אפשר לומר ׳שמרנות׳ מול ׳מהפכנות׳, למשל.

הקומוניזם למשל דגל במהפכה, האם הוא היה ליברלי?

אני לא רואה ערך בשמרנות בפני עצמה.

יש סיבה שעושים את זה? סבבה. מעולה. גם אני אמשיך לעשות.

אין סיבה חוץ מ"ככה היה עד עכשיו"? אז אני פותחת מחדש לדיון וברור. (לפעמים מסתבר שהסיבה כבר לא קיימת או שהיא לא נכונה..)

 

לדעתי זה מולד, הייתי ילדה שכל היום שאלה "למה" ולמרות שהוריי יחסית שמרנים, וגדלתי במקומות לימוד שמרניים- יצאתי כזו..

 

נרכש זה דבר חיצוני- חינכו אותי לזה.

מולד- נולדתי כזו.

 

עוד מגיל קטן הייתי יחסית מרדנית, עוד ביסודי כעסו עלי כי העזתי לשאול שאלות ולא לקבל הכל כמובן מאליו בשקט והכנעה.

העיפו אותי למנהל כי שאלתי למה צריך שיעורי בית (בלי לענות לי ) או כי אמרתי שלא בא לי להיות בת מלך צנועה..

 

כבר כמעט כתבתי תשובה ארוכה עד כמה את טועה.

חפרתי שוב ושוב עד שהבנתי שאת צודקת.

 

הגיע הזמן לישון..

לדעתי אצלי זה מולד.

 

עד שאני מחליטה להפוך סדרי בראשית, אני מגלה שאחרים עשו זאת כבר מזמן ועברו לשלב הבא..

אדם שדוגל בהחרבת הישן למשל - האם הוא ליברל? מי שאינו אוהב שינויים, הוא פחות ליברל?
כמו שאמרתי, זה שמרנות מול חדשנות אולי, מול מהפכנות, אבל לא מול ליברליות.

בהם בארה"ב. Conservative vs. Liberal.

Consertive- הוא יותר אוהב את הערכים הבסיסיים הישנים והמוכרים, ומנסה להתאים אותם למציאות המתקדמת, ופחות אוהב שינוי מהותי בערכים.

Liberal- הוא יותר פתוח ומקדם שינויים מהותיים בערכים הבסיסיים.

[זה מה שהתכוונתי בכלליות, וכך משתמשים בזה בארה"ב. אם זה לא תרגום מדויק אז בסדר, התכוונתי לשימוש היום יומי.]

עבר עריכה על ידי גפן36 בתאריך כ"ט באב תשע"ד 20:30
אז לא כל כך שום דבר...
פשוט כל דבר מבררים, ולפי האמת.
ראש פתוח כשצריך, שמרנות כשהיא צודקת.
אם לא הבנתי אז סליחה.. תתעלם

אה, וכל עוד לא בררתי שומרת, עד שיוכח כטעות.

המולד זה שמרנות.

אני קודם כל ישר מתנגדת ואומרת את כל הטיעונים והסיבות למה לא, ואין מצב.

ואחר כך כשאני עם עצמי, הנטייה השמרנית שלי גוברת: מה'כפת לי לבצע.

ישר אני אגיד לא, אין מצב

אבל אחכ אני מגלגלת את הרעיון במוח, שואלת שאלות- ויש מצב שאני אגיד כן... 

 

 

אני בתנועה משמרנות לפתיחות, 

נראה לי אני רוכשת מחדש את התכונה המולדת שבי... 

 

(חסדי בסוף אתה מביא לנו תוצאות הסקר והסבר למה ועל מה הוא) 

כאנשים [ובמיוחד דתיים], מתייחסים לשני מושגים אלו.

{אני אישית יותר נוטה לשמרנות, ואף חבר עם אנשים ותנועות שמרניים בעולם. פעם חשבתי שדתי אדוק חייב להיות נוטה בכלליות לשמרנות, וביום שישי פגשתי דתי אדוק שנוטה לליברליזם, והוא טוען שדווקא התורה היא הבסיס הכי רחב לשינויי עומק בערכים.}

*אני פשוט עכשיו מהרהר לעצמי וקולט ידע מבחוץ, על שני המושגים האלו.
אני פשוט רוצה לדעת באופן כנה, איך אתם מתייחסים להם. אני לא שופט אף אחד. בינתיים התשובות פותחות לי אופק.

דתי אדוק -הוא שמרני

אנשי תורה- מבוססים על שינויי עומק 

 

הזכרת לי שפעם חברה שלי העבירה חבורה על פ"ש והיה נושא מהנושאים הטעונים יותר- אמה עבריה או עבד עברי או אשת יפת תואר או לא זוכרת איזה... 

אז היא ידעה מראש שהבנות יקפצו עליה עם שאלות על זה לא מוסרי ואיך התורה אומרת דבר שבימינו כזה לא מתאים ואם זהמה שהתורה מדריכה אותנו וכולי וכולי... אז היא התכוננה מראש וקפצה על אחד הרבנים עם השאלות

אז הרב אמר לה- זה מראה שהתורה ניצחה! התורה הצליחה לחלחל לנו מוסריות ודרכים מתוקנות ככה שמה שפעם היה נדמה שיא הקשה ושיא הרמה מוסרית גבוהה- היום זה טריוויאלי ... 

מבחינת פסיקת הלכה הרעיון הזה יותר מורכב- כי פוסקים נעים על ציר (בין יתר הצירים שהם נעים עליהם... כמובן) בין המענה למציאות הקיימת, שמירה על המסורת, שמרנות- לבין יצירת המציאות, להכווין את הקהילה להיות משהוא משופר יותר (בין אם השיפור הוא להיות שמרנים עוד יותר או ליבראלים יותר...) 

 

 

 

וממילא הוא גם איש תורה, כלומר שמרני וליברלי ביחד?

 

אני מתעכבת על זה, כי אני חושבת שפה בפורום דתי אדוק = דתי טמבל, כנוע, טיפש.  דתי סתם = משהו נסבל יותר.

 

כך נשמע לי מההודעות השונות. ובשורות הראשונות, הבהרתי שלא כך.

 

אני לא יודעת להגיד לך על סמנטיקה ועל משמעויות של מילים

אני כן יודעת להגיד שבפורום הזה- להיות דוס חזק -זה נחשב אחלה דבר, ממש לא כנוע טמבל טיפש וכולי.... 

 

 

כן, ויש אנשים שהם "דתיים אדוקים"- ליהדות 

כלומר הם לוקחים איזה בגד או קליפה של התורה- ולא תופסים את הלב שלה... 

(אל תקחי את זה במשמעות של מגזרים. רק במשמעות של אדם או קבוצה שזה המניע וההתנהלות שלהם) 

בעיקר בזה שאני מכיר בזה שיש דברים שפשוט ראויים להיות כמו שהם.

מעבר לזה לא רואה צורך לשנות כל דבר, (אבל כשאני כן רואה - ובדרך כלל בגלל עניינים ועקרונות שאולי 'שמרניים' בעצמם - אני עקשן עם השינוי הזה,)

ומעבר לזה, אני לא רואה שום בעיה במושג של נורמה חברתית, ויש לה גם ערך מוסף הרבה פעמים.

כי אני לא עושה דברים בשביל לשמור.
אלא מתוך האמונה שזה מה שהכי נכון לעשות.

מה שכן, יוצא שהדעות שלי כביכול "שמרניות" אבל לא כי הנטיה שלי "שמרנית" אלא כי התורה לא מתחלפת.-

בשטחים שאפשר לחדש למוטב וזה לא נוגד את ההלכה, יש מצב שהנטיה שלי תהיה לרענן לפי הצורך.


באופן כללי מרובעות עושה לי בחילה. זה ממש חונק אותי.


מה שכן, אם נעמיד ליברליות מול שמרנות- בגלל ההשלכות של שניהם-
אעדיף את השמרנות.

לא יודעת אם בדיוק אבל שמרנות זה בטוח לא וחוץ מזה נראה לי שאצלי אין ברירה אלא זה (לא שלילי. פשוט מכורח הנסיבות והעבר) זה כנראה "מולד".

דווקא שמרנות מרשימה אותי יותר.

שמרנית-בהתנהגות

ליברלית-בצורת החשיבה

נטייה מולדת

 

ואם כבר חשבת לקשר את זה ליהדות...

אני חושבת שכל אדם דתי מתנהג בשמרנות במידה מסויימת (אל השמרנות הבסיסית יכולה להתלוות גם ליברליות)

כי איך אפשר לשמור מצוות רק מתוך זרימה ומחשבה פנימית? יש מצוות קשה להבין את ההיגיון שמאחוריהן,מצוות שאם לא היו מצווים אותנו-קשה לדמיין שהיינו חושבים על זה לבד,באופן ספונטאני

 

מצד שני,כמו שכתבו-היהדות כן מחנכת אותנו ליכולת שינוי (חודש אלול,שם שם)

 

(אם היה ספק למישהו)

ולא נראה לי שנולדתי עם זה

מולד. 

משתדל לעבוד על עצמי, 

ל'היפתח' מדי פעם. 

 

שמרנות היא לא ההיפך של ליברליזם! ההיפך של חרות (אם מתייחסים למונח הנל במשמעותו הנכונה) זו עבדות (או דיקטטורה, אם מדברים  על שלטון).

 

אם באת לשאול על שמרנות מול מהפכנות (תודה לנדב על ההגרה הנכונה) אז אני חושבת מהפכנות. אם באת לשאול על חרות מול עבדות- משתדלת חרות...

כלומר, בכל הקשור להלכה-

 

אני אקיים, ולא אנסה לחפש פרצות כי זה מה שנח לי.

 

לעומת זאת, אני כן אסתכל על ההלכה כרלוונטית להיום (ויש כזו, מלעשות.)

 

 

אני חושבת שאנשים שמכירים אותי חושבים שאני יותר שמרנית,

 

אבל בתפיסות עולם לגבי אורח חיים (לימודים, עבודה וכו')

 

אז אני יותר פתוחה.

 

(לא מחוייבת לכל מיני דברים ששמרנים מחוייבים להם כי ככה החברה שלהם בנויה.)

 

(ככה שמעתי שמו אוזני שהגדירו אותי)

 

אה- ומולד. ברור.

ויש לי בונוס
אני חושבת שזה מולד.

אני מניח יותר נרכש

אבל באמת שהכל יחסי

אפילו בלי לשים לב,אנחנו נוטים להשוות את עצמנו לסביבה הקרובה לנו

למשל,בחורה שלומדת באוניברסיטה מסויימת ומוקפת זמן רב באנשים לא דתיים- מן הסתם מגדיר את עצמה כשמרנית

הפוך ממה שאנו באמת 

כמו השרשור המפתיע הזה

יש דברים שבהם צריך להיות שמרן ויש דברים שבהם אפשר להיות ליברלי, צריך חכמה ושיקול דעת לאזן בין הדברים. לדוג' - יחסי אנוש - חייבים ואף צריכים להיות ליברליים, שמירת הלכה - חייבים להיות שמרנים, אולם עם יד על הדופק ושיקול דעת על פי ההלכה במצבים שונים(וכמובן שזה למי שיודע הלכה, מי שלא יודע - לא יכול באמת להקל בדברים, משום שאינו יודע מה חמור ומה קל וכדו' ואם יש דעות בהלכה שיכול להסתמך עליהם בשעת צורך גדול) אלו דוגמאות, ובטוחני שיש עוד רבות..

לדעתי שמרנות, אבל הרבה אנשים יגידו שליברליות.. 

וכיום הנטיה הטבעית לליברליות

ברוכה הנמצאת

בתרגום חופשי מהאנגלית המחוספסת שלהם: "אם אתה צעיר ולא תומך בליברלים, אין לך רגש; אך אם אתה מבוגר ולא תומך בשמרנים, אין לך שכל"...

כשלמדתי ביצהר המשפט הלך ככה-

מי שלא ברסלבר כשהוא צעיר אין לו לב ומי שלא חבדניק כשהוא מבוגר אין לו שכל.....

קשה לי למצב את עצמי לחלוטין כנוטה למשהו אחד, למרות שלכאורה אולי היה קל "למצב" אותי למקום מסוים.