זה לא יקרה גם עוד 100 פגישות..

זה נשמע כאילו את בכח מנסה לאהוב מה שאת בעצם לא אוהבת

בהחלט יש פעמים שבהם אין "התחברות" מלאה כבר בפגישה הראשונה, ועם התקדמות של כמה וכמה פגישות כשמכירים את האדם קצת יותר לעומק, ולא רק את הצד החיצוני - לאט לאט מקבלים פרופורציות והמראה החיצוני ג-ם תופסאת הפרופורציות הנכונות שלו, וג-ם יכול לעבור שינוי תפיסתי במוח של המדוייט/ת - כאשר לפתע הם רואים בו חן וכל מיני דברים שהיה קשה לזהות כאשר לא הכירו אותו מעבר למראה החיצוני ופרטים יבשים נטו.

אם על כל דבר שנוגד את תפיסת עולמך תענה אך ורק בקביעה האבסולוטית "התפשרות"- אין שום מקום לדיון איתך, מצטער.

ולעניין - לא, זה לא התפשרות. זה הבנה עמוקה יותר של המציאות. לא צריך "התאהבות ממבט ראשון" כמו שאתה מאמין - זוהי תפיסת עולמי שאני רואה מתגשמת אצל הרבה זוגות שבנתיים, להם יש בני ובנות זוג - ולך לא...

מהסיבה הפשוטה : איני יכול להתחתן עם עצמי וגם לא רוצה בכך

הבנה עמוקה של המציאות? מהי ההבנה העמוקה שלך?

אני מדבר איתך על נטו שידוך שרוצים שיצא ממנו משהו הלאה

להתחיל שידוך כשהמראה של בת או בן הזוג שלך לא מתאימים לך אין צורך להתקע על זה

יש מספיק בנות ועוד יציעו לך הרבה , שיהיה חיבור לך על זה

עזוב התפשרות או לא , שורה תחתונה היא לא מתחברת אחרי 5 פגישות

זהו סגרי עניין תמשיכי הלאה , מי צריך את הכאב ראש הזה

לא חייבים להתחבר מייד, קורה לא פעם שהפנימיות מצליחה להאיר לך גם את החיצוניות.

אבל נראה לי ששלוש פגישות זה כבר די והותר, כדי להחליט אם מתחברים למראה..

אם עד פגישה חמישית עדיין לא התחברת למראה, אז לדעתי וודאי אין טעם להמשיך..

וגם כדאי לעשות זאת כמה שיותר מהר, כי הוא יכול בינתיים לפתח ציפיות וזה לא הוגן למרוח אותו על סיבה שהיא יחסית טכנית.

הרבה פעמים והרבה אנשים יעידו, שגם מראה חיצוני שבפגישה ראשונה לא התאים, עם המשך ההיכרות הפך למתאים מאוד.

אם יש תחושת דחייה ממש, זו בעיה שכנראה לא תיפתר בהמשך.

אני לא יודע כמה פגישות צריך, אין מספר קסם.

אבל אם קשה לך לפתח רגש בגלל המראה החיצוני אז זו בעיה שלא תיפתר מעצמה, עד כמה שאני מבין.

כתבתם שהמראה יכול להתאים לאחר כמה פגישות

ולאחר מכן קבעתם שה-5 פגישות זה די והותר

זה מה שכתבתי לה , 5 פגישות זה מספיק זמן למצוא חיבור למראה של בן הזוג

מסכים שלפעמיים זה לא בא ישר..והמראה יכול להתאים אבל גם זה מבחינתי סוג של התפשרות
 

סתרו את מה שאמרת "בפעם הראשונה" קרי- פגישה ראשונה.

ואמרו שצריך לתת לזה יותר זמן, אבל יש גבול.

זו לא סתירה.

הוא סוג של התפשרות ..ולא צריכים להתפשר בקטע כזה

במיוחד שהולכים לחיות עם בן הזוג לנצח

אם לא התחברת למראה חיצוני בפעם הראשונה זה לא יקרה גם עוד 100 פגישות..

זה נשמע כאילו את בכח מנסה לאהוב מה שאת בעצם לא אוהבת

ציטוט מדוייק שלך.

כלומר- אם בפגישה הראשונה לא אהבת את המראה, זה לא ישנה כלום ואת מנסה בכוח לאהוב משהו שאת לא אוהבת.

קח אחריות על מה שכתבת.

שאמרתי שזה לא יקרה עוד 100 פגישות

התכוונתי להגיד שזה לא יקרה בפן הבריא של העניין , כשמישהי רואה מישהו והיא אומרת אוקי אני מתחברת זה בריא

בהמשך אפשר לדעתי להתחבר למראה אבל זה אפשרי רק בפן של התפשרות מסויימת

וזו רק דעתי 
 

ואני אומר את זה מניסיון- 

יש פעמים שבהם המראה החיצוני לא מתאים כל-כך בהתחלה ובפגישה שנייה\שלישית - זה משתנה לגמרי והמראה

הוא יותר מבסדר.

ואפילו אם יש התפשרות בנושא הזה - יש כל-כך הרבה התפשרויות בזוגיות שזה בלתי אפשרי להתחתן בלי להתפשר,

אתה תהיה חייב להתפשר על משהו, השאלה על מה אתה מוכן להתפשר ומה לא.

לדוגמא- אם אתה  לא מוכן להתפשר על צבע שיער מסויים, אין לך טעם לצאת עם מישהי שאין לה את הצבע שיער הזה,

אבל אם זה לא מפריע לך, אז אין לך בעיה, גם אם צבע שיער אחר יותר "נראה לך" באופן ראשוני... 

וסתם לקחתי דוגמא מטופשת(או שלא, יש אנשים שזה יפריע להם מאוד)

ואתה יכול להגיד גם שאתה לא מוותר על עניינים אחרים- תרומה לקהילה\משפחה מיוחסת -כל קו שתבחר, המטרה

היא שיהיו כמה שפחות קווים אדומים, ככה יהיה לך יותר סיכוי למצוא מישהי שתתאים לך.

אבל ברור שאם יש מישהי שמחוץ לקו האדם שלך- אין לך טעם לצאת\להמשיך 

אולי עדיף באמת להתפשר(אם זה אפשרי באמת) על מראה חיצוני מסויים בשביל מידות טובות.

מה שאתה כתבת אני גם אומר חוץ מדבר אחד

שורה תחתונה שלך ,ציטוט מדוייק יש לציין:

"אולי עדיף באמת להתפשר(אם זה אפשרי באמת) על מראה חיצוני מסויים בשביל מידות טובות."

עם זה. אני לא מסכים.

להתפשר ואז מה? אחרי חודש להתגרש? אחלה החלטה

לא מתאימה לך? יש הרבה דגים בים , אין צורך להתפשר זה הכל
 

ממנה מה שאתה רוצה!!!

איך הגעת למסקנה הזו מתוך הדברים??

כשהוא אומר שיש מקום להתפשר על משהו שלא מוצא חן בעינייך

אתה מביא את עצמך למצב של גירושין בסופו של דבר , אם אחרי 5 פגישות היא לא מצליחה להתחבר

אז שתפסיק פה כי גם ככה קשה מאוד להתאהב במישהו שלא התחברת אליו , ואהבה זה הדבר הבסיסי שצריך לבנות איתו בית
 

אני לא מסכים איתך שזו דווקא התפשרות,

ואפילו אם יש התפשרות, הרבה פעמים היא מתמוססת מהר מאוד.

לא זוכר על מי מסופר שבאו אליו זוג שהבחור והבחורה רצו להתחתן אבל הבחור רצה שהיא תעשה ניתוח אף,

אז הרב אמר להם שיתחתנו ואם אחרי חצי שנה הבחור עדיין יתעקש שתעשה.

אחרי חצי שנה הרב חזר אליהם והבחור כבר לא זכר שזה הפריע לו.

קיצר - הרבה פעמים אנחנו עושים מעכבר הר, במיוחד בנושא הזה.

אם יש בעיה בקשר הרגשי בגלל זה- אני מסכים שזה לא טוב,

אם זה דוחה - אני מסכים שזה לא טוב,

אבל אם זה רק "בסדר" - הרבה  פעמים הבסדר הזה הופך להיות הדבר הכי יפה שפגשת,

כשאתה מכיר את הבן אדם ולא רק מתרשם ומשווה את החיצוניות שלו למושגי היופי שאתה מכיר

וחונכת עליהם.

אני בסירה הזו ומרגיש שאני קצת לבד הרגשה של "מאין יבוא עזרי?"

לכן בקטע הזה השיטה החרדית היא המנצחת מבחינתי

יש בה גם הרבה דברים שלא מותאמים לציבור שלנו וגם יש שם דברים מתחת לשטיח

לדאגה ולאכפתיות של ההורים. הם דואגים לילד.

לא מבינה איך אפשר אחרת.

במנטליות שההורים דואגים ומכירים יותר את הילד

נכון שהם דואגים, אבל רק הילד מכיר את עצמו והרוב המוחלט מתחתן בהסכמה. אתה הולך לכיוון הקיצוני.

מה שכן ההורים מבררים והילד בראש מעייניהם, בסוף כשיוצאים לפגישה(לא דייט!), יש התאמה שכלית ונשאר לראות האם שני הצדדים מעוניינים אחד בשני.

להיפגש עם בחורה שאתה כמעט ולא מכיר, או שפגשת ברחוב, נראה לי מרתיע מאוד.

לכן אני פניתי לחברים ושדכנים

לבד

אני ניסיתי דרך חברים וכאלו דרכים

אם תרצי אני יכול להרחיב לך בפרטי

שההורים לא עסוקים בזה כמו במגזר החרדי.

תודה בכל אופן על ההצעה

לא מסכים

כן עסוקים אבל נותנים יותר מרחב לבחור ולבחורה בניהול הפגישות ובקבלת ההצעות

הם עסוקים, "נותנים יותר מרחב" =פחות מהמגזר החרדי

שמעתי איך מתנהל שידוך אצל חסידים וזה קצת הזכיר לי ראיון עבודה האם אני מסכים עם זה לא ממש

ואותנו במקום שמדויק לנו...

אגב גם בציבור הדת"ל חלק מההורים ממש מחפשים לילדים.

הרוב באמת מחפשים "לבד" ובאמת אפשר ללמוד מכל ציבור את הדברים הטובים.

אמור להיות מעגל תומך

הכוונה שזה שונה מהמגזר החרדי ששם ההורים מנהלים את השידוכים

אין דבר כזה הבן שלי מתחתן

אלא "אני מחתן בן"

זה מוחין של מגזר

לדעתי

לא כולם מוכשרים לזה

לשאת אישה, לא "להשיא בן"

אני חושבת שדאגה של הורים זה מדהים, אבל האמת מרגיש לי שאצל החרדים זה באיזשהו מקום הופך להיות אחריות של ההורים מעבר לרק עזרה

מופיע בחז"ל

והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

סנהדרין עו

"והמשיאן" זה עם ן בסוף? זאת אומרת מתייחס דווקא לבנות?

זו הלשון

בראש ובראשונה החתונה.

אבל גם:

כמה ילדים להביא

במה לעבוד

מה ללמוד

אם לפתוח עסק

במה להשקיע

עבודת השם הפרטית שלך

עם איזה חברים להתחבר

איפה לגור

האם לקחת משכנתא

ועוד

לא באמת

זה שההורים מנהלים את התהליך

זה אומר שהם במידה רבה בוחרים במקומך

שמישהו אחר בוחר במקומך את אחת הבחירות החשובות בחיים

זה לא יכול להיות טוב

גם אם בטעות זה יצא טוב

שהשיטה החרדית טובה יותר? וכל זה על סמך הרהור והתרשמות כללית, ולא מתוך ניסיון בשיטה שכל כך חשוב לך לצאת נגדה.

ההבדל הזה בשיטת ההיכרויות נעוץ באחד ההבדלים הגדולים בין המגזרים וזה האינדיבידואליות.

במגזר הדתי, שהוא עצמו מאוד מגוון, לא מצופה מהילדים להיות העתק הדבק של ההורים בכל הנושאים, והם עצמאיים הרבה יותר לבחור ולהחליט על חייהם, כולל בנושא החתונה.

הרבה לא מספרים להורים על קשר עד שהוא הופך לרציני.

יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. אבל חשוב לזכור שההתנהלות הזו היא חלק מתפיסת עולם שלמה, ככה ששינוי של ההתנהלות, כשכל דבר אחר בחברה הדתית פועל לפי תפיסת עולם יותר אינידיבידואליסטית, פשוט לא מתאים.

הדבר הראשון שיקפוץ להרבה דתיים מההצעה הזו זה "יש הבדל בין מה שההורים רוצים למה שהילד רוצה". ההורים יכולים להיות עם כל הכוונות הכי טובות והקשר יכול להיות מעולה, אבל עדיין יותר נפוץ שקיימים הבדלים בתפיסות העולם ובערכים. וזה בלי לדבר על כך שמבוגר שההורים שלו עושים במקומו את אחת הבחירות המשמעותיות בחיים עלול להיתפס כחסר יכולת, וזה ייפגע בסיכויים שלו יותר משיעזור.

(כבר ספרתי פה פעם שהציעו לי בחור ואז אמא שלו התקשרה אליי כדי לברר עליי. עצם הרעיון נשמע לי שהבחור הוא "ילד של אמא" ו/או היא טיפוס מאוד מתערב. לא מתאים לי.

קיוותי שאני לא אהיה מספיק "ראויה" לאמא הזו, כדי שאני לא אצטרך לבטל אחרי שכבר הסכמתי. ברוך ה' זה מה שקרה.)

פשוט לרוב הילדים לא מעוניינים שההורים יעשו את זה…

אבל נראה לי שהדבר הכי קרוב לזה (בהתאמה למנטליות של הציבור הדת"ל) זה שגרירים בלב, ששם יש "מישהו" שמחפש עבורך.

באמת תוהה ומתעניינת על התהליך מהצד השונה

הגיוון גדול ויש אופי שונה בין כל קבוצה לקבוצה כך שיש מגוון שיטות של שידוכים מסתכמות לכמה כלים:

שדכנים

חברים

מקומות עבודה\ שירות לאומי\ שירות צבאי

אתרי היכרויות

תנועות נוער

יש שפע דרכים להכיר וזה באמת מבורך

בסוף בנאדם צריך לקחת אחריות על החיים שלו

לא לנצח אפשר להישאר בסינר של אמא

שהחלק הארי של האישיות

זה חוויות ילדות

לטוב ולרע

חוויות ילדות מושפעות בעיקר מההורים

ככה שבסוף רוב הדברים שעובדים עליהם קשורים ישירות אליהם

כי זה בסיס בפסיכולוגיה

אולי לא יצא לך ללכת לפסיכולוג קליני

של לנו

נכון, הרבה מהדפוסים שנוצרו בילדות יכולים להיות עמוקים מאוד ולהשפיע גם בלי שנשים לב. לפעמים דווקא המודעות למקור שלהם היא הצעד הראשון לשינוי.

כי אין לך מה לעשות.

לשחרר, כנראה גם הוא הבין כמה דברים במהלך הזמן והתקדם, כנראה זה לא בשבילך, כנראה זה לא סתם לא הלך חלק,

תסמכי על האלוקים/ היקום/ הבחירות שעשית בעבר/ הבחירות שלו - שמה שנכון לך יהיה הדדי ויגיע בזמן הנכון.

למה את 'מחזיקה אותו'

בלב רך. לנסות להבין בשכל למה את רוצה אותו ולא משחררת.

השאר, @נעמי28 כתבה לפניי.

אאכ יש לך צעד מעשי נוסף

כנראה שהוא גם ביצע חשיבה והבין למה מצידו לא מתאים

רק כן מעלה נקודה קטנה שאפשרית -

אם באופן קונקרטי דברים השתנו יש לך הסברים לתת שהם מעבר לתחושה

( אז היה X היום Y ולכן Z )

והשדכנית לא הבהירה את הדברים כמו שצריך לדעתך

כן יש לשקול במקרים מסוימים אולי לפנות באופן ישיר לבחור ולהסביר את עצמך וכמובן בטאקט ובכבוד למה שכבר אמר.

רק תזכרי שכמו שכתבו לך -

עבר זמן ויש מצב שגם אצלו דברים התבהרו והתחדדו.

לדבר עם בחור שיצאת אותו זה ממש לא נואשות

אני מבינה שחשבת לדבר עם צד ג אבל לדעתי כאן זה היה מיותר היית פונה אליו ישירות מאחר והיה בניכם קשר , קל וחומר אם סיימת את את הקשר .

אם ממש חשוב לך הייתי פונה אליו עם טאקט.

מקסימום יגיד לא .. אפשר לחשוב. לא להבנות ולא לפחד מזה.

מה שכן אם את פונה אליו שזה יהיה רק אם הוא מגיב מתקשר מעוניין מביע רגש כלשהו אם לא חבל על הזמן .

תתפללי. התפילה עושה הכל. העולם במה ואנחנו שחקנים, אבל שחקנים שיש להם קו ישיר לבמאי, ואפשר לבקש ממנו תפקיד אחר, מילים אחרות, מחשבות אחרות, שיבוצים אחרים וכו'. הנמשל ברור. חשוב להפנים שהתפילה היא פרקטיקה מעשית, וכל החיפושים וה"השתדלויות"- עומדים כאין וכאפס לעומת עוצמת התפילה ופעולתה הוודאית, וכבר אמרו חז"ל: אם ראה אדם שאין תפילתו נענית- ישוב ויתפלל, שנאמר "קוה אל ד' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד'".

התמימות היא חלק מהותי מבניין האדם, ויסוד התמימות- להבין שרצון ד' שאהיה נתון כעת במצב בו אני נמצא, ומהרגע שמבינים שזהו רצון ד'- כי כך המציאות והמציאות היא רצונו וחפצו, אז כבר אין מקום לתחושות 'החמצה' ו'פספוס', רק בטחון מלא בוודאות ההשגחה האלהית וחפצה, 'תמים תהיה עם ד' אלוהיך'. אין מה לדאוג, המיועד לך מחכה לך בדיוק כמו שאת מחכה ומצפה לו.

ולעצם הפניה לבחור- למרות מה שהשיב לך דרך גורם שלישי, אני חושב שעדיין את יכולה לפנות אליו ישירות ולכתוב לו: שלום, זאת פלונית אלמונית, חשבתי קצת על הקשר שהיה, והייתי שמחה לנסות שוב" כל אחת והסגנון שלו. תנצלי את היותך בחורה, פניה דרך גורם שלישי נהוגה בדרך כלל דווקא על ידי הבחור, בגלל החשש שיווצר אצל הבחורה תחושת לחץ, רכושנות, כוחניות, שתלטנות (תמשיכו לחשוב על עוד מילים הזויות שנולדו מתנועות הפרוגרוס ותנועת ה'מי טו') ואז היא תגיב שלא. כשהבחורה פונה (גם לאחר הנסיון דרך גורם שלישי) בעצמה זה מראה על בגרות מצידך, מראה על נוחות שלך איתו (כשמראים לבחור שנוח לו לפנות אליו באופן ישיר זה מעורר אצלו משהו, לא יודע מה אבל משהו), מראה על יוזמתיות, שאת מאמינה בקשר שהיה ולמרות התגובה שלו את מוכנה לשלוח לו הודעה. כשבחור מקבל הודעה כזו לאחר שהעביר את המסר דרך גורם שלישי- הוא לא מרגיש מאוים, בלחץ מאי השחרור שלך, הדבר משמח אותו שאת רוצה בקשר ושאת מאמינה בו. אם הוא יגיב שלא מתאים, מותר לך לדעתי להציב אותו עם השאלה- למה, בניסוח כעין: הבנתי, מעניין אותי לדעת מדוע, כי יש דברים בהם השתניתי מאז הקשר האחרון, ולאור השינוי/מיקוד/דיוק (מילה של בנות) הייתי מציעה לך לבחון את הדברים מחדש. הכי קל בעולם להגיד "כן" או "לא"- את תעשי לו טובה גדולה מאוד אם תואילי בטובך להוציא אותו מאיזור הנוחות שלו בו הוא לא צריך לספק תשובות, הרבה פעמים התשובות שאנו משיבים לעצמנו הן אינן תשובות מספקות ואמיתיות, חסרות מכנות ויושר פנימי, מבוססות על רגשות נמוכים ולא על השכל. אם את מאמינה בקשר ואת חושבת שהבחור מפסיד קשר (לא מפסיד אותך, כי אם את הקשר ביניכם) שיכול להוביל להקמת בית בישראל- תעשי הטוב והישר, ובהחלט ניתן לענ"ד לפנות אליו ישירות גם לאחר הכשל על ידי השדכנית, קחי אחריות על החיים שלך ועל הרצונות שלך. זו איננה נואשות, פשוט מאחר ואנו צנועים מסתתרת לנו בתת מודע המחשבה שאנחנו חייבים למעט בפניות ישירות לבחור או לבחורה בגלל שעצם הפניה היא חוסר צניעות, והרי כאשר אנו מגיעים לגיל בו אנו רוצים וצריכים להקים בית- שתיקה בין המינים איננה צניעות כי אם בורות בצניעות, בורות במה הוא קשר בין איש לאישה, וכי אם תרצי להציע לבחור הצעה אחרת שאינך את- לא תפני אליו? לכן- אם פונים לבחור אין שום סיבה להרגיש 'נואשות', הנואשות הזו נוצרת רק בגלל תקלה בהבנת הנקרא של המציאות, את אינך נואשת- את רוצה, אנחנו חיים בעולם בו אנשים אמורים וחייבים לדבר אחד עם השני כדי להתקדם בחיים, לדבר ולפנות לבחור זו איננה נואשות!

אין חכם כבעל נסיון, מעשה שהיה כך היה- נפגשתי עם בחורה שלוש פגישות ארוכות (במצטבר בערך 18 שעות, וזה היה יום אחרי יום, את להזכירך נפגשת כמעט חודש), חתכתי, ובמהלך החודשים הבאים השדכן פימפם לי מספר פעמים על אותה גברת וכל פעם אמרתי לא. למעשה, לאחר מספר חודשים היא שלחה לי הודעה- יש לי הצעה בשבילך, פנוי? והשבתי בחיוב, ואז היא כתבה לי- חשבתי להציע את עצמי שוב, מה אתה אומר? לקח לי יום שלם לענות, ואז היא אפילו שאלה אותי שהיא תשמח להבין יותר את ההתלבטות והיא יכולה לעזור בזה, דיברנו וכו', נפגשנו עוד ארבע פעמים ועוד הפעם חתכתי. למעשה- אחרי כמה חודשים הצעתי אותה לחבר שלי, והם אמורים להתארס עוד מעט , אבל רק אומר שדברים כאלו קורים כל הזמן, וגם אם לא הצליח, תציעי אותו לחברותייך- זה המעשה הכי אצילי שאפשר לעשות בתקופת השידוכים.

ב"הצלחה!

שמבין שכל הצדדים יכולים להתקיים בו זמנית

ולאו דווקא סותרים אחד את השני

לא שזה פותר את הכל

אבל הלגיטימציה הזו יכולה להיות תחילת הדרך

במיוחד ששני הצדדים שם כי יש להם מה להגיד.

גם אם כלום לא צומח וכל שנה הוא מקווה סתם

מתישהו משהו איכשהו בלי סיבה או חוקיות יישתנה ותמצא את נערת חלומותיך

עד אז תמשיך כמו כולנו לסבול לקוות ולהיפגע

בהצלחה

יהיה גם צד שיזכור שבסוף כל הדרך הזאת מובילה אותך קדימה- אל האישה שתהיה נכונה לך. ובעזרת ה', יום אחד תסתכל אחורה מהמקום הטוב שתבנה איתה, ותבין כמה דרך עברת כדי להגיע אליו.

גם אני הייתי באירוע דומה לא מזמן, ובמידה מסויימת עדיין נתון בו. אזכיר לכולם את משל הדג והדייג: שאלו דייג האם הוא אוהב דגים, והשיב- כן בטח שאני אוהב דגים, אז שאלו את הדייג- אם אתה אוהב דגים- מדוע אתה דג אותם? למעשה הדייג איננו רוחש חיבה יתירה לדג, אלא הדייג אוהב את עצמו (הדגים מייצרים לו פרנסה, הוא אוהב את הטעם שהם עושים לו בפה). היכולת לשחרר היא סימן לאהבה אמיתית, שכן- ייתכן שבחור אוהב בחורה (ואין כאן המקום להאריך בכלל במושג 'אהבה' קודם חתונה שיש להטיל בו ספק גדול) בגלל שהוא אוהב את עצמו, הוא אוהב את ההרגשה הנעימה שהבחורה מסיבה לו בהיותם ביחד, אך ההרגשה הזו איננה בגלל עצמותה של הבחורה כי אם בשל החוויה של הבחור את עצמו דרך הבחורה. האהבה האצילית שאליה כולם שואפים היא כזו שמאחלת כל טוב לכל צד, וכשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.

מכל ההנגדות שכתבת, נראה לענ"ד שכדאי לקרוא למה שאתה עובר- אהבה נכזבת, שפירושה- אתה מאוכזב למפרע מהאהבה המדומה שנקלעת אליה, אתה מאוכזב מכך שעדיין לא מצאת את שאהבה נפשך, אבל ידידי- את הבחורה שהייתה- ייתכן ואהבת בעבר, וכעת כבר אינך אוהב אותה, אלא אתה מתרפק על התחושה הטובה שחווית מהשהות לצידה. שכן אם היית אוהב אותה באמת ובתמים- היית מרפה, כי אתה מכבד את הבחירות שלה בצורה הכי עליונה ועדינה שמצופה מבן אדם, כי אתה אוהב אותה אהבה שאיננה תלויה בדבר, אבל מהנ"ל נראה שלמפרע הבנת שאהבתך אליה הייתה אהבה התלויה בדבר- בטל דבר בטלה אהבה (שים לב כמה פעמים כתבת את המילה 'שנאה' לעיל).

יחד עם זאת, אתה נורמאלי לחלוטין, וכאמור אני ממליץ בחום לבחון את מה שכתבתי ולא להיות אימפולסיבי, כי אני יודע כמה הנקודה הזו רגישה וכמה היא צורמת, אבל לענ"ד הנקודה הזו היא אמת.

לאחר שנחתכתי התלבטתי רבות מה תוכן התפילות שאני אומר להתפלל, מה השם ית' שואל מעמי- להתפלל ולהתאמץ יותר חזק כדי שהיא תחזור, או להתפלל שפשוט ימציא את זיווגי ההגון לי במראה. בפוסקים מבואר (ספר חסידים בכמה מקומות, ויסודו מגמ' במו"ק) שאין לאדם להתפלל על זיווג ספציפי (הבת של הר"מ הזה, האחות של הבחור הזה, וכד'), ובאמת כך נראה לענ"ד ישר יותר גם בהבנה מה השי"ת שואל ממך- האם הוא רוצה לייסר אותך? או שהוא רוצה שתתקדם הלאה? ההתקרבנות וההתמסכנות לא מקדמת אותך אלא משאירה אותך עומד במקום מתחפר בתוך החול הטובעני של הדמיון. צא מזה אחי היקר, זה לא בריא לך בשום מצב, על עצבות ודכאון מתגברים, לא מעצימים אותה בפלפול אודותיה!

כולם מכירים את הסיפורים על החבר ההוא שנחתך, ואחרי ארבעה חודשים הם חזרו לקשר ובסוף התחתנו, ב"ה. אני ממליץ לך- אל תיאחז ותתלה תקוות בסיפורים כאלו, תתקדם הלאה בחיים, ובהתאם לנסיבות של החתיכה תתייעץ לאחר מספר חודשים אם אדם שקרוב אליך האם כדאי לנסות לחדש ימיכם כקדם- אבל עד אז אתה חייב לאפשר לעצמך להיפגש עם בחורות נוספות (עד צריך רק עוד אחת ;).

דע לך שכמו אותה אחת שנפגשת- לא תהיה עוד, תפנים את זה. ובאותה נשימה תפנים שגם אשתך לעתיד- אין עוד כמותה, ובזה תתנחם (לא יודע אם באמת צריך נחמה, הרבה פעמים כשיוצאים מקשר צריך לברך ברוך פוקח עיוורים, מה שרואים מכאן לא רואים משם, לפעמים הקב"ה פודה ומציל את האדם המוכה בסנוורים חיצוניים, ודי למבין).

מקווה שלא הכעסתי אותך, ואם כן- סליחה, כחקלאי- תהיה מאמין בחי העולמים וזורע, השלך על ד' יהבך ותן בלב!

אם הנחרצות שלי הפריעה לקורא- צר לי ועמו הסליחה (אבל לפחות אני מודע לזה שאני נחרץ), ביודעי ובמכירי קאמינא ובדידי הוה עובדא זהה (מצד התחושות) למקרה של החקלאי הצדיק, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק! "תוהו ובהו קדם לעולם הבניין, אורות מאופל אמר ויהי" (שמונה קבצים, ג', פ"ז).

(ד"א, נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מגיב בפורומים)

אני אוהב ממש לקרוא ולעבור על תגובות של אחרים ולחפש עוד התבונניות צורות מחשבה,

ונגעת לי בנקודה-

כואבת יש לומר וממש נהנתי לקרוא את התגובה שלך נותן כוחות

אשריך שתזכה לכל הישעות!

ראיתי פה לפני שנים שיר בכותרת הזאת.

זה היית אתה?

לוואי ואדעך - לקראת נישואין וזוגיות

שמישהו יתחתן איתי רק מתוך מחשבה שאילולי אני, הוא היה נשאר רווק אומלל לכל החיים, ושהוא האדם היחיד עלי אדמות שרוצה אותי.

מצוין שזה עבד לכם,

אבל בעיני זו גישה לא בריאה, ולא נראה לי נכון ללמוד מהניסיון הזה.

אני מאמינה שצריך לחיות בגישה שיש הרבה יותר מאדם אחד שהיה רוצה\יכול\פוטנציאל להקים איתי בית, ומתוך בחירה ועבודה זוגית משותפת נוצר טוב משותף רק עם אדם אחד.

זה לא ברירת מחדל, זה לא מי שנתקעתי איתו כי אין אחרים, זה לא שאין בי יתרונות ומעלות ושלא ירצו אותי -

אני בוחרת לעבוד, לא להיות אומללה, ולמה שיהיה רק אדם אחד בעולם שירצה אותי? למה שלא יהיו עוד? זה לא שאני רוצחת סדרתית או משהו כזה.

שמחה שאצלך זה יצא איכשהו לטובה אבל בטח שלא הייתי ממליצה לאף אחד להישאר בקשר מתוך מחשבה של "אף אחד אחר לא ירצה אותי".

מעבר לזה שזה מקום מאוד לא בריא לבחור ממנו , מתקרבן ,ברוב המקרים זה גם פשוט לא נכון.. המי ירצה אותי? אם הרבה בחורים רצו אז מה? תתחתן עם כולם? יש כל-כך הרבה לא קשורים ולא מתאימים אז בכל זאת להישאר כי מישהו רוצה. ואבוי

יש עניין של התאמה

איפה הצד שלך ? של מה נכון לך! ולא מתוך מקום של קורבן .

איפה השאלה של מה אתה רוצה?

הסיפור פה זה לא שאת/ה מחכה לבחור/ה שירצה או לא ממש לא .

אלא מה את רוצה .מה נכון לך!

נשמע שהיא זכתה,

זכיתם שניכם.

הרבה אהבות נופלות על גאווה ודעות קדומות.

סתם הגיגים

חג שמח

למשהו טוב צריך לחכות הרבה, להאמין שזה יגיע בזמן המדויק לך..ושזה יגיע זה יהיה הכי טוב.

פירוש יפה ממש

שנוצר לים גבול ומסגרת

שמשה לא באמת הכה פיזית את הים וקרע אותו.

אלא הטה את המטה לכיוונו.

אז אצטט מילים ממך, שאולי יהיו לך לתמך:

"אין ביכולתנו להבין את אשר אין ביכולתנו, אך יש בכוחנו לתקן את אשר יש בכוחנו"

ה' מעביר אותנו בתוך הים, בפרנסה, בזיווג, כמעט לכולם

חלק יחסית מהר יזכו, וחלק פשוט כך - יתעכבו

לכולם נתפלל שתבוא הישועה, ומי שמתפלל על חברו - תחילה נענה

אחד יקר יותר אבל פצצת על. דוד מור, תחפש ברשת. צילם בזמנו את החתונה שלי ומאז הוא עלה ברמה מאד.

הטלפון שלו זה (058) 558-5005

שני זה אחד בשם אסף כהן שלוקח חצי מחיר מדוד מור ובעיני הוא אחלה. ממש איש טוב ונעים סבר לוקח מחיר סביר לגמרי.צילם כמה חתונות סביבי לאחרונה והיה מעולה

הטלפון שלו זה +972 52-594-1112

שלישי בסוף יש לי גם, בשם יהודה פולק, שמעתי עליו המלצות ממש טובות, הוא לדעתי במחיר בין דוד מור לאסף כהן, אפשר לראות עבודות שלו גם ברשתות.

הטלפון שלו 54-968-6862

מזל טוב ובהצלחה!

עושה תמונות מהממות. במיוחד לתמונות זוגיות.

אני מתחרטת שלא לקחתי אותו בעצמי.

+972538233720

0505306873

הומלץ כאן כמה פעמים בעבר -

לא זוכרת כמה עלה לנו - נשואים טריים

אשמח להוסיף בתור אחות של ולא בתור כלה (עוד לא קרה) - לקראת נישואין וזוגיות