יש שני נושאים שונים-
עמקות ושטחיות
וקלילות וכבדות
הקלילות אינה ההפך מעמקות אלא ההפך מכבדות
העמקות אינה ההפך מקלילות אלא ההפך משטחיות
עדיף להיות אדם עמוק וקליל, זה יותר מסובך מלהיות אדם קליל ושטחי, או עמוק וכבד,
אבל זו הדרך הנכונה ביותר והבריאה ביותר.
לדעתי והבנתי לפחות.
לשלאתך-
עמקות יכולה להיות מזוכיזם, ואכן מצאנו בהרבה תרבויות את דמות ה"פילוסוף המיוסר" או ה"צדיק המעונה"
אבל זה לא חייב להיות ככה, ולא זה החינוך שקיבלנו מרבותינו.
מה רע בלא לחשוב?
האדם הוא הבריאה היחידה שקיבלה את הזכות לבחור, זו הייחודיות שלנו וזה התפקיד שלנו. ככל שאנחנו בוחרים יותר, אנחנו
חיים יותר, ככל שאנחנו בוחרים פחות אנחנו מתים יותר. פרפרזה נחמדה היא "רק דגים מתים זורמים", מי שמת אינו יכול לבחור להתנגד לזרם המציאות, מי שחי, יכול ולא מעט פעמים יבחר בכך.
מי שלא חושב נותן לחיים לסחוף אותו, הוא לא יודע לאן הוא יגיע(וגם לא אכפת לו כנראה), אין לו משהו שחשוב לו מספיק כדי
שהוא יחשוב על איך לדאוג שהדבר הזה לא יפגע, אולי אפילו כיצד להועיל לדבר הזה - זה נקרא מוות.
כדי לחיות צריך לחשוב, צריך להבין לאן הולכים ואיך הולכים ומה המכשולים ומה הסכנות.
זה מה שרע בלא לחשוב- אפשר לא לחשוב, רק כשלא אכפת מהתוצאות, יש דברים שבאמת לא משנים, יש דברים שמשנים מאוד.