אני חשבתי להדפיס אלבום באחד האתרים האלה שמעצבים לבד את האלבום ואז שולחים לך את זה בדואר

הבאתי תמונה גדולה ולכל אחת מאחיותי (שעזרו לי באמת) מחזיק מפתחות עם התמונה שלה שהשגתי במחיר נחמד כי זה היה אותו דבר (נכדה ראשונה...)

עכשיו אצל הקטן קניתי לאמא שלי  סט עגילים ושרשרת ליום יום שידעתי שהיא תשמח והיא לא תפרגן לעצמה בסתם יום, יש היום דברים ממש יפים לדעתי תחשבי על משהו שהיא צריכה וישמח אותה 

וכמובן הברכה!

לצערי לא חשבתי בכלל בכיוון הזה אחרי שהייתי אצל אמא שלי (בכל הלידות עד עתה).

אולי, אם אפשרי, לממן לה נופש קצר ומפנק? או משהו שקשור בתחביבים שלה. ואולי גם תמונה גדולה עם תמונות של הקטן.

יישר כוח!

ומזל טוב כפול

להורים של בעלי. אבא של בעלי ממש אוהב פאזלים (ממש יש לו אוסף) אז הזמנו לו מפיק פאז פאזל ענקי של משהו כמו 1000 חתיכות עם התמונה שלה. הוא ממש ממש התרגש.

הכי כיף זה לקבל מתנות אישיות כאלה ולא סתם שוברים או דברים כאלה

אבל לדעתי באמת לוח דיגיטלי כי אז מכניסים כל הזמן תמונות עדכניות ולא תקועים עם תמונות מגיל שבוע...

היו לי כאלה בתקופות. השתדלתי לא לקחת קשה ולהפוך את הבית. לתת לילד שהיה צריך ורמוקס מתי שצריך, להעביר מגבון בוקר אחרי ולהחליף לו מגבת ושלום. גם לא הקפדתי על שתי המנות. לא ראיתי שזה משנה כי באמת גם ככה היה מתחיל מחדש. נתתי כשהיה צריך ודי.

רק אומרת- אלה לא ההנחיות הרפואיות.

כל חודשיים על השעון זה הזיה

אבל הילדים שלי כבר גדולים

וכל לילה משהו אחר.

אני מחכה במקום מסוים לדעת שכשמגיע לילה- הוא לילה. ישנים בו.

כל פעם אני דרוכה להפתעה חדשה.

יכול להיות שפשוט נשארות ביצים שבוקעות.

היתה מישהי פה פעם שאמרה שהרופא אמר לה לתת 3 מנות בהפרשים של שבועיים

וגם יש מלא רעיונות לשיטות טבעיות (שלפעמים עובדות ולפעמים לא)

לא לוקח להן לבקוע חודשיים

זו הדבקה חדשה כל פעם

הוא חאנג' הילד .

אמרתי לו היום בכעס שיפסיק ללטף פחים ולאכול מהרצפה

טרפת

אני ממש מבינה אותך.

איחס.

אף אחד לא הכין אותנו באמהות לגועל נפש הזה!

שיהיה בריא כפרה עליו.

שהורמוקס פותר את זה רק נקודתית וזה נמצא אצלם ומתפרץ, אבל זה לא מדע מדוייק, זה סתם מניסיוני (הכואב מאד) עם הנושא....

עד אז הן חיות בתוך המעיים ולא יוצאות להטיל.

לדעתי, אם רואים שזה חודשיים על השעון, זה בוודאות הביצים שלא מוגרו לחלוטין בפעם הקודמת.

מעורבב עם משהו. אצלנו גם היה סבבים של פעם בחודשיים ומאז השום כבר איזה חצי שנה לא היה כלום.

נניח עם גבינה בתוך לחם, ולהוסיף זיתים או משהו שיעולים קצת את הטעם

אפשר גם להוסיף פשוט לכל מאכל שאוכלים במשך כמה ימים כמות קטנה שלא תהיה מאוד מורגשת ואז הטעם לא מפריע להם והם עדיין אוכלים... (יכול להיות אבל שזה עובד רק בשום חי ולא מבושל/ מטוגן, אני לא יודעת...)

אבל כשיש התפרצות אז נניח יומיים- שלוש להביא כל פעם קצת, או בפעם אחת הרבה אם הם יזרמו...

אה ומי שאמרה לי את זה הציעה להביא להם הרבה בבת אחת מעורבב עם גבינה וכשזה יהיה להם חריף להביא מיד מים וכשהם ישתו הם כבר יבלעו את השום😂

אצל הילדה עם הנטיה לתולעים.

בכתה בלילה שכואב לה (הרגעתי עם משחה, לא ראיתי תולעים) ועכשיו ראיתי שברח לה פיפי (אצלנו זה סימן מובהק...).

הלכתי לבדוק מתי היתה פעם קודמת- 21.6. כן, גם פה כל חודשיים כמו שעון🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️ וגם פה כל המשפחה קיבלה טיפול בפעם הקודמת. אבל הילדה יותר קטנה (בת 3.5), רק מקווה שיעבור לה יותר מהר...

תודה על השרשור והתגובות. בע"ה בבוקר אקנה שום, מקווה שהיא תזרום בתוך גבינה או משהו. ושוב צריכה לבקש ורמוקס🤦🏼‍♀️

אצלי הוא מזהה עוד לפני שהולך לישון

סיוט ולא הבנתי מתי זה אמור להיגמר אי פעם

בת שנתיים..

זה לא עושה לכם מצפון שזה בגלל מתוק?.....לאכול סוכר בבית?...

איך משיגים ורמקס ?והאם הוא מוצלח?

חשוב לשתות הרבה,

התקשויות שלא עוברות אחרי מנוחה דורשות בדיקה.

זה כן משתפר במנוחה מזגן וזה. אבל לא משהו מספיק עקבי. נגיד שיחקתי באולינג עדין התחיל הפסקתי. אבל יכול גם סתם בלי קשר כזה או עם פעילות שממש לא מאמצת. מצד שני זה לא כואב באמת. פשוט מתקשה לכמה רגעים ועובר. ברור שאם היה כאב משמעותי הייתי נוסעת.

בשלב מוקדם יותר. בכל פעם מחדש זה מלחיץ, אבל בסופו של דבר זה בסדר...

אז גם אני לא רוצה להיות האחראית לזה, אבל כל פניו נשמע לי שזה בסדר...

אין תורים וללכת על זה למיון מרגיש מוגזם.

אבל עם כאבי גב קלים שהגיעו בגלים וזה כן השפיע על אורך צוואר. אז נשמע שפה זה בלי כאב אז אולי שונה ?

פלוס באמת מניסיון העבר גם כאלה שראו אח''כ במוניטור כל עוד לא היה כאב משמעותי לא השפיעו כלום.

עזר לנסות כמה פעמים ביום לשכב ל10 דקות לפחות...

ולשתות המוןןןן

עם טיפה מאמץ, או עמידה טיפ טיפה ממושכת, או כשחם זה מאוד משפיע עליי. אם זה נרגע בשכיבה , מזגן ומים קרים לא הייתי רצה למיון...

אבל גם הקמומילו עוזר.

אקמול למרוח על החניכיים

קוביות קרח בתוך נשכן של פירות (האלה מגומי לא רשת)

והכי עוזר בעייני- שרשרת ענברים

אני עם פצפון בן ארבעה חודשים ושתי שיניים וממש מתלבטת על השרשרת

בין חרוז לחרוז יש קשר.

ולא נתקלתי במקרה שהשרשרת הסתבכה בעצמה.

לא יודעת שרשרת מסביב לצוואר של תינוק

נשמע מלחיץ

מלווה גם בקושי שלנו…

לי יש קטנטנה שתלך לראשונה למשפחתון השנה. זה גם קשה מאוד.

רק שאלה - למה הוא יהיה במסגרת עד 16:00? אי אפשר שיחזור לפני? זה יכול להקל גם עליו וגם עלייך את השינוי.

זה לא צהרון או מסגרת בחירה. והמקום והצוות מדהימים, אני יודעת שיהיה לו טוב בעז"ה, הקושי הוא שלי, כמו שכתבת - קושי של מעברים.

בהצלחה גם לך עם הקטנטונת🙏

אצלינו גם מכיתה א גומרים בארבע )תלמוד תורה(

מבדיקב שלי כל הורה שיכול מוציא בכיתה א את הילדים מוקדם יום בשבוע.

זה ככה הרבםצה ס

בגלל ההסעות, והצוות מאד מכיל את האוורור הזה.

למרבית הילדים זה אויר לנשימה לצאת יום אד מוקדם.

אני אבדוק את זה, תודה

ממש נגעת לי בלב, עם הרצון שלך להגיע לכל הילדים, עם הדאגה שלך לו ולעצמך...❤️

אז קודם כול - טוב שאת יודעת לזהות שהוא רגיש. וטוב שאת יודעת לשים לב למעבר החד שהוא הולך לחוות, הן מבחינת שינוי המערכת והן מבחינת השוני בשעות. תמשיכי תשים לב אליו, שהוא מתאקלם טוב, שהוא מסתדר, שטוב לו...

את מכירה את המחנך (מניחה שזה מחנך, לפי השעות שכתבת) שהולך להיות לו? אולי שווה לנהל איתו שיחה קצרה, לומר לו שהילד שלכם רגיש, שקצת ישים לב אליו יותר...

ועוד הצעה: אפשר פעם בכמה זמן להשאיר אותו באופן יזום בבית, לעשות לו יום כיף. אפשר גם עם שאר הילדים. זה יכול לתת להם ולך המון.

(ואני מצדיעה לך שבשבע הם כבר במיטות! לא מובן מאליו בכלל... אבל אולי אפשר, לרגל העלייה שלו לכיתה א', לאחר לו קצת את שעת השינה, לתת לו זמן אישי קצר? כמובן, אם התינוקת מאפשרת או אם יש מישהו שיכול להיות איתה בזמן הזה...)

נתת לי כח, ורעיונות

הקטנים בצהרונים עד 16:00 והגדולים יותר מרכע שיכולים לחזור עצמאית לא נשארים לצהרון ויש יון אחד ב13:00

ולפעמים במערכת יש ימים שאפשר לצאת יותר מוקדם.

ואז אפשר להיות בנחת עם הגיל ביניים הזה של א-ג.

יש לך אפשרות של עבודה מהבית? אצלי זה מתואם עם הימים הקצרים שלהם ואז יושבים לאכול צהריים יחד ויש זמנים שאני יכולה לעשות הפסקה קצת יותר ארוכה,

ולפעמים עצם זה שהם קוראים ספר או מכינים ש"ב לידי זה גם זמן איתם.

מהרגע שהקטנים חוזרים הביתה זה זמן טורבו.

בערב הקטנים והבינוניים ישנים מוקדם ואז הבית שלנו עם המתבגרים.

לפעמים אני משאירה בבית ילדים בימי שישי לסירוגין לפי מה שאני מרגישה שהילדים זקוקים יותר בנחת ונפרד משאר האחים.

העניין הוא שזה זמן לימודים, גם אם קלילים יותר.

אני אנסה לברר אם יש ימים שיותר "קל" להפסיד אותם.

או שאתגבר ואתבגר, ביחד איתו.

ולרוב זה בבוקר

עד 4 זה באמת ממש ארוך לילד קטן

אם יש אפשרות לשחרר מוקדם חלק מהימים זה נשמע לי מעולה

וב"ה היה נהדר כמובן לא אומר על כולם אבל מהחוויה שלי זה היה טוב

מבחינת רגילות לבית ספר זה אולי סוג של הדרגה אחרי הגן

וגם לפעמים אחרי הארוחת צהריים לא ממש לומדים ויש בלגן כי לכולם ארוך ועייפים...

שאומרת שחשוב האיוורור

אני גם יהיה בדילמה הזו

אני גם מרגישה שיהיה קשה לעולה לא שלי האינטנסיבית של ימים ארוכים ולדעתי באמת באסה שמסיימים מאוחר...

מצד שני יודעת שיש משמעות לזמנים של סוף יום שהם יותר קלילים כי חברתית הם מאוד משמעותיים.. ובכלל התחושה שלא מפספסים ונמצאים בחוץ...

מעניין, אצלנו אצל הבנות מסיימים בכיתה א' באחת ורבע... יותר קצר מהגן🤭 (אצל הבנים מסיימים מאוחר יותר, אבל בשלוש, לא בארבע)

יתרונות.. אני מרגישה שאצלנו לא פוגשת מספיק את הילדים.. מסיימים ב3 וקצת עד שמגיעים הביתה וזה כבר 4...

אבל באמת אם כל הילדים שלי היו גומרים בארבע - זה היה עצוב לי... (אם כי יש לי ילדים שמצוין שהם גומרים בארבע🙈)

בשנה הקרובה יש לי ילדים שלא יחזרו בכלל הביתה בסוף היום, וזה עצוב לי כבר מעכשיו...

בין בתוך בית ספר ובין מחוצה לה.

אם זה יום ושעה קבועים כבר מתרגלים לזה.

לפחות אצלנו זה ככה. שווה לבדוק.

מבחינה חברתית לדעצי עבור ילדים רגישים להחזיק כ"כ הרבה שעות בחברה זה מעמיס מדי ולא תורם.

כמובן שכל אחת תבחן את הסיטואציה אצלה,

ככה ראיתי אצלנו לפחות.

ועומס על ילד רגיש זה לא בריא.

אני חושבת שזה לא רק אינסטינקט שנובע מאובר גוננות שלך.

אין שום דבר שיותר חשוב מצב נפשי של ילד.

אם זה רק עניין שלך מול עצמך אז הזמן יעשה את שלו.

אבל אם הוא ילד רגיש כניסה למתחם עם ילדים שענקים ממנו לכ"כ הרבה שעות ועם אתגרים כאלה ואחרים- מהניסיון שלי זה באמת מאוד מציף.

בעיקרון חיפשתי טיפול רגשי לילד ואז הבנתי שאת הטיפול הרגשי אני אעשה לו בבית פשוט מזה שאני איתו בנחת בלי קטנים ובלי לחץ.

אף בית ספר לא זורם עם חיסורים והיעדרויות בשישי או בכלל.

אני לא מחפשת שיזרמו איתי,

מה שלטובת הילד שלי לא מחפשת אישורים והסכמות.

כן מחפשת את הדרך לעשות את זה באלגנטיות ובלי להילחם במערכת כדי שלא נפסיד מזה בדרך אחרת. אבל לא בדרך של להתייעץ או לבקש רשות, פשוט לעשות את זה חכם.

ובעקבות זה אני חושבת שאהיה דרוכה יותר לעקוב אחריו ולתת את הדעת על העומס ועל זמנים שאפשר אולי יותר לשחרר.

כל כך מבינה אותך

זה כואב וזה אובדן גדול.

הגוף.שלך כאילו כבר לא שלך.

איבדת שליטה לחלוטין, והכל שונה ואחר ונראה לא שייך בכלל.

וסליחה, אבל זה ממש לא נכון שאחרי משכב לידה חוזרת לעצמך ולתפקוד. זה רק אומר שאת לא צריכה לשכב.

לוקח שנתיים לגוף לחזור לעצמו אחרי לידה.

וכן, אני יכולה להעיד על עצמי שזה קורה. מקווה שלא קיווית יותר מדי שזה יקרה מיד.

הריון, לידה, תינוק קטן שכל חייו תלויים בך ובזמינות התמידית שלך - כל אלה גובים מחיר יקר מהגוף, מהנפש, מהסביבה.

זאת ההשקעה הכי משתלמת, אין ספק, אבל זה בא עם מחירים.

אני ממש מזדהה ומבינה אותך, הייתי שם, ובעז"ה אהיה שוב, זה אובדן שצריך לתת לו מקום ולהתאבל עליו. ולישון כמה שרק אפשר, זאת מטרת העל.

אני איתך❤️

האמצ שהייתי מוכנה לעלייה במשקל אבל הכאבים והחולשה של הגוף שברה אותי.

הבוקר אני כבר יותר טוב בתחושות, אבל עדיין באסה לי.

אבל ממש מזדהה!! אחרי הלידה לא האמנתי שזה הגוף שלי, בטן, אגן שהשתנה וחזה ענק… יכולה לומר לך שרק עכשיו ארבעה חודשים אחרי לידה אני ב"ה מרגישה טוב עם הגוף שלי.

בדיוק אתמול עמדתי מול המראה עם בגד שהחמיא לי ונהנתי

ובהחלט חודש וחצי אחרי לידה הרגשתי מעוכה לחלוטין וזה בסדר ולגיטימי, לוקח זמן להתאושש

חיבוק גדול🫂🫂❤️

ניסיון מר וכואב מאוד, יש לי ים ניסיון בתחום לצערי הרב. עברתי את הגיהינום עלי אדמות וזה נגמר בניתוח, אני מאוד מקווה שאת לא במקום הזה. האם את מטופלת? לפני כמה זמן זה התחיל?

את יכולה לשאול אותי מה שאת צריכה.

לגבי שאר הגוף, אני הרגשתי מלידה ללידה שצריכה יותר זמן אחלמה. בלידה החמישית לקח לי איזה 4 חודשים טובים להרגיש שאני רחוקה מהלידה. אל תלחצי על עצמך, מזל אומרים שנתיים לא לצום, למה? כי את שבורה לחתיכות, אחותי!! בנחת. תטפלי בעצמך לאט לאט, אפשר להכניס קצת יותר תזונה ותנועה (זה חשוב גם לפיסורה). תנשמי עמוק, אני כ"כ מכירה את התחושה הזאת אבל היא, הבאת חיים לעולם! ייצרת אותו בתוכך! זה מטורף.

זה התחיל לפני שבוע והיום יש לי תור לרופאה. לא טיפלתי כלום בינתיים כי לקח לי זמן לעכל שאכן זו בעיה והיא דורשת טיפול

וזה סבל אמיתי אוף

משהו מסויים ששווה לבקש?

יש לי הפסקות די ארוכות בין לידות, ואני רואה שלוקח לגוף שלי שנתיים לחזור לעצמו בדרך כלל.

לפחות עד סוף השנה הראשונה (בעצם כל עוד אני מיניקה), משתדלת לא לשפוט את עצמי, לקנות בגדים רחבים, להתעלם ממה שרואה במראה.

כל הריון השאיר לי מתנה - התרחבות ורידים שלא עוברת, קצת השמנה במקום מסויים וכדו'...

מזכירה לעצמי כל הזמן שוב ושוב שזה שווה את זה. וזה ממש ממש שווה את זה!

יש להם דגמים ממש מתוקים🙂

עם ההיצע פה

גם באושר עד מוכרים ממותגים בזול

אני אחרי לידה, לא חושבת שאצליח להגיע לחנות פיזית.

תיק סופר מתוק!

ברוב התיקים אמורה להכנס קופסת אוכל ובקבוק.

הייתי מסתכלת בתגובות של אנשים שקנו

נהרס די מהר

חמוד cartoon פירות תרמיל ילדים בפלאש תרמיל בני והבנות מזדמן מיני תרמיל - AliExpress 1501

עכשיו סיימנו איתו שנה, מחזיק מעולה. כיבסתי אותו 5-6 פעמים במהלך השנה...

מבחינת גודל קופסת אוכל נכנסת, בקבוק גדול לא ייכנס

הם היו באחלה מחיר לפני 4 שנים

לא בדקתי עכשיו

חאקי נוטה לבז

רוצה אותם?

האדום במצב חדש ממש אבל עם שם בפנים, מבאס.

החאקי חדש לגמריייייי

איכות מעולה. מכבסת כל שבו כמעט ולא נהרס.

אני מאיזור עוטף ירושלים, ממש בשמחה.

קישור? חיפשתי לפני שבוע לגיסתי ופשוט לא מצאתי. יש שם כלכך הרבה שכבר לא יודעת מה באמת שלי.

מבאס נורא אבל מכסה שלא סגור טוב גם מסוכן וגם המין לא נשארים חמים כראוי

סורי.....

ובגלל זה הידית נשברה...

אבל לפחות יהיה תיקון

זה אומר שהרבה מיחמים נזרקים עם ידיות שלמות (לפחות אחת 🙂)

השאלה איך להגיע לתפוצה מספיק רחבה שאם במקרה מישהו זורק את שלו תוכלו לאסוף בשביל החלקים.

אולי באמהות לא אוגרות.

עם מדפסת תלת מימדית של פלסטיק, אפשר לבקש ממנו להדפיס חלק דומה של ידית. יש לי חברה שבעלה מדפיס לה כל מיני דברים קטנים כאלה 😂

גם לנו קרה שבר במיחם של שבת - מהתיישנות.

של החברה שבקישור, מחולון.

קניתי מכסה חדש למיחם קיים.

י.ל. שיא בע”מ - גופי חימום, מיחמים

זרקנו מיחם בגלל שהמכסה נהרס (החיבור של העיגול נפתח קצת..) טוב לדעת!

המוצר זול, לא שווה התעסקות...