, פתרונות מסוג זה וחיי נישואין בהחלט יכולים לעזור להתמודדות עד להיעלמות מוחלטת של נפילות.

רוצה להוסיף, שבסופו של יום ההתמודדות היא של הבעל (האשה סובלת ממנה אבל לא מתמודדת עמה), ובן-זוג שבאמת רוצה לעזור, עליו לעודד  ולהעצים את המקומות בהם הבעל הצליח ולא את המקומות בהם הוא נפל, הרבה יותר יעיל וגם מועיל לזוגיות, נכון שצריך לשנות כיוון מחשבה כדי לפעול כך אבל זאת הדרך המועילה ואולי אף היחידה.

ותקננו בעצה טובה מלפניך,

בע"ה הצלחה רבה.

(אלא אם זה בנות עם ניסיון בעניין)

רק גבר יודע איך זה משפיע עליו, השלכות, ואם הנישואים מהווים פיתרון לזה..

כשראיתי את הקישור לכאן מלנ"ו חששתי,

אבל דווקא התייחסו לבעיה עם חשיבה, ולא ראיתי כאן תגובות אימפולסיביות מהבטן.

גבר לא יכול לדעת לפני החתונה, איך זה ישפיע עליו לאחר החתונה.

ונישואין זה לא בית-חולים ליצר הרע ולתיקון המידות.

נכון שיצר הרע של הבנים והבנות פועל באופן שונה, אבל ראיתי שהבנות כאן התייחסו לעניין.

ב"ה דיברנו והחלטנו לדבר עם עוד גורם שילווה אותו בתהליך. כמובן שגם אני אהיה שותפה ואחזק אותו.

עשינו חסימה לפלאפון שלו ובעז"ה אנחנו מקווים ומאמינים מאוד שזה נגמר מעתה והלאה.

תודה רבה לכולכם על התגובות החמות והתמיכה הרבה. זה עזר לי מאוד..

אולי תרוויחי שתי מצוות - גם להתחתן וגם להציל בחור טוב מדברים לא-טובים..

אם את כזאת טובה כבר עכשיו, את תהיי בעז"ה גם אשה טובה - וזה עצמו יעזור לא לצרוך את כל "תחליפי-הזבל".

טוב מאד שכבר נקטתם "אומר ועושה" וחסמתם - זה ראשית לכל.

ואשריו שמצא בך שותפה נאמנה להשתחררות מהרע ועליה בקודש.

באמת משמח לשמוע.

יש אנשם שמתעסקים בנושא הזה, והם אלופים!!

אני חושב שהנכון הוא להתייעץ אם רב שמתעסק בשידוכים (הרב שמחה הכהן מדהים בנושא)

ועוד משהו, זה מאוד תלוי בך, את צריכה לחשוב עם עצמך במידה וח"ו לאחר הנישואים את תביני שפה ושם יש לו נפילות איך את תגיבי לזה?! אם תבואי תביני ותעודדי או שתשברי את הכלים...

במדרש מסופר שכשיהודה ראה את תמר כל יצר הרע שבעולם התלבש בו וכמעט ולא היתה לו ברירה.

בכל זאת ולמרות הבושה הגדולה כשהיה צריך איבד את כל כבודו והודה על האמת.

ארוסך נמצא באותו המצב, אחרי הכל מדובר בהתמכרות, אחת הנפוצות והקשות כיום.

למרות זאת הוא הצליח לעשות דבר שרובם המוחלט של הגברים לא היו מסוגלים לעשות אותו, להתוודות לפניך, ועוד לפני הנישואין.

ממליץ לו להכנס לאתר "שמור עיניך, יש שם כלים להתמודדות (שלא יקח כתורה מסני אבל הנסיון מראה שזה עוזר לכמעט כולם.)

את הצד הפיזי שבנישואין לא יכול "לרפא" לגמרי, מקסימום לעזור.

מה שאת יכולה לעזור בו בעיקר זו החיבה, אהבה ושמחה שבין בני זוג, אחרי הכל החסרון בקשר אנושי חיובי אמיתי הוא טריגר דיי בולט של התמכרות הזו.

טיולים ונופשים משפחתיים

תחפושות משפחתיות

דיונים משפחתיים

קביעת אווירה מסוימת בשולחן שבת

בדיחות משפחתיות

וכן הלאה...

הילדים שלכם עוד די קטנים, אז זה הגיוני שעדיין אין לכם את ההרגשה הזו, אבל אולי זה הזמן להתחיל בהנחלת מסורות משפחתיות ולצאת לגיבושים משפחתיים שיתנו לכם את האווירה המשפחתית הזו... (עד שתגיעו לשלב שבו תשאלו את עצמכם לאן נעלמה הזוגיות בתוך המשפחה🤭)

בעיקרון אני חושבת שהסדר הזה, של בניית הזוגיות לפני בניית המשפחה - הוא האידאלי. כי כשיש זוגיות חזקה, גם המשפחה יכולה להיבנות טוב. וגם כשהמשפחה בנויה - הזוגיות עדיין במקום הראשון ככל האפשר.

אז סך הכול נראה לי שאתם במצב בסדר...

לי נפל האסימון הזה בילד ה3 ומשם ממש הרגשתי שינוי של התמקדות בילדים ואנחנו כתא משפחתי ובהתאם גם עשינו יותר חופשןת יחד ולא לחוד כזוג יצאנו ליותר מקומות בחגים עשינו פעילויות כמשפחה בחגים לא הרגשנו צורך להתארח

אז נראה באיזה ילד יפול לך האסימון אם את כבר ברביעי🤣

הילדים שלכם עדיין קטנים יחסית, אבל תחשבי למשל שכבר שולחן שבת שלכם מורכב מזוג הורים ו 4 ילדים, זה משמעותי אבל ככל שהם יגדלו ויתחילו שיחות איתם זה יהיה עוד יותר משמעותי.

ככל שיש עיסוקים משפחתיים כמו טיולים, הרגלים שלכם, משחקים משותפים הם יגבירו את התחושה המשפחתית ובהחלט יש וכדאי ליצור את זה.

ואשריכם ממש שאתם מרגישים זוג. זה ברכה 

חשוב לי להגיד שאנחנו הורים במלא מובן המילה

יוצאים עם הילדים

עשינו ליל הסדר בבית וגם שאר החגים בדר"כ בבית

אבל באמת הילדים עוד קטנים ופחות שותפים 

אפילו שמאד התרגשתי שהבן שלי אמר היום שרוצה השנה בליל הסדר בבית כי שנה שעברה היה כיף

כנראה סיפק להם המעט שהשתתפו והי מותאם להם.

והנחתם את דעתי... אז תודה

אני יכול לכתוב ספר על זה.

ואני חושב שאין כמעט משפחה שזה לא קורה אצלה

בעלך מתחיל לקרוא לך אמא ואת קוראת לו אבא...

עד גיל 3. עם כולם.

בפועל

את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים

אמצעי בגיל 4 חודשים

קטן בגיל חצי שנה.

גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.

אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.

זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות

בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה

זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..

כמה שיותר זמן. לדעתי עד גיל 3.

כמובן אם אמא פנויה בשבילו. (נפשית ומעשית) 

בלי להכניס את הילדים למסגרת.

הלוואי עלי עד גיל 3.

גם לילד שגודל בבית יש אינטרקציות חברתיות, עם אחים/ שכנים/ משפחה מורחבת. יש לילד את כל החיים לפתח עוד את הכישורים החברתיים האלה. בשלב כלכך ראשוני בחיים, הורים הרבה יותר חשובים לילד מחברה. יותר מזה לדעתי, ילדים שגודלים בבית, לומדים להעסיק את עצמם, לפתח יותר דימיון ולהיות יותר רגועים בהתפתחות שלהם. פחות תחרות, פחות הסחות דעת ויותר היכרות עם היכולות שלהם. (אני מדברת על ילדים ממוצעים שלא צריכים טיפולים מיוחדים)

בסוף מגיע הרגע שהם נכנסים לגן, אולי בהתחלה יקח להם זמן הסתגלות (ד"א, דוקא הילד שלי שכן היה במעון, לקח לו הכי הרבה זמן להסתגל לגן.) אבל בסוף הם ישתלבו וילמדו גם להסתדר בחברה. בזמן שהם כבר יותר בשלים וצריכים את זה.

מהתומכות בלהכניס מההתחלה ועד להיות בבית עד גיל חמש או שש.

אני הכנתי בגיל תשעה חודשים את כולם... אם יש אפשרות להישאר בבית בכיף, אין שום יתרון לשלוח מוקדם. אבל שוב, אם זה מתאים לך ולתינוק ואין עוד שיקולים מסביב.

גיסות לא חסינות מקנאה. גם לא אחיות. על ענייני כספים ועזרה, לא רואה סיבה לשתף אף אחד. בטח אם זה לא סימטרי. את לא אשמה שיש לך כמובן, ב"ה ושיהיה לבריאות, אבל אל תסמכי יותר מדי על אנשים סביבך שישמחו במה שיש לך ולהם לא

הלכה שהחפץ חיים מביא , לא להאמין לרכילות. ולא לקבל. וגם לא לשמוע. וגם, ללמד זכות.

נורא קשה אבל אין ספק שגם נורא שווה.  בהצלחה רבה.

לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.

איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?

בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.

תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.

אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.

בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת

כדאי להחליף.

בהצלחה עם הגיסות ובכלל. 

להיות פה אנונימיים

כדי לשתף בנוח דברים אישיים

הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆

קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה. 

כן יש בזה מן האמת

תודה הכנסת אותי לפרופורציות

ממש לקחתי את זה קשה אתמול 

רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב

לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך

לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים

בעיקר כי מקנאים

תמשיכי להיות טובה, נעימה ומאירת פנים.

זה יהיה לך הרבה יותר כיף ונעים מאשר לחשוב שהן רעות אלייך.

יכול להיות שמה ששמעת שזה לא מדויק, ולא באמת הן ככה.

בשביל מה להתבוסס בזה?

מרגש מאוד לקרוא

עשית דרך מיוחדת וזה מיוחד ומקסים וצריך ללמוד מזה.

שיעור גדול לכולם

כמה זה חשוב 

ברור שנפגעת מההתנהלות שלו

אבל רואים שזה נוצר אצלו בכפיה מהאשה השניה והפחד שלו לפרק עוד בית ולהיות בודד

לא כל האבות שלנו גיבורים וחזקים עם עמוד שידרה כמו שחלמנו שיהיה

אבל לפחות לי ברור מבין השורות שהוא מאוד אוהב אותך ואת חשובה לו רק שהוא לא יודע לעמוד על שלו ולתת לך את מה שאת ראויה לו ולכן כניראה המכשפה שלו קינאה בך כי היא הרגישה את האהבה שלו אלייך!

מבטיח לך באתי לישון כבר במיטה והעלת לי את הסעיף עם הסיפור הזה! שמישהו יעז לקרוא לבת שלי זונה אם אני לא מוחק אותו! איך היא מעזה להגיד את זה!

בנוסף מציין ממה שנשמע זה שזכית לבעל מדהים ואשריכם על העין הטובה אולי יום אחד אזכה גם להיות כזה