ג' בסיוון תשע"ה 14:25
והקב"ה לא כופה עליכם הר כגיגית אלא נותן לכם לבחור אם לקבל את התורה, הייתם מקבלים אותה?

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

ג' בסיוון תשע"ה 14:38
ג' בסיוון תשע"ה 14:59

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

ג' בסיוון תשע"ה 16:53

[מחכה שתעלה סקר ואז אענה לך באותו סגנון ]

ג' בסיוון תשע"ה 14:46
:- \
רק בלי הרווח, כמובן
ד' בסיוון תשע"ה 02:23
ג' בסיוון תשע"ה 14:58

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

ג' בסיוון תשע"ה 15:46
אבל משו

והייתי מקבלת.
ג' בסיוון תשע"ה 15:02
בעיני חזרה מיגעת על שרשור הגרות בנוג''ע
ג' בסיוון תשע"ה 15:26


ג' בסיוון תשע"ה 14:36
ג' בסיוון תשע"ה 15:06
בלעדיה אין לי טעם לחיים


רציני אבל.
ג' בסיוון תשע"ה 15:25


ג' בסיוון תשע"ה 16:24


ג' בסיוון תשע"ה 16:32


ג' בסיוון תשע"ה 16:35
הייתי מקבלת בשמחה
ג' בסיוון תשע"ה 16:54

למרות שבחום הזה, על הר גבוה ללא צל במדבר, הייתי מקבל בברכה כל גיגית!

ג' בסיוון תשע"ה 17:02

המצווה הזו לא מתאימה לי..

זו לא מתאימה לי..

 

אני הייתי מקבלת את התורה לא בגלל מצווה זו או אחרת.

בגלל שהקב"ה בתוכה.

כי זה החיבור שלי אתו.

על זה לא הייתי מוותרת.

 

ואת הקב"ה לא מחלקים לחלקים, את זה כן ואת זה לא.

 

אם אתה עושה חישוב של המצוות ולא של החיבור האלוקי, אתה לא צריך את התורה.

אתה יכול לבד להתנהג כמו שנראה לך נכון.

למה אתה צריך לקבל את התורה ושזה יהיה בציווי עם שכר ועונש? זו הסתכנות.

ג' בסיוון תשע"ה 18:57
ג' בסיוון תשע"ה 19:30
ג' בסיוון תשע"ה 19:38
ג' בסיוון תשע"ה 23:54

כמה מצוות.

 

אני טוענת שאם זה עניין של בחירה, אז או הכל או כלום.

ולבחור רק חלק זה לבחור מסיבה שלדעתי לא שווה מספיק את ההסתכנות בשכר ועונש...

 

אני הייתי בוחרת בהכל י הבחירה היא מסיבות אחרות.

ד' בסיוון תשע"ה 13:10

עשה לך איזה רב נוח שמייקל, ותקל בהכל.

ג' בסיוון תשע"ה 23:56
ח' בסיוון תשע"ה 14:21

גם לך מציק פטר חמור?

ג' בסיוון תשע"ה 17:19
אם הייתי אומר לא, זה בעיקר בגלל ייסורי המצפון.
ג' בסיוון תשע"ה 17:27
ג' בסיוון תשע"ה 20:29
ואז כשאתה מפר את המילה שלך, מה שיקרה בהכרח....
ג' בסיוון תשע"ה 20:10
זה משהו מובנה כזה בנפש נראה לי
ג' בסיוון תשע"ה 23:06
לק"י

לא מחפשת לעבוד קשה.

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

ד' בסיוון תשע"ה 09:00
ד' בסיוון תשע"ה 09:45
ד' בסיוון תשע"ה 09:49
זה יכול להיות גם בתת מודע
ד' בסיוון תשע"ה 09:54
או כל השאר *בוחרים* בעבודה מתוך רצון מלא
אחרי בירור.
מי שמחרטט זה מי שמתרץ תירוצים

לא אומרת שיעל חלילה לא בחרה כי היא כן. אבל כל אחד חי שונה.

ד' בסיוון תשע"ה 10:05
אני חושב שהבחירה הגיעה אחרי החובה, וזה כבר משהו אחר. לא באמת היו שתי אפשרויות שאפשר לבחור ביניהם, זה יותר בחירה באמונה, ועם האמונה ביחד מגיעה החובה.
ד' בסיוון תשע"ה 13:49
כמו לכולם. וודאי שזה מונע ממקוצות מסויימים
אבל הייתה צומת לכאן ולכאן
ד' בסיוון תשע"ה 14:11
ד' בסיוון תשע"ה 14:19


ד' בסיוון תשע"ה 14:26
תודה
ד' בסיוון תשע"ה 15:05
בס"ד

וזה שאנחנו לא בוחרים לקיים זה לא אומר שאנחנו לא מחוייבים.

הנעשה ונשמע בא לגמרי ממקום של עול מלכות שמיים לשמו, ה' כפה עליהם(כלומר גם אם הם לא היו רוצים הם היו מחוייבים) אלא שבלי קשר לזה, בני ישראל רצו שה' ייתן להם.


וממש לא ממקום שכלי, שהרי הקדימו נעשה לנשמע, לפני שבכלל 'שמעו' והכירו ולמדו מה זה ובמזה כרוך.
ד' בסיוון תשע"ה 16:32

של הכרח, ולא של בחירה, אבל רק בהתחלה, לאחר מכן זה צריך לבוא מעצמו, מתוך רצון פנימי אמיתי, לא רצון שמונע מסיבות חיצוניות.. וכמו שזה ככה ביחיד זה ככה בציבור ועם.

ד' בסיוון תשע"ה 16:52
את בחרת להאמין בקב"ה ולקיים מצוות, נכון?
לא היתה לך אפשרות להאמין בקב"ה ולהיות גויה ח"ו, זו שאלה שונה, שאליה לא התייחסת, ונראה לי שזה יותר קרוב לשאלה של אריק.
ד' בסיוון תשע"ה 17:54


ד' בסיוון תשע"ה 17:55
ד' בסיוון תשע"ה 18:00


ו' בסיוון תשע"ה 21:07
ו' בסיוון תשע"ה 21:30
בס"ד

לא בהכרח שתהיה דתי, לדוגמה אנשים שרואים עצמם מסורתיים..

ו' בסיוון תשע"ה 22:17
הם מאמינים בקב"ה, מאמינים שהוא נתן את התורה, ולא מקיימים אותה.

ממש לא מבין, אולי הבעיה בי...
ו' בסיוון תשע"ה 22:25
ו' בסיוון תשע"ה 22:40
אבל כנראה שאני המוזר, כי כולם כאן ככה...
אבל זה לא מאוד קשור למושא של הדיון, או שאני לפחות לא לא הבנתי
ו' בסיוון תשע"ה 23:29
בס"ד

שאתה טוען שאין בחירה חופשית לאנשים מאמינים, גם אם ה' נותן לנו להחליט בעצמנו אם לקיים את המצוות או לא,
כי בעצם אי אפשר לא לקיים מצוות כשאתה מאמין באלוקים ובכך שהוא ציווה אותנו, כלומר עצם האמונה באלוקים שוללת את הבחירה החופשית.
ז' בסיוון תשע"ה 00:09
אמרתי שהבחירה שלה כיום שונה מהשאלה בתחילת השירשור
היום יש לה בחירה האם להאמין או לא (או שאין, אבל לא נכנס לזה עכשיו..) והאם לקיים מצוות.
אריק שאל האם היינו מקבלים עלינו את המצוות בהנחה שאנחנונלא חייבים.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
ז' בסיוון תשע"ה 00:47
בס"ד

וכן. אני רוצה להיות יהודייה שקיבלה עליה את התורה.ואני שמחה יום יום שזכיתי לכך.
י' בסיוון תשע"ה 21:37
יש אלוקים אין אלוקים.. תורה לא תורה.. אמת לא אמת.. זה לא מענין.. באמת שלא.
מענין רק דבר אחד זה טוב לי או לא?


כשאתם מדברים ככה על מה שקוראים "אלוקים" זה נהפך להיות סובייקטיבי לנוחות של האדם, (מכירים שחקני כדורגל שמודים לאלוקים על שהכניסו גול, זאת דוגמא קיצונית רק כדי להמחיש.)..(וגם אם נאמר שלא, זה לא מענין.)
י"א בסיוון תשע"ה 00:09

התכוונת ל"מסורתיים" שעושים מה שנוח, או לדברים שנאמרו ע"י המשרשרים? 

ד' בסיוון תשע"ה 14:05

...ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית, שרצונה וחפצה לידבק בה' חיי החיים ברוך הוא, בשם אהבה מסותרת, כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל, וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא, כמאמר רז"ל: "אין אדם חוטא" וכו'. אלא שגלות הזה לבחינת חכמה אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה. אבל שורש ועיקר של בחינת חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין, ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת גלות ממש. רק שהיא בבחינת שינה ברשעים, ואינה פועלת פועלתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאוות העולם.

אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה, שהיא למעלה מהדעת, ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה, אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שכתוב: "ויקץ כישן ה'", לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו, להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם, ולמאוס בהם, ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו, למסור לו נפשו על קדושת שמו. ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם, כמאמר רז"ל שהרשעים הם ברשות לבם. מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד, שיסודתה בהררי קודש, היא בחינת חכמה שבנפש האלהית, שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא, הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה', כדכתיב: "כל הגוים כאין נגדו" וגו'; וכתיב: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו'; וכתיב: "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו'; וכתיב: "הרים כדונג נמסו". 

 

(תניא, ליקוטי אמרים פרק יט)

ח' בסיוון תשע"ה 20:21
אתה מניח הנחות של אמת מוחלטת
ועל פיהן שופט את הכנות של אנשים
שטרחו לנסח לך תשובה
ד' בסיוון תשע"ה 13:09

אמוציונאלית ולא מבוררת.

ד' בסיוון תשע"ה 16:48

לא בזכותנו, אלא כי אנחנו יודעים היסטוריה, ואנחנו יודעים הרבה סודות שנתגלו במשך הדורות.

אז אנחנו יודעים שיש מחלוקת בחז"ל אם אנשי דור המדבר זכו לעולם הבא או לא.

ואנחנו יודעים שבלי התורה אין קיום לעולם, שהתורה ומצוותיה זה בעצם הפיזיקה הרוחנית של העולם, והדרך הכי נכונה להתנהל בו. אנחנו יודעים ש"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". ועוד המון המון דברים נפלאים וסודות עמוקים שהתגלו בזוהר הקדוש, בתורת הקבלה ובתורת החסידות.

 

אז כן, עם כל המידע החשוב הזה - אין שום פקפוק ומקבלים את עולן הנעים של המצוות בשמחה ובחדווה. חוסים תחת כנפי השכינה, ולא מצטרפים לערב רב שנפלטו אל מחוץ לענן ולא היו במעמד הר סיני (ע"פ הזוהר).

ד' בסיוון תשע"ה 16:49

ריש לקיש אומר שמזל שדור המדבר לא קיימים לא חיים לעד כי אחרת 

לא היינו נחשבים כלום

ד' בסיוון תשע"ה 16:58
הוא התכוון שאנחנו יודעים את ההיסטוריה שלהם ולומדים ממנה
ד' בסיוון תשע"ה 17:05


ח' בסיוון תשע"ה 21:08

אם לא הייתי יודע את מה שאני יודע, אז אני לא יודע כלום על אותו "אני" המדובר, ואם כן - אין לי אלא להניח הסתברות של אדם ממוצע באותה תקופה. ואז צריך לעיין מהי בדיוק אותה "כפייה", והאם זה כפשוטו.

ח' בסיוון תשע"ה 23:06

אני לא אוהב את השאלה הזאת.

 

לא הייתי בהר סיני (ולא נתייחס כרגע למדרשים על נשמות וכו'. באופן פשוט, לא הייתי בהר סיני) וגם היום אני לא בהר סיני, ואני אדם שנולד לדורות על גבי דורות אחרי הר סיני, כשהר סיני מוטבע בתוכי כבר אלפי שנים - ולכן השאלה לא רלוונטית כל כך. וגם לא מתאימה, לעניות דעתי.

ו' בסיוון תשע"ה 20:24


ז' בסיוון תשע"ה 00:13

ותשובתי: אני רוצה להיות אדם שהיה אומר כן.

 

ז' בסיוון תשע"ה 00:53

שאין נאה ממי שלא ראה את האש והלפידים, והוא בחר בתורה.

אז ממקום שאנו נמצאים בו עכשיו אנו אכן מקבלים את התורה?

זה האתגר האמתי והוא מונח לפתחנו בכל יום. יש הרבה מה ללמוד, אז קדימה...

ז' בסיוון תשע"ה 00:54
ה סוג של בחירה חופשית.. אני לא ירחיב.... ואישית אני לא הייתי לוקח אותה.
ז' בסיוון תשע"ה 14:10
אנחנו חוגגים את מתן התורה לא קבלתה.
השאלה מבוססת על הנחת יסוד לא מדוייקת.
חטא העגל ככלה המזנה תחת חופתה. ה', נתן את התורה, אך עדיין לא קבלנו אותה. משה קיבל מסיני, אבל אחכ התבצעה רק מסירה של התורה.
אז נניח שאתם משה רבינו, הייתם מקבלים?
ונגיד שהשאלה שלך כן נכונה,
לקבל את התורה או לא לא תלויה בבחירה של האדם. אם לא יקבלו את התורה שמים וארץ יחזרו לתוהו. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. הבחירה של האדם זה האם לעשות את רצון ה או לא. לא האם להיות שייך לרצןן ה בכח.
ז' בסיוון תשע"ה 23:19

מדובר על ה"נעשה ונשמע" או "כל אשר דיבר ה' נעשה", שבנ"י אמרו בבחירתם ולא בגלל שה' כפה עליהם.

ח' בסיוון תשע"ה 09:18
מיד לאחר מכן נלקחו הכתרים כלעומת שבאו.
ח' בסיוון תשע"ה 10:53

בוודאי שהירידה היתה דרמטית. בכל אופן נתינת התורה וקבלתה הם שלובי זרוע לאורך כל הדרך.  המשימה שלנו היא לקבל את התורה בכל יום תמיד, כמו שמתחדשים מעשי בראשית בכל יום. ברוך נותן התורה.

ט' בסיוון תשע"ה 14:38

קבלת התורה הייתה אולי במדרגה כזאת או אחרת במעמד הר סיני.. אבל אנחנו לא מציינים את זה בחג שבועות.

 

קבלת התורה הייתה איפא אחרי גלות מדי ופרס.. "הדור (חזרו) קבלוה (קבלו אותה) בימי אחשוורוש." 

וגם אז, עדין, הגמרא אומרת שהסיבה שלא אומרים הלל בפורים זה כי נשארו בגלות.
זאת הסיבה לדעתי

שעדין לא קבלו את התורה בשלמות. 

 

ט' בסיוון תשע"ה 18:58

וזה דרש באמת מאתגר. פשוטם של דברים הוא שקבלנו את התורה במדבר קדמות על הר סיני. בני ישראל קבלוה בבחירתם, אבל העגל הוא בגלל יצרם הרע. עיין בשיר של יום חמישי. אנו אומרים אותו גם בראש השנה. חז"ל דורשים על הפסוק שם: "לא יהיה בך א-ל זר"- איזהו א-ל זר בליבו של האדם? הוי אומר זה יצר הרע.

אמרו לי פעם, בהקשר לסוגיה אחרת, שאני רואה ע"ז בכל פינה. ובכן, גם בהר סיני, הע"ז חיכתה מעבר לפינה - בגלל יצר הרע. לא בגלל סיבה אחרת.

ט' בסיוון תשע"ה 19:02

ראה משהו מעניין:

 

הגישה הנפוצה בספרות חז"ל משבחת את ישראל על הכרזתם "נעשה ונשמע": "דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע."[1]

הגישה לפיה אמירת "נעשה ונשמע" מלמדת על הסכמה מוחלטת וללא תנאים של ישראל לקבל את התורה, עומדת בסתירה למאמר אחר של חז"ל"מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית (כלומר, הכריח אותם), ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם." בעלי התוספות מיישבים את הסתירה, וקובעים כי לאחר שהם אמרו "נעשה ונשמע", היה צורך בכפייה נוספת, מחשש שיתחרטו מאימת מעמד הר סיני.[דרוש מקור]

הסבר נוסף לסתירה זו מופיע במדרש, ולפיו אמירת "נעשה ונשמע" הייתה רק על התורה שבכתב, ואילו את התורה שבעל פה היה צורך לכפות עליהם:

 

ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה, ענו כולם ואמרו 'נעשה ונשמע', מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט. אלא אמר להן: על התורה שבעל פה (הייתה כפייה), שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה.

 

 

– מדרש תנחומא על פרשת נח, סימן ג 

ט' בסיוון תשע"ה 21:12

כשיש לנו הזדמנות להתקדם ולהתעלות, אנו רוצים להתמסר למטרה הנעלה, אך ההתמסרות גם מפחידה אותנו בגלל המחויבות הגדולה. כשעומדים לפני ה' אחת כמה וכמה. 

מאחר שהחליטו לבחור בתורה אסור להם לסגת בעת משבר, ולכן יש צורך לעגן אותם בכפייה.   

ט' בסיוון תשע"ה 21:14

שנטל מהם את הבחירה.

ט' בסיוון תשע"ה 23:43

להצמדת היראה והאהבה יחדיו, על דרך הכתוב: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". היראה והאהבה אמורים להשלים אחד את השני. באהבה יש גם משהו מיירא, שטעויות שנראות בתחילה פעוטות עשויות להפריד בין האוהב לאהוב.

או שאפשר להמשיך את הרעיון שהבאת ולומר, אם יורשה לי, שהכרת האמת נעשית בבחירה ומאהבה. אך יש בה משהו שכופה את עצמו על האדם, והוא לא יכול להשתחרר ממנה. 

אם נזכה לבוא בשערי האמת נרגיש שאם מקבלים אתם מוטב, ואם לאו כאן תהא קבורתכם. נטייה מהאמת היא כמוות למי שהיא באמת חשובה לו.

אם כך הוא בהכרת האמת, בנוכחות במעמד הר סיני על אחת כמה וכמה.

י' בסיוון תשע"ה 15:41
הוא לא בחירה של האדם.

ממילא גם יצר טוב זה לא בחירה של האדם. האדם הוא בובה של שני יצרים אלו.

התחדש לי פשט בדרש.

קבלת התורה לא הייתה ולא תהיה שלמה..

יצר הרע כמו שאתה אומר עוד לא עזב אותנו. וכשנקבל את התורה הוא יעזוב אותנו רראיה שכשקבלו פסקה זוהמת הנחש.
וחזרה כשחטאו.

קבלת התורה בשלמותה לא קרתה.

משה קבל, ממנו זה רק נמסר.
י"א בסיוון תשע"ה 00:01

והאדם הוא תמיד בוחר, ולכן הוא נושא באחריות. בכל החגים מן התורה אנו אומרים בתפילה שהם "זכר ליציאת מצרים", גם בראש השנה וביום הכיפורים. הקשר שלהם לארועים שקרו ביציאת מצרים הוא חטא העגל. ביום הכיפורים התבשרו שנמחל להם וניתנו לוחות שניים. היה חטא אבל גם תשובה וסליחה וכפרה. 

אמנם אין דור שאין בו היפרעות מחטא העגל, בגלל שאנו עדיין מתגעגעים לעגלים וכל דור והעגל שלו. יצר הרע עדיין משתולל והשלמות מי ימצאנה, אבל התורה ניתנה והיא כתבלין ליצר. הבחירה של האדם לעולם איננה נשללת, לכן אין נתינה של תורה ללא קבלתה.   

י"א בסיוון תשע"ה 08:17
ניסוח מעולה!

י"א בסיוון תשע"ה 12:50


ח' בסיוון תשע"ה 08:34
עבר עריכה על ידי shindov בתאריך ח' בסיון תשע"ה 09:49

התורה לא ניתנה ליחידים אלא לעם. ולכן לא ניתנה לאבות אלא לעם ישראל. הבחירה החופשית היא רק במצב הנתון. לאחר שניתנה תורה. מקור השאלה נובע מחוסר הבנה קיצוני. למקומה של התורה בעולם ובאדם. חוץ מזה כולם היו שם כולל כולם. גם אלה שנזכרים לשאול פתאום שאלות. אתה כן יכול לשאול מישהו, האם היה מוכן להיוולד גוי. אז אני מאלה שמברכים כל בוקר שלא עשני גוי. סליחה.

ח' בסיוון תשע"ה 17:14


ח' בסיוון תשע"ה 22:53

אני מרגישה שזה קשה מדי...

ואפשר חיים טובים גם בלי התורה.. 

זה מוזר לכתוב את זה. אבל כן זו האמת..

ח' בסיוון תשע"ה 23:34

"היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה. ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד שיש בידו מה שהוא חפץ כל אחד לפי שטותו ותאוותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו." (שיחות הר"ן ו')

ט' בסיוון תשע"ה 00:42

דור הולך ודור בא וסדנא דארעא חד הוא. כל אחד מאיתנו אם היה בהר סיני היה מקבל את התורה.

השאלה מה הוא היה עושה מול העגל: האם היה נמנה בין החוגגים, בין המחרישים או בין בני לוי?

גם השאלה הזו ניתנת לבחינה מה כל אחד מאיתנו מרגיש כשהוא רואה חילולי שבת ושאר מרעין בישין מול עיניו. 

ט' בסיוון תשע"ה 22:42

ה"כפה עלינו הר כגיגית"זה מעניין 
זה נאמר בסיני

הבעיה שלנו מתחילה כשלומדים טיפה ומגלים שאמרנו עוד לפני זה נעשה ונשמע
וגם שכבר לפני זה קיבלנו עלינו מספר מצוות במרה
אז מה הטעם לכפייה בחרנו בעצמנו
התוס' מביא פירוש מעניין שבת פח. למעלה(נראלי)
אבל לא מתיישב עד הסוף גם המהרש"א והמהר"ל...
אני מחפש פירושים מענינים נוספים 
וסליחה על הניצלוש

י' בסיוון תשע"ה 22:04


אולי יעניין אותך