והם גם יפסלו על מה שחשוב להם.

אתה תהיה מי שאתה בלי לחשוב על מה אחרים יגידו,

ובע"ה תמצא מישהי שבאמת מתאימה לך.

אלא שפעמים הולכים אחרי כל מיני דפוסים חברתיים ופה השאלה

"בת-אל-חי", הסבירי בבקשה את כוונתך. 

אם הוא לא מתחרט על מה?!

ושהאריך את חיי שלטון הרשע.

(ושעל הדרך גם בזבז זמן יקר מהחיים שלו.)

בלי שלטון הרשע הזה לא היית חייה כיום, בוודאות די גמורה.

או שלא היית חיה בישראל.

אבל זה בסדר, זה רגיל שיש אנשים שיורקים לבאר שהם בעצמם שותים ממנה ורוצים שכל עם ישראל ימות מ500 מליון ערבים שמקיפים אותנו ובלעדי אותו חייל ש"מאריך את שלטון הרשע", היו כבר מזמן בולעים אותנו.

החוסר אחריות שבלחשוב שאם מחר כל החיילים יסרבו פקודה ויערקו, ולא יהיה לנו צבא, וצבאות ערב יפלשו אלינו תוך יממה, כי שום דבר לא יעבוד - אז ה' יציל אותנו כי "נגמר שלטון הרשע" - זה לגמרי החוסר אחריות הכי גדול בהיסטוריה של העם היהודי.

וזה לא משנה את העובדה שכאשר יש לך צבא שתפקידו להגן ע-ל-י-ך, אין דבר יותר טיפשי מלחשוב שאם לא תתגייס תועיל במשהו לעולם...

אם אף אחד לא היה מתגייס למלחמת ששת הימים נראה לך היית יכולה לחלום היום על יו"ש בכלל? 

על מה את מדברת בכלל? איפה נכנס פה השכל הישר?

העניין זה בכלל לא יו"ש, העניין זה מלכות שפועלת ע"פ תורה.

בלי צבא לא היית שורדת כאן. נקודה. אם את חושבת שאת יכולה להפוך את העם ביום אחד למאמין כולו ולמלכות יהודה ביום אחד - זה סרט, לגמרי. העובדה היא שרוב העם חילוני, ועדיין נמצא בארץ, הקים את הארץ וגר בה. להקים מלכות ללא שיתוף פעולה, לא יילך, לא ריאלי, ולא יקרה בשום דרך נכון לעכשיו.

אז יש לך שתי אפשרויות - או לחיות כאן בכל מקרה ולהגן על עצמך בדרך הכי טובה לך כיום, או לחיות בחו"ל באיזשהוא מקום.

הדרך השלישית היא הדרך שאת ל-א יכולה לחיות בה - וזה לחיות בארץ שלנו בלי משהו שמגן עלייך, ולמות תוך כמה ימים...

בגלל העובדה שהדרך הכי טובה להגן עלינו היום, והכמעט יחידה, היא צה"ל, ובגלל העובדה שבלי צה"ל לא היינו שורדים פה, ובגלל העובדה שאת ל-א יכולה להקים מלכות על פי תורה מחר - זה יהיה חוסר אחריות משווע להגיד - אז זה לא הכל, אז כלום! לא צריך צבא! שהמדינה מדינת הרשע תסתדר לבד בלי אף אחד!

זה חוסר הבנת המציאות באופן משווע. 

לא חייבים להתגייס לצבא דוד המלך כדי להגן על עצמך וכדי לשרוד. מצד שני - בלי צה"ל את לא תשרדי כאן. על זה אין חולק. את בחורה קטנה, בלי כוח, בלי עוצמה צבאית וטכנולוגית, וגם כל כמה אנשים שתגייסי לעולם לא יגיעו לכוח ולכמות של העוצמה של מדינה כמו מדינת ישראל עם הצבא מהחזקים בעולם.

מזמין אותך לנסות לקנות בעזרתך ובעזרת התורמים האידיאליסטיים שלך את מטוס הקרב הראשון. יאללה, תתחילי לגייס עשרות ומאות מליוני דולרים...בשביל מטוס אחד. ב"הצלחה.

זאת סתם דמגוגיה שלך, בשום מקום לא אמרתי שמחר תהיה לנו פה מלכות ע"פ תורה, רק אמרתי שהדרך להגיע לשם היא ע"י המדינה הזאת.

האמונה שלך בה' היא משהו, אני חייבת לציין...

לא, אתה לא יכול וראית את זה...

יש "קשה אבל אפשרי כרגע" ויש "קשה ובלתי אפשרי במציאות כרגע". ברור... זה לא עניין של רצון זה עניין של מציאות, והמציאות מוכיחה... 

ואכן, אתה חייב לקיים מצוות עזרת ישראל מיד צר בצורה הכי טובה שאפשר, וכיום - זה צה"ל, כמובן...

אפילו הסדר מבחינתי זה בעיה- כי ההסדרניקים שעשו שנה ורבע פספסו את דרך ארץ קדמה לתורה, ובזמן שאחרים עושים 3 שנים הם בקושי עושים חצי...

מישהו צריך לרענן את הזיכרון לכך אצל ההסדרניקים....

עדיף לעשות הסדר מרק לעשות צבא.

אבל כמובן שזכותך להחליט עם מי את רוצה לצאת ועם מי לא.

(ואולי הוא יפסול אותך על כך שאת לא עשית צבא ודרך ארץ וכו'?)

יכול להיות מי שעשה מעט שירות ויצא עם הרבה דרך ארץ, ויכול להיות מי שעשה הרבה שירות ולא יצא עם דרך ארץ אלא גרוע מכך..

עלך חשבון אחרים שעושים יותר  זה לא דרך ארץ, חבל שלא הצלחת להבין...

בס"ד

כי רוב הרבנים כן קוראים לעשות לפחות הסדר.

מכינה זהו דבר שתפס רק בשנים האחרונות כ"כ חזק, וזה ממש לא האידיאל.

ובכך בוודאי שמקיים גם דרך ארץ וגם תורה. השאלה אם את מאמינה בזה שלימוד תורה מועיל לקיומו של עם ישראל - גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית.

לא טענת טענה מאוד מוסברת, (חצי מהאנשים בכלל לא מכירים את המושג לגזור בריסטולים) סתם אמרת שזה בזבוז זמן (בלי להסביר מה בכלל הדבר הזה שאתה קורא לו בזבוז זמן) - אז זה די מצחיק שתצפה לתשובה נורמלית....

(שוב, לא מצדיק השתקה, אבל גם הייתי שמח אם היית קצת יותר ענייני...)

נגיע לעיקר, אפשר קצת פירוט על גזירת בריסטולים?? כי אחותי גזרה המון בריסטולים ושמחה ילדים בלי בית בזכות זה...

קצת ניצלו"ש אבל בשלוש מילים..

בנות הולכות לשירות עם המון אידאלים אבל זה יכול להתפספס מכמה סיבות.

- יש כאלה שמתייחסים לבנות שירות ככוח עבודה זול שנועד לעשות דברים טיפשיים בשביל לחסוך לאנשים חלק מהעבודה שלהם (ראה ערך גזירת בריסטולים וצילום דפים).

- יש כאלה שמקבלות עבודה שגדולה עליהם בלי לתת להם כלים להתמודד איתה, שמעתי רב במדרשה לחינוך שאומר שאם מישהי רוצה ללכת להיות מורה שלא תעשה שירות לאומי בתחום כי להיות בזה בלי כלים יכול לגרום לטראומה וככה מתבזבזים אנשים שיכולו להיות מורים טובים.

- יש כאלה שהעלות שלהם בשוטף (ובת שירות עולה כסף) והעלות של ההכשרה שלהם לעומת איכות התפוקה (בכל זאת היא חדשה בתפקיד ועד שהיא לומדת משתפשפת בעובדה עובר זמן לא משתלם בכלל.

שוב זה בשתי מילים, אם בא לך לדבר על זה אתה מוזמן לשלוח מסר.

להעליב בחורות שבחרו בכך מתוך הבנה שזה ל-א ביזבוז זמן, ולקבוע בנחרצות כל כך "זה בזבוז זמן". יש דברים שאתה בהחלט יכול לחשוב לעצמך אבל קצת פחות ראוי שתגיד אותם ברבים ותבזה הרבה בנות שעשו בדיוק את זה. בדיוק כמו שאני לא אגיד על ג'ובניק שמשרת בגלי צה"ל/כמש"E דת ומאמין שהוא עושה עבודה חשובה, שזה "בזבוז זמן" - כשאני יודע שהוא יראה את זה כתוב וזה ממש יעליב.

מכיר אישית בחורות שדברים כנ"ל פגעו בהן ממש עד כדי דיכאון עמוק מחוסר הערכה.

אז לסיכום - ניתן לחשוב את זה בלב בפנים, כמובן - אבל בציבוריות הוירטואלית כשכל אחת יכולה לקרוא את זה, תחשוב האם היית רוצה שיעליבו את אחותך כל כך על גבי הפורום...

כל טוב וסליחה, יהודי!! - אם פגעתי.

חג שמח

ב. כמו שהרועה כתב: הרבה פעמים מנצלים בנות שרות ככוח עבודה זול, ועל זה הגבתי שזה ביזבוז זמן ולא אידיאלים.

ג. אני לא מבין למה לא להגיד שמי שמשרת בגלי צה"ל זה בזבוז זמן.

וממש לא נפגעתי..

למעשה נפתחו כאן שני אשכולות שמדברים על אותו נושא: צבא: שירות מלא\ שירות מקוצר\ אי שירות בכלל. לטעמי היה כדאי לאחד את שני האשכולות, שהרי גם בפתיחת האשכול נשאלה השאלה אם לא עשה שירות כלל (שהוא נושא האשכול השני). לתשומת לב המנהלים...

אני מבקש להעביר את נושא השרשור.

לאחר שדיסקסנו על חשיבות הצבא וכו', לא דובר בכלל אם היה מדובר בשירות משמעותי או לא, העיקר שיש V.

מכאן לשאלתי:
מי שעשה שירות צבאי משמעותי (לדעתו כמובן), יפריע לו אם המדוייטת עשתה שירות לאומי לא משמעותי, ובאותו אופן, מי שעשתה שירות לאומי לא משמעותי (ושוב בעיניה, הכל בעיני המתבונן) האם יהיה חשוב לה שהמדוייט יעשה שירות משמעותי, או לא?

?במילים אחרות: בבירורים, חשוב לכם שסעיף ההתנדבות (שירות לאומי או צבא) יהיה משמעותי, ואם לא אז תפסלו על כך

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.