כ"ט בתשרי תשע"ה 00:11

א. אדם עמוק מאוד. תופס את החיים בצורה חזקה. כל שיחה איתו מגיעה מהר מאוד לרבדים עמוקים.

ב. אדם קליל. זורם מאוד. לא נכנס כמעט לשיחות עמוקות. לא מעסיקות אותו בכלל..

 

 

ולמי שמעדיף את האדם העמוק-

למה? זה לא מזוכיזם כזה- מזמין צרות והתמודדויות?

תראו את האנשים הקלילים האלו, שהחיים שלהם זורמים, לא יותר מידי מתבחבשים בעצמם...

מה רע בלא לחשוב ופשוט לחיות את החיים?

 

[בסדר, השאלה מגמתית..]

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:13
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:16

זה נראה לך עניין של אופי מולד?

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:18
היית מנסחת את השאלה אחרת..
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:19

לאט לאט..

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:09
(עמוק מול קליל - לא רק בקטע של שיחות עומק או זרימה ושטויות. אלא גם בנוגע לעבודה האישית של האדם, מסלול חייו וכו'.)

המסקנה שהגעתי שאליה היא-
שהיות ולא ניתנה לי בחירה אם להיות כזו או אחרת, ובכל מקרה אין לי אפשרות לשנות את ה"מטען הגנטי" שלי, אין לי אלא להכיר בכוחותיי ולהשתדל לבצע בעזרתם את העבודה האישית שלי על הצד הטוב ביותר.
(לא אגיד לך שאני לא מקנאה לפעמים באנשים מהסוג השני.. החיים שלהם נראים לי בהחלט יותר פשוטים ודורשים פחות יגיעה פנימית, אבל אני חושבת
כ"ט בתשרי תשע"ה 01:15

עומק בקטע של עבודת מידות אידית, מסלול חיים..

 

 

אבלבלבלבל- למה בכלל צריך עומק??

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:19

צריך להיות אדם כמה שיותר טוב ולמצות את הכישורים הקיימים.

זה הכל.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:31


בכל מקרה, כתבתי שם שאם אלו הכוחות(ואני מתכוונת גם לכוחות של הנפש, אופי) שניתנו לך, כנראה גם העבודה יותר גדולה ועמוקה.

המחשבות האלה של "בשביל מה צריך".. לדעתי מגיעות מהיצר הרע(-מקווה שאת מבינה תשפה שלי?..) ומטרתן להחליש אותנו..
הקב"ה נתן לכל אחד עבודה מסויימת ובהתאם אליה גם מנה של כוחות וכלים כדי להצליח בה..
כ"ט בתשרי תשע"ה 01:52

השאלה אם אפשר להקל בה?

להקל- א. שתהיה יותר קלה

ב. לחפש "היתר" למה לא לעשות אותה..

 

היתה תקופה שאמרתי לעצמי שהעומק הזה בחיים שלי עושה אותם משמעותיים וערכיים. שזה נכון..

אבל במקביל יש גם יותר קשיים.. יש הרבה מחשבות מעיקות, התמודדויות גדולות [וברור שצומחים מהן, אבל הן התמודדויות..].

אז היום אני אומרת שעדיף להיות אדם קליל, פחות עומק בחיים אבל חיים יותר זורמים ויפים.

לא צריכה עומק ולא צריכה מחשבות. הם לא מועילים לי ולא לעולם.

כ"ט בתשרי תשע"ה 06:50
ממש עם התחושות שלך, אפשר לומר מזדהה מעומק הלב...

לפעמים בהחלט נדרש מאיתנו ״רק העבודה בפועל״ ושם באמת לחשוב יותר מדי זה מונע, מעכב, ולא נכון. כשנדרש לבצע עבודה, פשוט צריך לעשות.

אבל מצד שני, חיים בלי עומק הם רדודים ושטחיים בלי טעם ותבלין, ואם משתמשים במתנה שהקב״ה נתן לנו וב״עודף הרגש/עומק/חשיבה״ שיש לנו זה מניע אותנו יותר מבפנים ונותן כוח להתמודדות גם כשקשה... וגם בזמנים עמוסים שאין כבר זמן לחשוב. כי מה שרכשתי עד היום תמיד יושב שם עמוק בלב...







אופס, חפרתי...
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:20


כ"ט בתשרי תשע"ה 00:19
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:17

בס"ד ובהשתדלותי

 

בסוף יקבל איזו כאפה מהחיים ויצטרך להתמודד עם דברים כאלה ואחרים. גם האדם העמוק מן הסתם יקבל את ההתמודדויות שלו. אבל להיות אדם עמוק נשמע הרבה יותר מעניין. יש לו על מה לחשוב.

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:24

יש לי תחושה שהאמרה "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו" ממש מסתדרת פה.

אדם זורם, קליל- חייו קלילים, לא מתקדם הרבה בחיים אבל גם פחות סובל.

אדם חושב, כבד- חייו מלאי התמודדויות מהותיות. הוא צומח מהן ומתקדם, אבל סובל הרבה.

 

גם אני חשבתי שיש משהו כיף בלהיות אדם חושב ועמוק.. בדגש על ה"חשבתי".

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:48

בקצרה, יש אנשים חכמים מאוד ומאוד אנשים של שכל ומחשבה אבל בכל זאת הם אנשים קלילים. הם פשוט חושבים יותר מהר מבן אדם ממוצע ועושים את השיכולים החכמים ביותר במהירות האפשרית ולכן מהצד זה נראה שהם קלילים ולא סובלים מהמחשבות..

מהיכרות אישית עם יצורים כאלה 

 

 

 

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:02

אלא שלוקח את החיים בקלילות, לא חושב הרבה לעומק, פשוט חי..

 

ואם אפשר לארגן לי איזו פגישה עם אדם כזה, כמו שהצגת, אשמח.

אביא מחברת ועט לרשום טיפים לחיים.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:18

טיפש מפעיל את השכל ולא הולך לו.. (כמו שנאמר, ״תשתוק! אולי יחשבו שאתה חכם..״) 

 

 

מבחינתי אדם קליל זה אחד שחושב מהר ובחדות ולא נותן למחשבות כבדות להשפיע לו על החיים עד כדי כך שאם מסתכלים לו על הפנים תוך כדי לא יראו אפילו קמט. 

 

 

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:22

רוב האידיאלוגיות השולטות בעולם כיום הם אויליות ומסוכנות.

כל עוד חיים ללא אידיאלוגיה, הכל מצויין.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:24

הרבה יותר חשוב להיות אדם טוב מלהיות אדם חכם. כמובן שהחוכמה היא מעלה גדולה, אך כשהיא הופכת לערך עליון אין מזיקה ממנה.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:24

מחשבות מהותיות [עבודת מידות, הרהורים גבוהים..] או "מה יותר משתלם לקנות- א' או ב'? אהה, כן, ברור שב'.."?

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:25

יש אנשים שחושבים הרבה והם טובים מאוד, זה לא תמיד קשור.

אך גם אצלם יש סכנה שהמחשבות הרבות יגרמו לבעיות.

זה לא תמיד לגמרי בשליטת האדם.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:42

אבל נראה לי שאת מדברת על משהו אחר, על חשיבה לשם חשיבה.. 

 

מה השעה עכשיו? זהו, הגיע הזמן לחשוב. 

|לוקח כיסא| 

|יוצא למרפסת| 

|חושב| 

אחרי 27 דקות.. 

|קם| 

|מתיישב שוב| 

|קם במהירות ונכנס לבית| 

זהו, סיימתי לחשוב. 

מה יש לאכול? אני רעב.. 

 

 

אני רוצה לעשות ד״ר על ׳השפעת הסוכר על שקיעת הצימוקים בכוס לבן׳. הרבה מחשבה השקעתי בזה היום בהפסקת הצהריים שלי  

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:45

נראה לי שקלטתי אותך.

אם אתה מכיר אנשים כאלו, שיש בהם עומק פנימי גדול ואפשר לדבר איתם בצורה כזו,

ובמקביל הם גם קלילים וזורמים-

אשמח להיות חברה שלהם ולהתחקות אחר מעשיהם.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:47
כ"ט בתשרי תשע"ה 01:55
כ"ט בתשרי תשע"ה 06:29
כ"ט בתשרי תשע"ה 02:01

אי אפשר לדבר איתם בצורה כזאת, רק לעיתים נדירות מתגלה העומק שלהם. 

למה? 

כי הם אנשים קלילים וזורמים.. 

 

 

 

 

 

 

 

אז פשוט תסתובבי בחברת אנשים קלילים ותחכי לרגע שהעומק שלהם יפרוץ  

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:19
ג' בחשוון תשע"ה 22:04

לפעמים לחנך את כולם להיות באמצע יוצר מיטת סדום.

 

 

נולדנו שונים. אנחנו לא אמורים להיות דומים.

גם לפי שמונה פרקים לרמב"ם, אם מותר לי להתיימר לחלוק מה שלקחתי מהלימוד בו - לא מדובר על "אם אתה אדם מאוד דמיננטי תעבוד על להחליש את זה" או "אם אתה מופנם, תנסה להיפטר מזה". אלא על "תהיה דומיננטי \ מופנם בדרך הכי מיטיבה לעולם", שזה דבר שמתגשם ככל שלומדים לשלוט במידות שלנו ולבטא אותן נכון.

אבל בשביל זה צריך *לבטא* אותן. אם אני, שנולדתי מעמיקה וסקרנית, אברח ואתחבא מזה (וזו המשמעות היחידה של "לנהוג בדרך האמצע" במקרה הזה - הדברים האלה טבועים בעומק האישיות, מתחת לכל התכונות ) - העולם יהיה לא מאוזן. יהיה חסר בו עומק מפותח.

ג' בחשוון תשע"ה 23:31

לא הייתי מפרשת "אמצע" של הרמב"ם כ"נורמליות" - מה שכולם, אז תהיה גם אתה.

אני מאמינה שכל כח שיש בך, יש בך גם את הכח ההפוך לו בדיוק באותה מידה. 

רק שהוא עדיין בגדר פוטנציאל, לא מספיק מפותח.

זה כמו סקאלה -

נדיבות-------חסכנות

הסקאלה יכולה להתרחב עוד הרבה, נדיבות----------------חסכנות

להיות יותר קיצונית, שכל תכונה תופיע בעוצמה גבוהה יותר,

אבל האמצע תמיד יהיה שתי התכונות ביחד.

 

ואם אתה מופיע תכונה מסויימת בעוצמה גבוהה, אז יתכן שיקח לך יותר זמן ותהליכים לפתח גם את ההיפך המוחלט שלה, עד שתהיה גם וגם = "אמצע".

 

 

בקיצור, השאלה היותר מעניינת לטעמי, זה מה הנטיה הטבעית של כל אחד פה.

איזה צד של הסקאלה הוא צריך להתאמץ להופיע.

 

 

 

ד' בחשוון תשע"ה 00:18
ד' בחשוון תשע"ה 00:23

הרבה מהכותבים אפשר לנחש לבד.

 

(האמקורץ  לדוגמא)

ד' בחשוון תשע"ה 00:33

יש אנשים עמוקים ששואפים לקצת פשטות/קלילות בחייהם

ויש אנשים עמוקים ששואפים לעוד יותר עמקות.

 

טוב. אבל זאת עוד שאלה... אני אנסה ביום אחר לנסח את הרציונל. עכשיו לא הולך לי

ד' בחשוון תשע"ה 00:41

אבל צריך להתכונן להפתעות

 

ד' בחשוון תשע"ה 00:50

נראה לי שחבר'ה מהסוג העמוק ניתן לזהות פה די בקלות. 

גם את האלה שבאמצע (משלבים בין קלילות לעומק).

אלה שקלילים בפורום- הם החידה האמיתית.. 

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:21
ב"ה
כי אני לא מתחבר לא לזה ולא לזה.
המינון הנכון הוא איפשהו באמצע,
גם טאקט כדי לדעת מתי זה לא זמן מתאים לשיחות נפש,
וגם לדעת מתי קצת קלילות חיוך ובדיחה הם במקום המתאים והנכון
אז לא, לא זה ולא זה..
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:26

וכן בצורה קיצונית-

האם תעדיף חיים מורכבים, מאתגרים, הרבה סבל פנימי אבל חיים מלאי משמעות והתקדמויות מהותיות בחיים?

או שתעדיף חיים זורמים, שמחים, בלי הרבה מחשבות וסבל פנימי אבל חיים בלי הרבה התקדמויות בחיים?

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:42
ב"ה
חיים קלילים הם חיים מלאי עוגמת נפש ועצבות, כי הבנאדם חיי חיי שקר משום שהחיים הינם מלאי משמעות ואף קשיים וסיבוכים, ודווקא הסיבוכים והקשיים הם אלו שצריכים למנף את האדם לחיים בלי משמעות אמיתית.
ולכן,
אני לא נוטה לא לזה ולא לזה.
כי אני חושב שחיים בלי קלילות הם לא חיים,
וחיים בלי משמעות ומחשבה הם לא חיים,
רק שילוב נכון של השנים הם החיים האמיתיים!

למה את חושבת שחיים צריכים להיות או זה או זה?
את זה עוד לא הבנתי..
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:51

ושמחים, והחיים שלהן לא חיי שקר?

הם פשוט לא מתעסקים בעומק.. והכל זורםם להם..

 

למה לא להיות אדם כזה?

למה לחשוב בכלל?

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:52

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:54

אז עדיף להיות אדם קליל מאשר אדם חושב, עם חיים עמוקים..

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:56

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:05
ב"ה
''מוסיף דעת מוסיף מכאוב.. ''
כבר במשלי עמד שלמה המלך ואמר על הבעיתיות של להתעורר לחיים ולגלות שאתה אדם לא מתוקן,
אני לא מכיר אנשים כאלו שהם רק קלילים בלי עומק, אני כן מכיר אנשים בעלי עומק שמתוך העומק המדהים הזה מסוגלים להיות גם קלילים.
אדם שלא מתעסק בעומק הוא שטוח ורדוד, חיים שטחיים ורדודים הם חיים חסרי משמעות, ואין כאב גדול יותר מלגלות עד כמה אתה בעל משמעות ובהניף יד אתה מוחק את המשמעות הזו.
על צד השלילה,
תתארי לך אדם בן 80 שכל חייו היה קליל ושמח ועליז ולא השקיע מאמץ בלימודיו כאשר יגלו לו שהוא יכל להציל חיים רבים אילו היה משקיע ולומד.
נניח, שאדם שניתנה לו היכולת למצוא תרופה לסרטן יבחר להיות אדם כזה אם לא הכאב העצמי שיהיה לו תחושת האחריות על המשימה הגדולה של תיקון העולם ראויה להיות הדבר שיגרום לו לרצות לפעול את טובתו בעולם.
אדם שלא חושב הוא אדם רדוד ועצוב מפני שאינו ממלא יעודו ומשום כך אני מסרב לחיות חיים של חוסר חשיבה.
כ"ט בתשרי תשע"ה 01:13

לאו בהכרח חייו יהיו עצובים.

החיים שלו פשוט יהיו קלים ויותר זורמים..

בהחלט הם יהיו פחות משמעותיים ועמוקים- אבל מי צריך עומק בכלל??

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:30
לא יהיה בכאבים אם הוא יקח משככי כאבים, אבל זה לא יפתור את הבעיה שלו. כשהמשככים יגמרו הכאב יהיה גדול יותר כי הבעיה רק מחמירה. כאב הוא רק תגובה לתהליך לא תקין, התגובה הנכונה היא לא התעלמות או שיכוך הכאבים, אלא טיפול בבעיה. הכאב הרוחני של האדם מגיע בגלל בעיה- התעלמות לא תעזור, כדי לטפל בבעיה צריך לאבחן, וכדי לאבחן צריך לדעת מה כואב. אחרי הכאב הראשוני, תגיע גם הרפואה והנועם של תחושת הפעילות התקינה הוא הגדול ביותר שאפשר להגיע אליו. זה נקרא תשובה שהיא מצווה מהתורה.
כ"ט בתשרי תשע"ה 01:39

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:43
ב"ה
מרוב עמקות בדבריך אני מבין את חומרת המחלה.
אלאדין,
בבקשה תדבר בצורה רצינית בלי לזרוק סיסמאות חסרות פשר.
תודה!
כ"ט בתשרי תשע"ה 01:41

אבל זה פחות קשור לפה, לדעתי.

ישנם אנשים שחייהם פחות מלאי התמודדות מחשבה וזה לא שהם מתעלמים ממשהו או מדחיקים.

פשוט כך..

 

יש זוגות שיש ביניהם קשר מעולה, אבל הם לא מדברים הרבה על נושאים עמוקים ושיתופים פנימיים. פשוט זורמים ביחד..

ויש כאלו, שזה מה שמחזק ובונה את הקשר שלהם. השיחות שלהם תהיינה מהותיות, עמוקות, פנימיות..

 

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:22
אם מתעמקים יותר מדי ללא הכוונה של תורה, מגיעים לפילוסופיה, ומשם הדרך לכפירה, שנאת ישראל, פמיניזם, שמאלנות וטבעונות כמעט מוכרחת.
רק בזכות האנשים הקלילים אנו עדיין שורדים פה.
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:26
כ"ט בתשרי תשע"ה 00:29

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:31

האנשים הקלילים הם לא מה שמאזן את האנשים העמוקים.

המחשבות של העמוקים נשארות אותן מחשבות..

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:37

וקשה לענות עליה תשובה קצרה.

ככלל, כן טוב להתעמק בכל דבר שעושים ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.

השאלה למה התכוונת ב'עמקות'.

קלילות שמגיעה מעצלנות, טיפשות או סתם זלזול בכל דבר ודאי שאיננה טובה.

עמקות טובה בתנאי שאיננה גוררת לפילוסופיה, שממנה אפשר להגיע לעיוותים הנוראים ביותר.

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:47

יוסיף דעת יוסיף מכאוב.

לפום חורפא שבשתא.

תכלית הידיעה שלא נדע.

 

ושלל אמירות דומות...

 

וידעתי גם ידעתי גם המצדדים בב' ישלפו אחר כבוד

שלל אמירות מסוג אחר.

 

אז הנה התפתח לנו כאן עוד דיון ושיחת עומק.

לא חבל?

אם כן איפוא, הוא אשר כתבתי בכותרת.

 

מ.ש.ל.

 

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:59

(פרפרזה לנאמר בברכות נה.).

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:09

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא.

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי

משכן ארון וכלים, הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן.

אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס

לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני

עושה - להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן

ארון וכלים.

אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת! 

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:00

קל וחומר שאצל אדם רגיל עדיפה הקלילות.

כ"ט בתשרי תשע"ה 01:04


כ"ט בתשרי תשע"ה 01:09

איך זה משכנע להיות דווקא קליל?

 

אפשר להגיד גם להפך, וישמע אפילו יותר טוב:

אפילו אם אדם אינו טוב, לפחות שיהיה עמוק ושלחייו תהיה משמעות.

כ"ט בתשרי תשע"ה 00:47
אדם זורם או רדוד לא יבין מה העניין בשרשור הזה‎‎‏!
וברצינות, לא נראה לי שזה מולד. והאמצע זה טוב, אבל עם נטייה חזקה לעומק, בלי זה אין טעם לחיים, וכמו שכבר אמרו - קלילות עלולה מתישו ליפול, להמאס...
כ"ט בתשרי תשע"ה 02:11
כ"ט בתשרי תשע"ה 02:17
כ"ט בתשרי תשע"ה 02:48
מלעיין במשהו עיון עמוק

נותן את ההרגשה שאתה מחזיק בו בצורה רצינית
כ"ט בתשרי תשע"ה 06:51
לפעמיים אנחנו בטוחים שמישהו הוא כזה רדוד ושטחי ומתחת לפני השטח מגלים עומקים מדהימים .
באופן אישי אני נוטה לאהוב את השילוב ( כמובן ;) )
כ"ט בתשרי תשע"ה 10:18

למה זה סותר?

אדם יכול להיות קליל ברגעים מסוימים ועמוק ברגעים אחרים..

כ"ט בתשרי תשע"ה 12:07
עבר עריכה על ידי יעלי_א בתאריך כ"ט בתשרי תשע"ה 12:24
השאלה היא מה זה עמוק מחשבתית בעיניך..
בעיניי זה אומר אדם שמתעסק כל הזמן בעבודת המידות, בבדיקת עצמו, במחשבות גבוהות..
 
השאלה אם אדם שכזה הוא האופי שלו, יכול להיות גם קליל איפשהוא?
כ"ט בתשרי תשע"ה 12:57

כי קלילות זה לא בהכרח מה שאת מתארת...

אדם יכול להיות מאוד קליל וזורם וכיפי כלפי חוץ.

אבל הוא עסוק מאוד גם בעבודת המידות שלו, בבדיקה עצמית וכל השאר.

 

אני חושבת שהכל שאלה של כמה אתה מחשיב את עצמך וכמה אתה לוקח את עצמך ברצינות.

אפשר להיות כל היום עם פרצוף תשעה באב כי "אני חושב עכשיו מחשבות נוגות על החיים ומשמעותם" ואפשר לחשוב את אותם מחשבות, לדעת שתמיד יש מה לתקן. ולדעת שבעז''ה ה' אני אצליח לתקן. אבל זה לא "זבנג וגמרנו". וזה יקח זמן. ולהיות שמח מזה שב''ה יש לי מה לעשות בעולם הזה וב''ה יש לי תובנות על החיים, ואפשר ליישם הכל בכיף!

 

אדם שמסתובב עצוב בגלל שהוא "עמוק" לדעתי לא תופס את המציאות נכון. הוא נותן יותר מידי משמעות לעצמו ופחות מידי אפשרות להתערבות אלוקית. כל מחשבה שעולה לו בראש חוסמת אותו. (לדוגמא: אם הוא עסוק בבדיקה עצמית דקדקנית שכזו. וכל הזמן חושב "זה היה בסדר? זה לא היה בסדר?" זה יחסום אותו, הוא לא יוכל להתקדם לשום מקום ככה.)

 

אדם צריך לפעול, ולהתפלל שבעז''ה הוא יצליח לעשות את הכי טוב שלו. וכן, לפעמים תהינה טעויות, ומתפקידו לחשוב עליהם, להסיק מסקנות ולהשתפר להבא. אבל זה לא אמור להכניס אותו לכבדות, כי כבדות משתקת.

 

 

כ"ט בתשרי תשע"ה 13:04

יש לי חברה טובה ביותר שהיא בדיוק כזאת

אין לה סבלנות לשחנשים וכל אלו אבל היא מאוד מאוד צדיקה עובדת על עצמה במידות ובהלכות

כ"ט בתשרי תשע"ה 13:10
כ"ט בתשרי תשע"ה 14:17
כ"ט בתשרי תשע"ה 20:44
במה מדובר- זה בנא שלא יעשה כל דבר כי על כל דבר הוא יחשוב אם ראוי או לא..(ונפגשתי עם זה לאחרונה..) הוא לא יזרום תמיד ולפעמים זה יראה מוזר! או שיהיה לו קשה להחליט או לתפוס מנהיגות כי המחשבה שלו עוצרת אותו. ומותר וצריך לחשוב אבל לא באופן מטריד- לא הרבה מידי.
וזה לא טוב בכל שלבי החיים- פיקוד בביס/סניף/החלטה על עבודה/שידוך/ביס לילדים וכו'.
צריך לשלב!!
כ"ט בתשרי תשע"ה 23:13
כבר התחלתי לחשוב שמשהו אצלי לא בסדר
כ"ט בתשרי תשע"ה 10:42
עבר עריכה על ידי avishat377 בתאריך כ"ט בתשרי תשע"ה 11:01

הרב אלימלך בר שאול, "מצווה ולב", עמ' 49-47

 

פְּנִימִיּוּת – הַחַיִּים וְהַמַּעֲשִׂים מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, שֶׁיֶּשְׁנָם אַנְשֵׁי פְּנִים וְאַנְשֵׁי חוּץ. וְסִימָנִים מֻבְהָקִים לִשְׁנֵי טִפּוּסֵי יְסוֹד אֵלֶּה. אִישׁ הַחוּץ – הוּא זֶה שֶׁכֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ מֻפְנֶה כְּלַפֵּי עוֹלָם חוּץ. פָּתוּחַ וּמְפֻלָּשׁ (=פָּתוּחַ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו) לִרְשׁוּת הָרַבִּים. כָּל דָּבָר גָּדוֹל וְקָטָן, שֶׁהֵם מִתְרַחֲשִׁים בִּסְבִיבָתוֹ אוֹ בִּקְצֵה הָאֹפֶק וּמֵעֵבֶר לוֹ, מוֹתְחִים אֶת סַקְרָנוּתוֹ עַד הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן, וְהוּא מוֹצֵא בָּהֶם עִנְיָן רָב, "עוֹלָמוֹת" מְלֵאִים, וְיוֹתֵר מִזֶּה: אֶת עוֹלָמוֹ הוּא כֻּלּוֹ.  וְרַק "פִּנָּה" אַחַת אֵינָהּ מְעַנְיֶנֶת אוֹתוֹ כֹּל עִקָּר: פִּנַּת נַפְשׁוֹ הוּא. הוּא תָּמִיד הוֹמֶה וּמְהַמֶּה וְרוֹעֵשׁ וְגוֹעֵשׁ אֵצֶל הַכֹּל – וְאֵינוֹ מָצוּי אֵצֶל עַצְמוֹ. עַל כְּתֹבֶת נַפְשׁוֹ לֹא נִרְאֵהוּ וְלֹא נִמְצְאֵהוּ. עִם כָּל הָעוֹלָם הַמִּזְדַּמֵּן לוֹ הוּא נִפְגָּשׁ וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, וְעִם עַצְמוֹ אֵינוֹ נִפְגָּשׁ עִדָּן וְעִדָּנִים. הַשְּׁהִיָּה בִּמְחִצַּת נַפְשׁוֹ מְטִילָה עָלָיו שִׁעֲמוּם, וְהוּא בּוֹרֵחַ הֵימֶנּוּ בְּכָל כֹּחוֹ וּרְצוֹנוֹ. אִישׁ זֶה וַדַּאי שֶׁהוּא רָחוֹק לְפִי מַצָּבוֹ מִמִּפְנֶה שֶׁל תְּשׁוּבָה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחוֹק מִנַּפְשׁוֹ. וְאֵין הַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּמִי שֶׁמָּצוּי אֵצֶל נַפְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא בֵּן תּוֹרָה, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא מֵאֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "'וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן' – אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁתּוֹרָתָן מִבַּחוּץ וְאֵינָהּ מִבִּפְנִים"(לקוטי מדרשים, בית המדרש, חדר חמישי, 162) וְלָכֵן אֵין בּוֹ "לַחְלוּחִית שֶׁל תּוֹרָה" (שם). תּוֹרָתוֹ יְבֵשָׁה מִשּׁוּם שֶׁנַּפְשׁוֹ יְבֵשָׁה. תּוֹרָתוֹ לֹא נִסְפְּגָה בְּנַפְשׁוֹ, וְנַפְשׁוֹ לֹא טָבְלָה בְּתוֹרָתוֹ. עַל מִפְתַּן הַנֶּפֶשׁ נִשְׁאֲרָה וְלֹא נִכְנְסָה פְּנִימָה.

בְּרַם אִישׁ הַפְּנִים הוּא טִפּוּס שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין. הוּא, עִקָּרוֹ בִּפְנִים וְרַק גּוּפוֹ נוֹטֶה לַחוּץ. הוּא מֵהֵיכָלוֹ הַפְּנִימִי אֵינוֹ יוֹצֵא. וְגַם בְּצֵאתוֹ לִפְרָקִים רְחוֹקִים – יְצִיאַת מִקְצָתוֹ הִיא, וְרַק דֶּרֶךְ עֲרַאי. כֻּלּוֹ מְכֻנָּס בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ, וְאֵין לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵאֲשֶׁר הֱיוֹתוֹ אֵצֶל עַצְמוֹ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר מְעַנְיֵן אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר נַפְשׁוֹ הוּא. בָּהּ הוּא רוֹאֶה אֶת עוֹלָמוֹ וְהִנֵּה הוּא כֹּה גָּדוֹל וְעָשִׁיר. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵין עוֹלָם הַחוּץ זָר לוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ נַפְשׁוֹ וְדֶרֶךְ נַפְשׁוֹ הוּא רוֹאֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּשְׁלַל צְבָעָיו, בְּכָל אוֹרוֹתָיו וּצְלָלָיו. חוּשִׁים שֶׁהֵם קְרוֹבִים לַנֶּפֶשׁ, וְאֵינָם סְתָם הֶפְקֵר לְכָל מַרְאֶה וּמִשְׁמָע, הֲרֵיהֶם מְמֹרָקִים, מְחֻדָּדִים וּמְמֹרָטִים בְּיוֹתֵר, וְהַנֶּפֶשׁ מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם וּמַכְפִּילָה אֶת כֹּחָם פִּי כַּמָּה.

 

כ"ט בתשרי תשע"ה 12:44
דהיינו, צריך להתאים את היחס לפי הסיטואציה.
כ"ט בתשרי תשע"ה 12:49
קראי קהלת...

הוא אומר שם נראה לי שלמרות שבסוף כולם מתים, הוא מעדיף---- (ש.ב.)
כ"ט בתשרי תשע"ה 13:32

אם ממש צריך להחליט בין שניהם באופן מוחלט הייתי בוחר בקליל. (אולי כי אני לפעמים העמוק והחושב מדי???)

כ"ט בתשרי תשע"ה 23:47

 

 

-"שמעתי כי האומנות אוסרות על בנות טיפוחיהן לחשוב, שלא לגרום להן קמטי דאגה ולהאיץ את זקנתן," התלוצץ והתיישב במקומו.

 

"ומה בכך? סופנו שהזיקנה תשיג את כולנו, וגם אן עכבנו אותה בשנים אחדות, מחירן של שנים אלה הוא חיים שלמים של טפלות ובורות." -

 

(בודדה במערכה, אורנה בורדמן)

ל' בתשרי תשע"ה 00:35

"לא פעם החכם אומר בעיצבון
שהחכמה היא הבל ורעות רוח;
אך אם הכסיל צועק מיד שזה נכון -
אולי הוא קצת יותר מדי בטוח..."

        (- שיר החכם והכסיל / אלתרמן)

 

אני -

לעמקות הגעתי מתוך הצורך להבין באיזו דרך אדבק ואלך.                        בסופו של דבר העיקר הוא לעשות מה שראוי. מי שמסוגל לחיות את זה באופן פשוט - באמת אשריו, אבל מי שדברים לא ברורים לו, אין לו מנוס מלייצב אותם במחשבה.

הצרה מתחילה כשהאדם שוכח את ה"מאין באת" הזה. אם הוא מנסה 'לצייר' לעצמו את העולם כולו באופן 'תפיסתי' 'רכושני' - דינו תמיד לכישלון.

[ומחילה אם אני לא מובן מספיק.]

ל' בתשרי תשע"ה 16:03

יש שני נושאים שונים-

עמקות ושטחיות

וקלילות וכבדות

 

הקלילות אינה ההפך מעמקות אלא ההפך מכבדות

העמקות אינה ההפך מקלילות אלא ההפך משטחיות

 

עדיף להיות אדם עמוק וקליל, זה יותר מסובך מלהיות אדם קליל ושטחי, או עמוק וכבד,

אבל זו הדרך הנכונה ביותר והבריאה ביותר.

לדעתי והבנתי לפחות.

 

לשלאתך- 

עמקות יכולה להיות מזוכיזם, ואכן מצאנו בהרבה תרבויות את דמות ה"פילוסוף המיוסר" או ה"צדיק המעונה"

אבל זה לא חייב להיות ככה, ולא זה החינוך שקיבלנו מרבותינו.

מה רע בלא לחשוב?

האדם הוא הבריאה היחידה שקיבלה את הזכות לבחור, זו הייחודיות שלנו וזה התפקיד שלנו. ככל שאנחנו בוחרים יותר, אנחנו

חיים יותר, ככל שאנחנו בוחרים פחות אנחנו מתים יותר. פרפרזה נחמדה היא "רק דגים מתים זורמים", מי שמת אינו יכול לבחור להתנגד לזרם המציאות, מי שחי, יכול ולא מעט פעמים יבחר בכך.
מי שלא חושב נותן לחיים לסחוף אותו, הוא לא יודע לאן הוא יגיע(וגם לא אכפת לו כנראה), אין לו משהו שחשוב לו מספיק כדי

שהוא יחשוב על איך לדאוג שהדבר הזה לא יפגע, אולי אפילו כיצד להועיל לדבר הזה - זה נקרא מוות.

כדי לחיות צריך לחשוב, צריך להבין לאן הולכים ואיך הולכים ומה המכשולים ומה הסכנות.

זה מה שרע בלא לחשוב- אפשר לא לחשוב, רק כשלא אכפת מהתוצאות, יש דברים שבאמת לא משנים, יש דברים שמשנים מאוד.

 

א' בחשוון תשע"ה 19:17

שבוע טוב ומבורך וחודש טוב לכולנו!

 

אני מבינה מאיזה מקום השאלה נובעת. השאלה נובעת מכך שאכן מאוד קשה למצוא את השילוב בין שני הדברים באנשים.

ולכן הבסיס עליו את שואלת את השאלה הוא נכון. 

ישנם אנשים שהשילוב הזה קיים בהם אך הוא לא פשוט. ואכן לא קל ליצור הרמוניה בין שני הדברים.

אני יכולה לשתף מחוויה אישית, בתור אדם כזה, הרבה פעמים אנשים עלולים לתפוס אותי בתור בחורה מאוד עמוקה ולא רואים את הצדדים הנוספים, ולעיתים, הצד המאוד חי וקליל נוכח ומפספסים רובד שלם אחר שקיים בי כי אין להם את היכולת להיפגש עם אותו הרובד. 

לכן, יש לי הרבה סוגי חברות. יש חברות שמצליחות ומסוגלות להיפגש רק עם הרובד הקליל שבי מכיוון שאין בהם את הרובד הנוסף. ויש אחרות שהן מאוד עמוקות ובאמת פעמים רבות זה מביא גם כבדות. כבדות יכולה להיות תולדה של העומק. אך זה לא מחייב. 

אני יכולה להגיד בכנות שהעומק הזה הרבה פעמים יכול לסבך ויוצר יותר התמודדויות. אך הוא מפגיש אותי עם צד שלם של החיים שלעולם לא הייתי נפגשת איתו אם לא היה קיים בי הרובד הזה. 

לכן זו שאלה טובה.

אין לי תשובה חד משמעית.

 

סביר שהלכה למעשה, הבן זוג שלי הצטרך להיות בן אדם שקיימים בו שני הדברים, כי אחרת לא תהיה לו היכרות עם עולם שלם שקיים בי.

א' בחשוון תשע"ה 19:44
הזדהתי ממש עם מה שאמרת על כך ששתי הצדדים קיימים חזק בבן אדם וכל אחד חווה אותו אחרת לפעמים אני תוהה איך יכולה להעביר את שתי החלקים כדי לא שלא להתפס בתור או עמוקה מידי (וחפרנית קשה?) או בתור קלילה ומטופשת.. מעניין.. (העלית לי מחשבה שאולי מראש אנשים רוציםם לתפוס אותך כמו שמתאים להם?)
ג' בחשוון תשע"ה 15:16
זו בהחלט אופציה הגיונית. ואופציה אחרת היא שיש אנשים שאין להם יכולת לגעת ברובד כזה או אחר.
לכן אני הרבה פעמים מנסה לקלוט מי נמצא מולי ולפי זה מפעילה את הרגישות ובוחרת להביא את הצד שיותר שייך.
מקווה שהייתי ברורה..
ג' בחשוון תשע"ה 15:59

 

(לא קראתי כמעט תגובות אז ייתכן מאוד שאני חוזר על דברים שנאמרו)

 

בסופו של יום תמיד יהיו אנשים כאלו ואנשים כאלו, כל אחד והאופי שמתאים לו.

 

אני אישית, מחשיב את עצמי יותר עמוק ו"רציני". זה לא שאני לא יכול לנהל שיחה קלילה ומשעשעת, וזה לא שאני לא יודע לזרום לעיתים - אבל כן אני לרוב אשתדל להתייחס לדברים ברצינות ולשקול את כל הצדדים, לפני שעושים דברים בפזיזות. וכן, אני בהחלט חושב שאין בעיה בלהיות שקול ורציני והגיוני. אבל גם אין בעיה בלהיות "זורם עם החיים". כל אחד, לרוב, יהיה בו את השילוב של שניהם והשאלה היא רק המינון. אז יקה מוחלט אני לא, אבל גם לא "היפי" שלם...

 

כל טוב.

ד' בחשוון תשע"ה 10:29

גם העמוקים לפעמים כדאי שידעו להקליל,

וגם הקלילים כדאי שלפעמים ידעו להעמיק.

אולי יעניין אותך