ולא מהכרות עם הנושא ב"ה, כדאי שתתייעצי עם מי שמבין בזה, או הוא עם רב שלו ככ  יהיה מי שישמור עליו.

נשמע שאת אוהבת אותו, כל הכבוד שסיפר לך ונשמע שהוא צדיק ורוצה לעזור לעצמו.

הנישואין יכולים להקל עליו א. בכך שתהיה לו אישה ויוכל להפנות אליה את כל אהבתו וזה ימלא אותו ולא יחפש דברים אחרים, מה לעשות, לגברים יש יצר חזק יותר, ואולי כשהוא יתבטא בצורה נכונה במערכת בריאה בין איש לאשתו- זה יתאזן.

ב. תקימו בית, ששטכנית לא יאפשר לו זאת, ללא אינטרנט/טלוויזיה/עם חסימה משמעותית וקוד פתיחה שרק את תדעי אותו. 

ועם כל זאת- "אין אפוטרופוס לעריות", זה קורה, נופלים, מתגברים... אם את אוהבת אותו ורוצה לעזור וגם הוא רוצה- זה מצויין.

מאחלת לכם הצלחה ומקווה שזה לא יחזור על עצמו... ושוב- להתייעץ, אחרי הנישואין זה לא קל לדעת דבר כזה שמתרחש בביתך, צריך זהירות רבה...

פתחתי כינוי חדש כדי לענות לך (יש לי כינוי מוכר באתר).

היינו במצב מאוד דומה למה שאת מתארת. ב"ה נשואים כבר כשנתיים.

אין לי כל כך עצות מעשיות כרגע לתת לך, צריכה לחשוב על זה. אבל בינתיים רק באתי לעודד אותך, זה אפשרי. זה לא קרה לו מאז שהכרנו, בטח לא מאז שהתחתנו.

הוא צריך את התמיכה שלך עכשיו. צריך להיזהר לא לשנוא אותו בגלל הנפילה (ושהוא גם לא ישנא את עצמו. זה שהוא עושה את זה לא אומר שהוא אוהב את זה, זו התמכרות לכל דבר), אבל לא לקבל את הנפילה ואת עצמו כנופל. לקבל את זה יתן לזה מקום בהמשך, יותר קל ליפול כשאתה אומר "אני כזה, וככה אני תמיד, ואין לי סיכוי להפסיק". לחזק אותו. להזכיר לו ולך שהוא לא צריך את זה, ולא רוצה את זה.

ועוד משהו, בתקופת האירוסין זה עוד יותר קשה, כי זו תקופה שגם ככה מאוד רגישה בעניין הזה. אני לא יודעת אם כבר קבעתם תאריך לחתונה אבל לא כדאי שזה יהיה זמן ארוך מדי. בעז"ה אחרי החתונה זה יהיה שונה, יהיה לו אותך ותעזרי לו להפנים את זה. ובכל זאת, אם אתם רואים שזה לא מצליח להשתפר בתקופת האירוסין כדאי ללכת לייעוץ בנושא הזה, לפני החתונה. בהצלחה.

מפחדת לכתוב עוד בדיני נפשות שכאלה. כל מקרה שונה מאחד לאחר, דברו על זה ותבינו מה מתאים לכם, ואולי כבר בשלב הזה לערב מישהו מקצועי.

יש כל מיני סוגי אנשים. הכרתי אנשים שהגדירו לי בתור רווקים ששהות של חודש בבין הזמנים עם אינטרנט בביתם איננה נסיון בשבילם.

לא הייתי רוצה להתחלף איתם. זה קשור ומלווה באישיות שונה לחלוטין ממני. אדם עם פחות נסיונות אובייקטיבית איננו קשור אלי בכלל נפשית איני מקנא בו ואף לא רואה אותו בתור סמל. הוא אחר. הוא לא אני.  אם אני הייתי מגיע לתוצאות כשלו אז הייתי מתמוגג משמחה ולחלופין מעריך אדם עם נטיות נפשיות כשלי שהגיע לאותם מקומות.

לכן, אני מספר לך שיש גברים רבים עם פחות נסיונות. אז מה? הם פשוט אחרים אישיותית. לא מקנא בהם. השוואה מבחינתי היא בין אנשים עם אשיות דומה והצלחות מרובות לאחד על פני השני, אך כשיש אישיות אחרת לגמרי, אין בכלל השוואה.

הנושא הזה קשור מאד להמון המון תתי סעיפים נפשיים, ושינוי אובייקטיבי בו (לא ע"י התמודדות אלא מולד) מוכרח ליצור אישיות אחרת לחלוטין, והרי את רוצה את האישיות שלו.

לפתרון: לעולם אל תבהלי יתר על המידה ממה שהוא יעשה . הוא לא רוצה את זה, ואם בכל זאת נפל כנראה שבאישיותו נקודת הבחירה שם קשה מאד, ובהלה אמורה לבוא ממעשה מופקע בחירתית , וזה לא מופקע לאשיות שכזו. ( יש מעשים שלא מופקעיים בחירתית לאנשים מסויימים ועדיין גורמים לזעזוע, אך זה באשיות לא נורמלית( בעל מכה, אף אם בטבעו הוא קרוב לכך, אך טבעו משובש) אך כאן זה נורמלי לחלוטין, לדעתי אף יותר נורמלי ממי שבאישיותו אין לו בעיה בתחום.)

תני לא מרווח עצום בתחום הזה מהבחינה שלא לחפור לו כלל בנושא ולא לעקוב ( כן להחליט מלכתחילה על הרחקות כמו לא להכניס אינטרנט) ותרעיפי עליו המון אהבה. כשנזכרים בכמה האישה אוהבת אותך זה מקל הרבה הרבה יותר מלהזכר כמה מסוכן שהיא תתפוס אותך. המון בהצלחה!

דברים צנועים- צריך לדבר בצניעות

באופן כללי-

החיים לא יחזרו להיות כמו שהם היו לפני שידעת...

הם יהיו גדולים יותר, מלאים יותר, שלמים יותר

הגבר שלך הביא לקשר ביניכם דבר שהוא ממש ממש- בנפשו, שהוא אחד המאבקים הגדולים של חיו

את יכולה לבנות איתו

או לנטוש אותו לבד בקרב הזה

זה בחירה שלך וזה חכמת נשים שלך לעזור לו  בזה

באופן כללי הכיוון שלך זה- כן, זה בסדר גמור להיות גבר.

כן, השפע של התשוקה והפיריון הוא דבר מבורך וטוב, וכשיש יותר ממנו- זה ברכה.

עכשיו כשמאורסים- את עוזרת לו לשמור על צניעות. בשבילך. בשבילכם ביחד.

כשתהיו נשואים- כל השפע שיש לו- יבוא אלייך,ואת תלמדי לשמוח בזה ולעשו לו ביטחון של "פת בסלו"

אני מקווה שהמעט שכתבתי- הוא מספיק צנוע וגם מספיק מובן, ואת מוזמנת להמשיך באישי

מעניין שבדיוק אמרת ההיפך ממני, ולכן אני חשה צורך להדגיש כמה לדעתי זה בעייתי מה שאמרת.

להגיד "זה האופי שלו ואם הוא ישתנה ולא יפול זה יהיה שינוי גדול באופי שלו" זה בדיוק מה שלא יעזור לו לצאת מזה. הוא הרי יגיד: "איך אני יכול לשנות את המעשים שלי אם זה טבוע בי כל כך חזק?" ו"נפלתי כי ככה אני", וזה יקשה עליו מאוד עד כדי בלתי אפשרי להתמודד.

ברור שיש אנשים שונים עם התמודדויות שונות! אבל כל אדם צריך ללמוד איך להתמודד ולא לקבל את זה. אנחנו כל החיים במגמת שיפור ועלייה. אם אתה עומד במקום אתה נופל. תרתי משמע.

והפסקה האחרונה שלך יצאה טוב.

לא באתי חלילה להמעיט במחוייבות של האדם להתמודד עם האופי שלו ולשבר את היצר שלו , כל אדם קיבל אשיות עם תכונות ונטיות ועליו החובה לרסן אותם ולמנף אותם לאפיקים ראויים ומועילים. מטרת דברי היתה

א. שהנופל לא יתייאש ממצבו בהשוותו עצמו לחברו התמים והטהור.

ב. שארוסתו לא תגרר להשוותו לאנשים עם הצלחות בתחום (תמיד לא ראוי ולא נכון מוסרית להשוות אך כאן גם לא נכון עובדתית- הם שונים)

ג. לא להבהל. זה מקשה אך קשור בעיסקת חבילה עם הרבה נטיות (שקט נפשי\מודעות עצמית וכו').

ד. לדעת שאפשר עדיין מאד להעריך אותו וכל הצלחה שלו בתחום שווה המון.

ודאי שעליו מוטלת החובה להשתפר וודאי שאנשים רבים עם נטיות כשלו ואף יותר קיצוניות הצליחו להתקדם רבות.

לפותחת השירשור: יותר  משכואב לי עלייך (וכואב לי מאוד) כואב לי עליו.  הוא במצב של התמודדות יומיומית קשה  עם המון ייסורי מצפון, ועכשיו עוד נוסף נופך של רגשות מעין רגשות בגידה והתנפץ החלום שאחרי שיש קשר זוגי כל המלחמות נגמרות. ליבי עליו.  ה' יסייענו להתקדם ולהצליח.

לא כל תאוה-מופרזת, שאינה באמת ביטוי של יחס, זה נקרא "זה בסדר גמור להיות גבר" (כאילו זה אוטומאטית "גבר" במובן החיובי) ו"שפע מבורך" וכאילו "עושה את החיים גדולים יותר".. זו לא פעם "הבנה" של נשים במה שאינן מבינות.

אלא שיש חולשות בחיים, וכל זמן שזה באיזשהם גבולות סבירים, אז אדם אמור לעבוד עליהם ולהעלות ולנתב כחות למה שראוי. ויש מקום לסבלנות.

ממש נכון!

זרם החיים כל כך חזק שלפעמים זה מתפרץ לא נכון 

צריך לכוון את את זה למקום נכון.

והכי חשוב לכבד אותו כי הוא סיפר לך!!

זה חזק מאוד.

הוא אמר לך דברים הכי אישיים.

ואם הוא לא היה אומר אז היית צריכה לדאוג

ומה אני אומר לך..

רק על עצמי לספר ידעתי- אצלנו זה לא עובר.

גם כשהוא מצליח לכמה זמן זה אח"כ חוזר, והוא לא מספר לי ואני צריכה לגלות את זה בדרכים לא נעימות.

גם לי הוא סיפר כמה שבועות או חודשים לפני החתונה ומה כבר יכולתי לעשות? הרי אהבתי אותו וידעתי שחוץ מזה הוא אדם טוב , והרי אין בן אדם מושלם גם לא אני..

אבל כל פעם ממחדש שהוא נופל ואני מגלה, אני נפגעת מחדש, ואנחנו נשואים כמעט עשור.

וזה הורס את היחסים ביננו לתקופה מסויימת ואז שוב חוזרים.

סה"כ הוא אדם נפלא שלא מתכוון לפגוע אבל גורם להרס עצום כל פעם. 

וכן, אני יודעת מה את רוצה לשאול... הייתי מתחתנת איתו שוב. אבל תמיד יהיה לי את החשש שלאט לאט זה ילך וידרדר למקומות שיהרסו את הנישואין.

צריך כל הזמן לעזור ולהכיל ללא כעסים ומריבות כי זה יגרום לו להסתגר יותר ולא לרצות לקבל עזרה , לא ממך ולא מגורם אחר.

 אם את רוצה תפני אלי באישי.

אכתוב את שעל ליבי העולם  לצערנו מלא בזוהמה

הגויים טמאים כ"כ ותרבות יון הרשעה עדיין עומדת על עמך ישראל

לא באופן ישיר "שיכתוב על קרן השור שאין לו חלק באלוקי ישראל"

אלא באופן עקיף הערוץ של הטומאה כ"כ קל לבתים הקדושים שלנו

עד כדי דמעות .

הניידים, בבית, ברחוב בתרבות הכללית הכל עטוף בעבותות של הטומאה

אנחנו מושתתים על הרשת כמעט בכל מעשי ידינו אם בעסקים (אני סופר

שפעיל בשני פורומים של סופרי סת"ם ולומד מהם המון) אם בחשבונות

לשלם תשלומים לעיין במצב החשבון בבבנק להכין חומרים לבית הספר

לחפש תשובה לשאלה הלכתית דחופה הכל לצערנו כ"כ פשוט אבל אליה וקוץ בה

גם כ"כ קשה על מנת לגדור את עצמנו בנושא צריך משמעת עצמית מטורפת

בנקל ניתן להגיע לבארות השחת שאת מתארת.

הניסיונות לנו כגברים אך גם לנשים הפכו לכמעט בלתי ניתנים לעמידה 

נדרשת גבורה של תנאים ואני לא מגזים כן כמו של רשב"י ר' אלעזר בנו רבנו הקדוש וחבריו

על מנת לעמוד איתן נגד הסער הגדול הלזה  ששטף אותנו אתה הולך לדואר והפקידה שם חצי ער$מה (שיניתי שרימון לא יחסום)

הולך ברחוב וילדות בנות 14 הולכות כמו בקובה של ז*&ת.

אני סבור שלאור הדברים שכתבתי אל לך לוותר על עלם החמודות שלך בשביל הניסיון הכבד הזה.

תשתדלי לעמוד לו לעזר ממש להיות כלי מלחמתו ברע הזה ובכוחות משותפים תגברו על הטומאה ע"י הוספת קדושה וטהרה

אל לך לשכוח לרגע את דברי מורינו ורבינו הראי"ה קוק זצ"ל בערפילי טוהר "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה".

תוסיפי קדושה וטהרה תשלחי אותו לבית המדרש להינצל ממנובל זה תדאגי לו לסדר יום עמוס כי השיעמום והעצבות הם אבי ואם כל חטאת. תשמחי אותו בכל מלי דשימחה ובנו בית נאמן וטהור בישראל!

בברכת עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וקול כלה ....

לא צנועים - זו באמת בעיה. וזה לא בדיוק כמו הנושא השני שהזכרת, שאת לא כ"כ מבינה בו ומן הסתם הנישואין יכולים להעביר אותו לרוב.

זה באמת כואב. ואין לכך כל מקום. מצד שני, לפי תיאורך, נשמע איש טוב ומנסה להתמודד עם החולשה. לא עושה ממנה "אידיאליזציה". זה יפה בתוך המצב הזה.

יש אנשים עם "יצרים" חזקים, כלשון שאלתך, אם כי כמובן גם יש לאדם בחירה. אבל מי שהורגל בדבר לא טוב, כמובן צריך להפעיל כחות גדולים יותר בשביל הבחירה הזו.

אי אפשר לדעת ספציפית על אדם שלא מכירים אם זה "ידעך" או צריך טיפול. הרי איננו מכירים.  אם יש רצון חזק מאד, ואכן תהיה חסימה של כל אופציה להגיע לדברים מקולקלים - אז יש סיכוי בעז"ה.  כנגד הרגל - צריך זמן הגון של הרגל הפוך, עם העלאת מה שיש לו מקום בכחות אלו בתוך הנישואין - ואז בעז"ה יתכן שיתהפך לטובה. 

"את רוצה לשמוע שזה קורה לכל הגברים".. בשביל שתרגישי יותר טוב?. אני מאד לא רוצה לשמוע דבר כזה. חלילה שבשביל לעזור נשקר ונגיד שכל הגברים מחפשים סרטים לא צנועים, ונקלקל בכך אחרים. יצרים יש לכל אדם, איש ואשה, וכמובן צריך גם להילחם במה שלא טוב וגם להעלות מה שצריך לקדושה וטוב.

אני רק רואה לנכון להעיר, שלפעמים אנשים שמייעצים - גם במקומות כאלה - יכולים לערב בעיה אישית שהיתה להם, ו"ליעץ" לפי זה (לא קראתי כאן עוד תגובות חוץ מאחת שהגבתי עליה). זה צריך זהירות. אם הם באים לומר מנסיונם איך ניתן לעלות - טוב מאד. אם באים להציג כאילו מה שאצלם זה "כולם" - לא טוב. אדם צריך, כשבא לעזור, לדעת להבחין בינו לבין מי שמבקש עזרה.

אני אינני יודע מה להגיד בדיוק - איך אפשר להגיד "מרחוק".  עם זה, אפשר אולי לומר שסה"כ כל אחד מאיתנו, אם היה מכיר את כל הצדדים - הגלויים והנסתרים - שיש בשני, אולי היה "נדהם".  הרי לכל אחד יש צדדים שונים - והמכריע זה מה הוא עושה איתם. מה ה"מסקנה" של הסה"כ, מה הוא בוחר. איך מידותיו הטובות מתקדמות ונהיות טבעיות בו.

לכן אולי אם תשוחחו על הדברים, ותחליטו על חסימה מוחלטת של כל אפשרות כזו בעתיד, ואולי גם תשוחחו עם תלמיד חכם חשוב ומבוגר ומיושב, תתייעצי, וישוחח גם איתו - אז יתכן תוכלי להגיע למסקנה שאכן זה אותו בחור שהכרת מקודם, ובאשר לחולשה שלו - שינוי המציאות בנישואין, בתוספת "סור מרע" חזק, יגרמו לכך שהיא לא תופיע (שהרי גם הוא מאד לא רוצה בה), ומה שיישאר זה רק הטוב כפי שהיכרת וכפי שאת רואה. יתכן.

יש סיכוי שיעבור אחרי החתונה

יש כאלה שאחרי החתונה עובר להם

ויש כאלה שלא

אני לא יודע לומר כלל בזה

לא נראה לי סיבה לעשות משהו דרסטי לגבי הקשר ביניכם, זה לצערינו מצוי, זה בעיה בדור שלנו, ובדרך כלל לא מספרים כזה דבר, כך שעם כל בחור שתתחתני יש חשש גדול שהוא נופל בזה

(אפילו אצל חרדים זה בעיה די נפוצה, לפחות החלק השני של שמירת הברית)

בקיצור, חבל שהוא אמר לך...

אלא אם כן הוא רוצה שתהיי השוטרת שלו?

זה לפעמים לא מומלץ, ולפעמים יכול לעזור, צריך להכיר אותכם.

אם הוא לא היה אומר אז זה היה גרוע

סלחי לי 

להתחיל לפרט לה את כל העברות - שלא בירכתי ברכת המזון בכיתה ג' ושאני מעופף בתפילה 

ועוד כל מיני דברים ? זה ביני לבין קוני 

סתם מכניס אותה לסרטים 

ממש מקנא בו על הכנות והפתיחות, הלוואי ולי היה את האומץ לספר לאשתי דברים כאלה ואחרים...

הי, 

קודם כל אני חושבת שצריך להעריך ולשמוח מאוד בכך שארוסך סיפר לך את זה! זה מראה על קשר פתוח ומאפשר ועל תקשורת טובה ובטחון.. זה אחד הדברים החשובים והנהדרים, ויש לשמוח בכך מאוד!

רובם נופלים, נכשלים, וכואבים על זה.. לא הרבה מספרים ומשתפים בזה.. ואולי בגלל זה זה כ"כ מבהיל כשכן שומעים...

חתונה בהחלט עוזרת!! זה נסיון קשה, וברגע שמתחתנים מוצאים מקום טוב, נכון, אמיתי וטהור לכל היצרים.

צריך לזכור שהיצר הזה הוא טוב וחיובי בבסיסו. זה היצר שיוצר חיים.. וצריך פשוט  (או לא כ"כ פשוט..) לכוון אותו למקום טוב ולשים אותו במקום נכון.

אל תתני לפתיחות הזאת של ארוסך להוריד את רוחך... תשמחי בזה שהוא משתף אותך בדברים כל כך אישיים, ותעזרי לו בזה!

תשתדלי לתמוך, להבין, אולי תלמדו משהו ביחד שיכול לעזור.. ואחרי החתונה בע"ה יהיה הרבה יותר טוב.

גם אחרי יכולות להיות נפילות, אבל העיקר הוא לקום, לחזק את הקשר ובכך להגיע למקומות טובים יותר..

לדעתי- עצם חיזוק הקשר בניכם יעזור, וימנע נפילות במקומות אחרים..

תשמחו בקשר שלכם, בתקשורת שלכם ואחד בשני!

העצבות מביאה לנפילות, והשמחה מביאה לטוב גדול.

תשמחו אחד בשני..

מזל טוב!! ובהצלחה!!

ובכנות..

מה זה בנאדם מכור? מה זה בוכה ורוצה להפסיק ולא יכול?

מה זה לא יכול?

אם אתה רוצה באמת ולא מסוגל להתגבר, תעיף ת'פלאפון שלך, תעיף ת'אינטרנט,  ברצינות.

תקנה פון כשר של חרדים. בלי כלום. אם הגדר לא מספיקה, תבנה חומת בטון?

מישהו יכול לענות לי על זה?

מי אמר שהיא יכולה להתמודד עם זה??? זה דבר מאוד קשה להתמודד עם נפילות כאלה ואנחנו אנשים ממש גדולים.

 באמת!11

אבל צריך לזכור שזה פיתרון חלקי.

לצערינו אפשר לחטוא בלי אף אחד...

אני חשבתי על רעיון

שמי שרוצה באמת להיגמל ידור נדר לצדקה 10,000 שקל כל כל פעם שהוא נכשל

מופיע בפוסקים שאלות על נדרים כאלה, כך שנראה שהיה רעיון כזה

הבעיה הגדולה בזה שצריך שהאדם יתייחס לנדר ברצינות, וידע שנדר הוא איסור חמור מדאורייתא, ואי אפשר להתיר נדר כזה  בהתרת נדרים, ואם הוא נכשל ולא משלם זה מסוכן לאשתו ולילדים... (כמבואר בגמרא)

ורוב האנשים לא מספיק יראי שמים בשביל שזה יעצור אותם, אז אסור להשתמש בפטנט הזה!

[התגובה משורשרת למופים.. כי הגבתי לו משהו וקראתי את כל השרשור רק אחרי כתיבת התגובה.. אז מחילה..]

קודם כל כדאי להבין שאיך שאישה תופסת את המקום הזה ואיך שגבר תופס את המקום של הנפילה -

שונה לחלוטין!

אין לך מה להיפגע מהמקום הזה שלו..

הוא לא עושה זאת מתוך רצון, לא מתוך רגש, לא מתוך שכל..

מתוך יצר נטו.

הבחור לחלוטין לא קושר את עצמו לבנות המגעילות הללו שחושפות עצמן

ולא לוקח אותו איתן.

הוא לא היה רוצה לראות בך כלום  מהן, גם לא את הגוף שלהן עלייך..

תנסי להבין שכאילו נכנס בו דיבוק, עשה מה שעשה  ויצא!!

עלייך להאמין שהוא טוב ורוצה בטוב!

ושהוא נורמלי!!!!

(נורמלי זה לא אומר שכל הגברים נופלים באופן שהוא נופל, אלא שהיצר שלו הוא תקין!)

כמו שיש אנשים שאוהבים יותר לאכול ויש כאלו שפחות, כך גם במיניות יש אנשים שהצורך שלהם באוכל הזה גדול יותר משל אחרים.. אז אין מה להשוות פה לגברים אחרים!

(זכרי את המשפט "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו!" - ותעריכי את הבחור שלך על כך!)

אני גם מודיעה לך שיש נשים שההתמודדות שלהן היא אחרת -

שלגבר שלהן יש פחות יצר - וסתם גרמו להן להאמין שגבר תמיד ישמח בתחום המיני..

ואז הן מרגישות לא נחשקות ומיותרות בתחום הפיזי שהוא גם צורך שלהן..

אז תזכרי שלנסיון תמיד יש שני צדדים!

מכאן ולהתמודדות בפועל -

אפשר להתמודד בפועל!! ברוך ה' לא התנסינו בעצמינו, אבל אני יודעת על שני זוגות שכן!

הבחור שלך קודם כל צריך להחליט שהוא אכן לוקח את עצמו בידיים..

ועושה כל טיפול שיידרש!

בנוסף  ואולי לפני הכל - אמרו כאן מעליי, פלאפון כשר!

ולא נמצאים עם מחשב ומכשירים מועדים כגון זה - לבד! (גם אם יש עליו רימון!)

זו בעיה של ייחוד לכל דבר!

הוא צריך  - לא להחליט שהוא "רוצה להפסיק", אלא להחליט שהוא מפסיק!!!

ולא בשבילך בכלל! קודם כל בשביל עצמו, בשביל הנשמה שלו, בשביל קיום ישראל והעולם!

ללכת לרב שילווה אותו בנושא!

אגב - מטרת הנישואין אינה לספק את היצר.

זה נכון שעצם זה שלגבר ואישה יש אחד את השני - עוזר להם לקיים את הדברים בצורה הנכונה

ושעלינו כנשים להיות זהירות ולא להזניח את עצמינו ואת התחום הפיזי..
אבל יהיו גם זמנים שתהיו אסורים - ומה אז?

הוא חייב להחזיר לעצמו את השליטה..

המקום הנפשי שלך - צריך להיות במבט חיובי מאוד עליו!!

אנחנו כנשים לא יודעות מול מה הגברים מתמודדים! בטח לא בעולם הפרוץ של היום..

אז אל תשפטי אותו בשום צורה!

תני לו אמון גדול שהוא מסוגל ויכול, ושאת מאמינה בו!! שאת מאחוריו!!

(ובמיוחד שהוא נותן בך אמון מדהים וסיפר לך דבר שכל כך כואב לו ומצייר אותו כביכול קטן ועלוב, כשהוא בעצם ממש לא כזה!)

גם אם חס ושלום תוך כדי התהליך והנישואין - הוא שוב נופל

לא לכעוס! לא להיפגע! לא לחשוב שלעולם הוא לא ישתנה!

לזכור "7 יפול צדיק וקם"..

להיות מפוכחים! להסתכל לבעיה בעיניים! אבל לזכור שהוא מדהים והוא יכול!!!

ושהוא עומד מול מפלצת הדור!!

זה המקום שלך להיות הנסיכה התומכת ולתת לו את הכוח להלחם בה!!

שכאשה היא לא תופסת - אז אני חושב שגם את לא לגמרי, גם לכיוון השני.

בלי "טעויות" - זה דבר שיכול להפריע לחיים הגונים עם אשה ולא כפי דברים מסויימים שכתבת בהתחלה, שהם נכונים לתקופה הנוכחית שלה, לא בהכרח לאח"כ. אינני רוצה להיכנס לזה מידי.

וההשוואה ל"אוכל" שאין לו כל נגיעה כמעט לבין-איש -לאשתו, לזה - אינה מדוייקת.

לגבי ה"התמודדות" - אכן דברים נכוחים.

[ואינני חושב שהיא העלתה פה שאלה של "שיפוט". היא שאלה לגבי עצמה, האם "ללכת" עם זה או לא]

וגם אז - אני מקווה שהבנתי כראוי את ההסבר..

אז - אני כמובן אשאיר את התיקונים לגברים החכמים ממני..

ואני חושבת שהיא בהחלט צריכה להישאר איתו, לכן התייחסתי למקום הנפשי שלה כלפיו בהתאם לנסיון הספציפי.

כי אני מאמינה שזה מה שיועיל ויקדם אותו בנסיון, יחד עם הקשר המשותף שלהם.

 הצד הנשי נוטה הרבה פעמים לשפוט מאוד לחומרה את הנפילות האלו

(בלי קשר לחומרתן התורנית.. אלא מבחינת השיפוטיות כלפי הבחור..)

אז היה חשוב לי להדגיש.

הוא גם לא מפלצת. והוא בהחלט נכנע במלחמה שאסור להכנע בה!

אבל היה חשוב לי להדגיש שזה לא כניעה לרגש או לשכל - אלא כניעה ליצר בהמי!!

ושהוא לא נמצא שם במהותו הטובה, כך שאין כוונתו לפגוע באישה..

כשהוא נופל -זה לא כי הוא הולך לחפש חום ואהבה, או צרכים רגשיים כאלו ואחרים אצל הנשים המגעילות הללו..

לפי שעה

אפשר לקחת עיתוני חינם, אפשר להתסכל ברחוב על מי שמסתובבת 

יש המון רעיונות וטריקים תאמיני לי 

הפתרון הוא החלטה ולא הסתגרות - זה יכול לעזור אבל לא הפתרון 

- אכן מדובר בהתמכרות, התמכרות קשה ביותר.

ישנם אחוזים גדולים בציבור הדתי, שחשוף בצורה מאסיבית לתרבות המערבית מגיל צעיר, שנפגעו מזה.

עם כל הכבוד אני לא מצפה ממך להבין, לא באמת, גבר יבין(לרוב) לאישה יהיה יותר קשה.

 להעריך בחור כזה,

הוא חשף לפנייך כנראה את הנסיון הכי קשה שלו ויותר מכך, את הנפילה שלו בנסיון הזה.

הוא רוצה להיכנס לזוגיות אתך ממקום טהור ונקי אבל קשה לו , הוא מודע לקשייו והוא בוחר

להתמודד עמם ובעצם החשיפה הוא אומר לך "תעזרי לי", דעי שזה לא מובן מאליו כלל.

הופתעת, נדהמת, לא ציפית, איך יכול להיות שארוסי  "אין תוכו כברו" זה לא מה שרציתי, אלו מחשבות שעוברות 

בזוגיות ולזוגות רבים, יש שהופתעו לפני שהחליטו ויש שהופתעו אחרי, אבל רבים הופתעו,

מאידך, האמת שלו היא ברצון הפנימי שלו שגם מתגלה במאמצים שלא ליפול, אבל הוא לא תמיד מצליח,

תוכו כן כברו הוא רוצה אבל הנסיון הזה קשה לו.

חיי הנישואין  מקלים את ההתמודדות אבל לא מעלימים אותה, קחי בחשבון גם שחיי הרווקות, שלחלקם של הרווקים 

מלאים בזמנים של ואקום וחוסר תעסוקה, מסייעים ומהווים כר נוח לנפילות.

ההצעה שלך לטלפון כשר וכו' היא מצויינת, פתרונות מסוג זה וחיי נישואין בהחלט יכולים לעזור להתמודדות עד להיעלמות מוחלטת של נפילות.

רוצה להוסיף, שבסופו של יום ההתמודדות היא של הבעל (האשה סובלת ממנה אבל לא מתמודדת עמה), ובן-זוג שבאמת רוצה לעזור, עליו לעודד  ולהעצים את המקומות בהם הבעל הצליח ולא את המקומות בהם הוא נפל, הרבה יותר יעיל וגם מועיל לזוגיות, נכון שצריך לשנות כיוון מחשבה כדי לפעול כך אבל זאת הדרך המועילה ואולי אף היחידה.

ותקננו בעצה טובה מלפניך,

בע"ה הצלחה רבה.

(אלא אם זה בנות עם ניסיון בעניין)

רק גבר יודע איך זה משפיע עליו, השלכות, ואם הנישואים מהווים פיתרון לזה..

כשראיתי את הקישור לכאן מלנ"ו חששתי,

אבל דווקא התייחסו לבעיה עם חשיבה, ולא ראיתי כאן תגובות אימפולסיביות מהבטן.

גבר לא יכול לדעת לפני החתונה, איך זה ישפיע עליו לאחר החתונה.

ונישואין זה לא בית-חולים ליצר הרע ולתיקון המידות.

נכון שיצר הרע של הבנים והבנות פועל באופן שונה, אבל ראיתי שהבנות כאן התייחסו לעניין.

ב"ה דיברנו והחלטנו לדבר עם עוד גורם שילווה אותו בתהליך. כמובן שגם אני אהיה שותפה ואחזק אותו.

עשינו חסימה לפלאפון שלו ובעז"ה אנחנו מקווים ומאמינים מאוד שזה נגמר מעתה והלאה.

תודה רבה לכולכם על התגובות החמות והתמיכה הרבה. זה עזר לי מאוד..

אולי תרוויחי שתי מצוות - גם להתחתן וגם להציל בחור טוב מדברים לא-טובים..

אם את כזאת טובה כבר עכשיו, את תהיי בעז"ה גם אשה טובה - וזה עצמו יעזור לא לצרוך את כל "תחליפי-הזבל".

טוב מאד שכבר נקטתם "אומר ועושה" וחסמתם - זה ראשית לכל.

ואשריו שמצא בך שותפה נאמנה להשתחררות מהרע ועליה בקודש.

באמת משמח לשמוע.

יש אנשם שמתעסקים בנושא הזה, והם אלופים!!

אני חושב שהנכון הוא להתייעץ אם רב שמתעסק בשידוכים (הרב שמחה הכהן מדהים בנושא)

ועוד משהו, זה מאוד תלוי בך, את צריכה לחשוב עם עצמך במידה וח"ו לאחר הנישואים את תביני שפה ושם יש לו נפילות איך את תגיבי לזה?! אם תבואי תביני ותעודדי או שתשברי את הכלים...

במדרש מסופר שכשיהודה ראה את תמר כל יצר הרע שבעולם התלבש בו וכמעט ולא היתה לו ברירה.

בכל זאת ולמרות הבושה הגדולה כשהיה צריך איבד את כל כבודו והודה על האמת.

ארוסך נמצא באותו המצב, אחרי הכל מדובר בהתמכרות, אחת הנפוצות והקשות כיום.

למרות זאת הוא הצליח לעשות דבר שרובם המוחלט של הגברים לא היו מסוגלים לעשות אותו, להתוודות לפניך, ועוד לפני הנישואין.

ממליץ לו להכנס לאתר "שמור עיניך, יש שם כלים להתמודדות (שלא יקח כתורה מסני אבל הנסיון מראה שזה עוזר לכמעט כולם.)

את הצד הפיזי שבנישואין לא יכול "לרפא" לגמרי, מקסימום לעזור.

מה שאת יכולה לעזור בו בעיקר זו החיבה, אהבה ושמחה שבין בני זוג, אחרי הכל החסרון בקשר אנושי חיובי אמיתי הוא טריגר דיי בולט של התמכרות הזו.

מה זה "ההיבט האנושי"?

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃

ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה

ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.

כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין

בכל זאת חסר ניסיון בתחום

כנראה שיש חשיבות גדולה לטרחה שלך

"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"

ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.

יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.

אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.

כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"

ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה

אבל היה חוזה מסודר

שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.

זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.

אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים

ורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא

אשתי ואני הלכנו לבדוק 3 אולמות שהיינו בהם בעבר וזכרנו אותם לטובה (2 שאני זכרתי לטובה ואחד שהיא זכרה), ובחרנו מתוכם את זה שהיה נראה לנו הכי מתאים מבחינת המחיר, האוכל והרחבה.

זהו.

אף אחד לא זוכר את הערב הזה אחר כך, לא האורחים וגם לא הזוג. ומה שכן זוכרים לא קשור לאולם.

שלא עמד בדיבורו.

אתה כותב כי הרוב נורמלים,ובמצב נורמלי לא זוכרים את האולם, אבל חשוב לוודא שנורמלי.

עם הצוות שלו

החל בתשובות מהם כשרצינו סידור שולחנות וקיבלנו רק ברגע האחרון

וכלה בדרישה לתוספת תשלום מחוץ לחוזה בצורה מאוד לא נעימה בסוף החתונה...

(ועדיין זה היה עוגמת נפש נקודתית שאחרי עשור אם לא היה עולה פה הנושא לא זו החוויה הכללית שלי מהאירוע..)

אני דיברתי על מצב שבהחלט זו החוויה שלי מהאירוע.

לא אכתוב כאן כי זה אאוטינג אבל זה הדבר היחיד שאני וכל האורחים זוכרים.

מי שירצה להתחתן בתאריך כו תשרי, עלול לקבל מחיר לא רע,

אני נמנע מכך כדי לזכות לדברי חז"ל ש"וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור" (גמרא מסכת תענית דף יא עמוד א)

גם העיברי וגם הלועזי עכשיו תעשו חשבון מה הגיל שלי.....

אני מניח שהשני

(או שאולי בכלל 57)

30

כל מקום הגון יסכים לסעיף הזה, ורוב המקומות שמים מראש (מאז הקורונה)

בישראל של היום, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ובטח לא מה יהיה בתאריך החתונה.

כדאי מאוד גם עם הספקים.

בתפילה שלא יהיה צורך בכך.

וכן, זה מרגש

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

1. מחוייבות לקשר.

2. הערכה הדדית.

3. אישות טובה.

מעבר לכך

1. מילה.

2. . מגע.

3. מתנות.

4. שרותים.

5. זמן.

   שום דבר לא המצאה שלי.

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...