נראה לי שאף פעם לא השארתי שאלה ריקה! סתם שריטה..

ולכן לא ידעתי לענות, או לתת לה להנות מהחרטוט?

זה לפחות 10 נק' (במידה וסעיף א' צדקתי כי גם אותו לא ממש למדתי..) אם לא 20!

אני יכולה להכניס מילות קישור, ואז זה יראה כאילו רק לא הבנתי את השאלה..

אני פשוט לא רוצה להחשב כסתומה לחלוטין..

לכן אני מתלבטת אם להשאיר ריק או לענות משהו לא קשור ישירות..

כשדווקא הבנת - רק שאין לך מושג בקשר לתשובה.

נשמע תירוץ, אבל לא למדתי את החומר בכתה, לא מכירה את החומר כ"כ-

אז אין לי מושג אם באמת לא לזה התכוונה.

ואין סיבה שהיא תדע מי את...או שכן?!

גם אם זה יותר מ10 נק'?

אני תקועה עם השאלה כבר יותר מ20 דק' ולא יודעת..

אבל זה כמעט לא קרה. אני לא אוהבת לחרטט. (וזה גם סבל למי שצריך לבדוק, אבל זה ממש לא צריך להיות שיקול בשבילך.)

סתם מזכיר לי - קראתי פעם באיזה מבחן של מוסד בארה"ב (אולי MIT?) שאם לא כתבת כלום ניתנו לך יותר נקודות מאשר אם חירטטת.

למדתי למבחן הזה הרבה זמן!

אבל כיוון שלקחתי אותו כלימוד עצמאי, הסתמכתי על חומר של חברה לפני שנתיים,

וכנראה המבחן שהמרצה שלחה לי מסתמך על החומר שהספיקה השנה עם הסטודנטים..

אל תזלזל.

המצאתי מחלוקת ראשונים שלא נבראה ולא הייתה.

בקיצור, מה לעשות?

רוצה כבר להגיש וסלאמת! 

אולי לא יהיה לו כח לבדוק והוא יתן ניקוד

וזה תנ"ך! לא נעים לחרטט!

אם כך, תשאיר לי את מלאכת השריפה.. 

הפרשן לענייני שניניוות בינישיות לא פה השבת

ועוד אנשים אומרים שאין רוה"ק בדורינו.

מה זה "אחרטט"?!

- אבשלום!!! 

למדתי למבחן הזה הרבה זמן!

והשאלה פשוט לא היתה בחומר..

בלנ"ד יותר לא לוקחת קורסים בלימוד עצמאי!!!

לימוד אינטרנטי- שזו עוד צרה..

אתם עדים ששלחתי למרצה את המבחן הפתור! 

פחות מסתדרת עם הטכנולוגיה הזו. מעדיפה לענות על דף עם עט..

לפחות ככה הוא יהיה שווה אולי חצי

מאז שאני ביסודי,

אז היו פעמים שלא עניתי נכון בכלל,

בלימודים האקדמיים לפעמים זה היה נכון חלקית או לחלוטין,

וביסודי- מלא פעמים ההיגיון נתן לי את כל הנקודות

ככה נותנים פתח להרוויח נקודות שאם לא זה אבוד מראש באופן וודאי.

מקסימום המרצה/מורה ייראו שלא ידעתי, והתאמצתי בכל זאת.

אני זוכר שהמורה לחשבון כעסה עלינו שהפרענו בשיעור

והחליטה להוסיף שאלה במבחן מהחומר שהיינו אמורים ללמוד באותו שיעור

"הגדר מעויין"

אז עניתי שזה ריבוע שעומד על השפיץ

(וקיבלתי איקס )

מעוין זהו מקבילית שאלכסוניה יוצרים זוית ישרה/ כל צלעותיה שוות..

אבל תכלס זו תשובה חביבה. אני הייתי נותנת עליה לפחות נקודה ומדבקה!

ומה יש להפסיד? פאדיחה ממרצה מוכרת.. אשתו של ה-רב! 

אני אישית לא מתדח כ"כ מלכתוב שטויות, זה מבחן והמטרה להצליח, יותר פאדיחות לא לדעת

לא ידעתי כי למדתי את הקורס לבד.

לקחתי חומר של חברה שלמדה את הקורס לפני שנתיים,

וכנראה השנה המרצה הספיקה ללמד יותר אז היו שאלות על חומרים שלא היו בחומר שלמדתי.

זה לא ששכחתי או חיפפתי..

וזו פאדיחה לחרטט בתנ"ך. זה להוריד את המדרשים ופירושי חז"ל לרמה נמוכה במיוחד, אם בכלל קשורה אליהם..

תגידי מה היתה השאלה ומה התשובה!

פורים זה עוד שנה.. 

על שלוש השאלות לא ידעתי לענות, כי הן לא היו בחומר שלמדתי. בחרתי לחרטט את התשובה לשאלה הראשונה..

[מבחן בשירשירים- צריך לבחור שאלה אחת בחלק זה של המבחן]

1.שיר א' וב' מיוחסים על ידי בעלי המדרש לתקופת השעבוד במצרים והגאולה משם. מהם זכויותיה של הרעייה בתקופה זו על פי המדרשים? מה הסיבות בשלהם רוצה הדוד להוציא הרעייה ממצרים על פי המדרשים? 

2.שיר ג' מיוחס לתקופת בית ראשון , החורבן ושיבת ציון. מדוע לא נענו רוב ישראל לקריאה של הצהרת כורש-דפיקת הדוד... ובאו רק מעטים? העזרו בדבריו של ר' יהודה הלוי.

גם בשיבת ציון של הדורות האחרונים לא נענים לדפיקותיו של הדוד, הביאי מספר דוגמאות על פי הרב יוסף דב סוליביצ'יק.

3.שיר ד' מיוחס לגלות הארוכה של חורבן בית שני והגאולה העתידה. המדרשים מתארים את זכויותיהם המיוחדות של עמ"י לעומת האומות, בשלהם שרדו כעם סגולה בגלות . מהם?

טוב, נו, זה מה שעניתי: 

* הזכויות של הרעיה בתקופה זו- "שחורה אני ונאוה": * זכות אבות- הרעיה בפני עצמה לא ראויה, אבל זכות אבות [אברהם, יצחק ויעקב] עומדת לה ולכן תצא ממצריים. * יש להם זכויות בפני עצמם- שהקפידו על דם הקורבן והמילה, למרות הקושי במצריים. וכאן מתחיל החרטוט:

הקב"ה רצה להוציא את עמ"י ממצריים מכמה סיבות: * הקב"ה רצה לשמוע את זעקת עמ"י במצריים [כמו המלך שרצה לשמוע את זעקת ביתו ולכן אמר לשליחיו לארוב לה בדרך..], וכשעמ"י נאנחו ופנו אל הקב"ה- נזכרו שיש למי להתפלל, אז הקב"ה החליט לשחררם. * "אלמנה צרורה חיות"- מצד אחד אלמנה [גלות, ריחוק] מצד שני חיות [יש קשר חזק לקב"ה, קשר נצחי] "שילוחה אינן שילוחין"- הגלות, הריחוק הם זמניים. מה הקשר בין השאלה לתשובה, אין לי מושג..

אבל אני יותר ויותר מתחלחל ממה שלומדות הבנות!

מה החפירות האלה?

למאי נפ"מ?

סליחה שאני לא מבין מה זה תורם

ליכולת להעביר מתמטיקה בתיכון [למרות שחלקם מאתגרים ומעניינים, אז אנלא באמת מתלוננת..]

מה לעשות.. 

בעצם, בתנ"ך אין לי שאלה בכלל על תועלת הלימוד. חשוב לדעת את פשט המקרא ומדרשים בלי הבדלי גזע ומין..

זה לא לימוד שנועד במיוחד לגברים, ונשים נדחפות חלילה.

כל בר דעת אמור ללמוד.

גם נחמד לשמוע דרשות על שיר השירים

אבל במבחן ממש לשבת לשנן חומר שמתאים לדרשה של רב בית כנסת נשמע לי הזוי

והרי ברור לכולנו שקשה מאד לרדת לעומקם של מדרשים כאלה, כשאני קורא מדרשים כאלה בגמרא, אני מתייחס לזה באופן חלקי כמו זוהר.

סתם שיתפתי בהרגשה שקיבלתי, מסתבר שחשבו על זה יותר זמן ממני

אקצין ואומר שהרבה דברים ניתן לשמוע מרב בית כנסת, גם הלכות-

האם זה אומר שלא נלמד אותן גם בעצמנו?

אני לומדת בהתאם ליכולתי האינטלקטואלית ומפנימה כי אני לא מבינה הרבה וישנם עולמות עמוקים מאחורי כל מדרש.

ככה זה אקדמיה- לומדים ומשננים למבחן.

בדרך כלל דרשות מהסוג הזה הם לא דברים מוחלטים, חתוכים, חד משמעיים.

זה יותר רעיון שמובע בצרה מסוימת, והוא בא להשפיע לך על הנפש

זה לא ידע טכני

לשמוע את זה כדרשה - זה בדיוק הטרה, אבל להיבחן על זה? לשבת ולשנן את זה? זה פשוט לא מתאים. זה להוציא מזה את הנשמה ולהפוך למשהו טכני

אני יותר מובן?

אבל זה בך,

וזו החלטה של הלומד, לדעתי.

חומר שאני נבחנת עליו בתואר חי בי הרבה פעמים,

ולכן יש מבחנים שאני נהנית לענות עליהם,

זו בחירה אישית.

נבחנים על מה שהמרצה הבינ/ה מהשיר.

וכנ"ל תנ"ך- נבחנים על הפרשנות של הרב/ המרצה.

אין מה לעשות, אקדמיה זה לא לימוד לשמה (וגם תיכון..).

עוד סיבה לשלב מדרשה עם הלימודים.. 

תכף מסיימת את התואר, ב"ה.. 

לטוב ולמוטב.

הלוואי והכל היה לימוד לשמה. באמת.

לפחות המבחן בשירשירים זה לא פרשנות של המרצה, אלא באמת מקורות..

שלומד בשביל הלימוד

זה לא כל כך תמימות כמו הרגשה של בעסה

מסתבר שמתרגלים.

וגיסתי למדה עבודה סוציאלית, וראיתי כמה חפרו לה על שטויות

וכמה דברים היא למדה בלי קשר

לימודי תואר זה ביזבוז עצום ונורא של זמן, כוחות אנושיים, כסף וכו' בשביל אוויר

פשוט טפשי!

ואני יודע שמעסיקים מסתכלים על זה, וזה משפיע על המשכורת, זה לא הופך בגלל זה להיות פחות אוויר, זה פשוט אוויר שאנשים מתייחסים אליו!

מפספס תשנים האלו.

ואני ממש לא מתכוונת שהכל שם טוב,

יש לי המון השגות על עולם האקדמיה,

אבל יש בה כל כך הרה טוב,

ואם רק מסתכלים על זה נכון- אז מרוויחים

האקדמיזציה של מערכות שונות היא ממש לא לטובתנו. ביותר מדי מקרים היא בזבוז זמן צרוף ובטלה "משכילה", שנועדה לספק פרנסה לבירוקרטים שמפעילים את המערכת האקדמאית.

ואגב, בשנים האחרונות, גם ההשפעה על השכר הולכת ופוחתת.

רואים את זה בעיקר בהייטק (שם מחפשים כישורים ולא ניירות), ופחות במקומות שמונחתים מלמעלה ו/או מוצפים בעובדים.

ועדיין, לא סותרת את זה שלימוד לשמה עולה ברמתו ובאיכותו על לימוד לשמו (של התואר).

הם נותנים ראייה כללית ולא מצומצמת למתמטיקה.

ככה אפשר להבין את החומר יותר טוב ולהעביר אותו בלי להסתבך עם עצמך יותר מדי.

מסכימה עם ההמשך.

העומד מאחורי המושג פונק', במקום להסביר בהתאם לרמתם..

לפחות ככה אני מרגישה.

אבל אם יש שם את השיר- הייתי בוחרת את השאלה השניה נראלי

פשוט, נשמע לי שאם הייתי רואה את השיר הייתי יודעת לענות על החלק הראשון של השאלה,

ואת החלק השני אני יודעת (מאמר קול דודי דופק פשוט..)

(את שאלה 3 ידעתי לשרוק פעם, היום הייתי יודעת רק אם הייתי קוראת את זה לפני, זה היה מזמן..)

מאמינה שהייתי מצליחה לדלות לפחות חצי תשובה אם היו.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה