כן. יש לי רב לדילמות הלכתיות

אם נגיד, הוא יכתוב ספר הלכה- את תקראי אותו ותהיי מחוייבת לכל מה שיהיה כתוב שם?

או שנגיד תראי כתבה שהרב הנ"ל אומר משהו שלפי דעתך הוא ממש מוזר, ותשמעי רבנים רבים שחולקים עליו וחשובים שזאת לא הדרך- האם בכל זאת תעשי את מה שרבך אומר?

הגיוני, אני שואלת את דעתו על נושאים פוליטים/חברתיים/כלכלים/נפשיים וגו', הבהרתי שהוא רב לשאלות בהלכה.

על מה מדובר? לא מבינה אותך. ספר הלכה- וודאי. כתבה? תלוי מה כתוב שם. אם יש לי דעה- ("משהו שלפי דעתך ממש מוזר") משמע לא מדובר בנושא הלכתי, ברוב הפעמים. בנושאים הלכתיים אין לי דעה. 

מקווה שהובנתי

בנושא ההלכה אחד, בדרך חיים עוד אחד, בנושאים חריגים אתה מתייעץ עם רב אחר או כמה רבנים אחרים?

ולגבי נושא שתשמע שהרב שלך אומר משהו חריג במיוחד- אתה תלך לשאול רב אחר או שתעשה את מה שהוא מורה?

נגיד זה בא מתוך חיפוש האמת, אצל רב מסויים אני לא מצליח להבין איך הוא פסק כך וגם לא מקבל תשובות על שאלותי, אבל אתל רבנים אחרים אני כן מצליח לקבל, אז זה גם "הלכה בעיצוב אישי"?

או שאני צריך לעשות את מה שפוסק הרב שלי ולסתום את הפה גם כשהעבודת ה' שלי קצת שונה?

"גם הרב הוא בנאדם והוא יכול לטעות".

א. רב הוא לא סתם בנאדם.. הוא הרבה יותר מזה.

ב. יש מציאות של ללכת אחרי הרב בעיניים עצומות- כלומר לא לערער אחר פסיקתו גם אם זו קשה לנו וקצת לא מובנת

ומאידך, במציאות של היום הרבה פעמים ראינו שיש רבנים, שמורים דברים שמעוררים תהיות רבות

אולי השאלה שצריך לברר ראשית כל היא מהי ההגדרה של רב. 

ובמידה ויש מישהו שעונה על ההגדרה הזו- אז כן הולכים אחריו בכל אשר יאמר.

ובלי קשר, לא בהכל אתה צריך להסכים עם הרב... לזה הוא התכוון... בבקשה בבקשה לא לתפוס על המילה, אמרתי שאני גרועה בזה...

קחו את הרעיון...

השאלה היא מה זה ללכת בעיניים עצומות, נראה לי שהכוונה שלו היתה שמפקירים את השרביט בידיים שלו ולא מפעילים אף פעם שיקול דעת עצמאי...

שאפילו אמר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין...

הלכה אני פוסקת לפי אבא שלי ולפי העדה....

ממש בעת האחרונה אני עוסק במושג "התבטלות לצדיק" ומנה להבין כיצד הקשר זהה מחייב את התלמיד לרבו,

ועד כמה רחוק הוא חושק אותו ואת העצמיות שלו.

לא.

וגם אין סעיף על טבילה במקווה בבוקר,

ובכל זאת מי שרוצה להתקדש ולהתעלות בוחר בדרכים הללו

ולא בכדי.

וגם התקנה שלו לא נתקבלה

יש ענין בגמרא להקפיד על תקנת עזרא גם לאחר שנתבטלה

זה לא שאין בכלל תקנה בזמנינו, אלא שאי אפשר לחייב על פי הלכה לנהוג אותה

דיברתי רק על החלק השני של מה שאלעד אמר

הגיע דור שראו שהציבור לא נוהג אותה, ולא "פשטה" בציבור, ולכן דעת ר' יהודה בן בתירא שביטלו את התקנה וכן נהגו העם

אני לא הייתי קורא לזה שהיא "לא התקבלה"

במיוחד שהכסף משנה אומר שה לא שממש התבטלה וכבר אין תקנה, אלא רק לא צריך חייבים לקיים אותה

מעניין שדווקא הרב שאליו אתה מתבטל, מתנגד למושג "התבטלות לצדיק".

איך אתה מסתדר עם הפלונטר הזה?

(למרות שכן קרה לי שכששמעתי רב מסוים מזכיר גם הוא רעיון/עמדה נשבר לי סוף סוף האנטי נגדה. אבל לא על זה בדיוק מדובר כאן...)

למעשה שניים, שעם אחד הקשר יותר "אישי"-ברמה של להתייעץ על עניינים אישיים שהם לאו דווקא הלכה ברורה.

 הולכת אחר פסיקותיו.

לא קרה לי שעלה משהו חריג, אבל כן היה מצב נגיד שהתייעצתי על משהו ששמעתי מהרב האם הוא נכון במקרה שלי..

אישית מתחברת להשקפת עולמו של הרב שמואל אליהו שליט"א (אידאולוגיה ואמונה).

אבל אנלא ספרדיה, אז לא בהכל הולכת לפי פסיקתו ופסיקת הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

בכללי-

אני לא ממש יכולה להחליט שאני הולכת לפי פסיקת רבנים אחרים זולת רבותיו של אבא.

אני די כפופה למה שמתנהל בבית הוריי- כיבוד אבא יקר.

אה, ולא רע לי עם זה...

הרב עובדיה

לאחר פטירתו עדיין לא התאפסתי על רב ספציפי

אבל עדיין מגיעים חידושים מהרב עובדיה שעדיין לא התפרסמו, כך שזה עדיין קורה

נניח באיסור והיתר, כשרות, שבת וכאלה- נשאל בעיקר את חמי (הוא רב)

אבל בדיני ממונות- לרוב נפנה לראש ישיבה של בעלי- שיחסית מאד מחמיר באבק גזל וכד'. או לרב שפוסק דומה.

בגדול- אנחנו גם קודם ננסה לפתוח ספר בעצמנו ואם לא נמצא תשובה- נשאל.

(בדיוק בשבת היה לי דיון מעניין על זה עם אחותי- היא מהגישה של רב אחד מוחלט שהפסיקות שלו יורדות לרצולוציה גבוהה והן לא רק הלכתיות, ואני בגישה של רב שפוסק רק במקרים מורכבים- וגם אז רק בהלכה.)

VS​

תורה שאין לה בית אב אינה תורה.

אני החלטתי להיות מחוייבת לכל מה שהרב צבי טאו שליט"א אומר בהנהגת ציבור ובאמונה, גם אם אני לא מבינה - ואני הרבה פעמים לא מבינה.

אני מבינה שאני לא מבינה.

זה לא סותר שאני לא משלימה עם חוסר ההבנה שלי, ומנסה כל הזמן להבין יותר.

בגלל שלאט לאט, עם הרבה מאמץ ולימוד, אני מצליחה, אני מבינה יותר ויותר איפה האמת שלי נמצאת.

במובנים אמוניים-נפשיים הרב שלי זה הרב יהושע צוקרמן שאני חייבת לו את מי שאני.

שניהם הרבנים של הרבנים/יות שלי. ושל אבא שלי.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.