גם אם נרצה מאה שנה לא באמת נוכל ללכת ולרצוח ערבים. לי לפחות אסור להחזיק נשק, בתור בת, ולהרבה כאן זה בלתי אפשרי..
גם לרסס תג מחיר לא בטוח הכי יעזור, אולי אם זה בא בליווי של שריפת מכונית או משו, אבל גם זה לא כל אחד יכול לעשות,לצערנו.
מה שכן, ובצורה חוקית אפילו, זכותינו לבחור איפה לקנות ובאיזה אטובוס לנסוע.
הכאב והמחאה שלנו ושל ציבור נוסף יכול להראות גם בזה ש לא ניתן יד לפרנסתם של ערבים,
ככל שהדבר חוקי או אפשרי כמובן.
אם יש מי שיכול לבחון זאת משפטית/לפי החוק, בבקשה
ויש לעשות זאת ללא התלהמות וללא מהומות, זה לא מה שיעזור.
מחאה שקטה וברורה שתתקבל ע"י הציבור .
למשל: מותר לנו לבחור(אני מקווה לפחות? אולי בג"צ לא יסכים) לנסוע בבטחה עם נהג יהודי.
1.הגיע אוטובוס עם נהג ערבי ,מותר להמתין לאוטובוס הבא.זכותינו לשאול את הנהג אם הוא יהודי..
2.צריך תרופה -יש בתי מרקחת עם עובדים ערבים ויש כאלה שלא. זכותינו לבחור איפה לקנות.
3.צריך לתדלק ,לא צריך דווקא בתחתנות עם עובדים ערבים
4.חייבים לקנות- למה לפרנס דווקא מקומות כמו יש או רמי לוי.
בל נשכח שאחרי כל טרגדיה ואבל שלנו אצלם בכפר זורקים סוכריות.
אולי זה נאיבי ולא כל כך מעשי אבל אם זה יקרה אז אולי נתחיל לראות שינוי,
כי מה שהמעסיקים יבינו כמו החברות שפירטתי למשל שזול זה ביוקר
ואז יחזירו את העבודה לציבור יהודי ולא אכפת, אפילו לתאילנדי, לפחות הם לא הורגים
בעלי העסקים יראו שלא קונים מהם בגלל זה ויפטרו את העובדים האלה.
...