6 פרוסות לחם עם שוקולד למריחה של ילדים, ו2 אשל

ולפעמים במקום שוקולד - גבינה צהובה

כשאין לי זמן אני הולך לכולל בלי אוכל, וקונה במכולת ליד הכולל 3 לחמניות ושוקו

מה ניסגר???

אתה בקטע של השתדלות בריאותית או בקטע של בחור ישיבה בן 18??

אני ממליצה, אותו דבר רק עם טונה, חביתה, חסה, עגבניות, מלפפונים..

חשבת על זה פעם?

לא מספיק?! קונה במכולת לחמניות מלאות, טונה, מלפפון, עגבניה ואיזה פרי.

ואתה שבע עד 7 בערב.

בהצלחה!!

אני אכן "לא בקטע"

וזה ארוחת בוקר, לא ארוחת צהרים

(אם את זוכרת אני ממש לא שמן, כך שאני יכול לאכול כמה שבא לי )

למה שאני אוכל לחם מלא? לחם מלא זה לחם "שאינו נקי" שהוא פחות משובח, ומי שרוצה לאכול "זיבים תזונתיים" אני ממליץ לו פשוט לאכול עשב! זה 100% סיבים תזונתיים

טונה לפעמים אני אוכל עם הלחם, אבל עם מיונז, לא לבד

מלפפונים?  עגבניות? מה זה?

קשור לבריאות שלך..

של האבא של הילדים שלך ושל האיש של זוגתך.

חשוב על זה.

למה אני צריך לדאוג לעצמי בגלל האשה והילדים

מה, אני לא אוהב את עצמי?

ממה שאני רואה סביבי, אני לא רואה קשר ישיר בין בריאות לבין מה שנקרא אכילה "בריאה"

אם הייתי שמן - נו, אני יודע שהשמנה היא גורם רציני למחלות

אבל לאכול "בריא"? לא רואה את זה

אני אוכל בצורה מסודרת, לא חוטף ואוכל, לא מגזים עם סוכר

צריך דוקא לאכול ירקות? אולי לא?

אני הולכת לעשות עבודה סמינריונית על אכילה בריאה בהלכה

אולי תעזור לי ... (בתור אמא, כן?!?) ואז יתחדשו לך ולי דברים...

בכא, אין שום קשר בין רוזי לשמירה על הבריאות.

ודא, יש לי 4 חברות שהן בתת משקל/תזונה

כי הן לא אוכלות בריא.......

אני ממש לא מדברת על לאכול בריא בשביל להתאים תצמי למודל יופי חולני.

עד כמה שהבנתי השמנה מסוכנת כמעט כמו סיגריות

(אני לא מדבר על מה שבנות קוראות שמנה, אני מתכוין להשמנה אמיתית מבחינה רפואית)

זה שמומלץ לאכול בריא אני מסכים

השאלה איזה משקל לייחס לכל דבר

אני לא רופא, ויש המון דיסאינפורמציה בנושא

אבל לא התרשמתי שמי שזה בעיה מה שאני עושה

(ואל תפני אותי להוראות של הרמב"ם, הוא אומר לא להרבות בפירות, את יודעת? 

הכסף משנה כותב שם שההוראות של הרמב"ם הם נגד הגמרא כי הדברים תלויים בזמן ובמקום, ויש הבדל בין תקופת הרמב"ם לתקופת הגמרא. כך שאי אפשר לבנות על מה שהרמב"ם אומר לזמן שלנו ולמקום שלנו)

מה זה בריא ניתן לויכוח.

יש כמה וכמה גמרות על זה

אין חידוש מיוחד בהדרכה של הרמב"ם

החידוש בדבריו הוא שהוא היה רופא בעצמו, ואמר דברים שלמד ברפואה מה בריא ומה לא

דבר ראשון- כי אם אדם חי לעצמו אז הוא יכול להגיד 'אני מ'כפת לי טוב לי עם מה שאני אוכל מקסימום זה יזיק לי בעיה שלי' אבל כשלאדם יש אחריות על ילדיו ושותפות עם אשתו זה כבר לא בעיה שלו זה דבר אחד 

ודבר שני דוגמא אישית- הילדים שלך רואים אותך ואם הם רואים אבא שמכין לעצמו פקטת כריכי שוקולד למה שהם יחבבו ירקות ופירות?

עכשיו לענין התזונה, אני לא תזונאית ולא מתיימרת אז נותנת דוגמאות קטנות-

שומן רווי זה בעצם שומן שהגוף לא מפרק אותו והוא 'נתקע' בגוף ו... חוסם עורקים, לא חוויה מלבבת, נכון?

במה יש שומן רווי? למשל בממרח שוקולד (איזה מבאסת אני ) יש בשמן צמחי בכבישה חמה (כל השמנים הזולים שנמכרים בצבע צהוב בבקבוקי פלסטיק, כן גם קנולה..) יש במרגרינה, בחומוס תעשייתי ובעצם תסתכל במרכיבים ותראה 'שומן צמחי'- זה זה. או ברשימת הערכים התזונתיים שם זה כתוב כ'שומן רווי' או 'שומן מוקשה'

למה לאכול ירקות, פירות, לחם מלא, אורז מלא וכד'? 

כי יש בהם סיבים תזונתיים, מה הסיבים עושים?

תחשוב על סלרי, נכון יש לו 'שערות' כאלה? 

בקיבה הן יוצרות מעין רשת ותופסות זבל ועוזרות לו לצאת מהגוף, 

ככה שאם כבר לאכול רעלים לפחות לעזור לגוף לנקות אותם

(ולכן אני מקפידה על לחם מלא עם שוקולד   סתאאאם)

אלה שתי דוגמאות קטנות, בסופו של דבר כרגע הגוף שלך צעיר (אני מניחה לפי הפורום בו אתה כותב) והוא 'זורם' עם התזונה שלך אבל לטווח הארוך כדאי להקפיד במה שאפשר להתרגל לאכול בריא יותר ופחות זבל.

גילוי נאות- אני משוגעת על מתוקים ואוכל זבל, תנו לי חמצוצים כל היום עם קולה ואני מסודרת לגמרי אבל התפריט שלי בתהליכי הבראה ובתהליך ארוך (מעל 3 שנים) אני כל פעם משנה משהו, להחליף אורז לבן באורז מלא, להוסיף סלט ליד כל ארוחה, להכין חומוס בבית ולא לקנות, לאט לאט לאט... יש לי עוד הרבה לאן לשאוף אבל בדוק אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב ככל שאני מתקדמת.

סליחה אם כתבתי בצורה קצת מבאסת או מתנשאת זה לא המטרה חלילה אלא באמת לעורר מודעות.

על ההתחלה העצם זה נשמע שאת אומרת - ברור שאתה אוהב את עצמך יותר, ואכפת לך מעצמך, אבל זה מצד התאוות שלך, אני רוצה לחייב אותך מכח המוסר, שלא תאמר שזה בחירה שלך ומקסימום אתה דופק את עצמך, אז יש כאן גם חובה מוסרית

לזה התכוות?

כי אם התכוונת לזה - הדברים תמוהים מאד מאד! מה, אני חילוני? אין לי מצוה של ונשמרתם? רק מוסריות לילדים מענין אותי?

ומה זה המוסריות הזאת בכלל? החילונים המציאו שאני חייב לילדים שלי. בתורה לא ראיתי שאני עובד אצלם!

אם לא היתהבעיה של ונשמרתם זכותי לאכול מה שבא לי, ואם אני אמות? בעיה של הילדים! התחייבתי מתי שהוא לחיות ולפרנס אותם?!

לגבי הדרשה שלך על שומן רווי וסיבים תזונתיי, את באמת חושבת שלא שמעתי על זה?

השאלה מה המשקל של זה מבחינה רפואית

כמה התקפי לב וארועים מוחיים יש למי שאוכל כמוני יחסית למי שאוכל "בריא". ההבדל משמעותי או שזה זניח?

למה רופא יזהיר אותי לא להיות שמן, יזהיר אותי לעשות התעמלות, ולא יזהיר אותי לאכול סיבים תזונתיים?

(חמי רופא משפחה, וזה השדר שקיבלה ממנו אשתי)

כבר מילתי אמורה - אפשר פשוט לאכול עשב, זה 100% סיבים תזונתיים!

והנה משהו שאני בכלל לא יכול להתווכח עליו ברצינות. אני באמת לא מבין בזה, ולכן אל תשלחי לי מחקרים

כי יש המון דיסאינפורמציה בנושא

לא, לא לזה התכוונתי, שאלת למה אני מזכירה את ילדך ואשתך אז זו הסיבה,

אם זה משהו שנוגע רק לך אז זה עניין שלך ואולי אתה עושה חישוב שככה אתה מרוויח זמן של לימוד תורה ואם הבריאות שלך מול זמן לימוד תורה אז בעיני זה מובן (גם אם אני לא מסכימה אבל כן מבינה) שאדם יחליט לחסוך בבריאות בשביל עוד 10 דקות לימוד. ואני כותבת את זה בשיא הרצינות כי תופסת אותך כרציני.

אתה שואל שאלות על סטטיסטיקה ומבקש שלא אפנה למחקרים, זורק טענות ומבקש לא להכנס לוויכוח אז אני אעצור כאן ברשותך.

רק שואלת אם בתוך כל הדיסאינפורמציה מצאת מישהו שממליץ על התפריט שלך?

כי אני דוגלת בגישה אלטרנטיבית אבל גם בגישות קונבנציונליות לא ראיתי רופא ש*ממליץ* על לחם לבן עם שוקולד כארוחת בוקר ולדלג באופן מוחלט על ירקות במשך כל היום.

אמרתי רק שלא נשמע לי שזה נורא ושזה משמעותי

לא שמישהו ממליץ דוקא על זה

זה פשוט הכי נוח, זהו.

אם אשתי היתה מכינה סלט מסתבר שהייתי אוכל אותו (כמו שקורה כשאמא שלי מכינה אוכל...)

ולפעמים היא באמת מכינה

אבל באופן קבוע קשה לבקש את זה ממנה, ושאני אכין לבד אין לי כוח

אז אם אשתכנע שזה חשוב מאד - נו, אבל לא השתכנעתי

ולא ביקשתי שלא תתוכחי, את יכולה לכתוב מה שבא לך, אמרתי שאני לא יכול להתווכח, פשוט כי אני לא מבין בנושא כל כך

[לא קראתי את השרשור - רק מתייחס לנקודה הזו]

זה מוסר אנושי טבעי. לא "החילוניים המציאו". לא כל דבר צריך שיהיה "כתוב". הרב קוק כותב שאם חושבים למצוא תורה באופן קרוע מהמוסר הבסיסי הטבעי, על זה נאמר "עם נבל ולא חכם - דקבילו אורייתא ולא חכימו" (בלי סתירה שהתורה אכן לפעמים "מיישרת" אותו, והיא קומה מעליו. אבל לא שאינו קיים, ובריא).

וכמובן, המחוייבות של האדם כלפי עצמו, אכן כדבריך, שאת זה רצית לחדד, היא מחוייבות מוסרית לא פחות. היא מצוה של תורה "ונשמרתם", והיא מוסריות בסיסית, אנושית ומעל לזה תורנית.

יש לעולם המערבי הרבה חידושים, שאין סיבה לומר שהם "טבעיים"

ויש היום הרגשה שהילדים הפכו לסוג של מלכים שההורים צריכים להשתעבד להם

הורה שיאמר שהוא לא מפרנס את הבן שלו - זה נגד מוסר טבעי (בגמרא מבואר שמכריזים עליו שהוא יותר אכזרי מעורב)

אבל הורה שחי את החיים שלו כרצונו, והבעיה שיש חשש רחוק של סכנה שיגרום שלא יוכל לטפל בילדים שלו - זה מוגזם!

כמו לומר שלא מוסרי שאדם לא יקנה ביטוח חיים, כי אולי יקרה לו משהו, ואז מה יעשו ילדיו?

יש גבול לאחריות ההורית שלנו, ואני חושב שהוא עובר כאן

על הורים שהעבירו את הגבול ובמקרה שלהם זה לא הלך

כל אחד צריך להעביר את הגבול הזה איפשהו..

לשקלל סיכוי מול סיכון.

בעיני הסיכוי גבוה מספיק בשביל להילקח בחשבון ובשביל הסיכוי שכן אני לא מתכנן שהילדים שלי יצטרכו לשונרר ארוחת צהריים.

דיברתי על מחויבות מוסרית

האם מי שאוהב את הילדים שלו יעשה את זה?

יש מקום לזה, תלוי כמה כסף יש לו, וזה שיקול של ריוח מול תועלת, ושל לקיחת סיכון קטן תמורת תשלום קטן

אבל לומר שהוא לא בסדר אם הוא לא עושה את זה?

לא נראה לי

אלו הילדים שאני בוחר להביא לעולם ואני משתדל לדאוג להם בעצמי עד כדי סיכוי סביר, להשאיר דברים סבירים מתוך הנחה שגג מישהו אחר ידאג להם זאת זריקת אחריות.

הילדים ש"אני בוחר" להביא לעולם

כאילו בניתי איזה חפץ, ועכשיו אני אחראי על החפץ שבניתי

ומסכן היצור הזה שיצרתי - איך אני מביא אותו לעולם אכזר כל כך? לפחות שאני אדאג לו!

לדעתי המוסר הזה הומצא כתוצאה מגישה שאין אלוקים, ואין מי שמחליט להביא נשמות לכאן, ואין מי שציוה עלי להביא כמה שיותר ילדים

ברגע שאני פועל של הקב"ה, ואת הילדים הוא הביא לעולם, ואני רק עשיתי מה שהוא ביקש - הדברים נראים אחרת לגמרי

החיוב לא נגמר כשחותכים את חבל הטבור, זה לרוב החלק הקל.. זה שאנחנו פועלים של הקב"ה לא אמור למנוע מאיתנו לקחת אחריות על המעשים שלנו.

זה בדיוק הענין, שאנחנו לא מדברים ציוויים שלו, אלא על מוסריות טבעית

השאלה היא כמה האחריות המוסרית שלך

אני מרגיש שאנחנו מושפעים מרגשות של אנשים שטועים בבסיס

נכון שיש אחריות להורים, אבל היא הרבה פחות ממה שהחילונים חושבים

איפה הגבול עובר? לדעתי הוא עובר לפני ביטוח חיים

אתה כמובן יכול לחלוק עלי, ואין כל כך איך להתווכח על זה, כי זה רגשות בסיסיים

אני רק רוצה לבקש שתבחן את עצמך אם ההרגשות שלך לא מושפעים מכופרים

כל אחד צריך להעביר את הגבול הזה איפשהו..

כנראה שהרגשות שלי מושפעות מכופרים, לא שזה מפריע לי בנושא הזה.

השאלה עד איזה רמה

התשובה שלי גם עליה היא לא

אני נזהר מאד כבר כשהייתי רווק, ולא הילדים הם אלה שישכנעו אותי

אני חושב טענות כאלה אומרים למי שכשהיה בחור היה קל דעת, וכשהוא מתחתן ומקים משפחה היתן "רחיים על צווארו" והוא מבתחיל להבין מה זה נשיאה בעול

לא מתחבר, מעולם לא הייתי פרפר!

בדוגמא השניה את צודקת

שליש מהאנשים בארץ מתים מסרטן

את אומרת שזה גורם משמעותי?

אולי, על זה הדיון, האם זה משמעותי או לא

כי לא ראיתי סביב שאנשים שאוכלים בריא חולים פחות

אז ברור שלא כך עושים מחקר, אבל אני חוזר ואומר, אני לא מבין במחקרים אז באמת שאני לא יכול להתווכח על זה. אני אומר התרשמות שלי, ואתם יכולים לומר מה שאתם רוצים, ואולי תשכנעו!

אבל לומר - זה כך! בלי הוכחות ובלי כלום, סתם כי אמרת, למה שישכנע?

והשמנה השתכנעתי שהיא מסוכנת. לא כל כך לסרטן כמו ללב ולארועים מוחיים, שזה הבאים בתור מבחינת שכיחות סיבת המוות
והבנתי שבאמריקה החליט משרד הבריאות להילחם בהשמנה כמו בעישון

נכון שהגנטיקה מאד משפיעה על השמנה, אבל ברור שמי שיאכל פחות - יהיה פחות שמן

(אלא שמסכן הוא יהיה רעב כל חייו )

בדרך כלל כשכותבים כאן זה לא רק עם מי שאתה משוחח

אני אישית לא יודע לקרוא מחקרים, כך שלא יעזור לשלוח לי אותם

אבל את יכולה להביא, יש אנשים אחרים

יש עוד דרך - להביא סמכות רפואית משמעותית

הבעיה ברפואה שאין כל כך מישהו שאצלו הסמכות שאפשר לסמוך עליו שאם הוא אמר - זה ברור

בהלכה כשאני קורא תשובה שאני לא מבין בנושא כלום, ואני לא סומך על הכותב (וזה קורה) אני ארצה בד"כ שהוא יביא את כל השיטות, לא רק את מי שתומך בדבריו, ואז אני אקבל תמונה שלימה

שייך לבקש דבר כזה ברפואה?

לא יודע

העתקתי ולא הבאתי קישורים למען הרימונים והאתרוגים אבל רוב הטקסט פה הוא מתוך האתר של משרד הבריאות וחלקם מהאתר של סולגאר (חברה של תוספי תזונה)

צריך לקחת ללב

מחלות כלי-הדם של הלב, ובעיקר טרשת העורקים, הן גורם התמותה העיקרי בחברה המערבית. בעשרות השנים האחרונות הופנתה האצבע המאשימה לגרימת מחלות אלו כלפי הכולסטרול הידוע לשמצה.

הכולסטרול מהווה חלק חיוני בתזונה האנושית. הוא משמש ליצירת הורמונים של בלוטת יותרת הכליה והוא דרוש ליצירתם של טסטוסטרול, מיאלין, רפידת העצבים וקרום המוח. כמות הכולסטרול המיוצרת על ידי הכבד מבוקרת בהתאם לצורכי הגוף. אם מגדילים את כמות הכולסטרול בתזונה, מגיב כבד בריא ביצירת כמות נמוכה יותר של כולסטרול. אם יורדת רמת הכולסטרול בתזונה, מייצר הכבד יותר כולסטרול.

מדוע אם כן רווחת הסברה כי עודף כולסטרול מוביל למחלות לב ולחסימת עורקים?

הבעיה אינה בכולסטרול עצמו, אלא בתהליך החמצון שחל במבנים שומניים, שמקורם במזון העשיר בחלבון מן החי. חמצון זה הוא תוצאה של הימצאות רדיקלים חופשיים (מולקולות בלתי יציבות אשר עשויות להוביל לנזקים בלתי-הפיכים בגוף). גוף האדם יכול להתגונן בפני תהליך החמצון בעזרת רכיב חשוב, בלתי-רעיל ובלתי-זמין בתזונה המודרנית- ויטמין E.

הכול מתחיל בילדות (הערה של תחיה- אחריות ההורה וזה)

כדי לגדל ילדים בריאים, שיהפכו למבוגרים בריאים, עלינו להקנות להם אורח חיים הכולל תזונה נכונה. בעיות רבות כגון בעיות נשימה, עודף ליחה, נזלת כרונית, פגעי עור, דלקות אוזניים, שלשולים, עצירויות ונטייה לחלות הם תוצאה ישירה של מאזן רכיבי התזונה בגוף הילד. חלק גדול מהמזון המהיר והמעובד שנגיש כל כך להורים, גורם נזק ממשי לבריאות הילדים. ילדים נולדים עם אינסטינקטים בריאים, ויאהבו לאכול אוכל בריא אם יהיה זמין להם.

אחת התופעות השכיחות ביותר של תזונה לקויה בקרב ילדים במדינות המערב היא השמנת-יתר. עודף משקל בילדות מהווה גורם סיכון לתחלואה בגיל הבגרות, ולתופעות כמו יתר לחץ דם, מחלות נשימה, בעיות אורתופדיות, סוכרת ועודף בכמות השומנים בדם.

תופעה חשובה נוספת שיש להיות ערים לה היא אלרגיות למזון. ילדים רבים אלרגיים למזונות כמו חיטה, בוטנים, תירס או מוצרי חלב, וחשוב לאבחן זאת. לילדים הסובלים מאלרגיות למזון יש מאפיינים משותפים, בהם לחיים או אוזניים אדומות, עיגולים אדומים או שחורים סביב העיניים, שלשולים, עצירויות, נזלת כרונית, דלקות אוזניים חוזרות ושיעול. המחסור ברכיבי-תזונה הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה גם בתפקוד מערכת החיסון, ולכן חשוב להקפיד כי תזונת הילד תכלול רכיבים חיוניים כגון ויטמין C, חלבונים, אבץ וברזל.

נתרן

קיים קשר בין צריכה עודפת של נתרן (מלח) למחלות - צריכה גבוהה של נתרן גורמת ליתר לחץ דם, מחלה בפני עצמה וכזו שיש לה השלכות חמורות על מערכות אחרות בגוף: היא מגבירה את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות ועוד. 

ההמלצות בישראל לצריכת נתרן למבוגר היא כ- 1,500 מ"ג נתרן ליממה וגבול הצריכה המירבית הוא כ- 2,000- 2,400  מ"ג ליממה, כמות שהיא שוות ערך 
לכ- 5-6 גרם מלח (כפית לערך).

שומן רווי 
כאשר אין קשרים כפולים בין הפחמנים וכל הפחמנים רוויים באטומים של מימן, חומצת השומן נקראת  "חומצת שומן רוויה". ככל שהשומן עשיר יותר בחומצות שומן רוויות, הוא נוטה להיות מוצק בטמפרטורת החדר: חמאה, מרגרינה, שומן קוקוס ושומן דקלים (המשמשים לייצור מוצרי מאפה וממתקים) וכן חמאת קקאו (המשמשת לייצור שוקולד). שומנים אלה מכונים גם "שומן רווי". מומלץ לצמצם ככל הניתן בצריכה של שומנים אלה ובמזונות המכילים אותם, מפני שהם גורמים לעלייה ברמות הכולסטרול ה"רע" בדם (LDL) (להמלצות תזונתיות ראו פירוט בהמשך).

גם אני לא אומר לאכול כל היום בורקסים ושזה יהיה ארוחת צהריים

אני מסכים שצריך לשבת ולאכול ארוחה ולא לחטוף חטיפים למיניהם

ממש מזהירים כאן על השמנה כמו שאמרתי

ונכון, שמעתי על זה שריבוי מלח זה בעיה

המשפט היחיד שהיה נוגע ישירות היה המשפט על השומן רווי

וזה לא נשמע כזה נורא 

(מומלץ לצמצם, בסדר)

לומר "לא יודע, ואני לא יכול לבדוק" זה לא כזה נחרץ

יש לי נוגדנים רגשיים כי גדלתי בבית כמו של תחיה, ואמא שלי מטפלת ברפואה אלטרנטיבית

(לתשומת ליבך, תחיה!)

ויש לי תחושה שיש אנשים (גויים) שצריכים להכניס ערכים לחיים הריקים שלהם, אז הכניסו את זה, כמו שהכניסו אהבת בעלי חיים, וכמו הגנה על הטבע, ושאר ירקות

ואחר כך הם משפיעים גם עלינו

אולי זה מסביר את ההרגשה שקיבלת

אבל גם אשתי חושבת כמוני, והיא גדלה בבית של רופא

האמת שאני גם לא עושה התעמלות, וזה ברור שזה לא מומלץ (כמו שאשתי טורחת לומר לי מדי פעם)

אבל זה רק כי אני עצלן!

מאיפה לך איך נראה הבית שלי? איזה כיף להשליך על אחרים תסכולי ילדות בגלל דעות (!) שדומות לדעות של ההורים שלך...

ואני לא מטפלת ברפואה אלטרנטיבית...

הגנה על הטבע באה מהגויים? חבל מאד שאתה לא מכיר את...

המדרש  (מדרש רבה קהלת פרשה ז,  א [י"ג]) אומר על הפסוק (קהלת ז, יג) רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִי"ם כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּת. "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"

אהבת בעלי חיים?

השחיטה היהודית היא דוגמא לאיך צריך לחסוך בסבל בעלי חיים.

פשוט לאמא שלי חשוב מאד שיאכלו בריא

והתכוונתי לתשומת ליבך שתזהרי שלילדים לא יהיה אנטי, זהו

המדרש שהבאת הוא אזהרה להיזהר לא לעשות עבירות

ואם כבר היית צריכה להביא סוגיא שלימה אם צער בע"ח דאורייתא או דרבנן

את לא מבינה מה אני מתכוין? 

יש אצל הגויים תנועה שמאד הגזימה בנושא, שאיבדה פורפורציה לחלוטין

ועליה אני מדבר

על זה שמסוגלים באמצע ההתנתקות להעלות קמפיין על זה שמסכנים הכלבים והחתולים של גוש קטיף!!!

מגעילים!

זה מה שמעניין אותכם?

"יש לי נוגדנים רגשיים כי גדלתי בבית כמו של תחיה, ואמא שלי מטפלת ברפואה אלטרנטיבית

(לתשומת ליבך, תחיה!)"

(ההדגשה שלי) זה בדיוק השלכה (סליחה, זה גם חוקות הגויים)

אין לך מושג איך נראה הבית שלי ומה התקשורת ביני לילדים לגבי מזון אז אל תשליך ואל תמציא כי לך יש נוגדנים רגשיים (-מילים שלך) 

בטח שיש תנועות שלוקחות רעיון ומוציאות אותו מפרופורציה זה לא אומר שהרעיון ביסודו לא נכון, להיפך לשקר אין רגליים הוא חייב אמת כדי להתבסס עליו. והאמת היא מהיהדות...

תקרא על רגישות של גדולי ישראל לבעלי חיים ולצומח, הם לא עשו את זה כי זה פופוליסטי...

ברור שיש חסרי מוסר שלוקחים משהו מוסרי כדי להצדיק את הניבלות שלהם זה לא הופך את המשהו המוסרי להיות בלתי מוסרי.
טבעונות כשלעצמה היא מוסרית, איך אפשר לטעון אחרת? להימנע מהרג של בעלי חיים במידת האפשר זה מוסרי ובימינו שיש דרכים נאותות לאכול בלי לצרוך מזון מן החי ואין לנו קורבנות שמחייבים אותנו להקריב חיות אז למה זה לא מוסרי??

הקשר בין פעילי טבעונות קיצוניים לחוסר מוסר ידוע וזה עדיין לא הופך את המשפט הנ"ל ללא נכון.

בדיוק כמו שזה שאמא שלך מטפלת אלטרבנטיבית ועשתה לך נוגדנים רגשיים לא אומר שכל מי שטוען לתזונה אלטרנטיבית עושה כך לילדיו.

שיהיה לך כל טוב

אני מניח שאת מקפידה לתת לילדים שלך אוכל בריא, לא?

אז בזה השוויתי אותך לאמא שלי

לא השוויתי אתכן ביחס לילדים, אני הרי לא יכול לדעת, וזה מה שהפניתי את תשומת ליבך, שתיזהרי לא לעשות את זה

את לא עושה את זה? מצוין!

(וסליחה, כי זה נראה שנפגעת, וממש ממש לא התכוונתי)

כל מה שהמשכת נכון מאד, בכלל לא ניסיתי לטעון כאן טענה, סתם הסברתי את הרגשות שלי

השחיטה היהודית לחלק מהדעות היא לאיך צריך לחסוך בסבל בעלי החיים.

האנטיגוניזם עשה לך רק רע,

כשגדלים מומלץ לעשות הפרדות,

לראות מה הגרעין הנכון ולקחת אותו.

גויים? הרמב"ם- היה גוי?

|מזל שהרמב"ם כתב על תזונה וספורט, ככה יש מה לענות לדוסים שחיים בסרט לגבי בריאות.|

אמרתי רק למה אני נשמע רגשי, לא למה אני חושב כך

אי אפשר לדבר בכנות בלי שיקפצו עלי?

הרמב"ם לא היה גוי, אבל הוא הקדיש לזה פרק אחד, לא חיים שלמים

אני דיברתי על הרגשה של איבוד פרופורציות, לא שלא חשוב להקפיד על בריאות

שיישומו הוא חיים שלמים.

תנסה לחיות חודש לפי שיטת הרמב"ם,

ותגיד לי אחרי שבוע אם לא צדקתי.

"(ואל תפני אותי להוראות של הרמב"ם, הוא אומר לא להרבות בפירות, את יודעת? 

הכסף משנה כותב שם שההוראות של הרמב"ם הם נגד הגמרא כי הדברים תלויים בזמן ובמקום, ויש הבדל בין תקופת הרמב"ם לתקופת הגמרא. כך שאי אפשר לבנות על מה שהרמב"ם אומר לזמן שלנו ולמקום שלנו)"

אבל מי שטוען שכל מימרא שכתובה תקפה לנצח,

והיא לא משתנה מתקופה לתקופה,

יכול גם להסיק זאת על עניין זה.

והשיטה עצמה לא העניין כאן, אלא הרעיון- שהקפדה על בריאות היא לא גויית משועממת ונטולת 

תוכן בחיים.

מה שאני אומר משקף את דעתי, ואת דעתי בלבד

ואני חייב לומר שזה ממש נחמד איך שאת מדברת

אני אכן טוען שחלק גדול מהמוסריות שנכנס לציבור מגיע מהגויים

את כמובן יכולה לחלוק עלי

אבל זאת דעתי

אני פשוט חושב שאנחנו לא אמורים להתחשב בדעת הגויים מבחינה מוסרית, וזה לא אמור להיות שיקול בכלל, יש לנו תורה, והיא מדריכה אותנו מה נכון ומה לא

ואם זה נכנס - זה משהו שמטעה אותנו וצריך להוציא אותו

אז אני בודק אם הדעה שמוצגת לפני היא דעה ערכית שמופיעה אצל הגויים או לא

אני לא יכול לומר כך על כל מה שלא נראה לי, לא כל מה שלא נכון בעיני הגויים אומרים...

או שזו בעיה לבעלי לחץ דם בינוני עד גבוה וכלל לא בעיה לבעלי לחץ דם נמוך?

זה יכול לגרום לבעיה גם כשעדיין היא לא התעוררה

(יכול להיות שמי שיש לו בעיה של לחץ דם נמוך יאמרו לו דוקא להגביר מלח,לא יודע)

אני מדבר על מי שלאורך שנים יש לו לחץ דם נמוך על סף הבעייתי (ואני מכיר כמה כאלה), לא על מי שיש לו לחץ דם ממוצע.

הנקה נותנת נוגדנים ואת כל רכיבי המזון ולכן היא טובה לתינוק.

השאלה היא לגבי תזונה שמכילה את כל רכיבי המזון הנצרכים למבוגר אך כוללת בעיקר דברים שמוגדרים כשליליים ע"י האנשים שמדברים על בריאות הרבה (הרבה פעמים בא גם עם טבעונות וכדו').

כי יש קשר בין תזונה לסיכון לחלות בסכרת ויש קשר בין סכרת לסיכון לחלות בסרטן...

שאריות משבת, שאריות מארוחת הערב וכו'

אני מתעורר לחלוטין רק בדרך לעבודה

וכשאני גם משקיעה-חביתה.

ואם אני אוכלת זה פרוסת לחם אם שוקולד

סלט פירות עם אגוזים

או פירות או ירקות חתוכים 

או סנדוויץ עם חומוס ופרוסות עגבניה

או טוחנת עוגיות 

אנשייםם.. מה המצב???!!...

ארוחת בוקר, פת שחרית.. חסדי ומופי, תביאו בבקשה את המקור של הבעיות והחולאים שמגיעים על האדם ללא פת שחרית..

הרבה בריאות לכולם!!

ופת שחרית זה יכול להיות גם קרקר או פת אורז.. לא דווקא לחם.

מחלה ששמונים ושלשה חלאים תלוין במרה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן

תנו רבנן י"ג דברים נאמרו בפת שחרית
מצלת מן החמה
ומן הצנה
ומן הזיקין
ומן המזיקין
ומחכימת פתי
וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד
ודבריו נשמעין
ותלמודו מתקיים בידו
ואין בשרו מעלה הבל
ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת
והורגת כינה שבבני מעים
ויש אומרין אף מוציא את הקנאה
ומכניס את האהבה
א"ל רבה לרבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי 

שִיתִין רהוֹטֵי רָ‏הֲטִי ולָ‏א מְטוֹ‏ לְגַ‏בְרָ‏א דְמִצַ‏פְרָ‏א‏ כָ‏‏‏רֵך 

(שישים רצים רדפו ולא השיגו אדם שאכל ארוחת בוקר)

ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה.

א"ל דכתיב (ישעיהו מט, י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש

לא יכם שרב ושמש כיון דלא ירעבו ולא יצמאו

א"ל את אמרת לי מהתם ואנא אמינא לך מהכא (שמות כג, כה) 

ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך

ועבדתם את ה' אלהיכם זו קריאת שמע ותפלה

וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים

מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך

כתוב בגמרא שצריך שלא יהיה תרנגול בסביבת הגידול של החיטים, וזה לא מעשי

אבל כמדומני שיש מעלה קצת גם בלי זה

עי' או"ח סי' קנ"ז במ"א ובמו"ק, נראה לי שמדובר שם על זה

תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל לסטים שלישית מאכל יורשין רביעית מאכל פועלים חמישית מאכל כל אדם איני והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל אדם אלא רביעית מאכל כל אדם חמישית מאכל פועלים ששית מאכל ת"ח מכאן ואילך כזורק אבן לחמת אמר אביי לא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה

כשאתה בטוח שהשקיעו ומביאים חמאה כל בוקר

עד שהחלטתי לקחת מזה

סנדוויץ' עם גבינה בד"כ, ופרי או ירק או כמה כאלו.

כשאני בבית, עד שאני אוכלת זה כבר צהרים בד"כ..

אבל גם אז, לחם וירקות..

ירקות טריים,

סנדוויץ' קמח מלא

עם חביתה/גבינה/טחינה/חומוס.

קפה

שניהם לא אכילים בצורתם הטבעית.

שניהם בריאים אבל במהלך הכנה מוסיפים להם חומרים עתירי שומן.

שניהם לא מתחילים באות פ'.

ועל שניהם מברכים שהכל.

זה לא ארוחת בוקר אלא האוכל לאורך כל היום עד לצהריים המאוחרות...

חביתה וסלט

כשאין זמן אז פרוסה עם שוקולד\חביתה בלי סלט 

אה.. ושוקווווווווווו כמובן

סלט כמה שיותר צבעוני, לחם מלא, טחינה מלאה/גבינה/חביתה ומים.

עכשיו כל אחד אוכל מה שמגישים לו במוסד הלימודים...

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

מפרספקטיבה אנושית זה כנראה תלוי במטרות שהגדרת לעצמך וכמה מהן ובאיזו איכות הצלחת להשיג אותן.

בנוסף זה תלוי ביכולת שלך לחוש סיפוק ממשהו - אם אתה כמו בור ללא תחתית ואף פעם לא מרוצה אז לא משנה מה תשיג תמיד תרגיש חוסר הצלחה כי תמיד יהיה משהו שאפשר היה לעשות אחרת או יותר טוב.

מפרספקטיבה יותר אלוהית הצלחה היא לעשות את רצון ה'. כמו שכתוב בירמיהו "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'".

הדברים שהכי רציתי להצליח בהם (נישואין וילדים) הם דברים שתלויים אמנם בהשתדלות מסויימת מצדי אבל תלויים גם המון המון בחסד ה', אז אני לא יודעת עד כמה אפשר לדבר על ניהול בהקשר הזה.

לגבי היכולת לחוות סיפוק מההצלחה - הטכניקה שלי היא להודות לה' ולהשוות למקרים גרועים. כלומר - הודאה לה' זה אומר שההצלחה היא לא מובנת מאליה ולכן אני ארגיש שמחה וסיפוק ממנה כשהיא קורית. בנוסף כשאני משווה לאיך דברים היו יכולים לקרות אחרת לרעה אבל לא קרו כך אלא הסתדרו יותר טוב זה עוזר לחוות שמחה וסיפוק מההצלחה (כמובן שזה גם תלוי באופי שלך. אם יש לך נטייה טבעית לצפות לגדולות ונצורות ואז להתאכזב כשזה לא קורה אני לא יודעת עד כמה תצליח בטכניקה שתיארתי).

יש לי חלומות לגבי העבודה ולימודים (תואר) שאני רוצה ללמוד בשביל הנפש ולא בשביל תועלת כלכלית, ולפחות הלימודים כרגע נדחים לזמן בלתי מוגבל כי זה לא אפשרי. אני לא יודעת שאצליח לממש את החלומות האלה אבל אני יודעת שהמסלול שלי יהיה לפי מה שה' רוצה והדלתות שהוא יפתח אז אני לא הכי מודאגת מזה. 

בלי עין הרע עבודה נפלאה אנשים טובים המון כסף (ביחס למה שאני צריך) אוכל טוב.

אין לי כל־כך מטרות או שאיפות בחיים אז מבחינתי אם היום היה קל הבטן מלאה והבירה טעימה אני שמח כמו חתול ביום שמשי.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..