ת'אמת שאני לא רואה בזה חשיבות מיוחדת.
אם יש מישו שמוכן להסביר לי למה זה חשוב- תודה!
ת'אמת שאני לא רואה בזה חשיבות מיוחדת.
אם יש מישו שמוכן להסביר לי למה זה חשוב- תודה!
אני חושבת שהמשפחות יודעות שכל עמ"י איתם, וזה שנגיע להלוויה לא יעזור למצב הקיים.. ואולי זה באמת צריך להיות רגע אישי שלהם? אם עד עכשיו כל עמ"י והמדינה הייתה מעורבת-כעת הם אולי רוצים באמת להתאבל לבד? לא יודעת,מבחינתי זה רק ישבור אותי יותר. לא יכולה להשבר יותר מעכשיו. אני יעלם.
כשאת חושבת האם לבא ללויה של השלושה אל תחשבי איך את משפיע מול המישפחות תחשבי מול עצמך האם זה ישנה את ההיתיחסות מול עצמך.
לשמוע מי הם היו ולהמשיך את דרכם.
להתחזק.
להראות הזדהות.
יש שיישברו ויש שייתחזקו.
כל אחד יעשה מה שמתאים לנפשו.
בשביל מה את/ה הולכת להלוויה?!?
בשביל להיות איתם ברגעים האחרונים שלהם פה..
וגם בשביל לחזק... (?!)
תכלס.. אתה תצא מחוזק..
נראלי שאלך בע''ה אליהם בשבעה - פחות כדי לנחם, יותר כדי לנחם..
אני חושבת שאין צורך ללכת להלוויה.
לי זה יהיה קשה ממש.
ובכל מקרה בעדה שלנו לא נהוג שנשים תכנסנה לבית עלמין
וגם אני ממש רחוקה משם....
בכל מקרה מה שאמרו פה לפני יש משהו בשתי הדעות ,אין לי כ"כ איך להסביר לך...![]()
אבל יותר גרוע ללכת להלוויה של יהודים שנרצחו שניראת כמו הלוויה של מישהו שמת מסרטן.
והמשפחות רוצות
גם להתייחד עם הכאב של עצמם.
ואם רוצים לראות ולשמוע מי ומה הם היו אפשר לראות את השידור החי באאינטרנט.
הלוויה של יהודים שנרצחו צריכה להיות מסע נקמה.
כיוון שזה לא כך אין מה לחפש שם.
איך נראה מסע נקמה כדבריך?
זה היה צריך לעבור בכל הארץ דרך כמה שיותר כפרים הערביים והמון שנוקם את נקמת ה'.
אבל מעניין אותי באמת לדעת מאיפה המקור כי אני יודעת שלא טוב להסתכל בפנים של אדם מת. וזה קצת בלתי אפשרי לא לראות כשהם מגולות.
ועוד משו-המון שנוקם את נקמת ה', התכוונת תוך כדי הלוויה להרוג אותם?
ודבר אחרון- גם אם זה לא היה ככה, איך שתארת שצריך להיות,מצווה ללוות את המת. ולמה אני אומרת לא ללכת? כי להלוויה ממילא בקושי היה אפשר, רק לדיבורים בהתחלה
כמו שכתבתי פה למעלה יש ברייתא מפורשת שפעם היו מגלים את הפנים,אז גם אם יש מקור שזה בעייה זה משהו חדש יחסית.
כמובן שצריך לנקום בלי קשר אך מסע הלוויה צריך להיות מסע נקמה.
יש דו"ח ענק של בצלם על ההלוויה של אלעזר ליבוביץ' זו גם הייתה הלוויה כמו שצריך.
לזעזע את הציבור ולעורר אותו לנקמה הייתי ממליץ לך לראות סרטונים מההלוויה של נתי עוזרי
הנה אחד לדוגמא (בדקה 10:55) אבל הייתי ממליץ לראות את הכל וגם להקשיב לדבריו של שמואל בן ישי בדקה 12:54
כמו שהלכתי להלוויה של קרובת משפחה ככה גם הלכתי לשלהם- פשוט הרגשתי שאני צריך
אני חושבת שאחרי 18 ימים שכל עם ישראל התפלל והיה ביחד זה נראלי די חשוב ללכת ללוות אותם אני אישית הלכתי אתמול להלוויה כי ביום שמצאו את הגופות עדיין אמרנו תהילים בכיתה שיחזרו הביתה בשלום ואני אישית באמת הרגשתי שאני צריחה ללכת לשם אבל כל אחד עם מה שהוא חושב..
גיל-עד, נפתלי ואייל הפכו לילדים של כולנו...טבעי שיהיו הרבה אנשים בלוויה...
יש מצווה גדולה ללוות את המת ולמשפחות יהיה מספיק זמן לבד אחרי השבעה...
שרבי עקיבא שכל את שני בניו ובאו המוני אנשים להלוויתם ,
ואז רבי עקיבא עמד על הספסל ואמר "ניחמתם אותי ניחמתם אותי" בזה שכל כך הרבה אנשים באו להלוויה של שני בני אני יודע שהם היו כאלה צדיקים...
כיווון שאם כולם הרגישו כזה קשר אליהם סימן שהם היו נשמות ענקיות ענקיות!
תפילות רק תפילות
לשום תמורה...
אז קודם כל בגלל שזה מצווה...
וגם זה אחד מהדברים שהאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא...
וגם כי אכפת לנו!!!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.