המקרה הנ"ל זיעזע אותי נורא.

לא יודעת מה הלאה. אני לא זקוקה לטרמפים בד"כ.

מה שחשבתי היום, זה להמנע מטרמפים עם אנשים בעלי מראה מזרחי (וסליחה מכל הספרדים שביננו)

(אגב, סגור שהם לקחו טרמפים? אם כן, מאיפה?)

המון ערבים שנראים ממש אירופאים..

אחד מהם היה קרוב משפחה של המחבל מדימונה אותו עצרנו בחברון, בהתחלה שראיתי אותו הייתי בטוח שהוא רוסי או משו עד שבדקנו לו את הת״ז.

המחבלים בפיגוע באיתמר למשל, בעלי חזות בהירה.

ואגב ערבים שומעים שירים מזרחיים בפול ווליום בלי קשר

לא רוצה לחיות במציאות שיהודי צדיק חשוד רק בגלל חזותו

מה גם שבפועל, כפי ששדרותי אמר, זה לא מועיל הרבה

בס"ד

אולי גם נפסיק לנסוע באוטובוסים, לבקר בדולפינריום, לאכול במסעדות, לבלות בקניונים.

פיגועים יש לצערנו בכל מקום. נכון שטרמפים זאת דרך קלה, ונכון שחייבים להזהר מאוד

אבל אני לא אפסיק לקחת טרמפים בגלל החטיפה הזאת 

(מה שגם זה דבר שאני לא יכול בלעדיו).

אני חושב שאם יפסיקו לקחת טרמפים זהו נצחון לטרור,

אנחנו צריכים להמשיך, עם כל הזהירות, לקחת טרמפים ולהראות שלמרות הכל אנחנו לא מפחדים ושאנחנו הם בעלי הבית.

הם לא ישברו אותנו!

לפני זה נסעתי בעיקר הלוך ושוב מהבית לישיבה,

איזורים: שומרון, בנימין, מרכז הארץ ועוד...

עד עכשיו הייתי עוצרת טרמפים ב"מורשה" ו"קסם".

פחדדד! 

אני חושבת שלא אמנע (זה לא סותר שילווה לזה חשש בימים הקרובים...)

בד"כ האזור שאני נוסעת בו בטרמפים הוא איזור גוש עציון.

(לעיתים מאוד רחוקות גם בשומרון).

* מי שמנסה להאשים את הנערים במקרה, לא יודע כנראה מה דרכי הנסיעה היומיומיות במקומות הללו,

ככה שכאשר בת"א יפסיקו ללכת לבתי קפה וליסוע באוטובוסים פנימיים- כי התפוצצו שם מטענים,

אפשר יהיה לבקש שביהודה ושומרון לא יסעו בטרמפים.

מי נתן לי את האישור להוות מטרד על האחר?!

גם אם זה גמ"ח..

ה"לכתחילה" זה מה שהפריע לי..

בהסתכלות ריאלית הסיכוי לסיכון כזה אפסי יחסית לסיכון בתאונות דרכים

לא נראה לי הגיוני לחשוש לזה

גם אם אכפת לנו וכואב לנו, זה לא עושה את זה לסיכון שכיח

כמו אחי..

המחבלים ימ"ש מאיימים לחטוף ואכן עושים זאת.

יש בהחלט עניין וחשיבות להזהר, וכשלא חייבים להתנהג בפזיזות- מוטב כך.

ולא מעניינת אותי הסתברות ומה יותר מסוכן.

זה לא בא בסתירה.

אבל לא דיברנו על "זהירות באופן כללי" אלא על טרמפים

ברור שמי שרואה ערבי ועולה לטרמפ הוא חסר זהירות

אותו דבר מי שרואה שיכור ועולה לטרמפ הוא חסר זהירות

אבל מי שעולה לטרמפ שלא נראה חשוד, הסיכוי גדול יותר שימות מתאונה משימות מחטיפה

למה בגלל שקרתה חטיפה יהיה הגיון לא לעלות?

(אגב, זה צורת מחשבה גברית, יש סיכוי גדול שלעולם לא נסכים...)

זה חוסר זהירות בפני עצמו.

[ואני לאאאאאא מתכוונת לדבר על החטופים. בסדר? זה ממש לא הזמן והמקום לדון אותם..]

לא מעט נהגי טרמפים שאלו אותי בתמימות אם אני לא חוששת לנסוע איתם..

וזו בהחלט שאלה טובה.

וסלח לי על הגיחוך.. לא כל המחבלים ימ"ש כאלו פרימיטיביים.

לפני כמה שנים עלה על טרמפ מישוב סמוך לישוב שלי אדם בחזות חרדית,

שפוצץ את עצמו ואת כל הנוסעים בכניסה לישובי. מחבל!

הגיוני שגם החוטפים כאן היו בעלי חזות סבירה.

מאיפה הבטחון הזה לחשוב שאני יודעת איזה טרמפ בטוח ואיזה לא?!

זה הרבה יותר חמור מלנסוע בבטחה על כביש ולמות בתאונה, ל"ע.

כאן ממש לא היתה לך ברירה אחרת ולא נהגת בחוסר זהירות.

מסיבות אחרות... לגבי זה הסיכון באמת רציני

החילוק שעשית בין זה לתאונה לא ברור לי

אין ברירה? הכל ענין של סדרי עדיפויות

וגם אם לא נהיה קיצוניים ולא נאמר לך להישאר בבית, עדיף כבר ליסוע באוטובוס, הנהג הרבה יותר מיומן, וגם כשיש תאונה, בדרך כלל זה הרכב הפרטי שמתרסק, ולא האוטובוס שהוא הרבה יותר מאסיבי

ומה שאת אומרת שהוא לא נהג ב"חוסר זהירות" על זה הדיון - מה נקרא חוסר זהירות. 

למה לא לפחד מתאונות (כשנוסעים בצורה סבירה) זה לא חוסר זהירות

ולעלות על טרמפים (עם הסתכלות בצורה סבירה) זה כן חוסר זהירות 

אם הסיכון שיש בתאונות גדול מבחטיפה, אנ לא רואה הגיון שזה יהיה נחשב חוסר זהירות

באוטובוס אני מרגישה באמת יותר בטוחה [ק"ו באוטובוסים שלו, מסיביים מאוד.. בקושי זזים..].

אני באמת לא מבינה למה אתה [ואחי] מקשרים בין שני מקרים שונים ועושים השוואה..?

בסוריה יותר מסוכן ומתים כל יום עשרות אנשים.. מה הקשר?!

זה לא או לנסוע בטמרפים או למות בתאונת דרכים, ל"ע.

ואם בכ"ז מדברים על סטטיסטיקה- ההסתברות של מוות בתאונת דרכים כשאתה חטוף כפולה.

p(a)*p(b)

=>כבר עדיף לנסוע ברכב פרטי..

[ואני יודעת שזה הפוך מתמטית. מרשה לעצמי לערב אחד לשנות ע"מ להבהיר את הנק'..]

בקיצור, זה לא קשור.

צריך להזהר מאוד בטרמפים ולא לחשוב שאנחנו חכמים גדולים ויודעים לזהות באמת מי מחבל ומי ידידותי לסביבה.

יעלי, שנוסעת לא מעט בטרמפים.

אם זורקים את השכל לעזאזל אין לי מה לומר...

אני מקשר בין מקרים שונים כדי לתת דוגמא, אבל גם בלי דוגמא אפשר

יש איזה שהוא רף של הסתברות שמתחתיו אנחנו לוקחים סיכונים על החיים שלנו

כי אחרת יהיה לנו קשה מאד לחיות, וסומכים על הקב"ה

אני אוסיף כאן עוד משהו - יש לפעמים דברים שלפי "רף ההסתברות התקני" היו אמורים לא לעשות, ובכל זאת מקובל לעשות אותם, והגמרא אומרת שזה בסדר, כי על זה נאמר שומר פתאים ה', שהקב"ה שומר על מי שעושה דברים בחוסר זהירות אם זה מנהג מקובל, ואין בזה איסור ואפשר לסמוך על הקב"ה

(כר' משה פיינשטיין מתיר אפילו לעשן בגלל זה!!! וכנראה שיש חולקים כי הסיכון בעישון גבוה מדי, אבל רק רציתי להראות עד כמה מותר להסתכן כשזה מקובל)

בחטיפה יש אלמנט רגשי גבוה מאד, זה איבה מכוונת אכזרית שממש מחרידה

אבל מבחינת רף סיכון - הסיכון ממש נמוך מדובר על מקרים בודדים בעשר שנים האחרונות.

כך שזה בבירור מתחת לסף הסיכון שצריך לחשוש אליו

ואם תורידי את סף הסיכון שלך מתחת לזה - תצטרכי לחשוש לעוד המון דברים, כמו למשל מתאונות

התאונות הם רק דוגמא לדברים בסיכון נמוך שאנחנו עושים

הייתי יותר ברור?

(וסתם כך, אם במילא את נוסעת, אולי עדיף שתחשבי שזה בסדר? סתם להילחץ כל היום?)

ועדיין, ההסתברות לא משחקת אצלי. אולי זה קשור למשפט האחרון שלך בתגובה הראשונה..

מספיק שפעם אחת נחטפים צדיקים מעמ"י + איום מתמיד של האויב בשביל להזהר מאוד להבא.

ומבחינתי זה הרבה יותר איום ונורא מתאונת דרכים. צריך להתפלל לבריאות הגוף והנפש שלהם..

לא מזמן היו התראות אצלנו לחטיפות כשאתה בתוך האוטו שלך.

המחבלים חוסמים אותך בדרך ונכנסים לאוטו..

ואני מודה ששיקשקתי וכשלא היה לי אומץ לבקש מהנהגים לנעול את הדלתות,

הייתי מחזיקה בחוזקה את ידית הדלת לאורך כל הנסיעה.

זה איום ופחד מתמיד ומשתק. אין ספק.

ולכן אני שוקלת לנסוע בכמה אוטובוסים אפילו, רק לא לעצור באמצע הדרך..

במצב הרגשי שאת מדברת עליו

חשוב להתרכז בזה שהקב"ה מנהל את העולם

ואנחנו בידיים שלו

והוא עושה רק טוב לכל אחד, ולא יעשה לנו לעולם רעה

וכל מה שקורה לנו יהיה טוב בסוף

הסתברות זה בשביל כללי ההשתדלות, אבל רוגע אפשר לקבל רק כשזוכרים שיש מישהו למעלה שמכוין את הכל

ריבונו של עולם!!!

אנחנו צריכים אותך!

בבקשה תעזור!

נסיעה בטרמפים כוללת סיכון כפול.

זה שאני לא נוסעת ברכב שלי ותופסת טרמפ, לא מחסן אותי מלמות בתאונת דרכים חו"ח.

אך תאר לך אישה מדברת כך לערבי.

ממ לא בטוח שישתכנע כמו בסיפור הורוד שלך..

יו אתה גדול!!

זו ^ התנהלות של יהודי. אשרייך!!!

(עשית לי קצת נחת בלב סוף סוף הערב.. יו אני מרגישה כמו סבתא קשישה)
 

אנחנו ל-א אמורים לפחד מהם. לא מהם ולא משום דבר אחר!!!!

בין למות בתאונת דרכים לבין להחטף.

כאשר אויב חוטף בנ"א- זה נכנס למשהו ארצי וכללי.

זה יכול לסכן חיי אחרים (לדוג'- לגרום לשחרור מחבלים שיהרגו אחרים)

זה כמו שתשווה חציה באור אדם (מסכן את עצמו) לנהיגה בשכרות (מסכן גם אחרים)

לגבי השאלה עצמה- אני כמעט תמיד תופסת טרמפים מתוך היישוב. (אצלנו באמת יש יותר סיכוי למות בתאונה כשחוצים ת'כביש המסוכן כדי להגיע לטרמפיאדה..) לא יודעת אם אני אפסיק בגלל מה שקרה, כי אין לי כ"כ אופציה אחרת.. (יש פה אוטובוסים במקרה הטוב פעם בשעה עד שעתיים- וגם זה רק לי-ם..)

לא, ממש לא אמנע.

קודם כל, שאגד המקסימים יתחילו לעשות אוטובוסים בתדירות גבוהה יותר במיוחד לאיזורים האלו ואז אני לא "אאלץ" לסוע בטרמפים.

ודבר שני, זו הארץ שלי, ואני אעשה בה מה שבא לי, ואיך שבא לי, מתי שבא לי.

ושום מחבל מסריח לא יזיז לי.

ואני אסע לאן שאני רוצה, מתי שאני רוצה בארץ שלי.

אני אמשיך להזהר בדיוק כמו שאני נזהרת עד עכשיו לא לעלות עם מי שלא מרגיש לי. 

נסעתי לפני המון, תמיד.

בכל הארץ.

כמו תמיד בזהירות מירבית..

א.עדיפות גבוהה לקחת מתוך הישובים.

ב.באם לא להיות עם מספר של המוקד (1208) על הצג מוכן לשיחה על כל תנועה חשודה.

ג.שמתקרב ערבי לדאוג להיות עם אבן או כלי נשק אחר ביד עם מבט מאיים.

נוסע ביו"ש הרבה.

מה לעשות שיש הרבה נהגים ונהגות שלא לוקחים טרמפים במקומות הכי רגישים..

אולי עכשיו הגיע הזמן לעשות תעמולה של עצירת טמרפים בתוך ישובים כמה שיותר...(ואולי להכנס לתוך הישוב שמדובר על הציר לבדוק אם יש טרמפיסטים)

בעיקרון היה לי עד לאחרונה כלל כזה- לעלות רק עם נהגת בת..

נראלי שאני יותר יקפיד על זה וינסה פחות לעלות על טרמפים.

נשמע לי מפחידד..

לדעתי, להגיד שאין בכלל סיכון ולהמשיך כרגיל זה קצת לטמון את הראש בחול, כאילו הלוווו קורים לכם דברים מול העיניים!!! תיזהרו!!! 

בס"ד

במשטרה נערכים לפעולות "תג מחיר"

ממש!

[אהממ]

אולי, אם בעלי ממש יתחנן, אסנן עוד יותר...

לא מרגישה מסוכן יותר מלפני חודש או עוד חודש...

הייתי לוקח טרמפים לפני, ביום חמישי יצאתי מכפר עציון בערך בשעה שזה קרה וחברים ניסו לשכנע שטרמפים יהיה קצר יותר..

זה לא סיכון שאני בעמדה שמאפשרת לי לקבל אותו.

בלי קשר לערבים, מאז ומעולם יש טיפוסים מפוקפקים (משהו כאן ציין על "מראה מזרחי", וואלה, אז אולי כל תינוק היום יודע שערבי משמע טרוריסט (או לפחות אדם מסוכן), אבל לפני שישים שנה גם ה"מראה המערבי" היה 'מסוכן' (?!) ע"ע נאצים ימ"ש. 

בכל אופן, תמיד יש סכנה בטרמפים בין-עירוניים, בלי קשר לערבים. 

כמובן שעכשיו הזעם על ממשלת ישראל ועל שחרור הרוצחים שלפני זמן מה- עולה ומתפרץ עד כדי קללות ל"ע בבני עמינו, מזכירה לכולם (ולי בעיקר) שהאויבים האמיתיים שלנו הם הערבים, ולא ביבי נתניהו ושות'. 

בקשר לשאלתך- היא לא במקום ככ. הבעיה עכשיו לא ככ הייתה טרמפים, כמו שהיא חבורת הרוצחים והטרוריסטים שיושבת ביננו ומסתובבת לנו בין הרגליים.

לא שיש לי יותר מדי ברירות.

אם לא באלי להתקע לנצח באותו מקום, אני חייבת טרמפים מדי פעם.

אבל כן ברור שזה מעלה את סף הזהירות.

בלי כל קשר, אני אומרת שהפוך, במקום להגיד לא ליסוע בטרמפים,

להגיד לאנשים שיעצרו יותר.

ככה ההסתברות שנעלה על ערבים תקטן.

וחוץ מזה, שהמחיר של הנסיעות גבוה מדי,

לא לכל נער בן 16 יש ביד כסף בשביל ליסוע לאן שהוא צריך.

אז הוא עוצר טרמפים..

אבל אכן אזהר יותר

בקרוב גם רשיון נשק יהיה

התגוננות והסתגרות יהיו פתרון קצר וקל, אולי

אבל לא אמיתי ולא כזה שימגר את הבעיה.

ושוב- בזהירות גדולה ומופלגת בע"ה, אבל כן. כשצריך- נוסעים.

אותי יותר מלחיץ לעלות על אוטובוסים בדרך מהמרכז לאריאל, המלאים פועלים פלסטינים ימ"ש ולהיות שם בין היהודים הבודדים. זו פגיעה בטוחה, יותר מטרמפים, לצערי. זה הרבה יותר מזעזע.

וכן- כמה שמנסים בכלי התקשורת להציג את זה כאילו הבעיה היתה שהם לקחו טרמפים- בכל זאת ברור שהבעיה היא לא בטרמפים, עם כל הזהירות הנדרשת בהם, אלא בהתייחסות ההפוכה של הממשלה לאויב ולאוהב:

את האוהב בכללותו רודפים במסירות נפש (תג מחיר וכאלה)

ואת האויב האורב- נותנים לו בכזאת קלות לחטוף בחורים יקרים מזהב ופנינים ולהעלם בלי להשאיר סימנים, ה' ירחם..

אז מה הפלא שגם התקשורת תתגייס לרדוף את האוהב ולהאשים בלקיחת טרמפים?

הקב"ה בא לעוררנו כאן, להתחזק באמונתו בעשיית רצונו ובאהבת ישראל. שנזכה שישובו הבנים לגבולם בריאים ושלמים במהרה..

אבל נראה לי שבאמת עדיף במקום לדבר על האם לקחת טרמפים, להרים קול שטרמפים לוקחים רק בתוך היישובים,
שנהגים יעצרו, נכון- אם לא ניקח טרמפים פחות נחטף, אבל זו כניעה, וכניעה פירושה קבלה של המציאות.
במקום לעצור את תרבות החסד של הטרמפים שבה אנשים מקיימים מצווה גדולה כי הצליחו להשתמש בזה

לפגוע ח"ו- להגביר את החסד ולדאוג שלא ניתן יהיה לפגוע.
במקום שנערים ונערות יחכו בצמתים, שיחכו ביישובים, אבל כל מי שיוכל ייקח איתו.
אסור לנו להפסיק לקיים חברה שפויה ובריאה בגלל שיש טרור, רק לדאוג להוסיף חסד ומצוות.
 

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז