כ"ה בתשרי תשע"ה 23:49

לאישה עם 3 ילדים יש סיכוי להתחתן שוב? מה דעתכם?

כ"ה בתשרי תשע"ה 23:56

אלא אם כן יש סיפור מטורף מאחוריה, אין סיבה שלא.

בדר"כ זה יהיה עם מישהו עם ילדים.

כ"ו בתשרי תשע"ה 00:00

יש לי חברה שהנישואין שלה לא קלים במילה עדינה. והיא מתלבטת אם לעשות את הצעד. ואני מבינה את החשש שלה.

כ"ו בתשרי תשע"ה 00:17
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ו בתשרי תשע"ה 01:04

אז זה כבר אחרת...

 

אם מישהי שואלת אחרי שהיא כבר במצב כזה -

 

אז מנסים להקל עליה. לתת לה תקוה.

 

אבל אם מישהי רוצה לקחת את זה כשיקול לפָרק.. זה כבר לא פשוט.

 

"לעושת את הצעד" עם שלושה ילדים, זה בעיה לא רק מבחינה זו. ואין "ביטוח" שתתחתן, ואיך יהיה, גם אם אכן יש סיכוי.

 

קודם כל, צריך למצות לגופו של ענין - בלי השיקול "אם יש לה סיכוי להתחתן שוב"...

 

אח"כ הדיון הזה.

 

[ודומני שיותר מתאים לפורום "נשואים"]

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 12:22

אבל זה מקל ונותן תחושה של רגיעה שזה לא סוף העולם. ושיש תקווה. בכוונה פניתי לקראת נישואין כדי לראות איך התגובה מהמקום שאתם נמצאים.

כ"ו בתשרי תשע"ה 18:05

חבל להשלות.

 

הרי אנשים כאן לא אומרים שהם יהיו אלו שיתחתנו איתה...

 

הם רק מניחים שאפשר עם מישהו במצב דומה לשלה.

 

[והם אינם כ"כ מודעים לפעמים לשאר ההשלכות, שגם אותן צריך לשקול לפני החלטה כבדה כזו]

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 01:03

 

ושיקולי "מי ירצה להתחתן איתי אם אני...."  הם בעייתיים לרווקים ולגרושים כאחד.

כ"ז בתשרי תשע"ה 14:18

השיקול צריך להיות כזה: לא אם היא תוכל למצוא בעל אחר בהתחשב עם העובדה ששלושה ילדים תלויים על צווארה, אלא האם מצבה יהיה טוב יותר אם היא תהיה בלי בעל בכלל מאשר עכשיו כשהיא נתונה בחיי נשואין עם בעל מכה, למשל.

אם התשובה היא שעדיף לה להיות לבד, אז שתעשה את הצעד הזה, ויתכן מאוד שבעזרת ה' היא תמצא בעל אחר -- אוהב ותומך ולא מציק כמו הראשון. אבל, גם אם לא, זה לא סוף העולם. אם יש לה דרך לפרנס את עצמה, וביחוד אם יש לה הורים, אחים ואחיות וחברות תומכים, היא בהחלט תוכל למצוא סיפוק ונחת בחייה. וכאמור, עדיין תמיד יש אפשרות שהחצי השני האמיתי שלה בכל זאת יופיע.

שיהיה בהצלחה למתלבטת.

כ"ז בתשרי תשע"ה 18:24

מוזר לי איך אנשים מדברים על פירוק משפחה בכזו קלות..

אומנם לא הייתי במצב כזה ובעז''ה שגם לא אהיה, אבל יעידו יודעי דבר שזה ממש לא משחק ילדים.

 

כ"ז בתשרי תשע"ה 23:17
כ"ה בתשרי תשע"ה 23:56
כ"ה בתשרי תשע"ה 23:59
בס"ד

עם המון סיעתא דשמיא והמון השתדלות.
כ"ו בתשרי תשע"ה 00:14

ויכולה לחפש מישהו גם כן שעבר משהו דומה - ומבין את המצב - ורגיש וכו'.

 

למה לא?..

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 09:09

היא רק גילתה שיש לו מחלת נפש

כ"ו בתשרי תשע"ה 12:24

בס"ד

 

יש אנשים שחיים עם מחלת נפש. צריך לפנות לאנשי מקצוע ולראות איך (ואם) אפשר להתמודד.

צריך לזכור שמחלת נפש היא מחלה, והיא לא "אשמתו" של האדם שחלה בה.

כ"ו בתשרי תשע"ה 12:42

כמו בעיית האמון שנפערה פתאום,

כאשר לצד הבריא מסתבר שהשני הסתיר ממנו את הפרט החשוב והמהותי הזה על חייו.

או במילים אחרות, הזוגיות כבר לא ממש יציבה, ללא קשר לגוף המחלה.

כ"ו בתשרי תשע"ה 18:17

אולי זה התחיל אח"כ?

 

וגם אם כן - אולי זה משהו שקל להתמודד איתו ודע שאין בעיה ולכן (בלי לומר שכך צריך לעשות, אבל פחות חומרה).

 

ומי אומר במה מדובר? אולי לדעתו זה כלל לא "מחלת נפש" (יש לא מעט דברים כאלה היום).

 

והאם על בעיית אמון (שזה אכן דבר מאד לא טוב) - זה הפיתרון האולטימטיבי. וכשיש שלושה ילדים שיסבלו מכך ללא ספק כמעט?..

 

ואי אפשר לעשת תשובה על זה?...

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 18:30
אחרי שזוג חי ביחד כמה וכמה שנים הייתי מצפה לתגובה קצת שונה. דבר ראשון המילים מחלת נפש מחליאות בפני עצמן האדם התמודד עם קושי ויש ציפיה להכלה ולתגובה תומכת אחרי תקופה של כמה שנים. האמת, יש פה הרבה דברים שהתסיסו מאד. אבל מפחדת להכנס לחיים של בני אדם ולהעביר ביקורת. שיעשו מה שרואים לנכון אבל אנשים לפני שאתם מצקצקים ברחמים תחשבו עוד פעם
כ"ו בתשרי תשע"ה 20:50
לק"י

ולא התחילה אחרי החתונה..

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

כ"ז בתשרי תשע"ה 12:26

גם לא המלצתי על גירושין, דן, אבל היה חשוב להבהיר שלא המחלה היא הבעיה אלא האמון שנפגם אם אכן מדובר במחלה קלינית ומאובחנת שהא ידע עליה ולא סיפר.

כ"ז בתשרי תשע"ה 12:50

אבל בהיות שכאן מדובר על "הלכה למעשה" - ולא על דיון תיאורטי על אמון, שהוא אכן מרכיב מרכזי מאד - אז היה חשוב להדגיש, מה בין מה שאמור להיות מראש באמון, לבין כשיש מצב קיים.

 

מה גם שלעיתים "מסתיר" דבר שבעיניו אכן יידועו אינו באמת נצרך לחיים. זה מפחית מה"חומרה".

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 18:14

אם ה"זוגיות" בסדר - זה אומר שצריך להתגרש בגלל דבר כזה?..

 

"מחלת נפש" - זו הגדרה רחבה מאד.

 

לא כל דבר שמוגדר כך - הוא אכן כך.

 

וגם מה שכן - לפעמים כדור קטן, והמצב הרגיל "נורמלי" בהחלט.

 

צריך להיזהר מה"פלומבה" הזו: "גילתה שיש לו מחלת נפש"...

 

ומה עושים אם חלילה אשה נהיית לוקה בנפשה עקב מצב נפשי שאחרי לידה? זורקים אותה?....

 

 

אז מציע לה לבדוק בישוב הדעת, מה זה אומר ומה ההשלכות.

 

"מחלת נפש" בימינו - זה לא איזה "לא בן אדם"..

 

 

 

 

 

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 18:38
גם זה היה סיבה לעזוב?
אם הזוגיות יציבה ועל מחלת הנפש יקום ויפול דבר יש פה בעיה רצינית של מוסר, אלא אם המחלה הוסתרה ממנה ואז התמונה שונה לגמרי.
כ"ז בתשרי תשע"ה 10:15
הסתרה אז זה לא מקובל ולא בסדר!
כ"ז בתשרי תשע"ה 15:23

אני רק מדגיש שמחלת נפש זה לא סרטן, זה נפשי

ועל זה נאמר בפוסקים [יבמות קיב: וברש"י שם] "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת"

 

צריך להבדיל בין המחלות

דיכאון זה מחלה עוברת, גם חרדות, וזה יחסית נסבל

אבל יש מחלות שאי אפשר לחיות איתם

לדעתי מי שחולה בסכיזופרניה חריפה - אי אפשר לצפות מאשה לחיות איתו

 

 

גם במחלות גוף מוכה שחין צריך להתגרש (מפני שממקתו) יש מצבים שאי אפשר להסתדר עם אדם חולה

 

הלב כואב, אבל זה לא מועיל כאב הלב, למעשה יש לה חיים

 

 

כ"ז בתשרי תשע"ה 23:17
כ"ו בתשרי תשע"ה 00:24

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

כ"ו בתשרי תשע"ה 09:56

עם רווק מבוקש, אפילו.

 

דעתי היא שאם תרגישי רעננה ואטרקטיבית ותקריני את זה קדימה בבטחון מלא וכנה,

תוכלי להתחתן בקלות.

כ"ו בתשרי תשע"ה 12:02

רבנים מלחיצים אותה שרוב הסיכוי שהיא לא תצליח להתחתן. אני חושבת שזה נורא לחשוב ככה וזה ממש מיאש

כ"ו בתשרי תשע"ה 12:39

יותר ממה שאני יודע, ובקיאים בפרטים.

 

שאלת שאלה כללית - עניתי תשובה כללית,

ויתכן שאילו הייתי מכיר אותה ואותו ואת הסיבות לגירושין וכד' הייתי מסכים איתם

כ"ז בתשרי תשע"ה 15:41

העצה הקודמת עדיין עומדת: אם החיים לבד יותר טובים מהחיים עם הבעל הנוכחי, זאת -- ורק זאת -- סיבה טובה לגירושין. בקשר למחלת הנפש: האים ההתנהגות שלו מסכנת אותה או את ילדיה ו/או קרובים אחרים? האים היא חיה בפחד? אם לא, פרוש הדבר שהמחלה היא בשליטה של תרופות. כנראה שזה המצב, כי אחרת -- איך יתכן ש"הזוגיות יציבה"? אז מה החשש? שעוד ילדים יוולדו והם יירשו את הגן שאחראי למחלת הנפש הזאת? במקרה כזה, זאת סיבה טובה למנוע הריון אבל לא לגירושין. [גם התרופות שהוא לוקח עלולות להשפיע על טיב הזרע שלו]. אפילו אם המחלה היתה ידועה לו לפני הנישואין והוא לא סיפר לה על כך, זאת לא סיבה טובה להתגרש כי עולמנו הוא לא עולם אידיאלי והסיכוי שלו להתחתן אם היה מספר היה שואף לאפס. לכן, צריך להבין אותו ולסלוח לו על זה.

בסיכום, ניתן לומר שיש רק שני מקרים שמן הראוי לפרק נישואין שנראים טובים במקרה של מחלת נפש :

אם מחלת הנפש בלתי נשלטת או אם מחלת הנפש היא פדופיליה

כ"ט בתשרי תשע"ה 10:38

הוא ישב בכלא על פגיעה בילדים (פדופיל). היום הוא בטיפול, נשוי עדיין לאותה אישה והחיים שלהם די טובים (הוא כבר כמה שנים שלא עשה פעולות שנובעות ממחלת הנפש שלו). היום יש גם הרבה אנשים עם מחלות נפש שהם ידעו עליהם אבל לא הבינו שזו מחלת נפש. שהם חשבו שזה סתם קושי או בעיית אופי. 

אבל בעיקר הייתי ממליץ לזכור את המשפט הבא - מעולם לא אישפזו אדם בבית משוגעים בגלל שהוא משוגע, תמיד מאשפזים אותם בגלל שהם מתנהגים כמו משוגעים... השאלה המרכזית מן הסתם היא לא מה ההגדרה שלו, אלא איך הוא מתמודד ואיך זה משפיע.

כ"ו בתשרי תשע"ה 12:50

 

 ואף קשה מזה עשרת מונים שברוך ה' הגיעו למנוחה ונחלה.

 

כן צריך לקחת בחשבון את השקולים של הבחור. הוא מצידו יעשה בדיקה שתי וערב.

 

למה התגרשו? מי אשם? האם ואילו טראומות עברו על האישה כתוצאה מהגרושים? האם הילדים לא נפגעו?

ועוד ועוד.

 

התייחסות חיובית, הקרנת אופטימיות וחוסר מרמור (פומבי) (שזה לא קל בכלל) מצד האישה תמיד תגרום לתחושה שאכן מדובר באדם חזק עם יכול התמודדות, ביטחון וחוסן.

 

ואז בעז"ה "על כל פשעים תכסה האהבה"  וכל הנ"ל יתקיים לאו דווקא בפומבי אלא בעז"ה גם פנימית.

 

 

היתרון שלה שהיא אישה. אם היא הייתה צריכה להיכנס למצב של נישואים עם גבר לילדים זה היה עוד יותר בעייתי איך אני יודע? (אגב, לא מובטח לה שתמצא גבר ללא ילדים).

 

עליתי על טרמפ ושמעת שתי נשים מדברות על הנושא של נשואים שניים. הנהגת- הוריה גרושים ונוסעת שהייתה נשואה פעם שנייה עם ילדים. 

 

האחרונה טענה שהיה לה הרבה יותר קשה לקבל את הילדים שלו, עדיין לא בטוחה שהצליחה- "מין קנאות כזו של אישה לילדיה".

 

ואכן היא דברה על כך עם עוד נשים שעברו את אשר עברה ואצל כולן זה כך- הבעל יכול להתחבר לילדים שלא שלו הרבה יותר מאשר אישה יכולה. 

 

הנהגת, שהוריה נישאו בשנית להורים לילדים הסכימה חד וחלק לדברים.

 

בשורות טובות

 

כ"ז בתשרי תשע"ה 15:34

אישה בטבעה היא אמהית ונותנת לילדים,

גם אם זה לא הילדים שלה בדווקא

וגברים יותר נדירים בעניין הזה

קחו דוגמא מעולם אחר- רוב המטפלים/ות של הגיל הרך הן נשים, ומעט מאד גברים.

 

מה שכן יכול להיראות כאילו לבעל קל יותר זה העובדה שלרוב הילדים עם האמא, כך שהבעל החדש מוצא את עצמו בבית אחד עם ילדים שלא שלו, ונותן להם יותר מתוקף החיים יחד, ונתינה מולידה אהבה.

לו יצוייר מצב שבו הילדים מהנישואים הראשונים לא גרים עם הזוג החדש (נניח- ילדי האישה אצל האב וילדי הגבר אצל האם)

ברוב המקרים לבעל יהיה קשה יותר לקבל את ילדי אשתו.

מגשרת משפחתית וזוגית. הסכמי גירושין, שותפות חדשה והורות משותפת. 

כ"ו בתשרי תשע"ה 14:54

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 21:00

לשים לב לפרטים שהתבררו בהודעות שאח"כ לגבי ה"סיפור" הזה.

 

 

גם אני בתחילה חשבתי שמדובר במישהי גרושה, עם שלושה ילדים, שמסכנה שואלת אם יש לה סיכוי..

 

נו, מי רחמן ולא יעודד אותה שיש סיכוי..  אולי מישהו גרוש עם שלושה ילדים כמוה, וכד'..

 

 

אבל בהמשך מתברר שזה לא כך.

 

זו מישהי נשואה.

 

ונשואה עם אדם שהיא אומרת שיש ביניהם "זוגיות טובה ויציבה".

 

ויש להם שלושה ילדים.

 

אלא מה? "התגלה לה שיש לו מחלת נפש".  ונשים לב - "מחלת נפש" שלא מפריעה כנראה ליחס טוב ויציב ביניהם. שזה דבר שתלוי בשני  הצדדים. משמע, בעל טוב.

 

 

אז מה הבעיה? שיש  "פלומבה"? או שמא זה משהו שלא אמר מראש? או שמא סתם נבהלה? או שמא בכלל היא לא כ"כ אשה אחראית, אולי (אמא לשלושה ילדים, בעל טוב ויציב, מסוגלת "להתגרש" עם שלושה ילדים, והעיקר שיבטיחו לה שיש סיכוי להתחתן שוב?.. והאם זה לא מעורר שאלה עליה-עצמה, ב"קלות" כזו יכולים לעזוב בעל עם "זוגיות יציבה", בגלל מה ש"התגלה"?...  זה אומר משהו על אופציה של נישואין אחרים? איננו יודעים)?

 

ומה "עוצמת" הבעיה?  כמה היא רצינית, או שמא ניתן לפותרה בקלות?

 

איננו יודעים ולא כלום.

 

אז מציע לכולנו, כולל אני שנפלתי גם-כן בפח ה"עידוד המהיר" הזה בתחילה, להתמתן... ולהגיד את האמת: איננו יודעים על מה מדובר.

 

אם זה מצב בלתי אפשרי - ענין אחד. וגם אז, מה פתאום שניקח עלינו "אחריות" לגירושין עם שלושה ילדים, ע"י כך שנאמר "באויר" "יש לך סיכוי".. השיקול אם לעשות דבר כזה בתנאים אלו, אמור להיות מספיק כבד גם בלי ה"נקודה" של האם יש סיכוי נוסף אח"כ.

 

ואם זה מצב לא בעייתי במייוחד - למה שנעודד אשה עם שלושה ילדים ובעל שיש איתו יחס טוב ויציב, "להתגרש" בגלל מצב נפשי לא-ידוע-לנו, ע"י כך ש"נסביר" אם יש לה אופציה אח"כ.

 

צר לי, לא נראה לי שזה יכול להיפתר כאן. גם לא על ה"סעיף" שנשאל כאן. כי הוא לא מנותק ולא יכול להיות מנותק מהמכלול, שכלל לא ידוע לנו..

 

שה' ינחה את כולכם בישוב הדעת, בעצה טובה, ובשמחה בהמשך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ו בתשרי תשע"ה 22:57

זאת מחלת נפש שכן הוסתרה. היא גילתה את זה במהלך ההריון ה-3. והוא אמר במפורש שהוא הסתיר את זה עוד כשיצאו. ובבקשה להירגע...מה שאומרים כאן לא יגרום לה לרוץ ולהתגרש. היא פשוט נמצאת ביאוש מוחלט. ועוד אחרי לידה. אז אני מנסה לעודד אותה ששום דבר זה לא סוף העולם. 

וברור שהם מנסים לטפל ובעזרת ד' זה יוביל אותה למקום שהכי טוב בשבילה ובשביל הילדים שלה.

כ"ז בתשרי תשע"ה 00:38

דבר ראשון, זה שהוא הצליח להסתיר מאשתו משהו כזה למשך כמה שנים,

זה מעיד שזו מחלה כנראה יחסית מאד קלה ושממש לא מפריעה לבניית הבית ולזוגיות.

מה שכן, הם צריכים לחשוב איך הם משיבים את האמון והשלום ביניהם.

 

דבר שני, היא כנראה בהלם ראשוני מהסיפור ולכן היא מגיבה כרגע בקיצוניות.

צריך לראות מה התגובה שלה לאחר זמן.. לאחר שהיא תעכל את המידע ושתתקרר דעתה.

בכ"מ, לדבר איתה על פרק ב עוד לפני הגירושין זה לא רלוונטי..

ולענ"ד זה מאד גרוע לדבר על זה כעת, כי זה יכול לסגור את החלון לאפשרות שהם ימשיכו לחיות יחד ובאושר.

 

 

נ.ב.

בכל מקרה שיהיה, כנראה שלא יהיו גירושין מדאוריתא!

אם הוא חולה במחלת נפש שמפריעה לזוגיות - אז היה מקח טעות כבר בזמן הקידושין והנישואין כלל לא תקפים למפרע (יעשו רק גט לחומרה)

אם זה לא מפריע לזוגיות - אז מבחינת בית-הדין זו לא עילה מספיקה כדי לאפשר לה להתגרש ממנו (בהנחה שזו הסיבה שבגללה היא רוצה להתגרש)

כ"ז בתשרי תשע"ה 01:06

אם לא שזה נושא רציני - לא הייתי מתייחס כאן.

 

אבל אני חושב שה"להירגע" צריך להיאמר דווקא לכיוונך..  למרות שניכר שרצונך מעולה.

 

אשה אחרי לידה - היא ממלא לא במצ"ר רגיל, לא פעם.

 

למה את חושבת היא כעת "ביאוש מוחלט"? למה לא כבר בהריון?... היא צריכה עזרה של מישהי שמבינה במצב הנוכחי שלה, שתרגיע אותה - וגם תסביר לה שההסתכלות הנוכחית אינה בהכרח אובייקטיבית.

ה"הרגעה" לא תהיה ע"י כך שתאמרי לאשה שרק ילדה שיש לה סיכוי להתחתן עם מישהו אחר.

 

והילדים אינם רק "ילדיה", אלא גם ילדיו. במילימטר לא פחות מאשר שלה..  וצריך שיוביל גם את האיש למקום טוב. לא נראה שהוא "רשע" כזה גדול..

 

קודם כל צריך להבין אם זה שהו ממש "רציני". אם לא - ולא מזיק ממשית לקשר שלהם ולבניית הבית, אז אדרבה: העידוד הוא בכך שלא נורא. הרי יש לה כבר נסיון של שנים שלא קרה כלום..  אדרבה, שתראה מזה כמה היא יקרה לו..  אולי זה דווקא יעודד אותה יותר?..

 

 

הצלחה רבה.

 

 

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ז בתשרי תשע"ה 07:31
כנראה שהוא מטופל והשד לא כל כך נורא. כנראה שניתן לחיות עם זה ואפילו טוב.
כדאי לפרק לגורמים מה מפריע לה- הסטיגמה / שבירת האמון/ הגנטיקה וכו'.
כחברה אני מציעה שתעזרי לה להתמודד ולא לברוח.
כ"ז בתשרי תשע"ה 09:00

את מעודדת את החברה שלך להתגרש?

כ"ז בתשרי תשע"ה 22:37

אני רק רוצה לשמוע מה חושבים אנשים ואם זה לעודד אותה קצת

כ"ז בתשרי תשע"ה 07:27
כ"ז בתשרי תשע"ה 09:11
אבל דן צודק.
גם נשים אחרי לידה ובכלל אף אחד לא חסין לשופ דבר.
בוטחיח בה', דהכל יהיה טוב.
בקיצור חברה שלך צריכה לשקול כמה הפסד יהיה לה אם תעזוב את בעלה.
וגם אולי הוא מקסים כ"כ שלא שווה לה לוותר יליו
כ"ז בתשרי תשע"ה 11:47

רוח ירוד. לא כדאי לקבל החלטות לאחר לידה.

ההורמונים משתוללים וישנם מצבים שהכל נראה מפלצתי הרבה יותר ממה שהוא באמת.

תרגיעי אותה בכך שתעבור תקופה היא תתחזק ואז תראה את הדברים אחרת.

 

אגב- אני לא מכירה הרבה נשים עם 3 ילדים שהתחתנו.

ומי שאני מכירה- זה לא הצליח.

כ"ז בתשרי תשע"ה 16:11

גילינו את זה אחרי שהיו לנו כבר ילדים.

אמנם גם הוא לא ידע את זה קודם, וזה שונה.

מנסיון, התקופה של הגילוי היא מאוד לא פשוטה. יוצרת פחדים וסימני שאלה. אם הוא הסתיר- זה יוצר גם בעיה של אמון, וזה קשה יותר. ואחרי לידה- ודאי שיותר קשה.

אבל אם הזוגיות יציבה, או לפחות היתה יציבה- כך שיש למה לשאוף- צריך לדעת שהבלבול והקושי הוא הכרחי, אבל עובר.

לא כל בעיה נפשית "תוקעת" את החיים.

במקרה של בעלי- אני עודדתי אותו ללכת לטיפול בגלל הקשיים שהיו לו, ואז הוא אובחן. ברגע שיש אבחנה- גם יש כיוון לטיפול, והדברים יכולים ללכת חלק יותר. אני בטוחה שיש הרבה אנשים עם קשיים נפשיים, שקשה להם בחיים, אבל הם לא מאובחנים. לפעמים הם מצליחים להתגבר, אבל לפעמים לא- ואז זה קשה יותר.

כך שלפעמים כשיש אבחנה של בעיה נפשית- זה דווקא לטובה.

 

צריך לדעת שעל הרבה בעיות נפשיות אפשר להתגבר. לא כדאי לפרק נישואין בשביל זה (בכלל, אם כ"כ קשה לה- עדיף שתתגרש גם אם אין לה סיכוי להינשא שוב. ואם הסיכויים להינשא שוב מלחיצים אותה, אז אולי זה אומר שדווקא טוב לה בנישואין עכשיו וחבל לה לוותר).

אם קשה לעבור את התקופה המבלבלת של הגילוי- אולי כדאי להיעזר ביועץ נישואין, שגם יסייע לשקם את האמון שנפגע, וגם ייתן מבט אובייקטיבי האם כדאי להמשיך את הזוגיות למרות הבעיה, או לא.

כ"ז בתשרי תשע"ה 22:42
כ"ז בתשרי תשע"ה 23:23

והיא חיה באושר רב.

אבל זה לא השיקול.

 

כמו שמישהו כבר כתב:

כששוקלים גירושין צריך לחשוב אם הלבד עדיף מאשר הזוגיות הקיימת.

לא לפנטז על זוגיות טובה יותר.

 

אם התשובה היא חיובית, ועדיף לחיות לבד מלסבול ממה שיש, אז כן - צריך לקום וללכת.

וכמובן להתפלל על עתיד טוב יותר.

 

אם עדיף ביחד מאשר בכלל לא, אז כדאי לחשוב איך אפשר להשקיע ולשקם את הביחד הזה.

כ"ח בתשרי תשע"ה 20:29


כ"ט בתשרי תשע"ה 08:58

דודה שלי התחתנה אחרי שהיתה גרושה+4 עם אלמן+4 ויש להם עוד ילדה משותפת.

קיצור לדעתי זה אפשרי א צריך רצון ומאמץ נורא גדול של 2 הצדדים...

כ"ט בתשרי תשע"ה 09:04

דבר ראשון צריך למצוא מועמד. שזה כשלעצמו בעיה לא קלה

ואחר כך לחבר את שתי חלקי המשפחות זה משימה מטורפתתתתת

ואם הילדים קצת יותר גדולים- זו בעיה קשה!!

כ"ט בתשרי תשע"ה 14:32

ועל מה מדובר כאן ספציפית..

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

אולי יעניין אותך