הדתי לאומי מנהגים את העם מאוד..

ויש כאלה שחושבים שזה מאוד מאוד אז נלחמים על ההנהגה..

אבל לפי דעתי כל אדם שהוא מהדתי לאומי מנהיג איפשהוא בעולם..

עם זה בכיתה..ברחוב..בחנות..[תשימו לב לזה]

אבל חוץ מזה הם מנהיגים אבל רוב העם אוהב ללכת עלן אלו של הצד השני[שמואלנים..וכל אלו]כי פשוט זה יותר נוח נראלי..

זאת דעתי האישית

אולי יש יחידים ששואפים להנהיג, לא חושבת שהם מצליחים, בגדול אנחנו בעיקר נסחפים..

נתחיל בהגדרה של המילה מנהיג לפי מילון אבן שושן: "אדם שעומד בראש ציבור או מפלגה". מנהיג הוא אדם שקבוצת אנשים בוחרת ללכת אחריו, אדם שמראה את הדרך לאנשים בצורה שהם בחרו בה.

לכן ההגדרה של ציבור כמנהיג היא די בעייתית. מה שמחלק ציבורים מלהיות משהו אחד הוא ההבדל ביניהם כן קשה להגדיר ציבור שמנהיג ציבורים אחרים, בנוסף לזה ההגדרה של מנהיג היא אדם בודד ולא ציבור.

שתי הטענות האלה נראות אמנם טכניות אך יש להם משמעות שאנסה להסביר.

הציבור הדתי כיום מנסה לראות בעצמו אליטה, קבוצה שמסמלת את כל הטוב שבעם ובעצם עומדת בקודקוד שלו בכל רובד שהוא, נובע מזה הדגשה בוטה של כל אחד 'משלנו' שמקבל מעמד כמו וזיהוי שלו כחלק ממנו כדי להצדיק את הראיה הזו.

לדעתי, הרצון הזה לא רק שהוא לא מדויק עובדתית אלא שהוא מאוד בעייתי ממספר סיבות.

הראשונה היא ההתנשאות, התפיסה לפיה אדם בעל כיפה הוא אדם שמסוגל אוטומטית למצוינות בכל תחום הוא היא רדודה ובעייתית, את הדבר הזה אפשר להגיד אולי בנושאים ערכיים נטו (שגם בהם לא אסכים, אבל זה דיון מורכב יותר) אבל ממש לא בנושאים טכניים.

השנייה היא העובדה שהציבור הדתי נועד להיות ציבור ולא קליקה או קבוצה מצומצמת. אין בדת שום דבר שהופך אדם למנהיג ולכן באופן טבעי בציבור הדתי אמור להיות אותו אחוז של אנשים בעלי כישורי הנהגה שונים כמו בכל ציבור והתפיסה שזה לא כך לא יכולה להיות נכונה.

השאיפה להנהיג בעיקרה היא צפויה, לאדם אידיאולוג המאמין בדרכו יש נטייה למיסיונריות ולרצון 'להפיץ את האור' שבא בצורה הכי קלה על ידי השאיפה להנהגה. אני מבין את הרצון הזה והוא לא שלילי לגמרי, הבעיה היא שהרצון להנהגה יכול להתפרש לפעמים בכפייה, ברצון לשלטון וביצירת מנהיגים שלא באמת מקושרים למונהגים אליהם. אני חושב שהדבר הזה הוא שלילי מאוד. אתם רוצים להחזיר בתשובה, בהצלחה לכם- אבל לשאוף להנהיג את מי שלא מסכים אתכם- זה כבר אבסורד לא הגיוני ומסוכן.

הגזמתי, בכוונה.

אבל יוצא לי לחשוב על זה מלא, מי אנחנו מה הקו המנחה שלנו, מה הגבול שלנו. כרגע נראה כאילו אין ממש גבול כי מתוקף תפקידו של הציבור בהנהגה, כלומר בממשלה, להיות דתי לאומי, אז אם נלחמים בחירוף נפש על הפשרה של יחידות דיור נוספות בשומרון שזה אחד החשובים לדעתי, לא מזלזלת, אבל מעבירים חוק שמחריב (!) את עולם התורה ומעבירים את חוק הפונדקאות, אז אולי אפשר להשמיט את המילה דתי, כי זה נשאר בגדר לאומי בלבד.

אני חושבת שההנהגה לנו חייבת לשלב את 2 הדברים האלה, יחד! כשהדתי והלאומי משתלבים.

אני יודעת שאני מקצינה ומחריפה, אבל באמת נכתב מתוך מחשבה עמוקה.

וברצינות. דתי- לאומי זה כזה רחב- מהלייט עד החרד"ל- לא ענק?

אבל הממשלה לא מייצגת- העם מייצג.

והדתי- לאומי יוכל להנהיג את הציבור בתנאי שילמד לקבל את כל שאר העם- חילונים וחרדים.. כי מי שבאמת דתי לאומי- יכול להנהיג ולהוביל מדינה.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

הואיל ואני רווק אני לא שמח בו - שמח = חוגג... או משהו כזה...

שושלת 'מהדרום' המעטירה... אני ממש מרוצה מעצמי...

לק"י

אם אתה מתייחס לצד הזה של ט"ו באב.

יש לט"ו באב עוד סיבות לכך שהוא יום שמח, אבל זה לא קשור לרווקים/ נשואים.

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה