ונכונה יותר..

וזה לא הפעם הראשונה, גם בגירוש היו כל מיני ביטחוניסטים שהאכילו את העם באשליות שזה טוב ויעיל..

הפשוטים..

הבן אדם לא אשם בכלום, כמו שאמרו כאן "עשה הכל כדי לשחרר את הבן שלו"- הממשלה היא זו שהחליטה לשחרר רוצחים (או בלשונו הנאורה "אסירים"(...)) ולא הוא. מדינת ישראל מכירה בעובדה שביכולתה לשחרר אותם ללא עסקה מטורפת כזו או אחרת, ויש בהיסטוריה שלה עדויות לכך

האחראית להחלטה הסופית (מבלי להיכנס ל- האם היא נכונה או לא) היא המדינה.

מילמל כמה דברים שהסגירו את חוסר הנעימות שלו... דברים אבסורדים אבל בכל אופן- דברי טעם. (נגיד והוא באמת מאמין ב"אנחנו לא דרשנו שחרור של אסירים" לכאורה הם אכן לא דרשו כזה דבר, אבל בכך שהם לא מנעו- הם דרשו)

לא מבינה מה פשע הבנאדם. תמיד כיף לתקוף שמאלנים- כאן הוא כתב דברי טעם.

בס"ד

זה אנושי לבקש סליחה אם בגלל שחרור הבן שלך נרצח אדם אחר, גם אם אתה לא אשם בכך.

אין חוזה לעשות את זה, אבל אם הוא כבר בוחר להגיב, אז זאת התגובה הראויה מאשר הצטדקות מגעילה של "אני לא בחרתי את רשימת המשוחררים".

שיחבק את הבן שלו, שישמח שהוא חזר הביתה, אבל שלא יגיב לתקשורת.

הרי המחבלים קלטו שהם משחררים אסירים ע"י חטיפת ישראלים, צריך להכאיב להם בנקודה הזו: אם המדינה תוציא להורג כל שעה כמה מחבלים עד שהחטופים יוחזרו (וכן רצוי להפסיק לרש"פ את אספקת החשמל, המים, הדלק, התקציבים וכו...) הם מזמן היו מחזירים אותם ובלי שצריך לסכן חיילים שילכו ויחפשו אותם...

כי אז היה לנו שקט מול החמאס,  הקרן של החמאס היה יורד, ואש"ף לא היה מתחבר עם החמאס.

ואז, כרגיל , השמאל היה משכיח מאיתנו את הצרות והיה רץ לקראת הסכמים נוספים ונסיגות נוספות, הייתה מתבצעת נסיגה מיהודה ושומרון וכל הארץ שלנו הייתה תחת תווך של טילים, ובכל רגע נתון הם היו יכולים להשתיק לנו את כל המדינה עם הפגזה מסיבית שלא היינו מוצאים דרך איך לצאת מזה, וגם חטיפות..

כשיש פה ושם טרור, המחבלים עצמם מזכירים לנו שלא נשכח מול איזה אויב אנחנו עומדים.

שלך את גם תאמרי בכל מחיר??

יש דרכים אחרות לשחרר שבויים, זה לא אחת מהן!

חכמינו אמרו אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון עולם, החשיבה המעוותת הזאת של בכל מחיר, היא זאת שגורמת לחטיפות ומעלה להם את המוטיבציה, כי הם יודעים שהיהוד פראירים ויעשו הכל.

בס"ד

וגם אם ח"ו יחטפו אותי לא אסכים להשתחרר תמורת שחרור מחבלים.

הדם שלי או של הילד שלי לא יותר אדום משל החבר שלי שעולל להיפגע מכך.

וכן, אני מודע לכל הקושי שכרוך בדבר ולכל הרגש המעורב, אבל אנחנו צריכים לפעול עם שכל ולא עם הרגש!

אומנם "רק" ברוך מזרחי נרצח ממחבל ששוחרר בעיסקה

אבל רובם הגדול של המחבלים ששוחררו חזרו לטרור וחלקם אף נתפסו בדרכם לעוד פיגוע,

אז נכון שאומנם עכשיו מדובר על מציאות של 'אחד על אחד' אבל באותה מידה זה יכול להיות ח"ו עשרה אנשים שנרצחו בגלל שחרור של חייל אחד.

שלא יובן לא נכון - כמובן שהיה צריך לשחרר את גלעד שליט.

אבל ממש לא בדרך של שחרור מחבלים, צריך שיהיו קווים אדומים.

לא סתם ההלכה אומרת שלא פודים את השבויים יותר ממה שהם שווים.

יש לזה טעם, ואנחנו רואים שהעם הזה הוא נכון ושהתורה יודעת על מהי מדברת.

אנחנו רואים ששחרור מחבלים רק מגביר את הטרור ורק מעורר את החשק לחטוף עוד.

ובזה הדמות שלי זה יהונתן פולארד,

שכבר 29 שנים יושב בצינוק שמצבו הבריאותי על הפנים (הרבה יותר גרוע משל שליט)

אבל בכל פעם שרק עולה השחרור שלו בתנאי לשחרור מחבלים, הוא מיד מסרב! הוא לא מוכן!

זאת דומות שאני מעריץ. דמות שעושה הכל למען עם ישראל והעיקר לא לסכן אף יהודי, גם אם זה כרוך בחיים שלו.

ישראל חייבת למצוא דרכים אחרות לשחרר את החטופים,

אפשר להתחיל עם הדבר הכי פשוט והכי נצרך - לחסל את הטרור אחד ולתמיד.

הבעיה היא שחוץ מלדבר הרבה (הרבה מאוד) אף אחד לא יודע לעשות את זה.

ועל זה הן ראויות להערכה רבה מאוד שאפילו אני לא יכולה לבטא את זה במילים כי הן מאוד רוצות את הבן שלהם איתם ודואגות לבנים שלהם כמו כל הורים.. 

ולפרח- בר הסכנה אינה תיאורטית מכיוון שהיא הוכחה כסכנה.  ההבדל היחיד הוא שפה יש לנו אנשים ספציפים ובעתיד איננו יודעים מי יהיה זה שיפגע. הסיבה שהנערים האלה אינם איתנו עכשיו היא העסקאות הקודמות (עסקאות ברבים...) שעשינו עם הערבים שמשדר להם ששווה לחטוף לנו. כמות הנסיונות לחטיפה עלתה משמעותית. האם אנו רוצים לעלות אותה עוד? יש כאב רב אבל יש להתעלות מעליו כדי למנוע כאב נוסף שיגרור כאב נוסף. 

אין לשחרר מחבלים מפני תיקון העולם.

בתור חרדי אני אמור להסכים איתך
הרבנים שלנו אומרים כמוך, יש תשובה של הרב עובדיה ארוכה שמורה לשחרר מחבלים
יש תשובה של הקהילות יעקב
וכן תשובה של המנחת יצחק
וכולם אומרים פה אחד שצריך לשחרר מחבלים כי אין ספק פיקוח נפש שהמחבלים יחזרו לטרור דוחה ודאי פיקוח נפש של החטופים

אבל במחילת כבוד תורתם, לי אישית לא נראה כך, זה נראה לי סיכון מדי גדול, ועידוד מדי גדול למחבלים
הרי כל מחבל עושה לעצמו חשבון ששווה לו להרוג יהודים, מקסימום יתפזו אותו - הוא יקבל משכורת, וישחררו אותו בעיסקה כלשהי

אז למעשה אם היו עושים על זה גיד משאל עם, הייתי מצביע בעד שיחרור מחבלים, כי הרב אמר ואני מוריד את הראש,
ומי אני הקטן שיעז להתווכח
אבל הלב מתמרד, והיד רועדת

וטיעונים רגשיים לשני הצדדים לא נכונים, אבל גם את כתבת טיעון רגשי ש"לא יתכן" שנערים כאלה יישארו שם.
למה לא יתכן? אם יש סכנה גדולה יותר ליהודים אחרים - אז כן יתכן!

מדינה כמובן על שייח מוניס הכבושה ואום רשרש ויפו ועכו ולוד ורמלה. 

הרי "אש"ף"- הרשות הפלסטינית- הוקם ב1964.

המחלוקת אצל הערבים היא לא במטרה אלא בטקטקיקה. מדינה ערבית "פלסטינית" בגבולות 48. השאלה אם בתוכנית השלבים כלומר קודם 67 ואז מתקדמים הלאה או בלי פשרות ישר ל48.

והיהודים? לים. 

לכן שכנותינו הערביות מצפון מזרח ודרום מתנהלות בשלווה ובנחת ולא מאיימות עלינו.

לכן גם רצועת עזה שקטה ורגועה מאז גירוש גוש קטיף ואיפשור מערכת שילטונית משלהם.

אין שם טרור, אין פיגועים על בסיס יומיומי, אין עריפות ואונס והוצאות להורג כדבר שבגרה.

ממש גן עדן

ואת לא תקבלי שום לגיטימציה מהעולם לתקוף מדינה. הרבה יותר לגיטימי לתקוף ארגוני טרור. חוץ מזה שזה אסור הלכתית.

אני תוהה מאיזה מקורות את ניזונת,

כאלה שתלושות לחלוטין מהמציאות בה אנו חיים.

ואכן, נלחמנו אז כנגד ארגון טרור שפעל מתוך מדינה ריבונית.

צבא לבנון לא השתתף בלחימה. אז זו לא דוגמא.

אלא אם את טועה בבערך 20 שנה אחורה?..

אבל למה להתפס לקטנות?

תעני לי בכנות, מי קל יותר לתקוף מבחינה בין לאומית:

א. מדינות ריבוניות כמו מצרים, ירדן, בריטניה או צרפת

ב. ארגוני טרור כמו חיזבאללה, גדודי עז-אדין-אל -קאסם או חמאס

למעשה, מדינת ישראל לא תקפה מדינה מאז מלחמת יו"כ.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94

והמלחמה הייתה עם חיזבאללה, ככה שהוכחה אין כאן.

יש כמה סיבות שבגללם לא יהיה ולא כדאי מדינה פלסטינית:

1. הם לא רוצים בה!

2. מבחינה הלכתית זה אסור.

3. ניסיון העבר לימד שאי אפשר לסמוך על הבטחות "נפוצץ להם ת'צורה אם יעזו לגעת בנו"

4. לתת להם מדינה יחייב "טרנספר" של אחד הצדדים לפחות...

הסיבה, כנראה, שהגעת למסקנה זו כי קבוצת השמאל הישראלית טיפטפה את זהה באוזני האנשים מספיק בשביל שגם מי שאינו שמאלני יאמין שזה המציאות המחוייבת,

בדיוק כמו שעשו עם הקו הירוק שהפך להיות ש"ברור שזה קווי היסוד לחלוקה בין המדינות", קו שצוייר ע"י טוש בצורה חפוזה שלא היה כל תכנון שישאר כקבע (והמציאות בשטח מוכיחה את זה מאד)

זה שהוא ראש ממשלה ולא "יו"ר הרשות הפלסטינית" אומר שהוא יכול לשלוט על כל מחבל? גם אז הוא ימצא מספיק תירוצים.

ברגע שנצא מגוש קטיף נפציץ להם את האמ אמא

קרה?

לדעתי, ולידיעתי לא כל הרבנים החרדים סוברים כך

תפרט מי מה ואיך, תביא מקורות. משהו!

אתה רואה שזה מטריד אותי, לא?

(לא שזה יעזור לי, הרב שלי זה הרב עובדיה, ואת דעתו כבר אי אפשר לשנות...)

ואם כל יהודי היה אומר את זה נערים לא היו נחטפים.

זו איוולת שאין כדוגמתה להציל חטוף אחד שאולי בחיים, מתוך ידיעה ברורה שמוצגת בפנינו פעם אחר פעם- שהמחיר הוא הרוגים עתידיים.

אני תמה עליך ועל שכמותך.

תרצי שבעלך יהרג ב"תמורה" לשיחרור הנערים?

איפה ההגיון כאן?

מילא בזמן שליט היו ששכחו את השפעת שיחרורם של מחבלים בעסקאות טננבאום וכד',

אבל יום אחרי שמתפרסמת זהותו של רוצח סגן הניצב לחזור על אותן טענות??!

נשגב מבינתי.

בס"ד

מתוך שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו שליט"א בשבוע שבר (לפרשת קרח) ומובא גם בגיליון 'קול צופייך' (גיליון 725)

הידרדרות מוסרית עם דם על הידיים 
התבוננות על ההתנהלות של ישראל לאורך השנים בסוגיית החטיפות מלמדת כי אחרי כל כניעה למחבלים עולה המחיר שמדינת ישראל נדרשת ומשלמת עבור שחרור אזרחים וחיילים. כל זאת למרות שהיא יודעת שהמחבלים לא חוזרים לדרך הישר ומעודדים את חבריהם להרוג. חלקם חוזרים בעצמם להרוג. יש רשימה ארוכה של עשרות פיגועים עם נפגעים שבוצעו על-ידי אותם רוצחים משוחררים. מאות ישראלים נהרגו ונפצעו מידי אותם מחבלים ששוחררו בעסקות השונות. 
 
את ההידרדרות ביכולת העמידה של ישראל ניתן לראות במספרים. לפני 40 שנה דרשו המחבלים שחרור 40 מחבלים תמורת כ-100 תלמידי בית-ספר שנשבו על ידם במעלות. מדינת ישראל לא הסכימה. היא הבינה כי כניעה למחבלים תעודד חטיפות ותגרור כניעות אחרות בתנאים גרועים והולכים. על-פי עיקרון זה היא לא נכנעה בתנאים קשים מאוד, אחרי חטיפת המטוס לאוגנדה. בעקבות אותו עיקרון היא יזמה את המבצע המדהים של שחרור החטופים באנטבה והצליחה לקבוע אמת מידה של מוסריות אחרת לכל העולם כולו. אחרי שנים נכנעה מדינת ישראל וויתרה על עקרונותיה. בתחילה היא שיחררה 76 מחבלים תמורת חייל אחד חטוף. מאז עולה המחיר בהתמדה. מעסקה ג'יבריל לעסקת טננבוים, ומעסקה זו לעסקת שליט שבה שוחררו 1027 מחבלים בתנאים מסוכנים תמורת חייל אחד, ביניהם שוחררו מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. 
 
ההידרדרות המוסרית צברה תאוצה, מחבלים שוחררו תמורת חיילים שנפטרו ותמורת חלקי גופות. אחר כך שחררו מחבלים רוצחים תמורת הזכות לשוחח עם הרשות הפלסטינית. כל ההידרדרות הזאת נבעה מהוויתור הראשון של ממשלת ישראל על העיקרון המוסרי. וכל שחרור גורר אחריו הרג יהודים חפים מפשע. 

עונש קבוצתי 
אם לא משלמים יותר מכדי דמיהם של השבויים, איך משחררים שבויים שהשובה לא מסכים לשחררם בתנאים שלנו? בשביל זה יש תורה. התורה מספרת לנו על השבויים הראשונים מעם ישראל, הלוא הן השבויות שרה ורבקה שנחטפו על-ידי פרעה ואבימלך. 
 
"וַתֻקַח הָאִשָה בֵית פַרְׁעֹה" – "וַיְׁנַגַע ה' אֶת ּפַרְׁעֹה נְׁגָעִים גְׁדֹלִים וְׁאֶת בֵיתֹו עַל דְׁבַר ׂשָרַי אֵשֶת אבְרָם" (בראשית י"ב). "וַיִשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְׁ מֶלֶךְׁ גְׁרָר וַיִקַח אֶת ׂשָרָה" – "כִי עָצֹר עָצַר ה' בְׁעַד כָל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְׁ עַל דבַר ׂשָרָה אֵשֶת ַאבְׁרָהָם" (בראשית כ). אותו אבימלך או בנו מנסה גם לחטוף את רבקה. "כִמְׁעַט שָכַב ַאחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶךָ וְׁהֵבֵאתָ עָלֵינּו אָשָ ם" (בראשית כו). כולם מבינים שחטא החטיפות גורר תמיד עונש קבוצתי. 
 
כך היה גם עם דינה, בתו של יעקב, שנחטפה על-ידי שכם בן חמור החיווי נשיא הארץ. אחיה מכים את כל העיר שכם: "וַיְׁהִי בַיֹום הַשְׁלִישִי בִהְׁיֹותָם כֹאֲבִים וַיִקְׁחּו שְׁנֵי בְׁנֵי יַעֲקֹב שִמְעֹון וְׁלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִיש חַרְׁבֹו וַיָבֹאּו עַל הָעִיר בֶטַח וַיַהַרְׁגּו כָל זָכָר" (בראשית לד). ומסביר הרמב"ם, כי כל העיר אשמים בכך שנתנו לשכם בן חמור חיפוי וגב מוסרי לעשות כזה עוול, ולא העמידו בית-דין לענוש אותו על חטיפתו. בגלל זה כולם נענשים קשות. וזאת הסיבה גם אצל פרעה 

ואבימלך (רמב"ם הלכות מלכים פרק ט יד). "ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל (את דינה) והם ראו וידעו ולא דנוהו". לכן כל תושבי שכם משלמים את מחיר העוול של האונס והחטיפה. הם היו שותפים עקיפים לפשע של שכם בן חמור בכך שלא העמידו אותו לדין. באותה מידה כל תושבי חברון ועזה שותפים לפשע של שבי שלושת הנערים. מותר להפסיק לכולם חשמל ומים עד שיוחזרו הנערים בריאים ושלמים.

החזרת כוח ההרתעה 
במלחמה הראשונה עם עמלק נשבו יהודים "וַיִּלָחֶם בְׁיִׂשְׁרָאֵל וַיִשְׁבְׁ מִמֶנּו שֶבִי". חכמינו במדרש (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כא - המשך רמז תשסד) אומרים "שביה" אין כתיב כאן, אלא "שבי". ללמדך שהעמלקים שבו מישראל שפחה אחת. האם ישראל באים עם העמלקים למשא-ומתן? האם הם נשברים? "וַיִדַר יִׂשְׁרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹאמַר. אִם נָתֹן תִתֵן אֶתהָ עָם הַזֶה בְׁיָדִי -וְׁהַחֲרַמְׁתִי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִשְׁמַע ה' בְׁקֹול יִׂשְׁרָאֵל וַיִתֵן אֶת הכְנַעֲנִי וַיַחֲרֵם אֶתְׁהֶם וְׁאֶת עָרֵיהֶם וַיִקְׁרָא שֵם הַמָקֹום חָרְׁמָה". האם היה מוצדק לצאת למלחמה בעבור שפחה אחת? כנראה שכן. זאת המשמעות של כוח ההרתעה שהתורה מלמדת אותנו. 

רבים ביד מעטים מאנשי דוד 
גם דוד המלך (שמואל א פרק ל) נאלץ להתמודד עם בעיה זו של שבויים. העמלקים פושטים על העיר של דוד "וַיַכּו אֶת צִקְׁלַג וַיִׂשְׁרְׁפּו אֹתָה בָאֵש: וַיִשְׁבּו אֶת הַאנָשִים אֲשֶר בָה מִקָטֹן וְׁעַד גָדֹול לֹא הֵמִיתּו אִיש וַיִנְׁהֲגּו וַיֵלְׁכּו לְׁדַרְׁכָם". דוד ואנשים בוכים עד שנגמר להם הכוח לבכות. "וַיִשָא דָוִד וְׁהָעָם אֲשֶר אִתֹו אֶת קֹולָם וַיִבְׁכּו, עד אֲשֶר אֵין בָהֶם כֹחַ לִבְׁכֹות". 

 
אנשיו של דוד מאשימים אותו ורוצים להרוג אותו, כאילו הוא אשם. 
"וַתֵצֶר לְׁדָוִד מְׁאֹד כִי ָמְׁרּו הָעָם לְׁסָקְׁלֹו, כִי מָרָה נֶפֶש כָל הָעָם אִיש עַל בָנָיו וְׁעַל בְׁנֹתָיו". דוד פונה לאלוקים. פונה לאורים ותומים "וַיִתְׁחַזֵק דָוִד בַה' אֱלֹקָיו". זאת הדרך. 
 
דוד רודף יחד עם 600 איש אחרי כוח לוחמים שגדול מהם פי כמה. שליש מאנשיו של דוד נחלשים ונעצרים בדרך. עם 400 הנותרים הוא רודף אחרי העמלקים. הוא משיג אדם שנותן לו מידע על הכוח העמלקי שלפניו ומנצל את כוח ההפתעה: "וְׁהִנֵה נְׁטֻשִים עַל פְׁנֵי כָל הָארֶץ אֹכְׁלִים וְׁשֹתִ ים וְׁחֹגְׁגִים בְׁכָל הַשָלָל הַגָדֹול אֲשֶר לָקְׁחּו מֵאֶרֶץ פְׁלִשְׁתִים ומֵאֶרֶץ יְהּודָה: וַיַכם דוִד מֵהַנֶשֶף וְׁעד הָעֶרֶב לְׁמָחֳרָתָם וְלֹא נִמְׁלַט מֵהֶם אִיש כִי אִם ַארְבע מֵאֹות אִיש נַעַר אֲשֶר רָכְׁבּו עַל הַגְמַלִים וַיָנֻסּו". כך משחררים שבויים. 

מעשה אבות סימן לבנים 
מנין למד דוד הלכה זו? מאברהם שנחלץ לשחרר את לוט ומשפחתו שנשבו בידי ארבעה מלכים (בראשית יד, יד-טז). במאמץ מיוחד רדף אברהם אחרי ארבעת המלכים שניצחו את הענקים ואת חמשת מלכי סדום, רדף אחריהם מרחק גדול,מחברון עד דן (200 ק"מ), ושחרר את החטופים. אחר כך הוא ממשיך את חלקו השני של הקרב במרדף עד חובה אשר משמאל לדמשק להשלים את הנקמה. 

 
גם כאן מתארת התורה את יחסי הכוחות הבלתי שווים: "וַיָרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתֹו שְׁמֹנָה עָׂשָר ושְׁלש מֵאֹות". אלה החיילים של אברהם אבינו (ראה נדרים לב ע"א). בעקבות הפעולה המוסרית הזאת מתמנה אברהם אבינו באותה שעה לנשיא לכל העמים. לא רק בגלל כוחו, אלא בגלל כוחו המוסרי לא לשאת ולתת עם חוטפים. לא לאפשר להם לנהל את העולם על-פי הבריונות שלהם. על כן ברכוהו כולם ב"עֵמֶק שָוֵה הוא עֵמֶק הַמֶלֶךְ" – "שהושוו שם כל האומות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלוקים ולקצין" (רש"י בראשית יד יז) 

ולסיום - סיפור על הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בנושא:

כשרה להינצל מהשבי 
מספר הרב אבינועם הורביץ, ראש הישיבה התיכונית קריית-ארבע: איש עשיר ששמו סגר עדס, שגר בברזיל, היה תומך קבוע במוסדות תורה בישראל. דא עקא, כנופיות פושעים בברזיל אורבות באופן קבוע לבני משפחות של עשירים לחטפם ולשחררם תמורת כופר נפש, וידיה של משטרת ברזיל קצרות מלהושיע. כך קרה לאשתו של אותו עשיר, שנחטפה על-ידי כנופיה של שודדים אלימים במוצאי יום-טוב ראשון של סוכות, והם תבעו בשביל שחרורה סכום כסף עצום. 
 
הניסיון בברזיל לימד כי תשלום כופר לא פותר את הבעיה, לפעמים הוא רק מחריף אותה. זו הסיבה שבגללה אמרו חכמינו שלא משחררים את השבויים יתר מכדי דמיהן. לפעמים אחרי קבלת דמי הכופר היו השובים חוטפים עוד ועוד מבני המשפחה. לפעמים היו הורגים את השבויים שלא יספרו פרטים על החוטפים. חבר של משפחת האישה החטופה התקשר אלי במוצאי-שבת שלנו, שזה עדיין שבת אצלם, ואמר לי: למרות שעכשיו עוד שבת וחג, היות שמדובר בפיקוח-נפש, לך בדחיפות לרב מרדכי אליהו שיפעל בשמים למען שחרורה. 
 
הרב אליהו אמר לי: "לך לקברו של החיד"א ז"ל ותאמר שם את כל אותיות שמה של האישה מספר התהילים של החיד"א, ותראה ישועות במהרה בקרוב". עוד באותו לילה הלכתי לקברו של החיד"א וקראתי את פסוקי התהילים לפי ההנחיה של הרב אליהו. לאחר השחרור התברר שבאותו לילה החליפו החוטפים את מקום השמירה של האישה החטופה, חילופין שבסופו של דבר הביאו לשחרורה. 

וכיצד?  
אישה זו שמרה כל חייה על כשרות בדבקות. כשהגיעה לידי החוטפים, היא לא הסכימה לאכול כלום, רק בננות. הירקן 
שהחוטפים קנו אצלו שאל אותם למה הם צריכים כל כך הרבה בננות, והם אמרו שיש אצלם אישה אחת יהודייה שאוכלת רק בננות. הירקן שמע בתקשורת על החטיפה של האישה היהודייה, הוא קישר עניין לעניין ודיווח למשטרת ברזיל. לשוטרים האמיצים לא נותר לעשות יותר מדי בכדי שהגברת תחזור לביתה במהרה בשמחה, בשמחת תורה.

(לגיליון המלא של קול צופייך מפרשת קרח)

לצפייה בשיעור המלא:

אני נקרעתי קשות בין השיקול של להחזיר את הבן האובד לבין השחרור של הנבלות האלה, ובאמת האמנתי שזה יכול לעבוד. אבל כנראה שלא, עם הנבלות האלה.

יוצא מהכותל, את תראי כבר מאיפה

יש שם גברים ונשים בהפרדה

מתחילים מהמערה ליד הכותל (ליד השירותים)

יש הרבה אנשים.

מחיצה ניידת בין הגברים לנשים.

מומלץ באהבה להגיע לכל מי שרוצה להכיר קצת ולהיפתח לרצון למקדש.

מדמיין -

מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.

את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.

לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -

*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם

*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.

לטווח יותר ארוך, האפשרויות -

*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)

*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.

*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.

נ.ב.

למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...

איראן פשוט נכנסה לסבבים

ותכלס

חיזבאללה חי ובועט

כנ"ל איראן

(כן פגעו בהם

מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)

מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים

ואנחנו נמשיך לחיות על החרב

כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה

הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.

כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.

אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.

צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.

בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.

כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל

מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות

חיים.
 

תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...

(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).

מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי

אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.

מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.

ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...

מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.

הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.

נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים  

ליהודי אוסטרליה

העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.

אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות

איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!

קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:

אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.

מעליל עלילות דם.

בלנ"ד, עד שלא תתנצל על הדהוד העלילה כאן, לא נניח לך:

חילול השם לשמו!!!! - אקטואליה וחדשות

… כנראה שבגלות יש יותר אהבת ישראל.

אתם בארץ ישראל משחזרים את ימי סוף תקופת בית שני. גם שם היתה שנאת חינם לא רק בין יהודים ליהודים גם בין יהודים לגויים בארץ ישראל. רבי יוחנן בין זכאי ראה את הנולד.

באיזה מצב אתה עכשיו, מיסטר הייד או ד"ר ג'קיל?

רק לישו נתנו מפטיר (אפילו הנוצרים הקימו כנסיה במקום שלטענתם היה בית הכנסת שהוא קרא שם מפטיר בגליל, והם קוראים לה "כנסיית בית הכנסת")

מסקנה - לתת לאנשים עליה שהם רוצים

.... שאני רוצה לקרא בסגנון תימני בבית כנסת ספרדי .

חוץ מזה זה הפטרה שאני אוהב לקרא.

אגב את ההפטרה הזאת אנו קוראים ביום העצמאות.

חילול השם לשמו!!!! - אקטואליה וחדשות

כאן הוצאת שם רע, בפרסום שקרי ומזיק, של שקר שערבים המציאו. הוספת חטא על פשע כשהשפרצת האשמות על הערוץ שלא פרסם ועל כל מי שהעז להטיל ספק.

תתנצל לפני כל דבר. קשוט עצמך תחילה!

עליך. זה לא נותן לי כרגע.

מפטיר ולא שלישי הוא נעלב והחליט להקים דת חדשה.

מסקנה - לתת לאנשים את העליה שהם רוצים

אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...

עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.

אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'