פשוט מניחים אכן, שהיא לא עם עדינות שהם רוצים מבחורה.

להגיד ש"בציבור שלנו, מחנכים לפסול", מלבד שזה שקר והוצאת שם רע, גם לא יעזור לך לכלום, וה"נחמות של הבל" שמי שמתאים לא יפסול על זה, לא תעזורנה לך הרבה לדעתי.  

כי יכול להיות שהוא דווקא כן..

למה?  כי מה אדם ממוצע מבין שזה "התאגרפות"?  נותנת מכות למישהי אחרת..  נו, אז הוא לא רוצה מישהי שמסוגלת לזה. זה נראה לו גס ופראי. בצדק.

כולם יודעים שמי שמתאמן בסיף, אינו באמת דוקר את חברו, אבל איגרוף - מן הסתם ראו פעם איזו תמונה של שני מתאגרפים חובטים זה בזה..

לכן, אם את רוצה לא רק "לנחם את עצמך" אלא למצוא מישהו טוב שיבין עם זה שכדברייך "זה כ"כ לא נכון" שיש בכך איבוד הנשיות, ואת סוברת שלא מבינים נכון במה מדובר בכלל - כדאי שתסבירי במה מדובר לפני שהאדם יודע את ה"פלומבה" של מה שאת עוסקת בו.

(או שזו שאלה היפוטתית?)

נשיות בכל קנה מידה.

זה סוג של אימון כייפי, לא מבינה מה הבעיה בזה.

אבל לדוסים יש בעיות עם כל דבר.

אם תנסי להסתכל מהצד-

זה נראה לפעמים שהחינוך הוא לבדוק על מה ניתן לפסול.

אז אל תתרגשי מזה, סתם שטויות, הבל הבלים.

(שאת מתאגרפת...)

אני אגיד את הקלישאה הידועה- את באמת רוצה לצאת עם מישהו שיפסול אותך על זה שאת מתאגרפת?

בעיה שלו! יש לך דרך טובה לסנן.

בהצלחה

כמה שנים? וואו. כל הכבוד על ההשקעה.

תמיד יהיו סיבות למה לא. כל אחד עם הסיבות שלו.

תהיי את.

אמיתית עם עצמך ועם הסביבה.

הקב"ה דואג לך.

שימי לב שבחרת באגרוף כהגדרת זהות - "אני מתאגרפת".

הפכת את הפעולה לתיאור ואפילו לשם עצם (מי שהרים ידיים כאן שירים יד).

זה מאוד מאוד שונה לעומת בחורה שהיא א... ב... ג... וגם עוסקת לפעמים באגרוף.

יש עוד בחירה אחת שמגיעה אחרי כל הבחירות שעשית בחיים של מה לעשות, איפה ללמוד וכו' -

איך להגדיר את עצמך.

בהצלחה.

המתאגרפת..

ואני אסביר - כמו שאמרו כאן, הסטיגמה הרווחת היא, כנראה, שבת שמתאגרפת זה כבר מוריד לה חלק מה"נשיות", ולכן בנים רבים באופן אוטומטי יירתעו מזה בלי לבדוק לגופה של הצעה ושל הבחורה.

בדיוק כמו, לדעתי, שבנות רבות תפסולנה כמעט מראש הצעות שמציעים להן בחור צעיר מהן (ואני לא מתכוון צעיר בכמה חודשים אלא יותר) - כי הן אוטומטיות חושבות על הסטיגמה הרווחת שזה בטוח אומר שהבחור "צעעעעעעעעעירררר" במלוא מובן המילה ושאין ספק שהיא תהיה הרבה הרבה הרבה יותר בוגרת ממנו ולכן זה בטטטטטטוווווווחחחחחחח לא יתאים - ולכן בנות רבות באופן אוטומטי יירתעו מהצעה כזאת, בלי לבדוק לגופה של הצעה ושל הבחור.

האם אני מצדיק את שתי ההתנהגויות למעלה, הן של הבנים, והן של הבנות? לא. אלא, זאת המציאות, והלוואי שהייתה אחרת. 

כל טוב, ב"הצלחה, ובעזרת ה' תמצאי בזמנו ובעיתו את האחד שלך שיאהב אותך כמתאגרפת מכף רגל ועד בוקס (רק תיזהרי לא להכניע אותו יותר מידי במכות כשתתגוששו אחרי החתונה מידי פעם בצחוק )

!מכריז ואומר!. כל עוד מעשיה לשם שמיים ולשם נפש בריאה בגוף בריא שתעשה כטוב בעיניה..

.

זה לא נשי. זהו.

הבת שלי (3) אומרת שהיא מחפדת

וכמו שכתבתי בשרשור האחר: הרבה מתנות= כסף של הבחור= יכולת כלכלית לעזוב לימודים ועבודה= לשבת בבית ולגדל 10 ילדים בשמחה ובכיף.

ובכלל אומרים שכל הבעיות של ילדים זה בגלל אמהות קרייריסטיות.

אז בהחלט שווה להישאר בבית ולגדל אותם, וצריך גב כלכלי... ואם יש לו כסף למתנות...

אבל אשתי לא מסכימה ללמד אותי

אשתו

בא לי ללמוד איגרוף....

כל כך לא סובל את הגישה של זה... פשוט מכות, כמעט בלי מחשבה, כמה תנועות בסיסיות, פשוט חוסר איזון מוחלט...

שלא לדבר על נוקשות ביציבה, עבודת רגליים חלשה, אפילו האיגרוף היותר מלא, קיק-בוקס ותאילנדי, ממש עבודה

כנגד הגוף, נוקשות כזו של הגב והמותן, וגם הגישה - פרונטליות מזעזעת, כל-כך לא שייך לרחוב, פשוט ספורט זירתי.

סליחה- יש דברים כל-כך הרבה יותר איכותיים ללמוד כאומנות לחימה, ואני מדבר על אומנות ברמה של אומנות לא לחימת

זירה ולא לחימת רחוב, אומנויות שהופכות את הגוף לכלי מדהים של תנועה, יציבה וגמישות... חשיבה כל-כך מקובעת כמו 

של איגרוף, פשוט לא יוצרת כלי אומנות, אולי כלי נשק, וגם זה לא תמיד...

טוב, סוף פריקה...

אם זה בא ממקום שהוא קצת גברי באופי, וישנן בנות כאלה - אז זה באמת דבר שלא מתאים לכל אחד, אבל מאוד מיוחד בפני עצמו. אולם אם זה בא ממקום אחר - שווה בדיקה גם לאותם שקצת נראה להם פחות שייך..

זה כמו שאנשים ששומעים על סיגנון המוזיקה שאני אוהת לשמוע הם מסתכלים עלי מוזר , או כשאמרתי לדודה שלי שלפעמים אני נהנית לשמוע מוזיקה "מזרחית" (אייל גולן וכדומה-זה לא באמת מזרחי) היא התחלחלה.

או בגלל שזה נשמע להם קשוח מידי שזה סוג של נגזרת ללא מכירים.

שלא יודעת להגן על עצמה...

<צ>

(רוצה להעביר לי קצת מאהבת האגרוף שלך? בעלי היה מאושר אם הייתי לומדת קצת הגנה עצמית ואומנויות לחימה..)

תחפשי בחורים פתוחים יותר, פחות שוביניסטיים-מקובעים (בכללי יעזור לך בחיים )

או כאלו שבעצמם לומדים אומנות לחימה כזו או אחרת.. (או בלט )

כלומר - כמעט שלא יכולות להיות לה שימושים מעשיים בשטח. זה לא אומנות לחימה שאתה יכול להשתמש בה כל כך ברחוב, בניגוד, למשל, לקראטה, או לג'ודו, שבהן מלמדים אותך בין היתר הגנה עצמית בתנאי רחוב, תקיפה וכו' (יצא לי ללמוד פעם שנה אחת אומנות לחימה אצל אלוף  אירופה 7 שנים באחד מהמקצועות - קראטה אם איני טועה. מישהו מטורף מבחינת היכולות שלו, דאן 7...). 

אגרוף זה יותר, כמו שאמרו מעלי, לחימה זירתית שבנויה בעיקר לזירה. סתם ככה ברחוב אתה לא תוכל לתת אגרופים ומכות כמו שלמדת באיגרוף, אם אין לך ידע נוסף בעוד אומנות לחימה - התקפתית או הגנתית. זה לא יעבוד, לפחות לא מול מישהו שבקיא באומנות אחרת/יודע קצת לתת מכות בזירת רחוב.

אשה שמתאמנת באגרוף= מישהי עם אינסטינקטים שהתגובה הראשונה שלה למצב של פחד זה תקיפה ולא קפיאה.

מישהי עם כושר סביר שמסוגלת להתמודד עם בנ"א שלא למד בעצמו אומנות לחימה.

אחת הבעיות כיום היא שהרבה בנות נרמטיביות- גם לא בכושר מינימלי וגם סיכוי סביר שהתגובה שלהן במקרה של תקיפה או אפילו הטרדה באמצע אוטובוס מלא אנשים- תהיה קפיאה. (תכל'ס- אני גם לא בכושר וגם מצאתי את עצמי כבר מגיבה בקפיאה בתור תגובה ראשונית.)

אז נכון שמול אדם בגודל מקרר עם חגורה שחורה בג'ודו זה לא יעזור לה, אבל מול סתם סוטה באוטובוס\בתחנה\בחנות ריקה ששולח ידיים ומטריד- זה בחלט מועיל. (וביננו, יש הרבה יותר מהסוג השני. תראה לי אשה אחת דוסית ככל שתהיה שלא נתקלה במקרה כזה או דומה...)

במקום שהחברה שלנו תעודד נשים להתאמן ולהיות בכושר ולדעת לשמור על עצמן- היא משדרת להן שזה לא ראוי ולא נשי ושישבו בשקט. מקסימום ינסו להתכער כי זה בטח כי הן יפות מדי... 

(ושוב- אני אישית לבושתי לא למדתי, אני שונאת פעילות פיזית מאומצת ולא מוצאת את הכוחות להכריח את עצמי ללמוד את זה..)

איגרוף מצריך הרבה תנאים חיצוניים שאין בעולם האמיתי, כמו מרחב, גישה פרונטלית לתוקף ולא תמיד מוכיח את עצמו 

מול מישהו שמוכן גם לבעוט, לשרוט, ולתפוס אותך.

מול רוב התקיפות של סוטים כל תגובה אחרת מלבד פחד מועילה, כל התנגדות תגרום למחשבה שנייה.

מסכים איתך בכל העניין של הגנה עצמית, רצוי ונכון שנשים ידעו להגן על עצמן, חבל שהחברה מראה את זה כשלילי.

בתור ספורט...

להישען על הגבר

[היה לי פעם איזה קשר שכזה,

וכן זה מלחיץ...]

נ.ב יש גם בנים מוכים!!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.