אוקי!
אז דבר ראשון אני אגיד שאני שמח לראות שהפורום קיבל זריקת מרץ, והחלו לצוץ קטעים כמו פטריות אחרי חורף צולע, סוף סוף יש מה לקרוא, תודה לכם. 
דבר שני וכל השאר-
כל הפורומים- מלאים במשחקים למינהם, והחלטתי להעביר את התופעה המבורכת הזאת- גם לפה.
'משחק בפרוזה וכתיבה חופשית? איך זה הולך??'
אה, בקלות! המשחקון הנוכחי- הוא כצפוי, קשור בהדיקות לסיפורים קצרים. 
כתבתי קטעים קצרים מאוד, קראו אותם. אחד מצא חן בעיינכם? מצוין! קחו אותו, ותהפכו אותו לסיפור קצר!
כדי לשמור על גיוון- נסו להימנע מלבחור קטע שמישהו אחר כבר בחר.
הראשון שקורא שמכריז על קטע כלשהו שהוא תפוס- זוכה להפוך אותו לקטע!!!
תהיו יצירתיים, מופרעים, מצחיקים, מרגשים, כל מה שעולה לכם לראש- מבורך.
תעלו לפורום במהירות האפשרית כדי שכולנו נהנה! 
(תשאירו את השרשור הזה בשביל שאלות, הארות, הערות וכו', את הקטע תעלו בשרשור חדש)
המון בהצלחה, מ-ת-ח-י-ל-י-ם!!! 
1.
הנהנתי.
לא שהיה לי משהו אחר לעשות, לא רציתי שהוא ידע שאני מצטער, ובטח שלא לומר לו שהוא צודק, אז פשוט הנהנתי.
2.
כנראה זאת החולצה האדומה שלו, כי לא היתה לי דרך אחרת להבחין בו מבין כל אלה שעמדו בצידי הרחבה, מסרבים להכנס לתוך הבלגן, כמוני.
העמידה שלו היתה סבירה, נשען קלות על הבר, כתפיים מוטות קדימה, מרפקים נעולים, וצוואר מטוח. ביטחון עצמי מאולץ כזה, כנראה משהו שהוא למד מחבר, הרגליים שלו הסגירו אותו, הן היו רפויות, דבר שלא שם לב אליו.
3.
עברתי על הפורום בפעם השביעית היום, אין נושאים חדשים, אין תגובות מעניינות, זה אותו מיץ שהם טוחנים כבר שבועות.
זה לא מנע ממני לרענן שוב את הדף, לקוות שמשהו מעניין יופיע, סוג של 'אפקט המקרר הריק', הדף התעדכן, הדר כתבה הודעה חדשה, פתחתי אותה מייד, היא צחקה מבדיחה גרועה שפצל"ש כלשהו כתב. לרגע כעסתי על עצמי שלא אני חשבתי על הבדיחה הטיפשית הזאת, אבל זה עבר לי. קיבלתי מסר אישי, לשניה קפץ לי הלב.
4.
פעם שלישית שהמפגר הזה כמעט הרג אותי, שלושים טון של בשר טחון זה לא צחוק, שיסביר את זה למאהבת שלו, היא חייבת להפסיק להתקשר בזמן העבודה, היום זה היה קרוב מאי פעם.
עוד שבוע והכל מאחורינו, שישלם טוב אם הוא לא רוצה שאני אזרוק אותו לשוטר ההוא מסמטת אלרגוב, לחארות כמוהו לא מגיע לחיות בחופשיות, שיגיד תודה שהוא זוכה לשמור את הכליה שלו מחוץ לקופסת קלקר.
לפעמים אני נחמד מדי לאנשים, אבל זהו, שבוע הבא אני מתפטר, וכולם ילכו יחד איתי.
5.
הפלאפון רטט שוב, "אתה מתכוון לענות לזה?" יוסי זרק לאוויר, יודע מראש שהוא לא יקבל תשובה. ידעתי שזאת נעמה, פשוט לא ידעתי אם יש לי כח לשיחה הזאת עכשיו, אז רק הבטתי בצג, לוודא שזאת היא. מוזר, מספר לא מוכר, יש מצב שהיא מתקשרת מפלאפון של חברה שלה?
6.
הלוואי שהיא לא ראתה אותי, איך היא הגיעה בדיוק עכשיו? היא תהרוס הכל, אני עוד יהרוג אותה, לא אכפת לי שזה יום ההולדת שלה.
אוווקע!!
במידה ותהיה הענות מלאה- אני אכתוב עוד!!
מלא בהצלחה לכולנו!! 
)
קטעים טריים!! קטעים טריים!! 