אם היתה לכם אפשרות להציע למנהל/ת של הילדים שלכם או למנהל/ת של בית הספר בו למדתם הצעת ייעול או טיפ לשיפור בית הספר (דברים שבתחומי אחריותו/ה) מה הייתם מציעים לו?
בהקשר הניהולי, לא בהקשר של תכנים. (תוכניות לימוד למשל)
תודה רבה!
הבן של המנהל או המחנך יכול להפריע בלי לחטוף - וזה לא באמת קל להתנהג אל כולם שווה.
ואח''כ אתה גם אם פחות יכולת לטפל בבעיות יותר קלות של שאר הכיתה - בקיצור זה עלול להרוס משמעת ברמות מטורפות
לשקף את ההתנהגות באמצעות ציון?
ועל סמך הנתונים שצבר.
לתת ציון על סמך התנהגות זה פתח לא טוב לאיפה ואיפה ולציון לא הוגן.
במקרים חריגים של צורת התנהגות, כמובן שיש צורך להתנהל אחרת כמו כל דבר שהוא יוצא מין הכלל.
אם לא התנהגתי יפה בשמינית אני צריך להסחב אח"כ עם בגרות גרועה לאוניברסיטה?
לפחות לא מספיק כדי לשפר את ההתנהגות,
ואחר כך כשהם צריכים ללכת ללימודים אקדמאים וכבר כן אכפת להם כבר אין להם מה לעשות עם העניין ואיך לשפר
וחוץ מזה זה כר נרחב למורים להתנקמויות אישיות (דיברת קצת בשיעור\עשית משהו שלא מוצא חן בעיני המורה\הברזת מהשיעור לצורך מסויים= המורה מוריד מהמגן).
לא תמיד זה במודע, אבל העדפה אישית לתלמיד משפיעה ומורידה ממש מההגינות בנושא.
ואין אפשרות לגרום לכך שלא תיכנס פה העדפה אישית, כי המורה תופס התנהגות מסויימת כמפריעה או לא לפי אהדתו או סלידתו מהתלמיד.
אצלנו בהחלט הורידו בגלל התנהגות וזה יצר מצבים לא הוגנים (הבדלים בציונים בין בנות אהובות על המורות לעומת בנות שלא אהובות עליהן)
על מורה שחושש שיתן יחס מפלה מבלי משים בבדיקת מחברות הבחינה, שיבדוק שאלה שאלה מבלי הסתכל בשמו של התלמיד (כך תופתעו שתלמידים טובים ומצויינים לא תמיד מקבלים את הציונים הגבוהים). בנתינת הציון, שיתן פרמטר שקוף שיאפשר לתלמיד להתווכח על הציון (למשל ממוצע הציונים + 4 נקודות לפחות), ותלמיד שמשקיע יקבל יותר תוספת. היה לי תלמיד שציונו היה נכשל והגשתי אותו לבגרות בציון 90 כי הוא השקיע יותר מכולם.
זה במצב סטנדרטי ונורמטיבי. אבל.. תלמיד שנעדר פעמים רבות משיעור ע"ד עצמו או שהוא מתנהג בצורה פרועה להכעיס, אחד כזה ייקבל טיפול בנפרד (כאן רצוי שהמנהל יפעיל את כוח השפעתו יחד עם טרטור ההורים למוסד וטרטור התלמיד לבית).
אני יכול להעיד על עצמי שלא הייתי תלמיד ממוצע - היו מקצועות שהיה לי נורא קשה (בחלק גם קיבלתי קצת עזרה) עד כדי כך שאפילו בהקבצה ב היתי הכי גרוע, במקצועות אחרים לא למדתי חצי מהשיעורים ועדין הייתי מהמצטינים בכיתה
וההורים שלי היו צריכים פעם לגבות את אח שלי שדאג שמורה חצוף יקבל סטירה
אז נכון אלו מקרים נדירים מאוד - אבל הם מסבירים למה הורדת ציון (ופגיע בעתיד הילד) פשוט לא באה בחשבון על התנהגות - פעמים רבות האשמה - אם בכלל ישנה כזו - היא מצד המערכת ולתת לה כלי כזה שעלול לפגוע עוד יותר בעתיד הילד זה לא רטוי ולא מוסרי
ובלי תלות וכפיפות לכל הבלגן המטורלל של משרד החינוך...
ע"י יצירת מפגשים יזומים עם קבוצת תלמידים, כל פעם קבוצה אחרת
(ובתקופתי;) היה את זה ,כך שזה לא רחוק מהמציאות)
אם המורים רוצים לחנך לערכים משפחה וכו' שלא יעשו זאת על חשבון התלמידים.
ולפחות פעם בשבוע לדאוג שכל אחד מהם מקבל מילה טובה אישית ממנו המנהל (או לחלופין - לעמוד בפתח בית הספר בבוקר ולאחל בוקר טוב לתלמידים ולתלמידות שבאים...
ככה שההצעה שלי באה יותר מהצד של המורים בצוות:
תדאג שמי שמנהל את בי"ס לא יהיו ההורים. שלא יהיה מצב שהורים יגרמו לפיטורים של מורה.
קודם כל- הרבה פעמים מדובר על הורים צעקניים שלא משקפים באמת את דעת כלל ההורים.
דבר שני- זה נותן לצוות המורים תחושה מאוד חזקה שיש להם גיבוי- זה יוסיף למוטיבציה שלהם לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר.
צריך להקשיב להורים, לתת תחושה שבאמת אכפת (וזו האמת!) אבל ברור מי מחליט ומה הקריטריונים להחלטה.
ראיתי בתי ספר שלמנהלים היה חשוב למצוא חן בעיני הורים מסוימים והבי"ס הפך לקרקס. יריבויות בין המורים, חנופה, שיקולים זרים.. לא מה שהייתי רוצה בבי"ס שלי.
כשאני חושבת על זה- העיקרון זה לשמור שבי"ס יהיה עצמאי. גם מול משרד החינוך- עד כמה שאפשר.
ולפרגן.
בכיתתי למד בן המנהל. באסיפת הורים המנהל 'פרפר' בין הכיתות וקיבל הורים. במשוב על אסיפת ההורים הודעתי לו שהבן שלו לא אשם שהוא המנהל... לא היה צריך להכביר במילים, שבוע אחרי קבעו המנהל ואשתו פגישת השלמה לאסיפת הורים, ובאסיפת ההורים השניה הם התייצבו לאספה ככל ההורים.
המנהל שעבדתי תחתיו שנים רבות היה חומת המגן של המורים. כשהתלוננו על מורים שלו בדברים של שיקול דעת אפשרי הוא הרגיש כאילו פגעו בבנו יחידו. מורים הרגישו מוגנים ברמה שאיפשרה להם לספר על קשיי התמודדות מבלי לחשוש למעמדם.
מממ בטוחה שיש עוד
יש הרבה מאוד בתי ספר שהם אפורים מבחוץ וזה כזה מדכא לבוא שם בבוקר. ממש הייתי רוצה לבוא לבית ספר צבוע
מג ות לימוד וחוגים שתלמידים מעבירים לחברהם כל אחד בתחום התעניינותו.