בס"ד

וכן, אנחנו צריכים לפרסם בכל מקום שב"ה אנחנו נולדנו לעם הנבחר ואנחנו לא גויים.

בכתפילה והעידוד בתוך קהילה זה מצויין

בחוץ פחות

אני חושב שבצורה כזאת זה עשוי להתפרש כמסר של שנאה, וזה גם לא אמיתי, וגם מזיק.

+ אני בספק אם יש בזה תועלת למניעת ההתבוללות.

מלחמה על הזהות היהודית, על בנות ישראל? כשזה חלילה יגיע אליכם לבית?? רק אז תזכרו שיש אוייב ושיש דבר כזה התבוללות שצריך להילחם בה בכל הכח? מה עם ערבות הדדית?

צריך לשדר לאוייב שנאה, אוייבים לא אוהבים, נקודה!

תראו להם אהבה הם יתקעו לכם סכין בגב.

השאלה היא מה הצורה והדרך הנכונים כדי להשפיע כך שהדברים יתקבלו

אבל זה שאנשים יושבים בבית ומחלקים עצות לפעילים שמוסרים את עצמם למען המאבק, זה לא בסדר.

וזה לא אמור להשפיע עליי או עליך אלא על הערבי וסטיקר זה רק דבר אחד קטן מתוך המון דרכים של מאבק..

אני לא נגד איומים על הערבים בעניין,
(אני כמובן לא חושב שרק בצד הזה צריך להשפיע, או שזה הצד העיקרי המובהק. גם אתה בטח לא חושב ככה)

אבל סטיקר "שלא עשני גוי" - למה שישפיע על ערבי? ...

שישאר לבד

אם להב"ה היו מתייחסים כך לחבר'ה שבבית,

לא היו כ"כ הרבה לייקים אצלם בפייסבוק.

אינטרס לעם זה בנצי, ברוך ומיכאל, הם היחידים שפועלים בשכונות, עוזרים לאנשים, מןנעים התבוללות וב״ה רואים כמה תמיכה יש בין אם זה דתיים חרדיים וחילונים ועם הזמן זה רק יגדל..

אתה צודק שזה יגדל מכיוון שב"ה אתם לא פוחדים מביקורת

אלא יודעים לתת תשובה עניינית לכל שאלה שבאה ממקום אמיתי.

לא רואה טעם בלחנך לשנאה.

יש עניין לעורר מודעות, אבל סטיקר כזה מפספס את המטרה.

(שוב, הכל לענ"ד).

זה עלול להתפרש כהסתה ושנאה, כשזו לא המטרה. 

לא יודעת איך, אבל צריך איכשהוא לזעזע את היהודיות בכמה וכמה מקומות ולעורר אותן להיות מודעות לאיזה עם הן שייכות.

מורכב..

נכון - זה כן
חכם - תלוי בצורך (המצב התודעתי של העם), ובשיקולי תועלת (פוטנציאל השפעה על התודעה ועל המעשה) ונזק (תגובה נגדית / פסילת תדמית / התלהטות יתרה)

נקודה נוספת - אשר להתבוללות, אני לא יודע אם דווקא זה הכיוון שצריך לפעול בו.

חכם או לא?

אם המצב במדינה היה שפיר וטוב, באמת לא היה עניין לעורר פרובוקציות.

אממה, המצב כנראה חמור בכמה וכמה מקומות וצריך לעורר בצורה שתזעזע.

לכן, במקומות מסויימים חשוב לתלות את השלט ובמקומות אחרים לא.

לא יודעת אם הייתי משתמשת דווקא בניסוח הזה, אך בהחלט הייתי כותבת משהו המבדיל בצורה משמעותית בין עמ"י לערבים.

יש הבדל בין הרגשה של התנשאות, בוז, ביטול ולעג,

לבין הכרה פשוטה בקיומה של היררכיה. שהיא מוכרחת.)

היא לא 'נוצרה', אלא נלמדה. כמו כל המושגים האחרים.

(ואני חושב שזאת נקודת מחלוקת בסיסית. באותה מידה ניתן לשאול על המוסר, או על מושג האלוהות, מאיפה הם נוצרו בתרבות האנושית... והתשובה הפשוטה היא שהם לא, אלא קיימים עוד לפניה.)

וגם הכותרת שלך לא נכונה בדווקא. הכרה בהיררכיה לא מוכרחת בכלל להיות מלווה בביטול ובלעג - למרות שאכן לפעמים נגררים אליהם מחמתה.

על היהדות בעיניהם

(והדגישו את חיוניות ההיצמדות לדברי חכמים)

מה את לומדת מהצורה בה הם בחרו להציג את היהדות?

להשיג בסטיקר הזה שלך?

להחביא את הסידור או לצעוק לארבע רוחות?

את לא רואה הבדל בין הדברים?

זה שהצלצול שלך הוא "זכרני נא" (רוצה לשמוע מה שלי? ) או שתלכי עם דגל ישראל ברוסיה לא מבטא שום שנאה.

ההיפך! זה ביטוי של גאווה לאומית. גאווה ישראלית ויהודית.

לעומת מה שאנחנו דנים עליו.

נראה לי שזה שאני ממלכתית וגאה בלאום שלי ובמדינה שלי, ברור לכולם, לא?

העניין נמדד (לענ"ד) במבחן התועלת. אני לא רואה כל תועלת בהפצת סטיקרים אלה וזה בלי קשר למה שהגויים יחשבו או ירגישו (רמז: רובם לא יבינו את הכוונה) אלא בגלל מה שזה עושה למי שהסטיקר מופנה אליו.

זה ביטוי של שנאה.

אני לא רואה תועלת בחינוך לשנאה.

זה לא ימנע (לדעתי) התבוללות.

המטרה היא לחזק את הבנות, לחזק את השייכות והגאווה הלאומית שלנו ויש לנו ב"ה במה להתגאות. למה לעשות זאת על דרך השלילה?

מעבר לזה, מה ההיגיון בזה שאם נשנא את כל הגויים, בת מסוימת לא תצא עם גוי?

זה כוללני מדי.

תני קצת קרדיט לנוער שלנו.

לא הייתי רוצה שז מה שיחשבו עלי, כשעניתי להגדרה של "נוער"...

(או שאני לא כותבת ברור, גם אופציה).

יש הבדל בין להיות גאה על זה שאתה יהודי לבין לבוז למי ש-ה', ברצונו, ברא אותו "בצלם אלוקים" להיות גוי. יתר על כן, גם עם ישראל הוא גוי. אפילו גוי קדוש. רואים שהברכה הזאת נתקנה בתקופה שכבר היינו מנותקים מהשפה העברית... כך שזה משהו מאוחר, משהו שהקדוש ברוך הוא לא רוצה ולא מעוניין בו. סיגים שנטפלו אל היהדות.

למה אנחנו צריכים להיות אור לגויים? כדי שהם יהיו כמונו. שהם ילמדו איך להיות כרצון ה'. אם הם יהיו כמונו, [וקודם כל אנחנו נהיה כמו שאנחנו צריכים להיות...אנחנו הרי עדיין רחוקים מאוד ממה שאנחנו צריכים להיות] -- אז לא יהיה הבדל בינינו לבינם.

הסידור מקומו בידינו בתפילה,

או על המדף בבית הכנסת.

אבל אם הוא משמש כמשענת לספר אחר,

אעדיף להחביא אותו. בבית הכנסת.

אם המילים של הברכה משמשות לכוונה אחרת,

שהיא קריאת תיגר בגויים (ולא להודיה הכי מוצדקת,

כלפי הנמען שלה - הקב"ה)

אני מעדיף לחוס עליהן ועל כבודן היכן שהן שייכות.

ברמה העקרונית אנחנו בארץ ישראל וכן צריכים

להיות בגאווה ובגו זקוף מול שונאי נפשנו.

חייבים לבטא את כבוד ישראל ברבים,

רק שזו משימה שצריכים ליישם בכובד ראש ורצינות.

באשר הוא גוי.

כפי שכל בחורה צדיקה ובריאה,

כשהמדוייט שלה ישיר מולה בקול "ברוך שלא עשני אישה",

לא תמשיך את הקשר הזה.

את כל מי שישמע אותו.

כי הוא פשוט אלוף

המשענת היא להשתמש בחפץ חשוב למען מטרה

שאיננו מטרתו (ובכך לפספס ולהחטיא את משמעותו).

כתבת דברים מדהימים וראויים לציטוט, תודה לך!

אם כיוונת בהם לחלוק עליי - אני מציע לעיין בדבריי שוב.

ספר אחר (חוץ מתנ"ך למשל) בשום מקום שתקחי אותו...

איפה החלק של ה*הסברה* נכנס כאן?

יש נשים -- גם דתיות -- שמרגישות מאוד רע עם "שלא עשני אישה". הברכה הזאת איננה יסודי תורה ומן הראוי היה לוותר עליה. אילו היה כתוב לנשים "שלא עשני איש" זה היה בסדר. כלומר כל אחד צריך להיות מרוצה עם איך ש-ה' ברא אותו. יש חסרונות לכל מצב. עוד יותר טוב היה אילו היה כתוב "שעשני כרצונו" לשני המינים. אבל, הכי טוב היה אילו היינו מוותרים על הברכה הזאת. אגב, זה כולל גם את הגוי, גם את האישה, גם את כל מה שלא כתוב כגון "שלא עשני בלונדיני, ג'ינג'י וכו' "

את הברכה "שלא עשני גוי" אפשר היה להביע בצורה הרבה יותר מוצלחת "ברוך אתה ה' שעשני יהודי" או "ברוך אתה ה' שעשני ישראל". [כמו ב"ישראל אף על פי שחטא ...וכו']

הבנתי שהיו רבנים גדולים אפילו בימי הביניים שהבינו שהברכה הזאת פוגענית ושינו אותה. [לצערי, שכחתי את שמותיהם אבל קראתי על זה. אולי זה היה המהר"ל מפראג]

ולפני שכל הצדיקים [בעיני עצמם] יקפצו עלי אז יש שינויים בהתנהלות הדתית. פעם, אישה לא היתה יכולה להיות טוענת רבנית והיום מקבלים את זה. ההתנגדות לריפורמים היא לא בגלל השינויים אלא בגלל שהם ביטלו יסודי תורה ובגלל שהם הקלו את הדרך להתבוללות. לדבר הזה כולנו מתנגדים.

מסכת כתובות קיא. "ג´ שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי"

זהו דרוש מתוך שיר השירים ובגלל שאין פוסקים מדברי אגדה זה לא תופס לגבי מצוות עשה של כיבוש הארץ וכו.. אבל פה? צריך לשאול רב..

המטרה היא לא להתגרות בהם (למרות שזה באמת לא מזיז לרוב פוסקי העבר ופוסקי דורנו אבל לא זה הדיון)

אלא לעורר מודעות אצל הנערות הפתיות ההולכות שבי אחריהן.

מבחינת היהדות חתונה עם גוי משולה לחטיפה.

יש דרכים יותר מוצלחות לשכנע בנות יהודיות שרוצות לחיות עם ערבי -- לא לעשות זאת. בשביל זה לא צריך להרחיק את כל האנשים שהם זרע ישראל אבל בגלל צוק העתים בחוץ לארץ קרה מה שקרה והם בנים לאם שאינה יהודיה. כשהם יתקלו בדבר כזה, זה ירחיק אותם, ולמרות שבמקור הם רוצים מאוד להתגייר הם לא ירצו עוד. אנשים אלה רואים עצמם כיהודים. הם חשבו שהם באו הביתה אחרי שסבלו מאנטישמיות בשל היותם יהודים. והנה, גם פה הם לא רצויים.

וכי מה חשבתם? שאחרי שבעים שנה של משטר קומוניסטי שדיכא את הדת בכלל ואת היהדות בפרט, היהודים ירדו מן המטוס לבושים קפוטות ושטריימלים? תתעוררו. תקרבו במקום להרחיק. אגב, חשוב יותר לעזור להם מאשר לאותן בנות טיפשות ומרדניות שרק לאחר שהן מתחילות לחטוף את המכות נזכרות ביהדותן. הן הלוא היו מודעות לזה שבעיני היהדות מה שהן עושות זה לא בסדר. אבל הן, בעזות מצח, עשו את זה. היהודים ברוסיה, וגם בארצות אחרות, רובם אינם מודעים כלל לזה שהתנהגותם לא רצויה.

בכללי,לא אוהבת פרסומות שפונות בכוון השלילי (שלא עשני)

חוצמזה,מרבית האנשים לא יבינו את המשמעות האמיתית

שמסתתרת מאחורי המשפט

ויקבלו את זה בצורה לא יפה (יחשבו כאילו יש פה חלילה גזענות)

צריך להתאים את הפרסומת לקהל היעד!!

ובמקרה שלנו,דווקא קהל היעד הוא זה שסביר להניח-לא יתחבר\יבין את המשפט

ודווקא אלה שמתחברים\מזדהים\מבינים הם כאלה שלא יתבוללו ממילא

אני קצת ממהרת אז אנסה בקצרה:

כיום,הכוח שבולט בעולם זה הכוח של האיש

הכוח של האיש זה הכוח הבחירי

לעומת זאת,הכוח של האישה זהו כוח הסגולה

סגולה-כלומר,באישה יש קדושה מיוחדת,ללא תנאי

אפילו עוד לפני שהיא עושה מעשים טובים-הרצון האלוקי טבוע בה

כיום,בעולם שלנו,הכוח הבחירי הוא חזק ומוערך יותר

אך לעתיד לבוא יגבר הכוח הסגולי של האישה

ואז גם הברכה תשתנה

בקיצור,הברכה לא נועדה לתאר את המצב האמיתי,האידיאלי

אלא היא נועדה להיות מתאימה למצב\הרגשה בהווה

מקווה שהסברתי ברור

נ.ב. זה מבוסס על דברי הרב קוק או הרצי"ה (אחד מהם,לא בטוחה מי)

ושמעתי פעם אצל הרבנית עידית

גם נשים בכלל הקללה שבזיעת אפן הן אוכלות לחם

כמו שהן בכלל הקללה שאל עפר תשוב

הקללה של האדם היא קללה לכל מין האדם, והקללה של האשה היא קללה מוחד לנשים, כי חוה גם אכלה מעץ הדעת וגם שיכנעה את בלעה לחטוא

ברור שקללת האישה היא מיוחדת...למה שתהיה קללה נפרדת לגבר? [אוח,כמובן שבציניות למי שלא הבין]

ובעצם-

זה יכול להיות אחלה הסבר למה נוהגים שהאישה מפרנסת בציבור החרדי, נו, הקללה גם עליה....

[בעוד שרוב העולם הבין את זה בכך שהגבר הוא המפרנס והאישה קוללה בלידות ומכן לקחו את דיכטומית תפקידי גברים- נשים]

אני מניח שכתבתי את ההסבר כבר כאן פעם

את חולקת עלי?

נשים לא מתות? הן לא בכלל הקללה של ואל עפר תשוב?

מענין יהיה פעם אחת לשמוע תשובה עניינית בלי ציניות

ההריון והלידה

אבל אם מרחיבים את הקללה, שהרי היום יש כ"כ הרבה פתרונות להקל בצער הזה, אפשר לומר שהקללה מתייחסת גם לצער גידול בנים, ואז הקללה על שניהם.

של הרב יעקבזון.

הוא אמר מלכתחילה אשה היא הרבה יותר בנויה טהור וטוב וקרוב לדמות האדם השלם.

הגבר נולד יותר חיה, יותר בהמי, וצריך ללמוד תורה בשביל להיתקן.

האשה מברכת: ברוך שעשני כרצונו- כמה שיותר קרוב לרצון שלו איך שהאדם יהיה טהור, לשלמות של האדם. (הכוונה שהאשה יותר קרובה לדמות של האדם השלם שהקב"ה רוצה)

הגבר לא יכול לברך שעשני כרצונו, כי איך שהוא בנוי, זה לא כרצונו של אלוקים, הוא צריך לעבוד הרבה כדי להגיע למדרגה נעלה, הוא מברך שלא עשני אשה-, הכוונה עם המגבלות שלה, הגבר יכול הרבה יותר לפעול, כי אשה מלכתחילה מוגבלת באיסורים, ואסור לה דברים כי היא לא צריכה את זה היא כבר במדרגה נעלה יותר.

והוא מסביר שאין פה עניין שהאשה נעלה יותר או שהגבר יותר, אלא שיש דברים שלגבר מעלות עליונות יותר ויש דברים שלאשה מעלות עליונות יותר.

גבר הוא בחינת משפיע  - אור.

ואישה היא בחינת מקבל - כלי.

מלשון כתבי האר"י מובא שבתחילה היה "אור אינסוף" ממלא את הכול.

כלומר הבריאה כולה היא כלי, אישה לזכר שהוא "אור אינסוף".

ולכן כל הבריאה היא בחינת אישה וזה בחינת - כרצונו.
אדם הראשון הרי הוא שיאו של הכלי- הוא היחיד שיכול לקבל באמת את ההארה האלוקית,
שלא כמו העליונים שאין בהם יכולת לקבל והם בחינת אור, ולא כמו התחתונים שאין להם זכות

לקבל והם בחינת קליפה.
אדם הראשון היה בחינת כלי והוא היה אחד, אבל גם כאן עוד לא התברר לגמרי הכלי. 
בהפרדת האישה מהאיש, נוצר מצב חדש - גבר ואישה נפרדים, למעשה הכלי הופרד לשני צדדים-
איש- משפיע, צינור שדרכו אמור להגיע השפע- ואישה, כלי, מטרת הבריאה.
לכן כל המציאות של גבר היא לא נצרכת מצד הבריאה כביכול, כי הוא עוד צינור ולא כלי.
על כן גבר לא יכול לברך ש"עשני גבר"\"שעשני כרצונו", כי העשייה של הגבר היא לא מצד הכרחיותו,
אלא מצד שהוא לא אישה. גבר לא "נעשה" אלא הוא היה קיים, הוא רק התבטאות של משהו שהתקיים לפני זה,
לכן כל הקיום שלו הוא מצד שהוא לא, ולכן הוא מברך על דרך שלילה. 
והוא מברך שלא עשני אישה. 
נוצר המצב שגבר הוא יותר "גבוהה" בהיררכיה כי הוא בחינת אור. אבל אישה יותר "גבוהה" בהיררכיה כי היא מטרת הבריאה.

 

יש עניין לחזק את המשוכנעים ולתת להם רוח גבית

כדי שיפוצו מעיינותיהם חוצה ביתר שאת

(וגם כדי שישארו משוכנעים)

דוחים על הסף

אולי כי הם מודעים למצב בשטח

ומסיקים שצריך לפעול בקיצוניות

ולהניח בצד את הזהירות.

בס"ד

מה המשמעות של הברכה הזאת בכלל??
ז"א אם הייתי גוי, לא הייתי אני בכלל, לא?

אני יהודי.
אם האני שלי זה הנשמה- הרי לגוי אין את הנשמה הקדושה שיש ליהודי- חלק אלוקא ממעל. 
אם האני שלי זה הגוף- אז גם גופו של יהודי קדוש, הגנים שלו עברו דרך אברהם יצחק ויעקוב וכ'.
ומעבר לזה הנפש הבהמית של היהודי, ותודעת הגוף שלו  שונה משל הגוי, שכן זה קליפת נגה, לעומת גוי שזה ג' הקליפות.
אף גרים שמתגיירים הם לא גויים שהופכים ליהודים, אלא תינוקות מיוחדים שנולדו להורים גויים, אך נפשם היא נפש בהמית כמו של יהודי. נפש זו מתגעגעת כל חייה לנשמה הקדושה ששייכת אליה, ובגיור החלק הזה חודר בגוף.
(זאת לומדים מהביטוי גר שנתגייר, ולא גוי שנתגייר, לומר שמלכתחילה לא היה כאן גוי רגיל)
 

ונחזור לשאלה, אם אני זה נשמה, או גוף, או נשמה שמלובשת בגוף, בכל מקרה זה לא משהו שיכול היה להיות גוי.
אז על מה אנחנו מודים?  

בס"ד

לא ברור לי מי ה"אני" הזה שהיה נברא כגוי... 
אני יכולה לומר ברוך שברא אותי עם תכונות מסוימות,
ברוך שהנשמה שלי התלבשה דווקא בגוף מסוים, בתקופה מסוימת וכ'. 
אבל איך יהודי היה יכול להיות גוי? איזה חלק ביהודי היה יכול להיות גוי?
"ישראל קדמו לעולם". הנשמות נבראו לפני בריאת העולם, אז אי אפשר להפוך נשמה של יהודי לגוי.
כנ"ל גם גוף של יהודי לא יכול להיות גוף של גוי.

אז מי זה ה'אני' הזה שהיה יכול להיות גוי?

זה נשמע כאילו יש נשמה גולמית, שעדיין אין לה תכונות, ואז הקב"ה חצב לה "חומר של נשמות" מתחת כסא הכבוד, והפך אותה לנשמה יהודית

בס"ד

בייחוד אם אנו מאמינים שנשמה זה "חלק אלוקא ממעל ממש"...?
הרמב"ם מדבר על היש הנברא הראשון, שנברא ללא צורה. חומר בלי צוורה שנברא במאמר "בראשית", שבו נמצאים בפוטנציאל כל הצורות של הנבראים, (כיום אין לנו אפשרות לדמיין מציאות של חומר בלי צורה, אבל ברור שאלו דברים שונים, שכן אותו חומר יכול לקבל צורות שונות, ולהפך,את אותה הצורה ניתן ליצור מחומרים שונים) אולי במקום הזה יכולנו להיות כל דבר, גם גוי. 
רק להבהיר חומר הכוונה כאן יש נפרד מאלוקות. לאו דווקא חומר גשמי. בלשונו של הרמב"ם "יסוד דק"
אם נסתכל על זה ככה, אז ברוך שלא עשני גוי דווקא מדגיש את האחדות של הבריאה, כי אם אנו מסתכלים על הממד הראשוני הזה, שאומר שהכל נעשה מאותו חומר, ואני זכיתי להיות יהודי, אך גם אותו גוי יכול היה להיווצר יהודי, אך נוצר אחרת, אז אין לי כיהודי שום עליונות על הגוי, מעבר לכך שבחירתו של הקב,ה לברוא אותי כך ולא אחרת. וזה מדגיש את המחויבות שלי להתנהג בהתאם ליהדות שניתנה לי כמתנת חינם מאת ה'.
כך הגוי יכול לתבוע אותי לקיים את העולם על ידי תורה ומצוות, כי זה תפקיד שניתן לי כלפי כל העולם כולו, ובמקום הכי עמוק גם הגוי יכול היה להבראות כך...? 

בכל אופן צריך עיון... 

שאין לנו עליונות וזה מתנה נראה לי ברור בלי קשר

זה בעצם כל הברכה הזאת, שאנחנו מודים להקב"ה שעשה אותנו יהודים - כלומר זה מתנה שלו, ואנחנו מודים על זה

גם ברכה זו וגם שלא עשני עבד וגם שלא עשני אשה - שלש הברכות עם כוונה אחת - לברך לקב"ה שיש לגבר יותר חיוב מצוות מאשר לגוי \ עבד\ אשה  ולכל אחד מהשלשה יש סיבה אחרת על הפטור מהמצוות אשה לא מחוייבת בגלל תפקידים אחרים - חשובים לא פחות שיש רק לה - טהרת המשפחה כשרות המאכלים וחינוך החלדים - הדברים הכי מהותיים בהמשך קיומנו כעם תלוי על האשה ולכן היא פטורה מהרבה מצוות שהזמן גרמא סיבה נוספת שלאשה יש יותר יראת שמים פנימית והיא לא זקוקה לתזכורות בצורת ציצית כיפה תפילין וכו' מה שהגבר חייב ולכן היא מברכת "שעשני כרצונו" - היא פשוט שמחה במקום שלה .

הגוי והעבד פשוט לא נבחרו לעם סגולה ויש להם רק 7 מצוות שהם מחוייבים בהם ואנחנו מודים לה' שלנו יש יותר - עד כאן הסבר הברכות

בקשר לסטיקרים - מה המטרה ? הרי להתגרות בגויים אסור מהתורה וחוץ מלהוציא עצבים בצורת סטיקר ולגרום לחילול ה' גם בקרב אחינו שלא שומרים תורה ומצוות -שלא באמת מבינים את המשמעות - זה רק ילבה שנאה כלפי הדת והתפילות ובטח לא זו הכוונה ו-חכם עיניו בראשו !!!

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..