הילדים המוגדרים שובבים הם בדרך כלל ילדים מאוד חכמים שמשעמם להם. הם מדענים צעירים שבודקים כל דבר.
אם יש לכם כח, אפשר לבדוק יחד איתו ולכוון את תוצאות הניסוי. אפשר לדבר איתו על "ניסויים מוכלים," כדי לשמור על שלמות הבית והסביבה ועל בריאות הנפש של אמא ;)
בנוסף, אפשר לקרוא ספר משהים של חיים עומר - "לשיקום הסמכות ההורית". ספר מדהים. אחת ההצעות הפשוטות לביצוע והיעילות מאוד היא חיבוק דב. כשילד חורג מהגבולות, ההורה חייב לחבק אותו "חיבוק דב", חיבוק של ידיו ואולי גם רגליו של הילד, עם הידיים והרגליים שלנו. המטרה היא להעביר מסר גופני לילד - חרגת מהגבול, עכשיו אנו מצמצמים אותך חזרה לגבול - החיבוק. כל ילד שמתפרע או עושה מעשה שהוא יודע שאסור אבל צוחק עלינו, יכול להנות מהחיבוק. החיבוק צריך להיות חזק אבל לא מכאיב. חייבים להיזהר שילד עצבני לא יעיף את ראשו לאחור וחלילה נקבל מכה חזקה בסנטר.
ההמלצה בספר היא לחיבוק של שעה בהתחלה. מנסיוני, כשילד השתולל והיה צריך הרגעה (ילד בן 2-3 וגם 7-8) חיבקתי אותו והוא התנגד, אך כעבור דקות בודדות הילד נרגע, עדיין מחובק, ולאחר זמן מועט ביותר הסתובב בעדינות בתוך החיבוק וביקש.... חיבוק! נכון! בתוך החיבוק שנועד להציב גבול, הילד ביקש חיבוק מתוך רכות וחיבה. כמובן שנעניתי מיד!
וכשהילד הרגיש רגוע מספיק כדי להמשיך בשגרת היום, לאחר החיבוק המלטף, הוא פשוט קם. בדרך כלל אחרי שקיבלתי נשיקה על הלחי.
הילד יודע כשהוא חורג מהגבולות המותרים ורוצה שמבוגר אחראי ישגיח ויחזיר אותו למסגרת הראויה והרצויה.
יחד עם זאת, ילד חכם במיוחד צריך "גבולות ניסויים". חשבת ללמד אותו לקרוא? נכון הוא "רק" בן 3, אבל אולי הוא מעוניין ומסוגל?
בן של חברה שלי ענה על כל התיאורים שלך לגבי בנך, עד שהוא למד לקרוא. מאז, הוא צמוד לספר, שקט וחמוד. נכון, מדי פעם הוא יוצא לטיול הרפתקני במיוחד עם חבר'ה, ואימו שוב דואגת. היום הוא ב"ה לקראת סוף לימודי רפואה...
תנסי להנות, בין קטסטרופה אחת לשניה, ואולי יש פנסיונר או פנסיונרית חביבים בשכנותכם שישמח להקדיש לילד מזמנו\ה, עם ניסויים מעניינים, או "סתם" זמן לשיחה, טיול או הרפתקאה מעניינת.
בהצלחה!