אבל מאז הוא עושה לי מחוות שרובן כוללות כריעת ברך המלווה באיזו שאלה שתמיד גורמת לי לחייך 

כלומר, היום באמת זה נראה לי כאילו זה חסר, אבל אז, בתור דוסית תמימה, לא הייתי צריכה יותר מהמילים שלו ומהתודה המגומגמת שלי...

והיא מאוד אהבה את זה, והיה לי ברור שאני יעשה את זה.. נראה לי יותר נחמד ומכובד מאשר לשבת כרגיל ופשוט לומר  אז מתחתנים? כאילו זה סתם משו טכני.. זה בטח לא פוגע באגו. זה שהמנהג "הומצא" אצל הגוים לא אומר שזה משו רע( טענה ששמעתי לא מעט לגבי העניין) 

למה? לויודעת,מדיף ניחוח של ע"ז ותרבות מערבית\קיצ'יות יתר

אם כבר שיעשה את זה אחרי החתונה בחצי צחוק,סתם בשביל המחווה

(מזדהה עם חוזרת וטריה טריה)

לא כל דבר שהוא תרבות מערבית הוא רע.. כל עוד זה לא סותר את ההלכה אז מה? ולמה ניחוח של ע"ז? 

קיצ'י או לא אבל רוב הבנות מחכות לזה, עם כמה שזה מביך אני כן אשמח.

וכמו שמרב כתבה.. תביאו חברה ליד שיהיה אפשר לחבק <צ>

<צ>

|צרחות של בנות|

מיותר בעיני..

לא יגרום לי לזלזל בו, אבל נראה לי יביך אותי סתם...

היא מחכה לזה!

הצעת הנישואין לא תקפה בלי כריעת ברך

רומנטיקנית חסרת תקנה שכמוני...

ואני לא חושב שזה חשוב כ"כ. (אבל אני גם לא משוכנע שזה בגלל פגיעה באגו שלי.)

בכל מקרה, איך שלא תתגלגל ההצעה להיות, חשוב לי שמה שייעשה ייעשה באמת ובכנות... ואין לי מושג מה יתאים אז.

וקצת מצחיקה השאלה "גם אתם כורעים ברך?" אחרי הכל, זה לא דבר שנוהגים לעשות יותר מדי פעמים בחיים. או כהרגל.

מה זאת אומרת???

זה סימן שי"ז באורח חיים..;)

שבוע טוב

אם כבר הלכות חופה וקידושין באה"ע

כל הענין הזה הוא גישה מערבית שחרה למחנינו מכל הסרטים...

אין בכך ענין וזה לא  מראה על כלוםםם

הצעה מעבר לשאלה......

אני אחת שצריכה לעשות הכל צעד אחר צעד ולא שינוי פתאומי.

אם הוא יעשה את זה זה יבהיל אותי ואני אברח.......

(כמובן שאמרתי את זה אחרת ובדרכים עקיפות וכו'.....)

ב"ה, הוא פשוט אמר לי שהוא החליט שאנחנו מתאימים בלי שום הצגה. זה מרגש בפני עצמו ולא צריך מסיחים....

גוגל תרגום:

היסטוריה מאחורי הצעת רעיון על הברכיים והתחננה

אין מקור היסטורי ברור של הרעיון של הצעה בברך כפופה, אבל מחווה נושאת דמיון מדהים למצבים רבים טקסי אחרים, כוללים:

דת: הכריעה היא מתאימה במהלך תפילות וטכסים דתיים אחרים, כוללים נדרי חתונה לכמה דתות. הכריעה נעשה גם כדי לכרוע ברך בעת הזנת כנסייה או מקדש. כאשר מציע, כריעה יכולה לקבל את אותה קונוטציה רוחנית וניתן לראות כסימן של הכבוד.

תמלוגים: אבירים לכרוע בעת שקיבל הצטיינות ממלכים ומלכות. זה יכול להחזיק נכון להצעת נישואים וניתן לראות בכבוד.

כניעה: קידה בתחינה לפני אויב מנצח נתפסת בדרך כלל כמחווה של כניעה. כאשר מציעים, בני זוג מתחייב אחד לשני ונכנע עצמו כדי להיות חלק מבני זוג.

ללא קשר למקור, את הרעיון לבקש את ידו של האדם אהוב בחיי נישואים תוך כריעה באופן חלקי הוא מחווה סמלית ביותר המגלמת את המהות של ביצוע חייו של אחד למשנו. הרעיונות של מוניטין, כבוד, ואמון באדם אחד שפותחים את עצמם לחלוטין למשנהו ללא בושה או כל הגנה פיזית.

הסיבה המעשית מאחורי הצעת הברך כפופה היא שזה מכניס את טבעת האירוסין במיקום גבוה בין בני הזוג, ומאפשרות לאור הכה אותו בצורה ברורה מבלי להיות חסום על ידי שני האנשים. זה מדגיש את הנצנצים של הטבעת כמו גם מדגיש את כוחה של ההתחייבות.

הצעות נישואים מודרניות Bended ברך

על פי מחקר שנעשה על ידי הקשר ובריאות גבר, 76 אחוזים מהגברים מאמינים שהם צריכים לרדת על ברכיים מכופפות להציע. נשים רבות מוצאים את זה מושך לגבר להציע על ברך אחת. המסר שמאחורי מחווה יכול להיות שהאדם מציע את עצמו בלב שלם לאישה, בלי הסתייגויות, מרומם אותה למעמד מרומם ביחסיהם, ומציע לה את הבחירה לקבוע את מהלך מערכת היחסים שלהם.

ואתה תקריב לה חלק מרצונותיך,

ותקטיר חלק מתכונותיך,

תשתחווה לה בעיתות משבר,

ותכרע לפניה רגע לפני שהיא תסכים להיות זוגתך.

לא לקטע של ההצעת נישואין.

מה קשור מזרוחניק אבל?

יש עניין לרומנטיקה, גם לדוסים...

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.