נראה לי שאף פעם לא השארתי שאלה ריקה! סתם שריטה..

ולכן לא ידעתי לענות, או לתת לה להנות מהחרטוט?

זה לפחות 10 נק' (במידה וסעיף א' צדקתי כי גם אותו לא ממש למדתי..) אם לא 20!

אני יכולה להכניס מילות קישור, ואז זה יראה כאילו רק לא הבנתי את השאלה..

אני פשוט לא רוצה להחשב כסתומה לחלוטין..

לכן אני מתלבטת אם להשאיר ריק או לענות משהו לא קשור ישירות..

כשדווקא הבנת - רק שאין לך מושג בקשר לתשובה.

נשמע תירוץ, אבל לא למדתי את החומר בכתה, לא מכירה את החומר כ"כ-

אז אין לי מושג אם באמת לא לזה התכוונה.

ואין סיבה שהיא תדע מי את...או שכן?!

גם אם זה יותר מ10 נק'?

אני תקועה עם השאלה כבר יותר מ20 דק' ולא יודעת..

אבל זה כמעט לא קרה. אני לא אוהבת לחרטט. (וזה גם סבל למי שצריך לבדוק, אבל זה ממש לא צריך להיות שיקול בשבילך.)

סתם מזכיר לי - קראתי פעם באיזה מבחן של מוסד בארה"ב (אולי MIT?) שאם לא כתבת כלום ניתנו לך יותר נקודות מאשר אם חירטטת.

למדתי למבחן הזה הרבה זמן!

אבל כיוון שלקחתי אותו כלימוד עצמאי, הסתמכתי על חומר של חברה לפני שנתיים,

וכנראה המבחן שהמרצה שלחה לי מסתמך על החומר שהספיקה השנה עם הסטודנטים..

אל תזלזל.

המצאתי מחלוקת ראשונים שלא נבראה ולא הייתה.

בקיצור, מה לעשות?

רוצה כבר להגיש וסלאמת! 

אולי לא יהיה לו כח לבדוק והוא יתן ניקוד

וזה תנ"ך! לא נעים לחרטט!

אם כך, תשאיר לי את מלאכת השריפה.. 

הפרשן לענייני שניניוות בינישיות לא פה השבת

ועוד אנשים אומרים שאין רוה"ק בדורינו.

מה זה "אחרטט"?!

- אבשלום!!! 

למדתי למבחן הזה הרבה זמן!

והשאלה פשוט לא היתה בחומר..

בלנ"ד יותר לא לוקחת קורסים בלימוד עצמאי!!!

לימוד אינטרנטי- שזו עוד צרה..

אתם עדים ששלחתי למרצה את המבחן הפתור! 

פחות מסתדרת עם הטכנולוגיה הזו. מעדיפה לענות על דף עם עט..

לפחות ככה הוא יהיה שווה אולי חצי

מאז שאני ביסודי,

אז היו פעמים שלא עניתי נכון בכלל,

בלימודים האקדמיים לפעמים זה היה נכון חלקית או לחלוטין,

וביסודי- מלא פעמים ההיגיון נתן לי את כל הנקודות

ככה נותנים פתח להרוויח נקודות שאם לא זה אבוד מראש באופן וודאי.

מקסימום המרצה/מורה ייראו שלא ידעתי, והתאמצתי בכל זאת.

אני זוכר שהמורה לחשבון כעסה עלינו שהפרענו בשיעור

והחליטה להוסיף שאלה במבחן מהחומר שהיינו אמורים ללמוד באותו שיעור

"הגדר מעויין"

אז עניתי שזה ריבוע שעומד על השפיץ

(וקיבלתי איקס )

מעוין זהו מקבילית שאלכסוניה יוצרים זוית ישרה/ כל צלעותיה שוות..

אבל תכלס זו תשובה חביבה. אני הייתי נותנת עליה לפחות נקודה ומדבקה!

ומה יש להפסיד? פאדיחה ממרצה מוכרת.. אשתו של ה-רב! 

אני אישית לא מתדח כ"כ מלכתוב שטויות, זה מבחן והמטרה להצליח, יותר פאדיחות לא לדעת

לא ידעתי כי למדתי את הקורס לבד.

לקחתי חומר של חברה שלמדה את הקורס לפני שנתיים,

וכנראה השנה המרצה הספיקה ללמד יותר אז היו שאלות על חומרים שלא היו בחומר שלמדתי.

זה לא ששכחתי או חיפפתי..

וזו פאדיחה לחרטט בתנ"ך. זה להוריד את המדרשים ופירושי חז"ל לרמה נמוכה במיוחד, אם בכלל קשורה אליהם..

תגידי מה היתה השאלה ומה התשובה!

פורים זה עוד שנה.. 

על שלוש השאלות לא ידעתי לענות, כי הן לא היו בחומר שלמדתי. בחרתי לחרטט את התשובה לשאלה הראשונה..

[מבחן בשירשירים- צריך לבחור שאלה אחת בחלק זה של המבחן]

1.שיר א' וב' מיוחסים על ידי בעלי המדרש לתקופת השעבוד במצרים והגאולה משם. מהם זכויותיה של הרעייה בתקופה זו על פי המדרשים? מה הסיבות בשלהם רוצה הדוד להוציא הרעייה ממצרים על פי המדרשים? 

2.שיר ג' מיוחס לתקופת בית ראשון , החורבן ושיבת ציון. מדוע לא נענו רוב ישראל לקריאה של הצהרת כורש-דפיקת הדוד... ובאו רק מעטים? העזרו בדבריו של ר' יהודה הלוי.

גם בשיבת ציון של הדורות האחרונים לא נענים לדפיקותיו של הדוד, הביאי מספר דוגמאות על פי הרב יוסף דב סוליביצ'יק.

3.שיר ד' מיוחס לגלות הארוכה של חורבן בית שני והגאולה העתידה. המדרשים מתארים את זכויותיהם המיוחדות של עמ"י לעומת האומות, בשלהם שרדו כעם סגולה בגלות . מהם?

טוב, נו, זה מה שעניתי: 

* הזכויות של הרעיה בתקופה זו- "שחורה אני ונאוה": * זכות אבות- הרעיה בפני עצמה לא ראויה, אבל זכות אבות [אברהם, יצחק ויעקב] עומדת לה ולכן תצא ממצריים. * יש להם זכויות בפני עצמם- שהקפידו על דם הקורבן והמילה, למרות הקושי במצריים. וכאן מתחיל החרטוט:

הקב"ה רצה להוציא את עמ"י ממצריים מכמה סיבות: * הקב"ה רצה לשמוע את זעקת עמ"י במצריים [כמו המלך שרצה לשמוע את זעקת ביתו ולכן אמר לשליחיו לארוב לה בדרך..], וכשעמ"י נאנחו ופנו אל הקב"ה- נזכרו שיש למי להתפלל, אז הקב"ה החליט לשחררם. * "אלמנה צרורה חיות"- מצד אחד אלמנה [גלות, ריחוק] מצד שני חיות [יש קשר חזק לקב"ה, קשר נצחי] "שילוחה אינן שילוחין"- הגלות, הריחוק הם זמניים. מה הקשר בין השאלה לתשובה, אין לי מושג..

אבל אני יותר ויותר מתחלחל ממה שלומדות הבנות!

מה החפירות האלה?

למאי נפ"מ?

סליחה שאני לא מבין מה זה תורם

ליכולת להעביר מתמטיקה בתיכון [למרות שחלקם מאתגרים ומעניינים, אז אנלא באמת מתלוננת..]

מה לעשות.. 

בעצם, בתנ"ך אין לי שאלה בכלל על תועלת הלימוד. חשוב לדעת את פשט המקרא ומדרשים בלי הבדלי גזע ומין..

זה לא לימוד שנועד במיוחד לגברים, ונשים נדחפות חלילה.

כל בר דעת אמור ללמוד.

גם נחמד לשמוע דרשות על שיר השירים

אבל במבחן ממש לשבת לשנן חומר שמתאים לדרשה של רב בית כנסת נשמע לי הזוי

והרי ברור לכולנו שקשה מאד לרדת לעומקם של מדרשים כאלה, כשאני קורא מדרשים כאלה בגמרא, אני מתייחס לזה באופן חלקי כמו זוהר.

סתם שיתפתי בהרגשה שקיבלתי, מסתבר שחשבו על זה יותר זמן ממני

אקצין ואומר שהרבה דברים ניתן לשמוע מרב בית כנסת, גם הלכות-

האם זה אומר שלא נלמד אותן גם בעצמנו?

אני לומדת בהתאם ליכולתי האינטלקטואלית ומפנימה כי אני לא מבינה הרבה וישנם עולמות עמוקים מאחורי כל מדרש.

ככה זה אקדמיה- לומדים ומשננים למבחן.

בדרך כלל דרשות מהסוג הזה הם לא דברים מוחלטים, חתוכים, חד משמעיים.

זה יותר רעיון שמובע בצרה מסוימת, והוא בא להשפיע לך על הנפש

זה לא ידע טכני

לשמוע את זה כדרשה - זה בדיוק הטרה, אבל להיבחן על זה? לשבת ולשנן את זה? זה פשוט לא מתאים. זה להוציא מזה את הנשמה ולהפוך למשהו טכני

אני יותר מובן?

אבל זה בך,

וזו החלטה של הלומד, לדעתי.

חומר שאני נבחנת עליו בתואר חי בי הרבה פעמים,

ולכן יש מבחנים שאני נהנית לענות עליהם,

זו בחירה אישית.

נבחנים על מה שהמרצה הבינ/ה מהשיר.

וכנ"ל תנ"ך- נבחנים על הפרשנות של הרב/ המרצה.

אין מה לעשות, אקדמיה זה לא לימוד לשמה (וגם תיכון..).

עוד סיבה לשלב מדרשה עם הלימודים.. 

תכף מסיימת את התואר, ב"ה.. 

לטוב ולמוטב.

הלוואי והכל היה לימוד לשמה. באמת.

לפחות המבחן בשירשירים זה לא פרשנות של המרצה, אלא באמת מקורות..

שלומד בשביל הלימוד

זה לא כל כך תמימות כמו הרגשה של בעסה

מסתבר שמתרגלים.

וגיסתי למדה עבודה סוציאלית, וראיתי כמה חפרו לה על שטויות

וכמה דברים היא למדה בלי קשר

לימודי תואר זה ביזבוז עצום ונורא של זמן, כוחות אנושיים, כסף וכו' בשביל אוויר

פשוט טפשי!

ואני יודע שמעסיקים מסתכלים על זה, וזה משפיע על המשכורת, זה לא הופך בגלל זה להיות פחות אוויר, זה פשוט אוויר שאנשים מתייחסים אליו!

מפספס תשנים האלו.

ואני ממש לא מתכוונת שהכל שם טוב,

יש לי המון השגות על עולם האקדמיה,

אבל יש בה כל כך הרה טוב,

ואם רק מסתכלים על זה נכון- אז מרוויחים

האקדמיזציה של מערכות שונות היא ממש לא לטובתנו. ביותר מדי מקרים היא בזבוז זמן צרוף ובטלה "משכילה", שנועדה לספק פרנסה לבירוקרטים שמפעילים את המערכת האקדמאית.

ואגב, בשנים האחרונות, גם ההשפעה על השכר הולכת ופוחתת.

רואים את זה בעיקר בהייטק (שם מחפשים כישורים ולא ניירות), ופחות במקומות שמונחתים מלמעלה ו/או מוצפים בעובדים.

ועדיין, לא סותרת את זה שלימוד לשמה עולה ברמתו ובאיכותו על לימוד לשמו (של התואר).

הם נותנים ראייה כללית ולא מצומצמת למתמטיקה.

ככה אפשר להבין את החומר יותר טוב ולהעביר אותו בלי להסתבך עם עצמך יותר מדי.

מסכימה עם ההמשך.

העומד מאחורי המושג פונק', במקום להסביר בהתאם לרמתם..

לפחות ככה אני מרגישה.

אבל אם יש שם את השיר- הייתי בוחרת את השאלה השניה נראלי

פשוט, נשמע לי שאם הייתי רואה את השיר הייתי יודעת לענות על החלק הראשון של השאלה,

ואת החלק השני אני יודעת (מאמר קול דודי דופק פשוט..)

(את שאלה 3 ידעתי לשרוק פעם, היום הייתי יודעת רק אם הייתי קוראת את זה לפני, זה היה מזמן..)

מאמינה שהייתי מצליחה לדלות לפחות חצי תשובה אם היו.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז