האם הוא מתיימר להיות יותר מהרב מרדכי אליהו זצ"ל?

והשאלה שלו היא בסדר.

וסוף מעשה במחשבה תחילה

לומר ממתי פוסקים משם הלכה זה נשמע יהיר ומבזה

הוא לא יכול לומר בצורה יהירה (לתחושתי) : ממתי פוסקים משם הלכה? 

נשמע לי שהדברים האלה אמורים להאמר רק בשיח שבין חכמים.

ואילו אדם פשוט לא יכול לומר דבר כזה על רב עצום

ולדעתי זה לא קשור לכף זכות, כשזה נוגע לביזוי חכמים, אלא להפך- צריך למחות על כך..

זו דעתי..

ומוזמן הכותב להסביר כוונתו.

תשאלי את בעלך, זה משהו שהוא לגיטימי בשיח הביינישי. זה דיון הלכתי לגיטימי.

הוא מעלה תהיה לגבי המקור של הרב אליהו- וזה בסר, יש לו על מי לסמוך.

הוא צודק בכך שלא פוסקים הלכה מרש"י, מה רצית שיגיד? מותר לו לתהות על מקור ההלכה.

כבר ענו פה שזה לגיטמי "בשיח הביינשי" והעובדה שאף בן לא ראה בזה בעייה.

אגב, למדתי משהו בנושא, שמסביר את הסתירה, אשתדל למצוא ולהעתיק....

בס"ד

מצאתי הבוקר בספר 'אם הבנים שמחה' של הרב יששכר טייטל הי"ד (עמוד קמ:ד ובהרחבה יותר במאמר שלם שמתחיל בעמוד שיב) שבית המקדש יבנה בתחילה על ידינו ורק אח"כ הקב"ה ישלים אותו מן השמיים.

והוא מביא את המלב"ים שסבור כך, הזוהר, ועוד עשרות מקורות.

כמו כן הוא גם מבסס את זה על הפסוקים מהנ"ך.

אני ממליץ לכולם לקרוא

בנוסף

קראתי מתישהו שזה תלוי, אם זה בעיתה- נצטרך לבנות, ואם באחישנה- הוא יפול מהשמים.

וקראתי גם שלא יצטרכו ממש לבנות, אלא התעוררות והתחלה ואז ירד.

יש על זה כמה דעות

מה שבטוח- לא רק באם הבנים שמחה...

שאנחנו נבנה בעצמנו ובסוף יהיה מעין "מכה בפטיש" מהשמיים.

בכל מקרה לפי פשט ההלכה  קשה מאד לומר שזה ירד מהשמיים.

* "החולצה מודפסת לשיטות הרבנים: .... וצ"ע"

|משועשעת| 

ויהיה בעיה להסתובב איתה...

קיצור, זה מסובך

שים לב שהוא מצוייר כבר בנוי, 

לפי שיטה זו מה שמצוייר כאן זה ביהמ"ק עובר ניקוי אבק לקראת פסח תשע"ה

וללבוש חולצה עם דגל ישראל מותר?

וחולצה של מלפגה מסויימת?

וחולצה נגד מסירת שטחים תמורת שלום?

יש משה ביהדות שהוא לא מחלוקת?

אני מאמין במשהו שזה מה שנכון לגיטמי לגמרי להפיץ את דעתי.

הסבר פרט ונמק

וכן/לא למסור שטחים תמורת 'שלום'?

גם דברים שנוגעים לכלל ישראל הם במחלוקת...

וכמו שלא יפתח דיון כזה על כל חולצה- לא צריך להיפתח דיון כזה דווקא על חולצה שמעודדת את בניית ביהמ"ק

(חוצמזה, שגם לפי הדעות שירד מהשמיים- צריך התעוררות של העם לפני הגאולה, ואם החולצה הזו תגרום להתעוררות?)

וכן,אם הייתי חושב שזה נכון לאר הייתי רואה שום בעייה ללכת עם חולצה כזאת.

(אני אישית בלי קשר לא הולך עם חולצות עם כתוביות,מה אני לוח מודעות?!)

זה פרסומת מהלכת.

לפי הרבה דעות- אם לא הרוב- יש מקום להשתדלות, ואם אני לא טועה גם לפי הרב אליהו יש מקום להתעוררות, והחולצה גורמת להתעוררות בעניין. (אני באופן אישי- לא יודעת אם אקנה אותה, וגם אם כן- לא אסתובב איתה בחוץ) (ואולי הם בונים בי"כ כמו שהרב אליהו אמר? )

ואני לא אמורה להבין ראשי תיבות, כמו רוב הבנות (פה הבנתי... לא צריכה הסבר) אז תעשו טובה- ותכתבו במילים ולא במיליון ראשי תיבות לא מפוענחים....

(ואיפה כן המקום להאריך? )

ומה הכוונה ענייני כלל/קשור לכלל??

בדיוק כמו יישוב הארץ לדוגמא.

ולהביא מקור הלכתי לנפ"מ של זה להלכה?

וכנ"ל לגבי "גדולי הדור" מי מחליט מי הם?מה הגדר של "גדול דור"? כמות תלמידים?גיל?כמות ספרים?

איך זה מסתדר?

למה שאני יסמוך על רב מסויים רק בגלל שאתה החלטת שהוא "גדול הדור" כשרב אחר שאני ידוע שלמד ומתעסק בזה שנים אומר אחרת?

ולדעתי הרב טל החליט להקשיב נגיד לרב אליהו כי כנראה הוא חשב שהוא יודע יותר טוב ממנו בעניין.

מישהו אמר "אוסלו"?

אתה מזכיר לי טרמפ שהיה לי במוצ"ש האחרון שיצא נגדי וחפר לי כל הדרך שאני לא מבין כלום וסתם מחפש מחלוקת ("אבל אני לא מאשים אותך זה בגלל שאתה אשכנזי") כי העזתי להקשות עליו מהרמב"ם,והוא אמר שהרמב"ם לא היה כותב את מה שהוא כתב אם היה רואה את הזוהר.

("-מה העברה הכי חמורה?

-אהמ,לא יודע אני יהודי פשוט...

-אה!!לא יודע!אתה קראת את כל הרמב"ם,מה הוא כותב???

-אהמ,לא קראתי את כל הרמב"ם...

-אתה רואה אתה מחפש מחלוקת!!!

הרמב"ם לא מדבר על פגם הברית זה העברה הכי חמורה,בזה תלוי הכל!!!רק רשב"י הבין את זה...")

תשמע יש הרבה רבנים למה אני מחוייב ללכת אחרי רב כזה ולא אחר?

העברה הכי חמורה היא חילול ה'.....

אההם אההם!!

כל ה"עייני ציבור" זה המצאה.

יש "מצוות ציבור" שזה מצוות שצריך בשבילם ציבור,ויש לזה גדר כמו שאמרתי.

מה הקשר לחולצה תזכירו לי???

שכל אחד ילך לפי הרב שלו

כמו שעכשיו יפתחו דיון על אם מותר לאכול שרויה בפסח או לא. יש מספיק דעות ל2 הצדדים, יש מספיק הוכחות, תכלס- הולכים כל אחד לפי רבו/מנהג אבותיו

זה סתם מנהג.

רק בציבור.

שזו מחלוקת ראשונים. (רמב"ם-רמב"ן? אני לא בטוחה)

אני מנסה לומר שכמו שאתה לא תשנה את דעתך שצריך לבנות את ביהמ"ק ככה איש השקים לא ישנה את דעתו שלא צריך לבנות מקדש אלא הוא ירד משמים.

ואין דרך לשכנע אלא להראות לאיש השקים שהרב אליהו אמר אחרת (לא ידוע לי שקיים) או שבית המקדש יפול מהשמיים- ואז אתה תראה שהוא צדק.

מה שאני חושבת שכולם מסכימים שצריך התעוררות לביהמ"ק- ולפי מה שהבנתי- זו המטרה של החולצה.

אמנם יש שיטה שבית המקדש ירד מהשמיים,אבל אין שום מקור שהמסגד יהרס בידי שמיים...

אולי אין מקור כי המסגד יחסית חדש

ואולי כי צריך כנפיים ולא מקור (כדי להגיע למסגד)

(אמנם בספר מזמן האחרון יחסית)

בשו"ת דברי יציב הוא נשאל על האם צריך לברך "שציווה לעקור ע"ז מארצו" על המסגדים בהר הבית (היה איזה תמהוני אחד שהצית אותם) והוא פוסק שצריך בשם ומלכות.(אבל בפסקי תשובות כתוב לברך בלי שם ומלכות)

אז אם יש פה פורעי חוק שמציתים מסגדים שידעו שלפי הדברי היציב הם מקיימים מצווה שמברכים עלייה בשם ומלכות.

והשאלה היא אם הוא יחרב לבד או לא, ובגלל שזה ספר יחסית חדש- הוא לא ישמש כמקור לעניין...

ומי שורף מסגדים בכלל?

אגב, סיפור מצחיק, פעם הייתי בטיול שנתי במאהל בדואי, לא נכנסתי, אבל ראיתי שמה שיש לו אור של מסגד אצלם- זה השירותים והמקלחות...

רוב הפוסקים סבורים שהאיסלאם זה לא ע"ז נראה לי הדברי יציב הוא בין היחידים אם לא היחיד שסובר שזה כן ע"ז.

שמעתי עוד פסיקות כאלה, לא מהדברי יציב, לא זוכרת עכשיו ממי....

אפשר לומר שלא שמעתי את האפשרות לא לברך...

זה הרי ספק ברכות,וספק ברכות כידוע להקל.

בגלל שבהגדרה לא ברור שמסגד זה ע"ז לא בשו"מ, אבל צריך לברך על זה בלי שו"מ...

שמעתי פעם שיש דעות שמברכים בשו"מ, לא שאלתי מי.. (בתור ילדה)

אני בטוח במה שאני אומר,למה זה לא בסדר להעביר את המסר.

ומה זה "כלל ישראלי" מאיפה המושג הזה ומה הנפקא מינות שלו?

ואם הרב של מישהו הוא גם רב אולפנה? אז שישאל רב אחר?

מה המקור שלהם ומה הגדר לזה.

מה המקור?אולי זה בגלל שאין?

שנים אני שואל מעולם לא קבלתי תש\ובה.

ניסון העבר מראה שממש לא הבכרח שאתה צודק ע"ע אוסלו.

יש מצוות שהם "מצוות ציבור" כי חייבים ציבור בשביל לקיים אותם.כגון קרבן פסח.

אבל יש לזה גדר (בקרבן פסח לדוגמא 50 איש,למרות שבדיעבד הרב ישראל אריאל אמר שאפשר פחות,למרות שלי אישית היה קשה להבין איך זה מסתדר עם הרמב"ם)

תגיד לי מוסלמי שמאמין בקוראן לא צודק?

הוא צודק לשיטתו,אבל שיטתו לא נכונה כי הקוראן הוא שקר.

למה להקים את מדינת ישראל היה מותר?

הרי יש רבנים שאומרים שזה סתם התגרות באומות ועברה על שלושת השבועות.

אבל אין סנהדרין.

ועד הרגע הזה לא הסברת מה זה "כלל ישראל" ומה המקור הלכתי של זה ולכל הנפק"מ שאתה מנסה להוציא מזה.

ברגע שזה ויכוח רעיוני אתה מבין שזה ממש לא מחייב.

בעניינים אלה.

אם לפני השואה אנשים לא היו מקשיבים לכל "גדול הדור.....

רבנים מנעו את העלייה לארץ והיום הם מונעים את בניין המקדש,שום דבר לא השתנה.

וחלק התנגדו.

וכמה שאני לא מאמינה ברבנים- אני חושבת שחשוב שלאדם יהיה רב.

אני לא אומרת שצריך להיות 'חסיד שוטה' אבל כן צריך דמות רבנית כלשהי

אבל צריך גם עיניים פקוחות.

כמו הרב קוק, האמרי אמת, הרב זוננפלד ואחרים.

החזו"א עלה בעצמו, החפץ חיים רצה לעלות, רבי שמעון שקופ רצה לעלות.

אני לא אומר שחייבים ללכת נגד הרבנים.

אבל אני לא רואה הבדל בין מי שמונע את התקדמות בגאולה,לא משנה אם זה ארץ ישראל או בית מקדש.

(פעם שאלתי את הרב יוסף אלבוים על עליית נשים להר הבית,ואמרתי שלו שאני יודע שגם הרבה מהרבנים שמתירים לעלות להר הבית אוסרים לנשים, אז הוא אמר לי "יש הרבה אנשים יש גם אנשים שאוסרים לעלות להר הבית ויש שאמרו לא לעלות לארץ..." 

אבל הרב אלךבוים הוא די קיצוני בעניין...)

בס"ד

בעמוד שיז והוא עושה שם דיוק ברש"י שמסביר איך זה לא סותר את זה שזה יבנה על ידינו.

הבעיה היא שזה מהלך ארוך מאוד של כמה עמודים...

נא לשריין לי חולצה.

סחתיין על הרעיון!

שמפתיעים אותי כל פעם מחדש 

ואיפה יהיה להשיג תחולצה??

באמת יש כאן אנשות (הטעות במקור) שמפתיעים כל פעם מחדש

אנחנו שוקלים להתחיל לשלוח בדואר, תלוי כמה ביקוש יהיה...

מי יבנה את בית המקדש

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

באמת המנהג ביהדות גרמניה היא מנהגי אבלות באייר עד שבועות ולא בניסן כי אין אבלות בניסן.

(כך מופיע למשל במנהגי פרנקפורט)

לא יודע כמה קהילה היה בפפד"א,

פפד"מ מוזכר הרבה גם כי היו שם רבנים גדולים וגם כי הם היו חריגים, אבל כאן הם לא שונים.

קרובי משפחה שמוצאם מאוסטריה שמנהגיהם ייקים. אבדוק אצלם מה המנהג

אופתע מאוד אם הם נהגו בניסן אלא אם כן ניסו ליישר קו עם רבים בארץ.

בארץ התקבל עד לג בעומר מפסח כי כמו שהסטורי אמר לך בעבר יהדות פולין הייתה הגדולה ביותר.

סבא של סבא של סבא שלי נולד בפפד"ם ועבר להונגריה. ואני צאצא של רבי שמעון מפרנקפורט בעל הילקוט שמעוני

כאשר עלו לארץ,

למשל, סיפור מנהגי האבילות בספירה, רבים שהפסיקו להניח תפילין בחול המועד ועוד 

רוב פוסקי אשכנז הורו להניח:

הרמ"א, באר היטב, מגן אברהם, ט"ז, משנה ברורה ועוד רבים 

פשוט גם החסידים וגם תלמידי הגר"א לא הניחו כי הם פסקו לפי קבלה ולא לפי הגמרא, מכיוון שהם עלו כקהילות, רבים שעלו כיחידים אימצו את המנהג כאן.

כיקי, לא אוותר על אי הנחת תפילין בחו להמועדש

הזמן לחכות זה מנהג על הקפדה דרבנן כי מן התורה אסור רק בשר שבושל עם חלב.

הנחת תפילין זה מצווה מן התורה והסיבה היחידה לפטור היא קבלה, מהגמרא משתמע שיש חובה להניח גם כי לא אמרו לא להניח וכי מותר לכתוב תפילין בחול המועד לצורך המועד.

הגאונים והראשונים שסברו שלא להניח, סברו שכך ההלכה, הם לא סברו כך מסיבות קבליות.

גם הכרעת הבית יוסף אינה מתחילה מהקבלה, אלא היות שיש מחלוקת בפוסקים ובמנהגים - מכריע לפי הזוהר שאוסר להניח.

למעשה הסיבה שהיום אין להניח אינה קבלה, אלא כי כך המנהג בכל הקהילות בארץ ישראל ללא יוצאת מן הכלל.

גם בישיבת קול תורה שהוקמה ע"י יקים - לא מניחים, גם בבית כנסת חורב ושאר בתי כנסת 'אשכנז' ותיקים בירושלים - לא מניחים. גם פוסקים יקים מובהקים, כמו הרב נבנצל שליט"א או הרב נויבירט זצ"ל לא מורים להניח.

בשש"כ כתב בפשטות שהמנהג בארץ ישראל - לא להניח. רק לגבי מי שבעצמו עלה ממקום שבו מניחים כותב שיכול לנהוג כמנהג ארץ ישראל ואם רוצה יכול להניח *בתוך ביתו, בצנעה ובלי ברכה*.

אתה צודק שזה לא רק עניין שבקבלה, אבל אין לאמירה שלא מניחים תפילין בחול המועד שום מקור בגמרא, לעומת זאת כפי שאמרתי יש מקור די פשוט מהגמרא שמניחים תפילין בחול המועד שמותר לכתוב תפילין בחול המועד לצורך המועד. 

א. בעבר היה פה שרשור בנושא מניינים כאלה, צוין שיש מניין באזור הבוכרים שמניחים תפילין.

אני מכיר מניין נוסף בו מניחים תפילין בחול המועד.

וגם פה הוא מציין על קהילת הוינאים המניחים תפילין אף הם בחול המועד.

תפילין בחול המועד?!

כך שיש לפחות שלושה מניינים שאני שמעתי עליהם המניחים תפילין בחול המועד בארץ. ממילא, האמירה שלך נחרצת מדי ושגויה.

ב. רבים מניחים בצנעה בבית, קשה למדוד דבר כזה כדי לדעת.

ג.

1. באישי ישראל הוא פוסק שעדיף לומר תפילת לחש ביחיד עם תפילין ולהגיע לבית כנסת אחר כך בזמן לקדושה, כך שברור מה הוראתו בנושא ויש פה תעדוף.

2. שמעתי מרב שהורה שמי שאין לו מנהג לכאן או לשם אז שיניח. (לא אכתוב את שמו כאן מטעמי אאוטינג, אבל מדובר ברב שנותן מקום גדול למנהגים)

ד. בסופו של דבר, לדעת המחייבים שהם רבים מאחרוני אשכנז יש מצווה מן התורה בעצם ההנחה, לדעת האוסרים אין איסור תורה, כך שעל פניו ברור מה הספיקא דאורייתא לחומרא.

מה עוד שפשט הגמרא עם המחייבים.

ממתי כשהרמ"א אומר שהמנהג משהו הוא לא מתכוון שכך ההלכה לדעתו?

"בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות.

הגה: ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין (בית יוסף בשם הרא"ש). וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה:" (אורח חיים סימן לא סעיף ב)

איך אתה מבין אמירה לברך כאמירה לא מחייבת לקיים את המצווה?

אם אין חובה איך אפשר לברך?

וכן על שאר הפוסקים.

אחר המחילה, אבל דבריך תמוהים מאוד.

האם תגיד בהלכות שבת שכאשר הרמ"א מציין שכך המנהג אז זה לא מחייב לדעתו?

ואם במקרה לא נהגו באותו מקום, אז ברור שלדעת הרמ"א אין עניין לנהוג כך?

פשוט בלשונו (כמו כמעט כל מקום שהוא 'חולק' על השו"ע) שהוא לא דן מה אמורה להיות ההכרעה אם היה צריך לפסוק מאפס - אלא מציין כאיזו דעה נוהגים בארצות אשכנז.

אין שום דרך להבין בדבריו, שהוא סובר שגם במקומות שנוהגים שלא להניח - צריך להניח.

פוסק האומר לבן ישיבה להדליק נרות חנוכה ולברך לא מורה להדליק?

פוסק המורה לברך על הלל ביום העצמאות לא מחייב לומר הלל ביום העצמאות?

באופן הכי פשוט, אם יש מחלוקת פוסקים האם מצווה מחוייבת או לא, אם פוסק מורה לברך על זה, נדמה לי שדי ברור שהוא מחייב זאת ואשמח שתגיד לי האם אתה חולק על כך בדוגמאות שהבאתי ומדוע.

הוא מציין את המנהג.

ממילא ברור ופשוט שאינו מורה להניח במקום שהמנהג לא להניח.

א. אין אבילות בניסן, כך שהמנהג של מנהגי אבילות דווקא בניסן מוזר.

ב. חורבן קהילות שו"ם במסעי הצלב היו באייר וסיוון.

בטוח בכלל שהם ייקים. זה בגבול פולין גרמניה

לק"י

מצד שני, הג'רבאים נהגו לפחות חלק ממנהגי האבלות מפסח ועד שבועות.

רק רק מאייר, זה כבר בונוס😅

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה