אם לא אכפת לך לעשות הרבה שנים הייתי ממליץ לך ללכת למסלול של תיכנות או משהו כזה..אתה חוזר יומיות.. ואחרי זה זה נהפך למקור פרנסה... וגם זה תרומה משמעותית..
אם אתה רוצה לעשות משהו קצר הייתי ממליץ לך להתגייס להסדר קרבי..
בהצלחה אחי!
ד"א
אני גם כמעט התארסתי ועשיתי בירור בכל הנושא של הצבא לנשואים..
אז אם ישך שאלות בכיף
במקרה של פותח השרשור, הוא יוכל ישר להתחיל את הארבע שנים של ההסדר מיד עם מועד החיול הבא, מכיוון שהוא כבר עשה שנה של מכינה שתחשב לו כמי שעשה כבר שנה אחת של שיעור א'.
(הקטע שהישיבות הסדר מחייבות לעשות שנה של ישיבה גבוהה לפני החיול, זו סתם מריחה של התלמידים, כי אפשר לחייל את התלמידים כבר בתחילת שיעור א'.)
למה אתה חושב שראשי תיבות שח"ר זה שילוב חרדים??
אני מסכים שזאת בעיה אבל לא בעיה של הדת"ל.
דתיים נכנסים לשח"ר בשני מקומות מרכזיים, או בתפקידים לא טכנולוגיים שמצריכים אידאולוגיה כי הם לא מכשירים לאזרחות או לתפקידים טכנולוגיים גבוהים שאין מספיק חרדים שיתקבלו אליהם.
תפסיק להתבכיין..
והדבר השני שהזכרת הוא בעיה בציבור שלנו. יכולים לחנך בישיבות לאידיאלים וערכים למען הכלל, אבל לפעמים זה נשאר שם. כמה שאנחנו יודעים להיות אידיאליסטים ראינו בהמון מקרים, אבל החכמה האמיתית זה להיות כאלה גם בשגרה.
יש מבחנים טכניים והם לא עוברים אותם.
הבעיה בציבור שלנו (ואתה מייצג נפלא שלה) היא שהמחנכים הם אנשים שנשארו בתוך מסגרות כמו ישיבה, רבנות וכו' שבטוחים שזאת עבודת ה' האמיתית, הם לא עבדו בעבודה של "חול" והרגישו את האתגרים שיש לסתם בעל בית פשוט, הם לא יודעים להכין אותך למשהו אחר מהמסלול שהם עברו, כמעט ואין הכנה לחיים האמיתיים.
כמעט אף אחד לא מרגיש את הרבנות ביום יום, אתם לא מצילים לנו את הנפש בימי עיון עם המרצים שמספרים סיפורים במקום ללמד תורה שגוררים אותנו אליהם שלא יהיה לא נעים שהבאתם מישהו ואף אחד לא בא. ורוב הלימוד והדיוני עומק עם עמ"י על כל הגוונים שלו נעשה ע"י חיילים רגילים שמייצגים את הקב"ה בצבא.
הרבנות צריכה לאפשר לחייל דתי לשרת בצבא בכשרות, בתפילות וכו'.
ומה שאמרת רק מחזק את הטענה שלי על הכח אדם
ואתה בתור אחד שהיה בשלישות אמור לדעת מספיק טוב, שרוב החיילים בצה"ל כיום, בסדיר וקבע, אינם נצרכים וסתם מבזבזים את זמנם, או שהם מקבלים משכורת על תפקיד מונפץ ושטותי כזה או אחר.
פעם גיוס חובה היה דבר שנצרך בזמנו, אבל כיום עבר זמנו ויעילותו ולכן, צריך לפנות את מקומו לצבא מקצועי, מוקטן ויעיל.
הצבא משווע לכח אדם. נכון שיש תפקידים מיותרים, אבל בשביל זה יש תהליכי התיעלות, ולא בהכרח כמותית.
חוץ מזה תמיד יש שירות לאומי.
המדינה לא צריכה תרומות ולא צריכה שנתנדב כמו פראיירים, אלא לחשוב לכם, להתייעל, להפסיק את השחיתות ולהתחיל להתנהל נכון. אני תורם למדינה הזאת מספיק במיסים והעמלות האבסודיות שאני ועוד רבים אחרים משלמים לה.
לשלם מיסים זו תרומה ענקית בפני עצמה וזה חשוב מאוד, אבל כחלק מעם ישראל, כל יהודי צריך להתנדב למערכת כלשהי מדינית, בין אם זה צבא ובין אם זה שירות לאומי.
עצם ההתגייסות למערכת ממלכתית מראה איזה מקום מדינת ישראל תופסת אצלך. שאתה מקריב מעצמך שנה עד שלוש ויותר למען המדינה, לתרום לה, לבנות אותה בדם ביזע ובדמעות. זה לא חכמה גדולה לשבת בבית ממוזג או במשרד ולתרום מסים בעקיפין. זה חשוב אבל לא מספיק.
**שים לב שיש יוצאים מן הכלל שהמערכת פשוט לא מתאימה להם מסיבות שונות
תפעיל את השכל, תפקח את העיניים, תחקור את העניין ותסתכל מעבר לשטיפת מוח "האידיאליסטית" שעושים במדינה הזאת (ובמיוחד בציבור הדתי לאומי), ואז אתה תראה את האמת שמנסים כ"כ להסתיר.
ויש עוד הרבה דרכים לתרום למדינה, והן יותר יעילות מאשר "לבזבז דם ויזע" וזמן יקר בצבא ובשירות לאומי, על אידיאלים עיוורים. (אני מדבר על אלו שלא מתאימים לצבא או שיכולים להועיל יותר באזרחות, ואלו הרבה יותר אנשים משאתה חושב).
אבל אני יכול להגיד שמצבה של הרבנות הצבאית לא משהו בכלל,
בין אם אלו מש"קי מו"ר(מש"קי דת בשפה הצה"לית) ובין אם אלו משכ"שים(משגיחי כשרות) הרבה מהם
בכלל לא שומרי ת"ומ, לא מעט רבנים צהל"יים הם לא יותר מאברכים שעברו קורס הכשרה(לא חובה תעודת רבנות),
ובכלל, הכוח האנושי איננו בדיוק תורני... עכשי תסמכו על אנשים שלא שומרים שבת להקפיד על בישול בשבת,
יש להם המון רצון טוב, והם מוכנים לעשות הרבה כדי לכבד חבר'ה דתיים באמת, אבל רצון זה לא מספיק, צריך גם ידע ויראת
שמיים - הרבה יראת שמיים, שגוברת על יראת בשר ודם, במיוחד כשמשגיח כשרות צריך ללכת ראש בראש עם המפקד שלו,
שיכול פשוטו כמשמעו למרר את חייו. מש"קי דת בד"כ בייניש"ים ככה שהמצב יותר טוב, אבל גם הם לא תמיד וחלק מהם
פשוט לא מגיע בראש של להשקיע(מניסיון - שני מש"קי דת שהיו אצלנו בבסיס ישנו יותר שעות ביום מאשר דב בשנת חורף...)
הרבנות צריכה אנשים רציניים, כאלו עם עודף יראת שמיים ורצון לתקן עולם במלכות ש-ד-י, כמשמעו, במקום שבאמת צריך
אותם. אני אומר לחבר'ה לא קרביים אצלנו שהמשימה האמיתית היא בכשרות, חלקם מקבל, חלקם לא.
אבל צריך לזכור שהמצב לא פשוט... אני מכיר אישית גם חבר'ה שהסביבה במטבח הצה"לי(ניחשת נכון, לא מזכיר ישיבה) הוציאה להם את האמונה והיראת שמיים, עד כדי כך שהם שאלו את עצמם אם יש להם בכלל טעם לחזור לישיבה(ייאוש עצמי)
בקיצור, המצב מצריך אנשים רציניים בעלי כוח רצון ואכפתיות למצוות ה', גם במחיר של תפקידים לא זוהרים.
אגב- משגיח כשרות עושה שבוע שבוע, תנאים שנחשבים טובים למדי, הבעיה המרכזית היא השבתות(שבת כן, שבת לא).
ב. לגבי רכזי מו"ר מתן צודק. לגבי מכ"שים לא. אחד התנאים להתקבל להיות מכש זה קב"א ברצפה כי אתה לא רוצה ביניש שיתחיל להתפלפל בזמן שדרוזי שם שניצל על הפלטה ואולי יש בזה בישול עכום וחילול שבת תוך כדי. מחפשים אנשים שכל מה שהם יודעים זה פקודות ושבגלל שהם עם קב"א נמוך הסיכוי ש"אין להם אלהים" די גבוה והם ילחמו בכולם כי מבחינתם זה אסור. מצד שני הרבה פעמים היראת שמים בהתאם וזה משהו שצריך לשפר והרבנות פועלת בזה קשה מאוד (אני יודע כי אני בתחום הזה מתוך המערכת)
בעלי עושה עכשיו יומיות בתודעה יהודית, הוא ממש מבסוט מהתפקיד, מרגיש שהוא עושה עבודה משמעותית, מאוד מפרגנים לו שם, יש אוירה ממש משפחתית, ויחד עם זה הוא חוזר כל יום יחסית ממש מוקדם ועובד במקום נגיש.
לא הצלחתי להבין מה אתה מחפש, אבל אם אתה בכיוון של זה דבר איתו, זה חבר מביא חבר. ממש בנס הוא שמע על זה.
הניק שלו זה "יבחוש חרצוליים"
המון הצלחה!
אני חדש בפורום והשיחות האישיות לא עובדות לי..
המספר פלאפון שלי- 0504433105 אשמח שתשלחי אליי את המספר שלו. תודה!!
אני באמת לא מבין למה אנשים חושבים רק על עצמם ומתגייסים לבינה בירוק ועוד פרוייקטים שנועדו בכלל לחרדים ולא לדתיים לאומיים שהחליטו לקצר שירות!
איפה האידיאלים של כלל ישראל?! מי יכניס רוחניות בעם אם לא אתם?!
את התפקידים האלה יכולים לעשות גם אחרים. להיות כח אדם איכותי ברבנות זה רק אנחנו!!
תתעוררו!!!
כדי להכניס רוחניות בעם לא צריך להיות ברבנות.
אחד מחבריי בשירות חובה סיפר לי שלפני שנה(שנה לפני שהוא סיפר לי את זה) בא אליו אחד המ"ע אחרי פסח ואמר לו שבגללו השנה הוא לא אכל חמץ בפסח!!! אתה חושב שרב צבאי יכול להגיע להישג כזה? לי ברור שלא רק מהסיבה שהרב מגיע כ'רב' והחייל הפשוט מגיע כחייל פשוט שמאיר פנים לכולם ומראה שאפשר להיות גם דתי (ובמקרה זה חרדי) גם נחמד וחברותי וגם עובד מעולה (במקרה זה, זה לא היה המציאות ,אבל נו...)
וחוץ מזה, תסכים איתי שמכ"ש עם כל חשיבות תפקידו לא מכניס רוחניות בחיילים.
אני יכול גם לספר לך שברור לי שאני עשיתי הרבה מאוד קידוש ה' בשירות חובה ככרסם CNC שלא הייתי מגיע אליו דרך הרבנות וד"ל.
אגב כל זה בלי לזלזל ברבנות הצבאית. היום אני משרת במילואים ברבנות(בזו"ק) וכבר שנה שוקל אם מתאים לי לצאת לקורס רבנים צבאיים. במידה וארצה, אשמח להתייעץ אתך
רב צבאי זה דבר אחד, מכ"ש זה דבר אחר וזו"ק נקווה לא להשתמש בכם.
יש רכז מו"ר שהוא הכי רלוונטי שיכול להיות. הבעיה היא כח האדם שמגיע לשם. זה משהו שצריך לעבוד עליו חזק מאוד וזה מתפקידי בין השאר. אני כבר הצלחתי לשכנע חברה איכותיים מאוד להצטרף ורואים את ההשפעה שלהם איפה שהם נמצאים
כל אחד חושב שהוא צריך לקבל את כל הכוח אדם הכי טוב כי הוא הכי חשוב.
אני מגדיר את עצמי כ'חברה איכותיים' אך למרות זאת לא נראה לי שאני מתאים לתפקיד רכז מו"ר(לפי איך שאני מדמיין אותו-יתכן שאני סתם מדמיין), אך כחלק מההתנהלות הכללית שלי בחייל מהשורה אני עושה את תפקיד רכז מו"ר גם בלי להיות כזה.
יוצא שעיקר דברי מוסב על האמירה ש'כל הדתיים צריכים להיות ברבנות'. ולא היא! כל את ימצא את המקום שממנו הוא יכול לתת מעצמו הכי הרבה, ובמקביל שלא ישכח שהוא גם קצת שגריר של התורה.
אני זוכר שבקורס ח"ק סב"מ פגשתי מכר שממש רצה להיות בתודעה יהודית, כי הוא התעסק בזה הרבה שנים וברור שהוא יכול להרים הרבה דברים בעניין, אבל אני,(???) אני ביישן מדי לזה. (וגם אחרי שירות חובה, אז אין מה לשכנע אותי)
אם תשאל, אם כן מה לי ולרב צבאי? התשובה היא: זה בדיוק חלק מההתלבטות.
גם אם הוא יצליח במודיעין יכול להיות שהוא לא ימצה את הפוטנציאל. זה כמו לשים מנוע של פרארי על חיפושית
אם אתה רוצה לתרום לצבא - אז אל תדבר על ת"ש וסבבה. ולא רוצה להאריך בנאום....