קורה לכם שאתם פשוט שונאים את עצמכם?ח'

לי זה קורה הרבה..
אני חושבת הרבה שאני קריצה, נודניקית ומסריחה.

אני חברותית וממש לא שקטה- ולכן אני הרבה מאשימה אותי שאני תופסת מקום של אחרים ולא נותנת לאחרים להתבטא.
אני מאשימה את עצמי שאני רעה ושלא אוהבים אותי ועוד..
מה עושים??

אני גם מרגישה ככה לפעמים....אחווש770
נשמות, אין לפעמים. אסור, פשוט אסור לשנוא את עצמכםאחת מהשומרון

בס"ד

לא רק שאסור, גם אין שום סיבה בעולם!

 

כדאי לחפור בעצמי ולהבין מה גורם לי לתחושה כזאת, מה מתדלק אותה, ולטפל בשורש הזה.

תנסי לחשוב - מה גורם לי לשנוא את עצמי? אחרי איזה סיטואציות זה קורה?

אולי מפגש עם אנשים מסויימים או שהייה בחברה מסויימת?

מצד שני- מה גורם לי לתחושה טובה? האם יש זמנים שאני מעריכה את עצמי ואוהבת את עצמי? מה גורם לזה?

 

אחרי מציאת הנקודה כדאי לנסות להפוך אותה. אולי אפילו להעזר בחברה טובה שמעריכה אותי, ביועצת, או משהו כזה..

נניח בדוגמאות שנתת - ח', תנסי לחשוב בכנות איזה אנשים כן אוהבים אותך. איזה דברים טובים את עושה ואת יכולה לעשות עם האופי הזה שלך. שימי לב איזה מדהימה את שאת שמה לב לא לתפוס מקום של אחרים!! מדהימה!!

בכולנו, אבל בכולנו, יש מידות לא מתוקנות, יש חולשות וקשיים.. ועבודת המידות היא מתנה. אבל היא צריכה לבוא מתוך שמחה, מתוך אמונה בעצמי, מתוך אהבה ועיניים טובות.

מחשבות שגורמות לך לבחון את דרכך ולשפר את מעשייך הם נהדרות! אבל אם המחשבות האלה גורמות לך להתרחק מהי"ת (שנאה עצמי זה ריחוק מאוד גדול מהי"ת!) זה היצר הרע! לא נותנים למחשבות האלה להכנס!

 

תזכירי לעצמך דברים טובים שבך, תזכירי לעצמך שד' אוהב אותך ומאמין,

תבחני בש-כ-ל את ההתנהגות שלך. תבקשי אולי מחברה שתשקף לך "נראה לך שהייתי שלטתנית מידי בשיחה קודם?" אנחנו נוטים להחמיר עם עצמנו ולהקצין לכיוון השלילי.

תדוני את עצצמך לכף זכות ותזכירי לעצמך שאת טובה, ובפעם הבאה תהיי טובה יותר!

 

חג שמח!!

 

 

"כאשר האדם מבין

כי העולם מתחדש תמיד, בכל רגע,

הוא עולה אל מעל מציאות הזמן,

מעל החשבונות הישנים של מה שקילקל

ושוב יכול לחיות את חייו מחדש" (משיבת נפש ה')

תודה רבה!ח'

נשיקהנשיקה

אז ככה,המתיקות שבשכחה
מתחילים לחפש דברים טובים שבך
לאט לאט, אפילו דברים קטנים
הם קיימים, בוודאות
חשוב לא לתת למחשבות הרעות האלו להשתלט עלינו והן מנסות וינסו..הבעיה היא שלפעמים זה קצת סוחף, מטביע אותנו בתוך השחור ואז גם דברים שלא אמיתיים, נראים כל כך ממשיים, הכל פתאום מתערבל ומושך למטה, וחבל כי נכון, בכל אחד יש את הדברים הטובים יותר והטובים פחות וצריך להתמקד בטובים ולשפר את הפחות ומתוך כך להתקדם..בצעדים קטנים
בהצלחה לך, אפשר באישי בשמחה
תחשבי על תכונות טובות שיש בך.מישהי=)
זה קורה הרבהטל אורות

אבל תכלס זה באמת היצר הרע ואני מנסה לא לתת לזה להפיל אותי.

נגיד באות מחשבות כמה אני דדפוקה בהכל אז אני מרגיעה את עצמי שנכון אני לא מושלמת ושנפלתי, אבל לא נורא..  בהמשך אני יהיה טובה יותר.. לנסות לאהוב את עצמי כמו שאני ..

אין לי זמן לשנוא את עצמיעבדו את ה'!!!!

אבל אולי ביום מן הימים כשאהיה קשיש פנסיונר בפורום הורות חחח...

אז נפתח דיון אם שווה לנסות

בפורום הורות לאנשים יש זמן????ארץטרופיתיפה

אולי באמצע הלילה כשמנסים להרדים את הילדים...

אני מת על עצמי!!! מת על מי שאני ועל אישיותיהנסיך חצוי-הדם
היחודית!!!
לפעמים מאוכזב מעצמי אבל לא מעבר לזה...
ח' יקרה 95200
גם אני כזאת אם כבר בבית אומרים לי להפסיק "לעוף על עצמי"
אבל,באמת אין סיבה שתשנאי את עצמך!
את בת מלך!
תסתכלי על חצי הכוס המלאה!
ואם קשה לך עם עצמך כי את יודעת שאת יכולה לתת יותר-מה זה יעזור שתשנאי את עצמך?! תשני! תשפיעי! תובילי! תהיי הראש!
אם אני חברותית- אני יכולה להיות חברה של בנות שתקניות ופחות רועשות או דווקא חברה של רועשות כדי שאני אשתוק קצת
אם אני חושבת שלא אוהבים אותי- יש סיבה? אולי אני היחידה שחושבת ככה?! אולי יש משהו בי שלא מוצע חן בעיני? !- אם אני חברותית כנראה. שאוהבים אותי
ואם לא-הם מפסידים בנאדם מקסים כמוני
אם את חושבת שמשהו טעון שיפור(ולכולנו יש!
אין בנאדם מושלם...)
תשני! תתקדמי!
אני אומרת לך את הדברים האלה כי פשוט כואב לי לשמוע..
אין טעם להיות תקועים במקום!!
נ. ב. אני גם טיפוס חברותי ואני דברנית (בלשון המעטה )
ברור שכשאני עושה משהו לא טוב אני מצבאות על זה אח"כ אבל לא נגיעה למצב של שנאה עצמית...
המון ב"הצלחה חברה!
אני לא שונאת את עצמי בהאחווש770
אני רק מדברת הרבה
ולפעמים אני חושבת שאני חופרת
אבל אני לא שמה על אפחד מי שזה מפריע לו שיפנה למי שבראני.....
כע וגם לעוף על עצמך זה הכי טוב
(לי לפחות זה מגביר את הביטחון עצמי....נראלי)
אומרים לי לא לעוף על עצמי95200
בצחוק.
וגם אם זה ברצינות .
לפי מה שכתבתי, ניראלך עזר להם?!
תודה רבה!ח'
מרוב שאתה עף על עצמך....יהודי!!

כל הישיבה מלאה בפינות ביטוי עצמי שלך פטיש

יש לי המון מה לענותתולתוש
אבל אני מעדיפה באישי..
למה שירשרת אלי?יהודי!!
חחחחחח ככה זה תצטרכו להתמודד....הנסיך חצוי-הדם
חכה חכה אני חוזר מהחופשה תראו כמה יש לי לומר....
חחחחחחחחח
או כמה שזה נכון...גלידת לימון
וואי גם לי זה קורה.. מבאס עלה נידף
זה קורה לי מלא!!rachelimr950

וואו, כמה האשמות בתגובה אחת ענבל
בס"ד

אז קודם כל שלום לך
בואי נתחיל רגע בבסיס-
את יהודיה נכון? (אני מניחה..)
יופי.
כבר נקודת המוצא שלי היא שאת אדם מיוחד שאין כמוהו עוד בעולם.
ושאת מדהימה כי את בת של מלך.

מתוך הנקודת מוצא הזאת אמשיך בדברים היותר מציאותיים שאמרת-
את חושבת שאת קרציה נודניקית ומסריחה כי? מה גרם לך לזה? אנשים אמרו לך?
לגבי המסריחה לא אדבר כי וואלה, לא בטוחה שזה המקום לדבר על הרגלי הגיינה .
קרציה, נודניקית, חברותית (ממתי זה הפך למילת גנאי??) ולא שקטה בעיניי נראים אותו דבר ולכן אתייחס אליהם אותו דבר.
גם אני כמוך. אני נהנית לדבר, להגיב, להשמיע את דעתי. פעם זה היה בעוכריי כי וואלה, אנשים לא אהבו את זה וזה גבל בחוסר טקט מסויים. וכמובן שלקחתי את כל הבמה..
בשלב מסויים למדתי לרסן את עצמי, להסתכל על הלך הרוח סביב ולדעת מה צריך להגיד ומה לא.. וכמובן שאם אנשיח רצו לדבר למדתי להקשיב להם בנחת כי גם הם אומרים דברים חכמים ולא רק אני..
וגם לי יש הרבה מה ללמוד מהם.
בעניין הזה אני חושבת שלהאשים את עצמך לא יועיל, רק יתסכל אותך. שבי עם עצמך, אולי גם עם חברה טובה, ותנסי לבחון את המצב ולראות האם יש בזה ממש או שזה סתם רגשי נחיתות..
אם יש בזה ממש אז נסי לחשוב מה את יכולה לעשות- להגביל את עצמך בדיבור, להחליט שאם אדם אחר רוצה לדבר את נותנת לו.. וכן הלאה.. אבל שימי לב שזה בהתאם לעובדות!!
בשביל ההרגשה את יכולה פשוט להפסיק לדבר אבל אני לא הייתי ממליצה על זה. זה יעשה לך רגשי נחיתות ממש מזויעים.
אם תסתכלי בעיניים אובייקטיביות ככל האפשר על המצב ותנסי לשנות אותו ההרגשה שלך בחברה בה את נמצאת תשתפר מאליה..
(אגב, משהו שלי ממש עזר בעניין הלמידה הזאת היה הדיבייט, אבל אין לי מושג בת כמה את ואיפה את לומדת אז..).

בכל אופן אל תאשימי את עצמך, את בן אדם ולכולנו יש מה ללמוד ולהשתפר.
אגב, הזכרתי את זה קודם, אל תקחי אישית, תזכרי שאני לא מכירה אותך, זאת רק נקודה למחשבה.
המון פעמים אנחנו לא נותנים לאנשים מקום מתוך גאווה מסוימת. לא גאווה שאפשר להצביע עליה ולהגיד זאת גאווה, זה סוג של גאווה שאני יודע יותר מכולם, אין להם מה לחדש לי אז חבל שהם ידברו בכלל כי התשובות שלי והדעות שלי הן הכי חכמות והכי ראויות להשמעה.
במצב כזה הייתי פשוט ממליצה להפנים את המשפט "מכל מלמדיי השכלתי" ולהבין שמכל אחד אפשר ללמוד וגם אם הוא לא מחדש הוא יכול לחזק..
ושוב, זכרי שהדברים נאמרים על פי ניסיוני האישי! הרגישי בנוח לסנן מה שלא קשור אלייך..

בנוגע לרעה ולא אוהבים אותך-
באמת? אין לך חברות? משפחה? את חושבת שכולם מציגים?
רעה? למה את רעה? כי את טועה? כי את פוגעתלפעמים?
מתוקה שלי, כולנו כאלה, זה נקרא בני אדם.
את יודעת מה מיוחד בך? שאת יהודיה. בת של מלך מלכי המלכים.
ואת יודעת מה המלך הזה נתן לנו?
את האפשרות להשתפר ולהתקדם.
אין אדם מושלם, באנו לעולם כדי לעבוד. זה אולי קשה וכואב אבל הרגשת הסיפוק היא אדירה.
את יודעת מה המלך הזה, שהוא במקרה גם אבא שלך, נתן כדי שלא נתייאש?
את המשפט שאומרים כל בוקר-
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה *רבה אמונתך*"
הוא מאמין בך! הגדול מכולם מאמין בך! ואת מתייאשת? נעצבת?
קומי לך בת של מלך! התעוררי!!
כי אבא שלך מאמין בך ואבא הזה יודע טוב מכולם איזה פוטנציאל מתוק ומקסים מסתתר בך.
ואת יודעת מה הוא עוד? הוא אוהב אותך.
בלי תנאים, בלי גבולות, הוא פשוט אוהב אותך על כל המכלול שנקרא את (את=שמך ) ואם הוא אוהב אותך אז למה שמישהו ישנא אותך?
מעצם זה שהוא אוהב אותך, אפילו אני, שאני לא מכירה אותך, נדבקתי קצת באהבה שלי.
בטוח שגם בסביבתך אנשים אוהבים אותך..
אוליקשה לך לראות את זה, אני כן מבינה.. עברתי שלב כזה לא מזמן שחשבתי שכולם שונאים אוצי ונמצאים איתי מתוך רחמים..
את יודעת מה אמרתי לעצמי בתור התחלה?
" ענבל, אם הם פה נגד רצונם, יש להם בעיה. את מבחינתך תמימה. מי שפה זה כי הוא רוצה להיות. ומי שלא? שיילך, זה לא חשבון שלך".
אחר כך כבר הבנתי שזה באמת ככה.
שהם אוהבים אותי גם אם לפעמים נראה שאין להם כוח אלי וגם אם לפעמים באמת אין להם כוח אלי..
זה לגיטימי.
אבל הם כן אוהבים אותי.
וכשאני משגעת אותם ורואה שזה מעיק אני פשוט מפסיקה..
ואם אני לא בטוחה אז אני שואלת, יענו בכנות ירויחו, לא יענו בכנות- יש להם בעיה ונתקעו איתי .

קיצור, רעה את בטוח לא, כי אלוקים מאמין בך וגם אני. וכל עוד לא עברת עבירה שחייבים עליה כרת בידי בית דין אני מאמינה שתמיד יש דרך לתשובה ולשינוי. וגם התורה הקדושה מאמינה בזה.
לא אוהבים אותך? לא בטוחה שזה חשבונות שאנחנו צריכים לעשית. אנשים מדברים איתך? נמצאים איתך? צאי מנקודת הנחה שזה לא כי הם סובלים, אל תיכנסי לרגשות שלהם..

ובאופן כללי אני מסכימה עם הנאמר מעלי (למצוא נקודות טובות וכו) פשוט חשבתי שגם להגיב נקודתית יהיה נחמד .
תחשבי עם עצמך מאיפה הדברים מגיעים ותנסי להגיע לשורש הבעיה..
אולי זה אירוע מסוים שקרה?
סיטואציה מסוימת שנקלעת אליה?
תבדקי מאיפה זה התחיל.

ואם את אדם מאמין אז אכתוב עוד משהו (אם את לא את מוזמנת לדלג)-
כשלי היו המחשבות האלה קמתי יום אחד וזועזעתי מעצמי.
אמרתי " ריבונו של עולם!! הרי הקב"ה ברא אותנו פה כדי שנממש מטרה מסוימת, הוא מאמין בנו שנצליח והוא אפילו חושב שאנחנו מדהימים! הקב"ה הוא כולו טוב! איך אני מעזה לחשוב שהוא ברא אותי רעה?? זאת כמעט כפירה!" ובאותו רגע הבנתי שאין כזה דבר. אני צריכה לעבוד על האמונה שלי.
אז גם זה נק' למחשבה..
איך אפשר לחשוב שהקב"ה ברא אותי רעה?
מה שאני עושה עם עצמי זאת בעיה אחרת, אבל מלכתחילה כולנו נבראנו עם היכולת להיות טובים והקב"ה מאמין בנו שנצליח, אם הוא לא היה מאמין בנו כבר מזמן לא היינו פה..
אז אם הוא הגדול מאמין בטוב שבך, גם אני מאמינה וגם את כדאי שתאמיני אבל אני לא נכנסת לעבודת ה' שלך .

אוקיי. חפרתי.
מקווה שבכל המלל הזה היו גם דברים שבאמת רלוונטים .
ב"הצלחה נסיכה..
ואם את צריכה אז בכיף אני מוכנה לדבר איתך גם באישי .
וואו.פינג.

תודהחיוך

*באהבה שלוענבל
תודה! את לא מדמיינת אפילו כמה עזרת!ח'
אני לא צריכה לדמיין שמחה שעזרתי..ענבל
בס"ד

בשמחה רבה!!
תודה. היה במקום.שונמיתאחרונה
אל תשנאי ת'צמך. יש מספיק שעושים את זה בשבילךשִׁירָה

 

 

סתם סתם.זה בסחוק. לא יודעת מה להגיד..אמרו כבר הרבה

בחיים לא שנאתי את עצמי Tal.

מי ששונא את עצמו שירוץ לרבנויום שמח

המשפט של "אפילו רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב " 

זה שלפעמים אנחנו חושבים שהרשע הגמור זה אני . 

אז חשוב לחיים הטובים לדעת את המידות הטובות שלך ופשוט לאהוב

- רבנו מביא עוד המון בחינות וחיזוקים שווה ללכת וללמוד

 

נ.ב- היתי במצב כזה מלא זמן ורק רבנו הצליח לחלץ אותי ממקומות כאלה 

וחשוב לדעת שזה מעגל ,אם את לא אוהבת את עצמך קשה לאהוב אחרים וגם את בורא עולם 

 

אוהבת אותך אחותי

ואל תשכחי שאת נשמה של מלךמלך

לפעמים נטיית השתלטנותאני77

מושפעת מזה שאדם מרגיש שיש לו דברים חשובים לתת לעולם או שהוא יכול לעזור לתקן דברים מסוימים ואין לו כלים מסודרים לעשות את זה, אז הוא פשוט מנסה לגלגל את המחשבות שלו הלאה לאנשים אחרים.

 

אם תכירי בזה זה יוכל לעזור לך לראות נכון יותר את הרצון לתפוס מקום, שתביני שאת לא תופסת מקום בשביל עצמך, אלא בשביל אותם דברים שאת רואה בהם ערך.

אמנם גם אחרי ההבנה הזו שמזככת את הנטיה המדותית הזו, עדין צריך לנסות להכנס לאיזון, ולראות שאת באמת נוהגת בהגיון.

וגם תנסי לראות אם יש דברים שאת מנסה להשתמש בחברה כדי לקדם אותם, ואת יכולה לעשות אותם בכחות עצמך, יתכן שזה יחסוך לך חלק מהרצון להדחף לחברה (הרצון הזה לא שלילי, אלא שאם הוא אכן מוגזם-אחת הדרכים לאזן אותו היא עבודה עצמית).

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך