ואיזה מזל שאני תפסתי אותו...

וכמה טוב להיות נשואה!!!

מידי פעם עולה פה השאלה "מה ההגדרה של נשואים טריים? מתי זה כבר לא טרי?"

ואני תוהה לי- איך אף פעם לא הרגשתי את השאלה הזו?

ברור לי ההתחדשות, הטריות- שאין לי שאלה בכלל מתי נתחיל להיקרא "וותיקים"

ואם אכתוב על זה בפורום, מה זה ייתן? 

    אולי זוג שקשה להם קורא את זה וזה יהיה בסיס להשוואה גרועה?

זה..

אני מראה לבעלי מה שאני כותבת... גם מה שכתבתי על שאנחנו הפכים וגם זה.

דווקא אני חושבת שיש חוזק בזה שכשאת אומרת לאחרים והוא רואה או שומע זה נותן לזה יותר תוקף ויותר חוזק.

(אם בעלי אומר לי שהוא מעריך אותי, אני אשמח מאד. אבל אם אני ישמע אותו אומר זאת לאמא שלי אני יהיה בעננים)

זה עלול להביא לקנאה.

מישהי שבדיוק קשה לה עם בעלה שלא עושה איזה משהו ורואה שאצל אחרות הבעל כן עושה...סתם עושה רע.

וחוץ מזה -שלי הכי מושלם.(כמובן שלא אפרט למה... )

טרי מאתמול- כשהתקשרתי לפרוק לו בצהריים על כמה אני לחוצה על כל הדברים שצריך לעשות (עבודות להגשה בסוף שנת לימודים, מבחנים, עבודות לקיץ, בדיקות הריון, קורס הכנה ללידה, לנקות את הבית לשבת, לארוז לשבת, לבשל, לעשות קניות, ועוד מלא דברים) הוא הקשיב.

וכשחזרתי הבייתה בסוף יום מתיש, בשעה 20:00, בידיעה שיש לנו עוד הרבה לעשות הערב- גיליתי אותו מנקה את הבית לבד! 

לא רק שהוא הקשיב לכל הפריקה והלחץ שלי אבל הוא גם הבין לחלוטין אותי ועשה מעשה! עכשיו, למה אין סמיילי מצדיע?

כבר כמה שנים שאני מנסה לפענח במה זכיתי ועם הזמן ההערכה שלי לבעלי הולכת וגדלה 

מנסה להוריד למילים ולא מצליחה. מאמינה שהוא יודע כמה שאני אוהבת, מכבדת ומעריכה אותו 

הוא מקור הכח והחוזק שלי וכל הזכויות שמורות לו על הדרך שעשיתי ועדיין עושה להיות טובה יותר.

כל שבת בצהריים זה המשפט הקבוע  שלו "מה את עושה ערה? לכי לנוח, אני עם הילדים".

ככה כבר כמה שנים טובות...

השוואות...

אני אתחיל לספר על כל היהלומים? התכשיטים? פרחים ושוקולדים? שהוא קונה לי.באמת נראה לי זה לא לעניין.

יש לי אוסף תמונות שאני מצלמת את כל ההפתעות שישארו למזכרת...

הוא גם לא קורא כאן, אז זה סתם ..... בשביל מה? לחזק את עצמי שזכיתי?

כי יש דברים שהוא עושה שבאמת אנשים מרימים גבה כמו הפתעות מאוד גרנדיוזיות ..

אפילו במשפחה יש את הקנאה, אז בשביל מה? כל חג מחדש, כמו שבועות, ליל הסדר, סוכות, כל אחת באה עם התכשיט או הבושם שבעלה קנה... זה סתם תחרות.

ואין שום דבר רע בלהאיר את הדברים החיוביים.

אני חושבת שנשים כאן מספיק אינטיליגנטיות להבין שלכל בעל יש כמובן גם חסרונות, ואין שום סיבה שבעולם להשוות בין הבעלים או חלילה לקנא.

הרי ברור שמאחורי כל אימרה כמה הבעל שלי מדהים, מסתתר גם חסרון קטן (כולנו בנא)

אז למה לקנא??

ולכן התגובות באות ממקום מסוים,דוקא מאוד עמוק,אני מניחה שגברים יתבטאו אחרת

כדי שאח"כ לא יגידו פה (כמו שכבר אמרו )שתמיד כשנפתח שרשור על מעלות של הבעל אני מסתיגת.

אז אני רוצה להגיד :

שבעלי מאוד מאוד מוכשר (בקנה מידה עצום-מעבר לנורמה).

יש לו קליטה לדברים מאוד טובה.

יש לו כתפים מאוד רחבות במובן שהוא משרה ביטחון,כגון: לא הייתי מצליחה ללדת בלעדיו, לדעתי הוא גם היה יכול ליילד אותי.

אפשר לסמוך עליו בעינים עצומות שיוציא אותי מכל צרה וצוקה, וכל חור בעולם שאני אהיה תקועה, אני פשוט יכולה להיות רגועה שנצא מהמקום, הוא יודע איך ומה לעשות מבחינה טכנית, פיזית.

כמו אריה טורף הוא יגן עלי ועל הילדים.

כשהוא עושה משהוא הוא עושה את זה בצורה הכי מושקעת והכי הרבה עם מחשבה. (אם למשל הוא ינקה את התנור אז זה נראה כאילו הרגע קנו אותו)

כשאני מדמינת את האביר על הסוס הלבן שראה את הנסיכה בצרה והוא חטף אותה והציל אותה.זה פשוט בעלי!

(הוא גם נראה כמו אביר הוא מאוד חתיך ויפה.. )

ויש הרבה משתדלת לא להעיר לו.

אבל אני כ"כ אוהבת אותו, והוא בנאדם כ"כ טוב.

שומר עלי מכל משמר, שאני אוכל אוכל טוב ושאני לא אהיה רעבה, שאני אתפנק בכל משהו טעים שבא לי.

הוא עוזר לי לסדר ת'בית, וקם כל בוקר בחמש לעבודה בעוד שאני קמה בשבע ולא עובדת.

הוא שמח שאני בבית עם התינוק ומגדלת אותו, ומחמיא לי כל הזמן על האוכל הטעים. ועל האישה היפהפיה (טוב, זה נכון )

הוא שומר על הילדים בזמן שאני מנקה.

ותמיד עוזר לי בבישולים לשבת והרבה פעמים גם מנקה את כל הבית במוצא"ש.

הוא מתחשב בדעתי, ותמיד מסכים איתי שאני צודקת (גם אם הוא חושב אחרת).

הוא מקשיב והוא אדיב, והוא הבעל המושלם בשבילי.

ולכל אלו שרק רוצות לעשות השוואות, אנא, תהיינה חכמות, השירשור הזה הוא שירשור מעלות, ולכן לא כתבנו את החסרונות, אבל אין אדם מושלם בעולם. מה שיש לי- אולי אין לך. אבל מה שיש לך- אולי אין לי.

תודה לה' שנתן לי את הבעל שלי!!!!!!!!!!

את אוהבת את בעלך ומעריכה אותו? תשמחי ותודי לה'. 

לדעתי זה יכול לדרוך על הרבה יבלות ולגרות להרבה בעיות והשוואות.

יש טוב וצריך להודות עליו!

(ולא לנצל"ש בבקשה.)

ואכן, חובה להודות עליו, בצורה הכי בריאה

וע"ע -

"מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו" (משלי)

"יצו ה' לך את הברכה באסמיך -

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" (גמרא)

לא יוצאת מזה שום תועלת לעשות זאת בפורום וזו גם קצת פגיעה בפרטיות ובקשר האישי בין בני הזוג.

כפרה עליו

ומסקנתי מאתמול: פשוט אי אפשר לשחק איתו ברוגז!

מקשיב, מבין, תומך, דואג, עוזר, אוהב ומה לא...

ובעיקר - סובל אותי!

לא צריך להיות מושלם!

ומיום ליום אני רואה יותר איך בעלי מדויק לי

איך הוא ממשיך להיות איתי למרות הקשיים שאחרים כבר בטח היו בורחים למרות שאני כל הזמן אומרת לו שהוא רק סובל ממני ומה הוא צריך צרה כמוני

וגם אני, אגב.

אני מבקשת הרבה מה' שיביא לי עיניים לראות את הטוב שבו.

לא תמיד קל, אבל גדלים.

ומה' אישה לאיש.

אני שמחה בשבילך, יקרה, שכך את מרגישה על בעלך.

הלוואי והילדים שלי יזכו.

ברור לי שיש דברים שאחרים יותר מוכשרים ממנו וכו

כשלעצמי הוא כניראה בידיוק מה שהייתי צריכה לזיווג

בעלי הוא הבעל הכי מושלם שיש בעולם! מתה עליו!!

הוא כ"כ מבין אותי בדיוק גם מה שמעבר למילים.  13 שנה ועדיין האהבה כמו בחדר ייחוד...

הוא עוזר, מפרגן, תומך, מעודד, וכו וכו

אנחנו לא מכירים אותה אז לא נדע אם היא פוזלת לצדדים או לא,מעריכה או לא,החיים הם דבר מורכב.

את ממש חצופה! לא זכיתי ולא כתבתי זאת ממרמור או מקנאה. מה לעשות! תפסיקו כבר לחנך אנשים ! מה את חושבת? שלא ניסיתי להתעלות ולהכיל? ואני ממש לא פוזלת לצדדים. ממש לא! החיים מורכבים.  הם לא תוכנית כבקשתך. ותודה1 אבל אני לא צריכה רעיונות איך לתקן את המצב. הוא בלתי הפיך לצערי. שמחה עם כל הנשואות המאושרות. באמת. ומתפללת שילדי גם יזכו. בתחום הזה לא זכיתי אבל ה' מפצה אותי במליון דברים אחרים. ב"ה. 

לכל אחד יש תקופות כאלה

ולא צריך לדבר ב"סיסמאות" של "להיות מאושר זו חובה".. העולם מורכב ולא יודעים נתונים. האשה הזו העידה על עצמה כמצליחה להיות מאושרת מדברים אחרים. כל הכבוד.  חושבני שדי מובן שדבריה היו הבעת כאב, והשתתפות בשמחת אחרות (לכן גם ספק לגבי שרשור כזה אם תועלתו רבה מנזקו, לענ"ד. אע"פ שלא קראתי את רובו; לא רציתי להתערב ב"עזרת נשים" הזו).

ולהגיד "לא צריך להיפגע" - זו לא חוכמה.. לא צריך לפגוע. ודברים פוגעים גם אם "לא מכירים", גם אם לא באותה רמה כמו שמכירים.  ראוי להתנצל.

זה לא מצליח- לא להיות שם. נישואין זה לא דבר של מה בכך ולא סובבים רק על האושר של הפרט.

יכול להיות שאת פסיכולוגית או מטפלת זוגית?

כי אם לא אז עדיף לעצור כאן.

וגם אם כן.פשוט לעצור.

את לא יכולה בהינף מילה,לגזור על אנשים להתגרש או להתאמץ או מה לא..

זה ממש לא לעניין.

מחילה.

רק כשי שלא יקנאו ויעשו עליו עין הרע.

יאללה יאללה.

להתלונן על הבעל או האשה עד לפרטי פרטים,

כולל ענינים שלכולי עלמא אמורים להשאר בצנעה שבצנעה- זה מותר.

אבל להעלות קצת אור ונקודות טובות? הו לא. אנשים יקנאו רחמנא ליצלן!

אין עליו..

ועזבו אותי מעין הרע וכאלה..

בס"ד

תודה רבה לנשים המפרגנות שבעצם נתנו הרבה נקודות לחשיבה איך בעל יכול לשמח, לעזור ולתמוך באשתו!!

השרשור נתן לי מוטיבציה לנסות להיות אדם יותר טוב, תודה. אשריכן.

למי שחושש לקנאה:

אחד מאיסורי לשון הרע הוא לשבח אדם בפני שונאיו/מתחריו כדי שלא יפגעו בו. (זה שונה מהמקרה כאן, אבל העיקרון דומה)
אבל לענ"ד מי שבוחרת לקרוא את השרשור למרות שהיא לא מאושרת מבעלה - בוחרת לפגוע בעצמה וזה באחריותה, בגלל שברור מההודעה הראשונה מה הנושא ומה יכתבו בהמשך. שלא תמשיך לקרוא!

לפי הבנתי את הגישה של החשש לקנאה, אז גם צריך להתנגד לפירסומי ה"מזל טוב" בפורום לנ"ו שיכולים לגרום לקנאה לרווקים. למה זה לא קורה?

יותר מזה, אם ככה - שיפסיקו לכתוב כאן סיפורים של קשיים, כי זה עלול לגרום לזוגות תמימים לשים לב לדברים פחות טובים שהם לא הבחינו בהם קודם!!

אז בואו נסגור פשוט את הפורום. <צ>

בקשר לאלו שכותבים שאת הפירגונים צריך להגיד לבעל בלבד:

לא סתם כתוב "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו" (עירובין, י"ח, ב') - מסתבר שגם יש עניין לשבח אדם שלא בפניו. גם את הבעל.

הרבה פעמים טוב לאדם לא לדעת בדיוק את כל הדברים הטובים שחושבים עליו. לדעתי זה מתכון לעבודה על מידת הגאווה.
בנוסף, יכול להיות חשוב ומועיל לאישה להביע את ההערכה לבעלה - גם שלא בפניו. כשמביעים את הרגשות, זה משחרר.
זה יכול אפילו לגרום לאישה שיהיה לה יותר קל לפרגן לבעלה ולראות יותר נקודות טובות בו - ובעיקר לשדר את האהבה וההערכה שלה כלפיו בלי מילים.

תודה שיצרתן שרשור שמתמקד בטוב! תזכו להרבות אור בישראל!

כשראיתי את הודעתך הראשונה שמחתי מאוד

שאוכל לבטא את הצפת הרגשות שממלאה אותי לפעמים באהבה לבעלי.

דווקא לאנשים מוכרים וקרובים זה לא מתאים לספר אך בפורום אנונימי זה רעיון מעולה,

מה שנכתב בהמשך פתח את עיניי למחשבה שישנן נשים שקשה להן, וקשה להן מאוד לראות ולשמוע את הטוב של האחר.

אני לא יכולה לרדת לעומק מחשבתן כי לא הייתי במקומן ולכן אסכם שהרעיון נפלא ותודה שוב,

אך מדבריהן עולה שעדיף לסיים כאן את הרצון הטוב, ולהתחשב בקושי שלהן.

תודה לכן ששיתפתם בתחושה ולימדתן אותי כמה חשוב להיזהר לא לגרום לאחרים לקנא.

מאחלת לכן שתמצאו את הטוב עם המון אהבה בחייכן.

כדאי שאשמור אותם ביני לבינו ב ל ב ד , כי זה מקומם היחיד.כמובן מול ה' שנתן לי אותו, ומול אמא שלו וכו'...

ובידיוק השבוע חשבתי לכתוב הודעה כזו באחד הפורומים.....אותי מטריד השימוש התכוף במושג מושלם...הרי השם לא מצפה מאיתנו להיות מושלמים!

לבין לספר למישהו שאתה מכיר.  בפורום זה וירטואלי, אין באמת במי לקנא, בעוד במציאות זה באמת מושא לקנאה.

2. אדם שיש לו טוב, מאד זקוק לשיתוף, כשמישהו מתארס קשה לו מאד לבלוע ולא לספר אלא הוא תכף רץ לספר לכולם.

מעבר לכך, לא הכרזתי ברמקול כמה בעלי מפנק, וכולם חייבים לשמוע.

הייתה כותרת באשכול מובנת לחלוטין שזה שירשור אהבה, מי שחסר לה (מאחלת לה שה'  ירויח גבולה) שלא תכנס. מי שמקנאה שלא תעמיד עצמה בפני ניסיון.

הגיוני שהצנעה האמיתית זה להשאיר את זה ביני לבין בעלי, אך הרגשתנו צורך לשתף, מי אמר שאני צנועה אמיתית? כנראה חסר לי.

ואני לא מבינה מה האובססיביות הזו להתנגד לאשכול, מי שלא טוב לה מוזמנת לפתוח שירשור חסרונות. אולי נשתתף גם בו ואז זה ירגיע את השאר שבעלי לא כזה מושלם.

לפני שנים פגשתי חבר בהסעה, הוא החזיק זר פרחים לאשתו כשיצא מהסעה(שבה היו רק גברים) החביא את הזר, כששאלתי אותו למה, הוא הסביר שלפני גברים אחרים הוא רוצה להראות כמה הוא משקיע באשתו אבל מול נשים הוא יצניע את העובדה הזו.

שאלתי לפני נשות הפורום: הידעתן למה נהג כך?

נא להסיק מסקנות.

לא זו בלבד שזה הדבר הכי זול, הכי קל והכי בנאלי שבעולם אלא גם שאין כאן שום השקעה מיוחדת בזולתך כי גם הבעל גר בבית וגם הוא נהנה מהפרחים שמקשטים את ביתו.

ולדעתי הוא נהג כך כי הוא קצת תמהוני, מה כבר יש להתפאר או להסתיר בקניית פרחים הביתה?

בס"ד

פרחים בבית זה כיף

שהבעל קונה פרחים זה כי הוא משקיע בך

אין לו מה להתעניין בפרחים אצלו בבית

הוא קונה אותם כי הוא יודע שאת אוהבת

שזה עושה לך טוב

שאת תאהבי

מראה שהוא משקיע בך

הלך, בחר פרחים, קנה

זה ממש צעד יפה!!!!

מקווה שאתה משקיע באישתך....

לרוב אני קונה כשאני עוצרת בתחנת דלק בדרך הביתה אני מנצלת את ההזדמנות וקונה והוא מאד מבסוט.

ולפעמים גם הוא קונה.

פרחים הם לא עניין לנשים בלבד וגם לא שוקולד.

גם הילדים מתים על שוקולדים וגלידות ודי קשה למנוע מהם להגזים... (אבל פרחים לא ממש מעניינים אותם)

שוקולד קטן עולה הרבה פחות מזר פרחים שנקנה בחנות.

ובעיניי זו בהחלט השקעה מיוחדת.

וההסתרה היא יותר עבורו, לדעתי- במקום שכל אחת תראה את הפרחים ותחשוב "אה, הוא בטח מביא לאשתו פרחים", הוא שומר את המחשבה והידיעה הראשונית על זה לאשתו.

להניח את דעתך, היינו צעירים חסרי נסיון ואמצעים כלכליים.

רואים שפספסת את המסר העיקרי כאן.

יש נשים שאצלהן פרחים זו השקעה נעימה מצד הבעל.

זה שאצלך "זה הדבר הכי זול, הכי קל והכי בנאלי שבעולם אלא גם שאין כאן שום השקעה מיוחדת בזולתך"

לא אומר שאצל כולם זה ככה.

בכל זאת, נסי להתמקד במסר, אוקי?

כמה עולים חיוך או מילה טובה?!?

מה ז'תומרת??

מי שמבסוטה עם עצמה ועם החיים שלה ועם הבעלוש המושלמוש שלה יודעת את זה ויכולה להגיד לו את זה .

אם בא לה שעוד מישו יידע מזה,

שתפתח שרשור משפחתי שכולל גם את חמה וחמותה.

מי שלא מבסוטה,

מתבאסת אש משרשור כזה,

שפשוט יכול להיות הרסני!!
ואני?
בכוונה לא מגלה לאיזה צד שייכת,

פשוט כי...

זה לא עניין של אפ'חד!!

צריך לעבוד על זה שירגיש כך, כי אם ה' החליט שזה הבן זוג המושלם שלו -הוא יודע מה שהוא עושה

אין לי מילים לתאר כמה השרשור הזה מגעיל ודביק ומיותר.

ומיותרת!!!

כאלו שנפגעו

אם אמירות שונות

מדברת על פוגע?

אני יותר מבין את אלה שלא מתחברים לשרשור

וכן יש משהו צורם בהחצנות האלו

כן, יש כאלו שפורקות את הכאוס ואת הצדדים הלא חיוביים בבן הזוג, ויש כאלו שרוצות לפרוק דווקא את האהבה ואת הטוב.

הרי לשכנה ולחברה לא אומר כמה בעלי מייטיב איתי שמא חלילה תקנא. אז על גבי הפורום אני מרשה לעצמי לכתוב ומי שלא מתחבר, זכותו, הוא יכול לעבור לשירשור אחר.

הרי תמיד יש כאלו שחסר להם, אז בגלל זה לא אכתוב בפורום הריון ןלידה? או שלא אספר שאני מתחתנת? שמא רווק יקנא וייצא לו הלב?

מצחיק שדווקא המידות השליליות של הקנאה משתלטות פה, בלי בושה.

ואני מרגישה שזכותי המלאה לכתוב כמה אני אוהבת את בעלי, כמו שזכותו המלאה של מי שכתב שאשתו לא מספיק יפה בשבילו וכו'.

ולמי שזה דביק, מוטב שיתרחק, שלא חלילה ידבק.

(כתבתי בצורה קצת בוטה כי הרגשתי שהרבה מן התגובות התנגדות לאשכול זה, לא מונעות את עצמן מלכתוב בצורה תוקפנית ופוגענית, ואשמח מאד לדעת במה יצאתי נגד כאלו שנפגעו, אולי אני צריכה להתנצל, אני לא שמתי לב)

שכשנפגעו פה

היה חוסר רגישות ואמרו שלא יפתחו שרשורים,יתגברו וכו'

ופתאום .. את נפגעת מתגובה?

מוזר שמצד אחד הרצאות לנפגים מצד אחד

ופתאום את מרשה לעצמך להיפגע

שהערה היתה על שרשור דביק ולא עלייך אלא ענין השרשור

בדיוק כמו הטיעון מנגד..ענין השרשור שהוא לא נעים לכמה

אז איך את נותנת מקום רק לצד שלך

ממה נפגעו? מישהו כתב להם משהו? אם אני מספרת שיש לי עבודה ומישהי שאין לה שמעה ונפגעה, האם זה חוסר רגישות מצידי? האם אני צריכה לנחש שיש מישהו שיפגע משירשור תמים של אהבה?

לא השתמשתי בשום מילים פוגעות או זילזול כשאמרתי שלא יפתחו. דיברתי ענייני ולא כיניתי במילים יפהפיות כמו דביק ומיותר.

איך אתם נותנים רק מקום לעצמיכם להפגע, ולא חושבים על הצד שכותב את התגובות הכ"כ יפות לבעל, שאחרי שטרח וכתב את שאל ליבו, תוקפים אותו ומזלזלים בהודעותיו.

ואני חושבת על הצאדיקה המיוחדת שפתחה שירשור פירגון וקיבלה שירשור טיעון ועל זה דיברתי.

בהצלחה ויום טוב.

היה בו הרבה גאוה ויחצנות

פעם למדנו בשיעור זוגיות כמה חשוב לא להחצין את הקשר.
במקרה ההוא דובר על נתינת ידיים וחיבוקים ברבים.
צריך להיות מאוד רגישים. יש אנשים שאסורים הרבה זמן וקשה להם לראות זוגות שמחצינים את הקשר.
זה לא חובה אבל זו התחשבות בזולת.

אותו דבר לגבי השרשור הזה.

ובלי קשר לעדינות כלפי אחרים -  כמו שיש דברים שלא עושים ברבים בגלל צניעות
ככה תשבחות והתפארויות מוגזמות צריכות להעשות בצורה צנועה.
זה פשוט לא נעים. אולי אפילו לא צנוע.

אבל בכיף שיהיה לכם...
מי שנהנה מזה.

רק היה לי חשוב להביע את דעתי.

וזה גם מה שנותן את הכח לסלוח.

תגובות מאנשים דתיים או כאלה שקוראים לעצמם דתיים והתחושה שלי היא בחילה קשה, אנשים ללא טיפת מוסר ללא קורטוב של כבוד לשני.

מה נסגר איתכם תגידו? הדת שלכם מתבטאת בחצאית וכיפה? איפה הערכים? בן אדם לחבירו כבוד בסיסי לאדם? כלום ושום דבר, פשוט בושה וחרפה, חילול ה' אחד גדול מה שהולך פה, כל מי שפגע וענה בצורה מבזה צריך לבקש סליחה מפותחת השרשור.

אני מאד מקווה שחילונים לא קוראים פה.

פשוט עברתי עליו, בעקבות מה שכתבת, ולא ראיתי הרבה אנשים שנכנסו להגדרה של "אנשים ללא טיפת מוסר ללא קורטוב של כבוד לשני".

מאוד לא נעים לשמוע ביקורת שמכלילה את כולם ביחד. יש לך ביקורת על ניקים מסוימים שכתבו כאן תגובות לא מכבדות?

תגיב להם באופן אישי. ראוי יותר במסר (לא ברשות הרבים), או על-גבי הפורום. אבל לפנות לכולם, עם ביקורת כזו חריפה (בלי טיפת מוסר?! ללא קורטוב של כבוד?!), זה לחטוא לאמת, לפני הכל.

התקיים כאן דיון לגבי השירשור הזה, וכתיבת מחמאות לבעל בריש גלי. במסגרת הדיון, הובעו דעות שונות. כן, היו גם תגובות לא מכבדות. והן היו מעטות.

אז לומר על השירשור "חילול ה' אחד גדול"? מי שמך? מי שמך לשפוט- אפילו את אלו שהגיבו בחוסר כבוד- ולקבוע עבורם שאין להם טיפת מוסר או קורטוב כבוד?

צריך לדעת איך להוכיח, בלי להגזים ובאופן ענייני.

מאמע צדיקה תודי לאל שבה זכית

באמת נחמד לקרוא משהו שמח,

ובתור מישהי שעוד לא מהפורום זה ממש מחזק!

ולפרגן תמיד מותר, גם לפולנים

כמה אני אוהב את עצמי 

איזה כיף לי 

אין כמוני בעולם 

מפרגן, תומך 

אין !! פשוט אין עלי !!! 

מי רוצה להיות אישה שנייה ? 

(בהומור כמובן..)

והוא חושבת שאני הומורסיט 

סתאאאאאם 

מה זה "ההיבט האנושי"?

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃

ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה

ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.

כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין

בכל זאת חסר ניסיון בתחום

"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"

ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.

יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.

אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.

כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"

ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה

אבל היה חוזה מסודר

שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.

זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.

אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים

ורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא

אשתי ואני הלכנו לבדוק 3 אולמות שהיינו בהם בעבר וזכרנו אותם לטובה (2 שאני זכרתי לטובה ואחד שהיא זכרה), ובחרנו מתוכם את זה שהיה נראה לנו הכי מתאים מבחינת המחיר, האוכל והרחבה.

זהו.

אף אחד לא זוכר את הערב הזה אחר כך, לא האורחים וגם לא הזוג. ומה שכן זוכרים לא קשור לאולם.

שלא עמד בדיבורו.

אתה כותב כי הרוב נורמלים,ובמצב נורמלי לא זוכרים את האולם, אבל חשוב לוודא שנורמלי.

עם הצוות שלו

החל בתשובות מהם כשרצינו סידור שולחנות וקיבלנו רק ברגע האחרון

וכלה בדרישה לתוספת תשלום מחוץ לחוזה בצורה מאוד לא נעימה בסוף החתונה...

(ועדיין זה היה עוגמת נפש נקודתית שאחרי עשור אם לא היה עולה פה הנושא לא זו החוויה הכללית שלי מהאירוע..)

אני דיברתי על מצב שבהחלט זו החוויה שלי מהאירוע.

לא אכתוב כאן כי זה אאוטינג אבל זה הדבר היחיד שאני וכל האורחים זוכרים.

מי שירצה להתחתן בתאריך כו תשרי, עלול לקבל מחיר לא רע,

אני נמנע מכך כדי לזכות לדברי חז"ל ש"וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור" (גמרא מסכת תענית דף יא עמוד א)

גם העיברי וגם הלועזי עכשיו תעשו חשבון מה הגיל שלי.....

אני מניח שהשני

(או שאולי בכלל 57)

30

כל מקום הגון יסכים לסעיף הזה, ורוב המקומות שמים מראש (מאז הקורונה)

בישראל של היום, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ובטח לא מה יהיה בתאריך החתונה.

כדאי מאוד גם עם הספקים.

בתפילה שלא יהיה צורך בכך.

וכן, זה מרגש

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

1. מחוייבות לקשר.

2. הערכה הדדית.

3. אישות טובה.

מעבר לכך

1. מילה.

2. . מגע.

3. מתנות.

4. שרותים.

5. זמן.

   שום דבר לא המצאה שלי.

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...