למה את צריכה להתנצל בזה שאת רוצה מישהו רזה?

כאילו זה את , את מתחברת למישהו רזה

יש בנות מתחברות למישהו מלא (שזה מילה מכובסת לשמן - נכון,לא תמיד)

אני לא מבין מה הבעיה בזה

ולא ממש על הפנימיות. ואני רואה בעלים של חברות שהם מלאים או אפילו שמנים והם ממש חמודים. אבל קשה לי לחשוב שאהיה עם מישהו כזה...

אני רואה את זה כמו שיש שפוסלים על פיאות או זקן או לא יודעת מה... רק שכאן זה לא מבטא נגיד מה הרמה הרוחנית שלו...

אוף....

אני אקח לתשומת לבי מה שאמרת..

תודה

אני מבין את זה שזה באמת נראה כהסתכלות על החיצוני מאשר על הפנימי

אבל תחשבי שאת בראש ובראשונה צריכה להסתכל - למה הנשמה שלי מתחברת ?

אין טעם להכנס למקום שהנפש שלך נרתעת ממנו

אין פה עניין של פגיעה במישהו כי עדין אפילו לא התחלת לצאת איתו או משהו

כי אם כן אנחנו שומטים את כל הבסיס לעבודת המידות.

יש גם יצרים. צריך לקחת בערבון מוגבל כל רתיעה/ משיכה נפשית.

בטח תסכים איתי שהמראה החיצוני הוא טפל ביחס לעומק האישיות.

נכון, בשעת הכרעה, אם זה מפריע אז גם קטיעת קשר עומדת על הפרק.

אבל לפני כן, יש אנשים עם ביקורת עצמית בריאה שחושבים: למה בכלל 

אני נמצא בעמדה נפשית כזאת ששמה דגש על הטפל? למה קשר טוב

יכול להיקטע בשל נתון שהוא, אובייקטיבית, משני?

אני חושב שלזה היא מתכוונת.

אני יכול להזדהות מאוד איתה.

ואני מסכימה איתך. רק שלא הצלחתי לבטא את זה כמו שאתה אמרת..

אני מסכימה שהמראה בחיצוני טפל ביחס לאישיות... לכן קשה לי עם זה שזה מפריע לי...

וכמובן מסכימה עם שאר הדברים

קרה לך משו דומה? באלך לשתף מה עשית?

וזה לא בלעדי דווקא לקשרים זוגיים. אמנם שם ההשלכות יכולות

להיות קריטיות, אבל השיפוטיות כלפי מראה חיצוני קיימת גם

במעגלים חברתיים רחבים יותר.

ואני מעדיף להשאיר את עצמי מחוץ לתמונה. 

אם את יודעת מראש שאת תפסלי בגלל זה אז תגידי לא

אין מה להתבייש תגידי גם את הסיבה לשדכן\נית שאת מעדיפה בחורים רזים..

וד"א אני קצת מלאה ואני לא נפגעת בכלל מבינה אותך לגמרי 

כמו שאני אישית לא מתחברת למראה מסויים ,משיכה זה דבר חשוב!!!

בהצלחה

אז תבקשי תמונה מראש (אחת כזו שרואים בה הכל)..

אל תיפגשי עם מישהו שאת יודעת מראש שיש לו דברים שמפריעים לך באופן קריטי.

כי לא מדובר כאן על הצעה שאת מתכוונת להשיב לה בחיוב, והתמונה יכולה רק לגרום לך לשלול..

מדובר על הצעה שאם לא תראי את התמונה שלו אז תשללי, והתמונה יכולה לגרום לך אולי לענות בחיוב..

לכן, לדעתי זה שונה מהמצב הרגיל שבו מבקשים תמונה.

אם זה מפריע לך - אז לא וגמרנו.

אל תדאגי לבחור - אני מכיר הרבה מלאים נשואים.

זה חלק מנתונים על בן אדם שבבירורים מחליטים אם מתאים או לא.

שיש אנשים שאומרים עליהם שהם קצת מלאים והם ניראים מצוין ואת לא מבינה על מה בכלל דברו

אז כדאי להשיג תמונה 

וגם יש מקרים יוצאים מן הכלל.

אני פעם יצאתי עם מישהו וזה התפתח לקשר רציני,

שאם היו סתם מראים לי אותו לפני- אינסיכוי שהייתי מסכימה.

אבל אמרתי לעצמי ארי דייט אחד שהוא בחור מעניין אז נמשיך,

והמראה לא רק שלא הפריע לי בכלל פיתאום, אלא אפילו אהבתי.

אז נכון שבד"כ זה לא קורה (ואפילו כמעט ולא), אבל צריך להביא בחשבון שיש יוצאים מן הכלל...

בס"ד

אין כזה דבר "זה לא בסדר שזה מפריע לי".. זה החיים שלך, את תצטרכי לחיות איתו, עדיף שתפסלי מלא בחורים משתתחתני עם אחד שתתחרטי על זה.

דבר שני- 

גם אם קרה לך שפסלת בחור כי הוא קצת מלא ובאמת פגשת אותו וזה לא מצא חן בעינייך אני כן הייתי בודקת את הבחור השני אם זה נשמע מתאים..

מכמה סיבות-

א. אופי משפיע על יופי. אם הבחור הזה יותר מתאים זה יכול פחות להפריע לך.

ב. מה זה מלא? איך אפשר לדעת מבירורים?

אם כל הדברים נשמעים טוב אז לבדוק תמיד אפשר.

אם כי אסייג, אם את יודעת בוודאות שלא תסתדרי עם זה אז חבל על הזמן שלך ושלו.

ואין שום בעיה לפסול על דברים שאת יודעת בוודאות שלא תסתדרי איתם.

לי אישית מוזר לפסול על חיצוניות אא"כ זה ממש קיצוני...

אבל יש כאלה וזה בסדר.

את צריכה שתהיה משיכה בסופו של דבר, חיצוניות זה לא רע.

שרק מי שנשואה מבינה שמה שחשוב באמת זה המידות של האדם. החיצוניות זה ממש כלום. 

גם בדר"כ החיצוניות משתנה (כשאת בהריון אז גם בעלך בהריון) ומה שנשאר זה הקשר שבנכם ועומק האדם-המידות שלו

"בנישואים שלי החיצוניות לא חשובה בכלל"

את מבינה שזה לא יכול להיות נכון לכל זוג נשוי באשר הוא 

אני רק התכוונתי לומר שכשחיים את  החיים, ביום יום את לא מתמודדת עם בעל רזה או שמן אלא את חייה עם אדם שיודע להתחשב ,להתנהג , לאהוב, להיות סבלני, לחנך וכו וכו.

גם אם זה יראה לך "מאוד רדוד" (כל דבר חיצוני וכו' וכו'...)

ואם יהיה בן שלדעתך יפסול אותך על משהו רדוד - תקראי גם לעצמך רדודה, כי מישהו אחר במקום אחר חושב שאת רדודה שאת פוסלת על מראה חיצוני.

לסיכום - או שאין דבר כזה בכלל רדידות בנושא הזה, או שכל פסילה שכזאת, היא רדידות. זה הכל.

כל טוב ויום טוב.

ככה אני משתדלת להסתכל על זה..

אם מישהו יפסול אותך רק בגלל עדה לא תחשבי שזה גזענות/רדידות וכו'?

היה פה שרשור על אתיופים, שכולם תמכו בפותחת השרשור האתיופית ואמרו שמי שפוסל אותה בגלל זה הוא .... ו... ו... וכו' וכו' (תפעילי את הדימיון). לא בדיוק נתנו לזה לגיטימציה ואמרו - "כל אחד חייב להתחתן עם מי שמוצא חן בעיניו וכו'". אלא בגדול אמרו שזה ממש רדידות.

עד שלא תסבירי לי את ההבדל המהותי בין אתיופים לשמנים בקטע הזה, אני לא אשתכנע שלא לצאת עם אתיופי זה רדידות ולא לצאת עם שמן זה לא רדידות, מצטער.

אבל כאמור, את שלי אמרתי. כמובן שבסופו של דבר זה החיים שלך...

בשרשור כאן אנחנו מדברים על הצד הפוסל -

ולדעתי (ומן הסתם לדעת עוד כמה חברים מהפורום),

זה לגיטימי לפסול על כל דבר שגורם לך להרגיש לא טוב או רתיעה כשאת/ה עם המדוייט/ת,

ואם מה שגורם לך להרגיש רתיעה זה אפילו נמש קטנטן על גב-היד, אז זה לגיטימי לפסול.

אי-אפשר להתווכח עם תחושות של בן-אדם, הקב"ה ברא אותנו שונים, ולכל אחד יש את הפרנציפים שלו.

ומכיוון שכמעט כולנו רוצים בסופו של דבר למצוא את זיווגנו,

אז כל אחד יעשה כבר את החשבונות שלו על מה הוא מתעקש ועל מה הוא מוותר.

בשרשורים שם מדברים על הצד הנפסל -

דבר ראשון, שם מטרת השרשור זה לעודד אותו,

ולתת לגיטימציה לחיתוך בשרשורים שם, זה סתם מחליש את פותח השרשור ואז מפספסים את המטרה.

דבר שני, דברים שהם נכונים לכל אחד ואחד באופן פרטי, הם לאו דווקא נכונים כשמדברים באופן כללי.

גם אם נגיד *תיאורטית, שלי באופן פרטי מפריע שיש לבחורה נמש קטנטן בגב-היד, ואז לגיטימי מבחינתי לחתוך.

וודאי שלהמליץ לציבור לחתוך על דבר כזה באופן כוללני, זה מהלך ממש לא נכון.

אותו הדבר גם על הדבר העדתי, אם אדם באופן אישי לא מסתדר עם מנטליות או מראה של עדה מסויימת,

מכיוון שזה דבר שהוא אישי, אז אין שום עניין שהוא יגיד לציבור באופן כוללני שזה לגיטימי לחתוך על זה.

וזה דבר שהוא נכון מבחינתי לכל דבר,

בין אם מדובר על תכונות חיצוניות (כמו מראה חיצוני) ובין אם מדובר על תכונות פנימיות (כמו תכונות אופי ואידיאלים).

הדברים היחידים מבחינתי שהם יוצאים מן-הכלל הזה - ענייני דרך ארץ, דת ושמירת מצוות.

*בכוונה הבאתי דוגמא מגוחכת, כדי להמחיש עד להיכן זה יכול להגיע.

ואמרתי שאם יציעו לי מישהו אתיופי אני כנראה אגיד שזה לא מתאים לי כי זה מנטליות שונה.... לא חושבת שאסתדר עם זה.

לא אמרתי שזה גזענות או רדידות. עד כמה שזכור לי.

ואם יפסלו אותי בגלל העדה שלי, לא חושבת שזה יפריע לי. 

ולגבי שמנים, אני לא מתחברת לזה. 

זה לא שאף פעם לא נתקלתי בזה. אני מכירה את זה מקרוב,  יש אנשים שמנים ומקסימים! אני חוששת שזה יפריע לי.

כמו שיש כאלה שלא מתחברים לשחומים או בהירים... אז גם אני לא מתחברת לכמה דברים..

יש פה משהו לא בסדר?

אל תבררי דברים כאלו. תבררי רק נתונים אובייקטיביים.

אם אח"כ לא ימצא חן בעיניך, לגיטימי לגמרי...

(אני תוהה לעצמי, אם כבר לכבס מילים אז למה "מלא" ולא "בריא"?

זה גם מילה טבעית יותר, גם ידידותית יותר, ובכלל, זו המילה המקורית, "שמן" זה לפרות...)

א. את לא צריכה להתנצל

ב. טוב שגילית את זה לפני שנפגשתם.

כך יש לך הזדמנות להחליט מתוך שיקול דעת

ואפילו אם את מתלבטת ומחליטה לנסות..אז לפחות את באה מוכנה

לפחות זה לא נוחת עלייך בהפתעה

ג.אם ברור לך שזה ירתיע אותך-חבל על הזמן שלך ושלו

אם את מתלבטת וחושבת שזה תלוי בעוד מכלול של דברים כגון:

גובה,מאור פנים,יראת שמים,אופי וכו

אז אפשר לנסות

(סתם, דוגמא אחרת,חשבתי שאני לא רוצה גבוהים ולאחר לבטים..הסכמתי לצאת עם גבוה

וגיליתי שבזכות העדינות והפשטות שבו-הגובה לא הזיז לי בכלל)

את שמחה לדבר איתו? כיף לך שהוא מתקשר או שהמראה ישר קופץ לך לפנים ועושה רע? אם נפגשת פעם פעמיים, ועדיין האישיות שלו לא תופסת אצלך מעמד טוב כמו המראה, כדאי לחשוב. בכל אופן, אין הרבה מה להתלבט לפני שנפגשים. הרי גם הוא יכול לפסול אותך..

לבל נשכח שלכל אדם יש את ההסתכלות שלו ואת נקודת המבט שלו ממנה הוא מוסר את הפרטים. לא תמיד מה שבעיניו מוגדר "מלא" יוגדר כך גם בעיני אנשים אחרים, כשם שלענין הגובה בעיני הגבוהים ישנם הרבה נמוכים (אפילו שלפעמים הם בסטנדרט בעיני אנשים אחרים), ובעיני אנשים נמוכים כמעט כל אחד יראה בעיניהם "גבוה".

אני חושב שיותר כדאי לשמוע על הפנימיות של הבחור, לראות האם שייך. יכול להיות שהמראה שלו ימצא חן בעיניך.

בהצלחה!

כמה נקודות בנושא הזה של החיצוניות. ראשית כל, זה שלא כל אדם מתחבר לכל מראה חיצוני של אחר - זה נורמלי וטבעי, כך הקב"ה ברא אותנו, עם טעמים שונים וחיבה שונה לדברים שונים. אדם אחד אוהב לשחק במחשב, השני בכדורגל, אדם אחר אוהב בחורה שנראית מלא, השנייה אוהבת דווקא בחור שנראה רזה. זה שונה בין כל איש ואיש וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. על כן, אין לאף צד להיעלב מזה, לא לצד שכביכול נפרדו ממנו ולא לצד שנפרד להרגיש אי נוחות.

יתירה מזו, זה שנפרדו ממישהו על מראה חיצוני - הוא צריך לשמוח, הרי זה אומר שבאמת זה לא מתאים. והאם הייתי רוצה שהוא ימשיך בגלל הפנימיות שלי אבל ירגיש כל הזמן אי נוחות וחוסר סיפוק במחיצתי? לא. אני מעדיף מישהי שיאהב אותי כמו שאני ולא שיעשה לי טובה שהוא נפגש איתי.

מצד שני, והוא חשוב לא פחות, הדור היום מאוד מטעה ומבלבל. ישנם דברים רבים שהטעם שלנו הוא X אבל הטעם שהחברה משדרת לנו שצריך להיות לנו כביכול הוא Y. וזה כבר עיוות גדול. התקשורת, לקחה את האדם ושיעבדה אותו למערכת מושגים חדשים - כפי שהתאימו לאלו שסידרו את סדר היום ואת טיב התוכן שישודר. לכן, לפעמים יכול להיות שיהיה משהו שנחשוב שהוא יפריע לנו, אבל בפועל כשניפגש עם אדם כזה והוא יהיה נחמד והכל טוב איתו - לא נרגיש כלל בחסרון המראה וזה לא יפריע לנו או אולי אפילו יראה לנו חמוד..

לכן, לענ"ד אני באמת מציע שאם אפשר להיפגש ולמדוד - אני חושב שזה עדיף, לנסות פעם אחת לראות את האדם כמו שהוא, איך שהוא ולבחון את המציאות אם היא טובה לי או לא. אני חושב שיש אנשים שמלא זה יפה להם, יש אנשים שרזה זה נראה כמו ניצול שואה אצלם(סליחה על הבוטות, אבל לא מצאתי ביטוי יותר טוב שימחיש את כוונתי..)  כל אדם עומד בפני עצמו, ולא בושה בשעת הצורך ולמי שצריך גם לבקש תמונה ועדיף סרטון קצר בשביל לראות את האדם אם שומעים על נתוןם חיצוני שיכול להפריע.

עוד נקודה חשובה, היא דברים חיצוניים הניתנים לשינוי. ישנם דברים שחיצונית הם אולי כעת מפריעים, אבל אם אלו דברים מאוד נקודתיים וספציפיים - יתכן שהם ניתנים לשינוי. וזה דבר שבמהלך הקשר אפשר להעלות אותו ולדבר עליו, לפתח את הנושא ולומר בכנות אם רוצים שהצד השני יעשה איזה פעולה בנושא. אני מכיר מקרים כאלו על מישהי שנפגשה עם מישהו והיה איזה דבר כזה והם סיכמו שאם זה ילך ביניהם אז לאחר אירוסין הוא יטפל בזה, כך כל הצדדים מרגישים בנוח ובטוח, וכמובן הדברים צריכים להיעשות בטאקט ובטוב טעם...

ולסיכום, וורט קצר בעניין הזה. שאלתי פעם את אחד הרבנים אצלנו בישיבה על הנושא הזה, מדוע הדבר הזה תופס מקום? כולם אומרים שזה טבעי, אבל סוף סוף זה חיצוני. קיבלתי מספר תשובות, אבל את אחת מהן אהבתי במיוחד:
הקב"ה רוצה שחיבור בין גבר לאישה יהיה בכל הרבדים שקיימים במציאות ושאפשר להתחבר בהם, מהפנימי ביותר ועד לחיצוני ביותר. כמה שיותר אפשר להתחבר - יותר טוב, זה "והיו לבשר אחד". להיות אחד ממש. וכאשר אוהבים את המראה החיצוני אז גם שם יש חיבור, גם שם יש ביטוי של רגש ושל רצון לקרבה. ואידך זיל גמור...

עד הפסקה האחרונה, לא כולל.

חשוב שבניזוג יאהבו את המראה אחד של השני, אבל יופי זה עניין סובייקטיבי וסובייקטיביות ניתנת לשינוי.

למה אני מתכוונת?

מכירים את האנשים האלו שכשהכרתם אותם, פתאום הם הפכו להיות מאירים ויפים מאוד בעיניכם?

אין אפס. זה כך.

כל עוד אין סלידה מהמראה, לענ"ד כדאי להמשיך.

יכול להיות שהמראה ימצא חן בהמשך. ואפילו מאוד.

אחת הבעיות של הדור הזה, היא שפוסלים יותר מידי מהר על קטעים חיצוניים.

וזה לא שהצד השני ממש לא מוצא חן, אלא שזה לא ה-סגנון שחלמתי עליו.

זה ^^ לא נקרא לעשות את רצונו של הקב"ה.

זה חיפוש תירוץ.

דיברתי באידיאל, מצד החיבור. מה שניסיתי להסביר בפסקה האחרונה היא מדוע בכלל יש חשיבות למראה חיצוני מבחינה רוחנית. אם מישהו הצליח להתחבר בסופו של דבר - נפלא! אין עם זה שום בעיה, וכמו שכתבתי בתוך הדברים למעלה יותר, אני חושב ששווה לנסות ולבחון את הדברים ולא לפסול מהר כל כך על מראה חיצוני, מסכים איתך בזה..

זה לא מצב שנשאר לכל החיים.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים