השבת עשיתי פעולה לשבט שלי, וראיתי את אחת מהחניכות שלי יושבת בצד כזה לבד(שונה מהרגיל) וכזה זה היה נראה שהיא במצב רוח לא טוב..
אחרי הפעולה ניגשתי אליה ושאלתי אותה מה קרה?? היא לא רצתה לענות לי ושניסתי לדובב אותה אם זה בגלל הפעולה? השבט? הסניף? הבית ספר? או הבית? היא לא ענתה ואז היא שפכה הכל.. היא סיפרה לי שנמאס לה מהחיים ושהיא רוצה למות, ואין לה למה לחיות כי כולם שונאים אותה והבנות בכיתה(חלקם גם חניכות) לא מתייחסות אליה רק כשהיא בוכה נגשים גם אז זה בזילזול ולא באמת כי איכפת להם, ושבבית היא ה"כבשה השחורה" (היא לא אמרה את זה במילים האלה אבל לזה הייתה הכוונה שכולם נטפלים אליה וכועסים עליה תמיד) ושאפילו סבתא שלה כל הזמן צועקת עליה שהיא לא עוזרת לאמא שלה וכו..
ושאמא שלה בכלל לא מקשיבה לה ותוך כדי שהיא מספרת לה דברים היא הולכת ומתחילה לדבר עם מישהו אחר.. ובגלל זה היא לא רוצה לחזור בכלל לבית אחרי בית ספר, ושאין לה עם מי להיות בבית ספר וששאלתי אותה עם יש עוד מישהו שיודע על זה היא אמרה שרק הבת שירות של הכיתה ועוד מדריכה (של פסגות- משהו בסגנון) ואני,היא אמרה שכבר כמה שנים היא רוצה למות והיא ספרה לי שהיא ניסתה להוריד לעצמה דם כשהיא שרטה את עצמה עם סיכות מהדק (הסתכלתי אחכ על הידיים שלה ובאמת ראים שריטות), ושהיא כל השבת לא אכלה..
בהתחלה לא ידעתי מה להגיד לה!!
בחיים לא חשבתי על זה, שזה מה שהיא מרגישה והכל, כי באמת אחת ששמחה כזה וצוחקת והכל..
ניסיתי לחשוב על כל מיני דברים להגיד לה, שאולי תדבר עם אמא שלה ושתספר לה שזה מה שהיא מרגישה, אבל היא ממש פוחדת ממנה, וניסיתי לשכנע אותה אבל כלום..
מה ההייתם אומרים לה באמת, או לא רק לה, מה אפשר וכדאי לעשות בלי לפגוע בה!
ההייתי בשוק ולא היה לי מילים!
תודה לכל מי שקרא עד כאן!!
אשמח לעזרה!







