במיוחד שאין אחים נוספים שישנים איתו בחדר.. אבל יש הרבה שיחלקו עלי..בכל מקרה תעשי לו חדר צבעוני תשחקי איתו במשך היום בחדר תעשו בחדר דברים שהוא אוהב כדי שהתחבר לחדר ולאט לאט עם הרבה סבלנות את תצליחי .

בס"ד

 

אם כן זה לא נורא, כי בינתיים הוא יתרגל להתעורר במיטה שלו,
ולאט לאט יתרגל גם להירדם בה..בע"ה.

בהצלחה!!

ניסינו גם את זה

הוא יודע שאחרי שיצרח בסוף תקחי למיטה שלך
אבל אם לא תתיאשי ותשבי איתו בחדר שלו עד שירדם
(ומן הסתם בלילות הראשונים זה ייקח המון המון זמן(.
בסוף הוא יתרגל וילך לישון בשמחה
הרבה סבלנות

אבל אתמול ישבתי לידו איזה שעה והוא פשוט צרח בהיסטריה!

 

זה ממש לא הגישה שלי... להניח לו לצרוח... ולא הצלחתי להרגיע אותו בשום דרך

 

עד שוויתרתי לו!

בס"ד

 

 

תחכי עוד קצת, במיוחד אם את רק בהתחלה של ההריון,

לפעמים בחודשיים שלושה הצרכים של התינוק משתנים, והוא בשל יותר לישון לבד...

וגם אם זו טעות לוותר לו, לעניות דעתי עדיף טעות כזאת מאשר טעות של לתת לו לבכות,

כאשר הוא זקוק לקרבה שלך עוד קצת.

 

וגם..

תתפללי על זה. באמת.

זה חשוב, וכל דבר שקשור לילדים התפילות עוזרות באופן מדהים ב"ה.

וזה מבחינתי נהיה סיוטטטטטט!!!! באמת...

 

(אין לי מקום בחדר ללול, לכן כל עוד הוא ישן בעריסה זה היה סבבה...)

 

ו... חמודה את לגבי התפילות!

אבל זה ממש ככה...

אחרי שאת שלמה עם ההחלטה להעביר אותו חדר את צריכה להיות עקבית..

כלומר, לא משנה מה, האופציה לישון במיטה שלך כבר לא קיימת! להערכתי כשהוא יקלוט שאין סיכוי הוא יפסיק גם לבכות. ואני לא נבהלת מיומיים/שלושה קשים שבהם הוא גם יבכה הרבה...

והמלצה שלי להבא.. להעביר לחדר אחר הרבה קודם.. ככל שהם יותר קטנים המעבר חלק יותר..

בהצלחה רבה!!!

זה באמת מעבר מאוד חד מלישון איתך במיטה ללישון לבד בחדר.

במיוחד אם הוא ילד ראשון, והוא לגמרי לבד בחדר.

אנחנו עם הגדולה פשוט עברנו לישון איתה שבועיים בערך לפני הלידה של השניה (היא היתה בת שנה ו4 חודשים). אחרי הלידה בעלי עוד ישן איתה כמה זמן וככה היא התרגלה.

על המזרן, על הרצפה, אך התעקשתי שהוא לא יצא מהמיטה. ב"ה התרגל. 

יש לציין כי הוא גדול יותר - בן שנה וחמישה חודשים, וגם - החדר החדש אינו שלו בלבד, אלא משותף לו ולאחיו הגדולים. כך שאולי זה אחרת... 

הייתי שמה מזרון ומלטפת אותו מבעד לסורגים כשהיה מתעורר בצרחות עד שהתרגל שזה לא נורא לישון במיטה.

עם הזמן הצורך פחת והוא למד לישון עם טקס שינה ובקבוק.

גם כיום בגיל 3 וחצי יש לו לעיתים רחוקות צורך לבוא אלינו אני לוקחת אותו ביד וישנה לידו על מזרון.

פעם אחת הרשיתי לו בחוסר מודע לישון איתנו במיטה ומאז הוא הרבה יותר עומד על זה שהוא רוצה לישון איתנו. ביום אני מסבירה לו (לא בלילה כשהוא חצי ישן...) שכל אחד ישן במיטה שלו ואם הוא יבוא בלילה אלינו אז נחזיר אותו למיטה ונישאר לידו ואז בלילה הוא מקבל את זה.

ב"ה בד"כ הוא לא מתעורר בלילה.

לגבי העברה הדרגתית....

 

בכל אופן, כרגע החלטנו להעביר אותו למיטת מעבר.

שמנו לב שבמיטות רגילות אין לו בעיה לישון לבד כל הלילה,

כנראה הוא נלחץ מהסורגים אחרי שהתרגל למרחבי המיטה הזוגית

 

זהו, נישן לידו כמה ימים ונקווה שזה יעבור חלק יותר...

 

תודה!