אילו היה אפשר לחזור בזמן,
את מי הייתם רוצים לפגוש? ומה הייתם אומרים לו?
או שהייתם חוזרים בזמן רק בשביל הלוטו?
לגבי הלוטו - נראה לי ירדתי ממנו בכל מקרה. יש משהו מיוחד בלחיות כאוכלי המן (סליחה על הניצלוש)
לחטוף את התפוח (או מה שזה אל היה) ולברוח!!11
או למנוע עוד כמה קטסטרופות כאלו המתוארות בתנ"ך
מה היו כותבים בפורום הריון ולידה אם היית עושה את זה?!?!?!?!?!?
אך בעיקר היה מעניין אותי מה דעתו על הקבלה בכלל והחסידות בפרט.
חוץ מזה שאלה אחת השקפתית-הלכתית.
ואולי עוד כמה הלכתיות.
משה רבנו גם מעניין אותי דעתו על ההקבלה והחסידות.
ואת השאלה שהייתי רוצה לשאול (או יותר נכון להתייעץ) אם רבי עקיבה אני ישאיר לעצמי.
הייתי קטנה אבל הוא הרשים אותי באישיות השקטה והנינוחה שלו.
ופעם ביקשתי לראות אותו בחלום והוא בא אלי בריצה כזה ונתן לי חיבוק ואמר שממש חיכה לראות אותי והוא ממש שמח.
הקטע שהוא היה עם מקל, אז אבא שלי אמר לי להגיד עליו תהילים...
היה לי סבא מדהים שהייתי קשורה אליו בלב ונפש
רק להיות שם ולראות. ולשמוע. ואם יוצא, אז גם לבכות.
גם אקס מן האחרון מדבר על זה..
פעם היה אפשר לתקשר איתו בצורה טובה יותר
אבל האמת שלא צריך לחזור בזמן בשביל זה, רק לתקן את המציאות, הרבה יותר פשוט...
והארץ, היתה תוהו ובוהו וחושך, על-פני תהום".
הייתי רוצה להיות שם. לראות איך הוא הפך מים לשמיים.
וגם בהר סיני. להרגיש את הצמרמורת הזו בכל הגוף (הייתי שם, אבל שכחתי ).
וגם בקריעת ים סוף. לראות איך הוא קורע את הים בשבילי. פיזית ומילולית.
לפעמים גם לגן. היה כיף.
ולעוד כל כך הרבה תקופות ואנשים מפעם.
ב"ה שאי אפשר
כמו זו הידועה-
מה היה קורה אם היית חוזר בזמן וגורם לתאונה שמביאה למותה של הסבתא שלך לפני שאמא שלך נולדה..?
שנה=מימד הזמן
אלו מושגים שמוזכרים כבר ספר יצירה.
אין לזה ממשות מהסוג של עולם ונפש. יש לזה מציאות מהסוג של שנה.
מה שכן, דווקא בגלל שה' ברא את השכל שלנו למציאות שבה קיים זמן, קשה לנו לתפוס להיפך.
אתה טוען שהזמן לא נתפס במוח אנושי..
אתה מבין במוח אנושי קיום של דבר ללא התחלה? (התחלה זה מושג של זמן)
כיצד הקב"ה היה תמיד? ממתי זה ה"תמיד" הזה?
(ברור שהשאלות האלו לא נכונות. כל עוד לא נברא מושג הזמן)
אבל לא עם הטענה שהוא לא מכיר במציאות שלו.
יש מה שנקרא ידיעת המציאות ויש ידיעת המהות.
המוח האנושי מחפש בכל דבר את ההתחלה והסוף. זו אקסיומה מבחינתו שכל דבר מוגבל בזמן. המוח עובד לפי כללי הזמן. מבחינתו מציאות הדבר קיימת.
מה זה הזמן? מה המשמעות שלו?
זה אני מסכימה שהוא לא תופס.
(כמו שאדם יכול להכיר במציאות של נפש ע"י השוואה בין אדם חי למת. זה אומר שהוא יודע להסביר מה זה נפש?)
מסכימה גם שכל חזרה בזמן היא פרדוקסלית. לא בגלל שהזמן לא קיים.
אלא כיוון שחזרה בזמן משמעותה לחזור לזמן ההוא. ממילא לא יהיה אותי מהעתיד שחוזר לשם...
אם אני חוזר לעבר ונשארת המציאות מהעתיד זה כמו לבקר ב2 מקומות, העבר והעתיד/ההוה
זה מושגים של מימד המקום ולא של מימד הזמן.
טוב, זה כבר היה פילסוף ממש. לא יודעת אם הסברתי את עצמי ברור.
המח כן תופס מציאות של זמן, אבל לא תופס מציאות של שינוי בזמן, כי עצם המציאות הנוכחית-לעולם תהיה ההווה, ולכן המח לא יחכול באמת להכיר במעבר בזמן וזה רק אשליה.
ונחדד יותר מדויק - המושג של זמן שייך רק בגלל שנברא עולם חומרי
יש לי מספיק סיוטים מדברים כאלו שיכולים להרוס את העולם...
מה שה' קבע שיהיה עד עכשיו, בעבר - זה מה שהוא קבע.
אני לא צריך לשנות את העבר, אלא לעבוד בהווה כדי שההווה וגם העתיד יהיו טובים יותר.