והשני לא אז זה כנראה לא זה,

אבל תמיד אפשר לנסות לחדש אם יש על מה לדבר וסכוי לא להתבייש.

התלמוד אומר במו"ק על אחד מן התלמידים שראה אותו רבו מתפלל על אשה פלונית, והוא אמר לו שאין

מקום לכך כפי שאמרתי. אלא צריך להתפלל שהקב"ה יזמין לך את מי שמתאימה לך, הרבה כוחות בעז"ה

וישועת ה' כהרף עין.

לא יודעת מה קרה ביניכם, ועל מה זה נחתך בסוף. אבל אם היא כזאת מדהימה - אולי כדאי לך להציע לה להיפגש אתך שוב. בטח שניכם עברתם דברים בחצי שנה האחרונה, אתם מגיעים ממקומות חדשים לקשר.

תראה, אם היא תסכים - ב"ה, תרוויח הזדמנות נוספת... ואם לא - לפחות תדע שהסיפור סגור סופית ותוכל להתקדם הלאה אל האישה שלך (כי פשוט אין עוד טעם בהשוואה בינה לבין אחרות. מה שנקרא: לא רלוונטי).

בהצלחה! ובשורות טובות!

אם היא חתכה כשהיה כבר קשר רציני, כנראה יש דברים בגו גם אם לא הבנת. אם אין לך סיבה להניח שהיה שינוי מטורף בך או בה לפי מה ששמעת, שיכול לגרום לכך שהיא תשנה את החלטתה - זה לעיתים סתם זריקת משאבים נפשיים לפח לחינם.

תמשיך הלאה, מחוק אותה מחייך לגמרי, כולל הכל, ואם צריך תלך אפילו לייעוץ או מיני סדנאות שיגרמו לך לשכוח אתה ולהפסיק להשוות בינה לבין אחרות - זה הרסני ויכול להרוס לך המון קשרים פוטנציאליים טובים! לא כדאי! תחשוב גם על הבחורות בצד השני...

ב"הצלחה, אחי!!!

[כל הנ"ל נכתב מניסיון אישי, וכהמלצה אישית לא מחייבת כלל... ]

לכל אלו שהמליצו לא לנסות שוב, אל תהיו כ"כ החלטיים אנחנו לא יודעים למה ואיך זה נגמר.

תחשוב עם עצמך אם אתה מוכן לעשות את הצעד הזה ולהציע לה לנסות- במידה והיא תסכים, תפתחו דף חדש ואולי זה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך. ובמידה והיא לא- תדע שעשית את ההשתדלות ושהיא לא הזיווג שלך, ככה תוכל לשים את זה מאחוריך סופית. 

עבר קצת זמן מאז שיצאתם ואני מניח שדברים השתנו אצל שניכם, אי אפשר לדעת יכול להיות שהיא תחליט לתת לזה הזדמנות.

יש הרבה סיפורים על זוגות שצד אחד לא רצה והצד השני הציע לנסות שוב- והיום הם נשואים...

בסופו של דבר זאת החלטה שלך, אבל לפי דעתי אם אפשר לנסות עוד פעם אחת - כדאי בהחלט. 

הרבה הצלחה! 

שלחתי הודעה לגבי אפשרות לחזור (יכול להיות שלא זו הדרך) והיא השיבה בשלילה.

בכל מקרה, תודה רבה על התגובות.

ובע"ה תמצא את זיווגך מהרה

תקן אותי אם אני טועה, אבל מהניסוח שלך (במיוחד ממה שכתבת בסוגריים) נראה שאתה חושב שעדיין יש מצב לחזרה.

ראיתי גם את מה שרשמת על מטרת השרשור.

לדעתי, עד שלא תוודא שהעניין באמת סופי וזה כבר לא רלוונטי זה עדיין ישאר לך בראש לתקופה מסוימת. אז לעניות דעתי יש לך שתי אפשרויות:

א - תתקשר/תפעיל קשרים מהצד ותשמע את הצד שלה באופן סופי (בין אם זה אישור להיפגש או לדחייה סופית). הערה חשובה פה היא לא להיות מציק, הבנתי שפנית כבר פעם אחת ואתה לא בטוח שזו היתה הדרך הנכונה, תעשה עוד בירור סופי ו-ב-ע-ד-י-נ-ו-ת! אל תהיה מעיק! 

ב - תתנתק לגמרי. קח לעצמך פסק זמן של תקופה כלשהי, תמלא אותה בדברים שלא קשורים לדייטים וכאלה אלא רק לעצמך (טיול, עבודה ושאר דברים) ואז תחזור להיפגש.

המון בהצלחה ולוואי שתצליח בדרכך!

ותתפלל. לפעמים מרוב שזה מובן מאליו אנחנו פשוט שוכחים... תתפלל שה' יבהיר ויאיר לך את הדרך -  שאם היא אשתך, שתהיה הדדיות בקשר וברצון; ושאם היא לא אשתך, שישכיח אותה ממך וינקה את לבך.

מטרת השרשור כשפתחתי אותו הייתה בקשת טיפים לאיך לשכוח מהבחורה ולא איך לחזור אליה...

תודה רבה על העצות וכו'

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.