זה 2 שאלות נפרדות

עם מישו בגילי- לא..

[ז"א, ניסיתי. היה דפוק..]

אבל זה ממש תלוי בבנאדם.

חברות שלי התחתנו עם בנים שנה מעליהן, בגילן, 4 שנים מעליהן.. כל אחת ומה שהתאים לה..

לי, אישית, לא מתאים בכללל מישו בגילי בשנים האלה.. לי זה נראה קטן מידי, שיעור ב',

וגם רוצה מישו אחרי צבא..

אבל יש הרבה שהתשובה לשתי השאלות שלך היא כן.

לא כל הבנות ירצו לצאת עם מישו בגילן, ולא כל הבנות ירצו לצאת בגיל של שירות/שנה א' וכו'...

בת, עדיף שתתחיל לצאת רק מגיל 19.

בן, לא מומלץ בכלל שיתחיל לצאת לפני גיל 21

וכל מקרה לגופו

אם כי יש יוצאי דופן

אהה..עכשיו ראיתי שכתבת-כל מקרה לגופו

להתחתן מוקדם - מישהו שאל אותי פעם למה, עניתי לו למה לא?!?!

למה השאלה היא כזאת? אני מרגיש עכשיו מוכן, עכשיו בוגר, ורוצה להתחתן (יש לי אחות שטוענת שצריך קודם "לחיות", לראות עולם)  אני בישיבה אין באמת הבדל בן שיעור ב לד בקטע הזה. מי שמוכן שילך על זה.

למה 21??? ותאמינו לי, עברתי המון המון בחיים, התבגרתי אפילו קצת יותר מהר ממה שרציתי - ורציתי הרבה!!!

מרב, זה שאת נפרדת בגלל שה\קשר היה מוקדם לא אומר ב-כ-ל-ל שלאחרים זה לא טוב.

ואם תחשבי שזה מקבע אותי על הגיל  -  אני מרגיש מוכן עכשיו אני רק דוחה בשנה בגלל 2 דברים 1 ללמוד שנה ברוגע עם ראש שקט. 2 שהיא תגיע לגיל שהיא יכולה להתחיל לצאת.

אה, ועוד נקודה כ-ו-ל-כ-ם הזכרתם שיש יוצאי דופן,  לא חשבתם לרגע שאולי אני מהיוצאי דופן האלה? 

|כוחות האו"ם|

צבא. אבל כן, גם עוד שנתיים של נישואין זה אדיר ובעזרת ה' אני מתכנן ללמוד עוד.

אחרי החתונה להיות אברך,

דבר נוסף הוא מי שלא ראה את השירשור הקודם - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t633094#7071795

גם לחכות לה הרבה זמן זה קשה...

השאלה כאן היתה קצת פסימית... (אמן אני לא אצטרך לצאת עם אף אחת אחרת אבל והיה אם - אני רוצה להתחיל לצאת, אז בדקתי רק אם יש בנות שיוצאות בגילאים האלה.)

ורק למי שחושב שאני מרגיש מוכן רק כי אני בקשר עם מישהי - לא! הייתי בל''ח והרגשתי מוכן עוד קודם 

סתם חשבתי שאם תחפש מישהי מהגיל המינימאלי, זה יראה מצחיק.

אם תסתכל במסכת סנהדרין סט: (בסוף העמוד)

תראה שפעם גם גברים התחתנו בגיל יותר צעיר,

בצלאל בן אורי בן חור, כל אחד ילד את השני בגיל שמונה,

וזה אומר שהם התחתנו לפחות תשעה חודשים לפני...

בהקדמה של ה"בית שמואל" על השו"ע אבן-העזר,

שם הוא כותב שההדרכה להתחתן בגיל 18, נובעת מעצם זה ש-"בן 15 לתלמוד",

צריך שיהיה 3 שנים של השתקעות בגמרא לפני חתונה.

ומכיוון שהיום מתחילים ללמוד גמרא כמו שצריך רק בגיל 18,

אז גם הגיל לחתונה השתנה, וכיום ההדרכה של המשנה השתנתה ל-"בן 21 לחופה".

אנחנו מדברים על הדרכה כללית,

ולא, על יש כאלה שמתאים להם אחרת.

יש כינוי לאשה בגמרא ובמשנה - "ממאנת" שאבא שלה השיא אותה לפני גיל 12 ושהיא הגיעה לגיל 12 היא היתה מספיק בוגרת בשביל למאן ולאמר שהיא לא רוצה להיות נשואה לו ואז הוא מגרש אותה...

אבל היא יכולה להתחתן גם לפני....

אם אביה חיתן אותה, היא צריכה לעשות גירושין מלאים.

הפואנטה היא מאד פשוטה מתחתנים עוד לפני גיל 12 ובגיל 12 מספיק בוגרים לדעת אם מתאים או לא...

נכון היה שונה אבל לא דיברתי על 12 דיברתי על 18.5-19

בגיל 12 כבר אי אפשר למאן

היא צריכה להחליט לפני גיל 12 אם היא רוצה אותו או לא

כך שהיא מוכנה כבר לפני 12

משגע אותי כל פעם מחדש לראות את זה - אתן - או אתם, גם בנים נופלים בזה - מתיימרים להיות אלו שיודעים מה טוב לעולם, ומצהירים בביטחון מלא "בנים שיצאו מגיל... ובנות מגיל...", אבל אז, כדי להרגיש טוב עם עצמכן/ם -  אתם ממהרות/ים להוסיף "אבל כל מקרה לגופו".

גבירותיי ורבותיי - אם כל מקרה לגופו - לא שייך בכלל להגיד מה שאתן חושבות, כי למעשה אתן לא חושבות כלל! אתן חושבות אך ורק שכל מקרה לגופו ושמסתכלים על כל אחד בנפרד וחושבים לעצמכם מה לדעתכם טוב לו אישית.

אתן יכולות להגיד מה אתן בעצמכן תעשו כלפי עצמכן, או כלפי אחרים,  נגיד להגיד "אני לא יצא עם בן שהוא בן פחות מ..." וכו' - אבל לדעתי הגיע הזמן להפסיק עם חלוקת הטיפים המיותרת הזאת, שמסנדלת את עצמה כבר בתוך ההמלצה. תניחו לנו בשקט בבקשה...

(אני אישית לא יצאתי בגיל הזה אבל יש לי חברות שיצאו)

ובקשר לכל הדיון על בגרות וגיל הנישואין-

אתה רוצה להתחתן? אתה יודע מה המשמעות של חתונה וחיי נישואין? יש לך מושג איך תתפרנסו בתור זוג צעיר?

אם התשובות הן כן- אז בהצלחה ובקלות

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים