י"ז באב תשע"ה 18:56

שלום לכולם,

אני נהנית ומחכימה מפורום יקר זה כבר שנים רבות. הפעם ברצוני להתייעץ לראשונה:

 

1. בני בן 4, ילד חכם, עדין מאוד ורגיש. כשאני שולחת אותו ליטול ידיים או לצחצח שיניים או מבקשת שיברך - בקיצור מטלות שהוא לא מתלהב מהן - הוא אומר "כבר נטלתי..." או שרץ לאמבטיה, חוזר אחרי 2 שניות ואומר שצחצח. בקיצור למד טיפה לשנות מהאמת... אני לא עושה מזה עניין. אבל שמתי לב שזה מתחיל להפוך לדפוס התנהגות. מה אפשר לעשות?

 

2. בתי בת 8, ילדה נבונה וטובה. כבר מספר חודשים שמתי לב שכשהיא קוראת ספרים (והיא קוראת המון), היא כל הזמן מעסיקה את הידיים שלה בגירודים וחיטוטים באף או בעיניים ואז לפה... וחוזר חלילה. כמה שניסיתי להעיר לה על זה - היא מפסיקה וזה עוזר ל5 שניות (זה נראה לא בשליטה). מה אומרת תופעה זו? האם מישהו ניתקל בזה?

תודה גדולה!

י"ז באב תשע"ה 19:51

"שכחת.. עוד לא נטלת. הוא ניטול ביחד" - וליטול בצורה שיהיה לו נחמד (למשל, לספור ביחד). "זה מהר מידי - אי אפשר לצחצח ככה טוב. בוא נצחצח ביחד"..

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

י"ח באב תשע"ה 00:09
וספציפית -
1. בגיל ארבע עוד קשה להבין את מושגי אמת מול שקר ולכן לא מומלץ להעניש או לקרוא לילד שקרן ואפילו לא להגיד לו שהוא משקר, אלא פשוט לתקן אותו.
להגיד "לא חמוד, לא בריכת. עכשיו תראה לי איך אתה מברך יפה".
כמובן שבהתנהגויות ספציפיות שהוא לא אוהב אפשר לצ'פר ולעשות טבלה או כל שיטה אחרת ספציפית לעניין. רק לא להתרגש מהמקרים ולהעמיד דברים על דיוקם.

2. בעצמך אמרת שזה לא רצוני ולא בכוונה, אז מה יעזור להעיר? צריך למצוא פיתרון!
אחותי הייתה מושכת לעצמה בשיער מתוך שיעמום עז ההורים שלי קנו לה כובע פרחוני ויפה שמנע ממנה למשוך בשיער. הם גם אמרו לה שהכובע נועד לעזור לה, כי סתם ככה האצבע לא שמה לב לבד..
אפשר להציע משהו אחר להעסיק בו את הידיים - שרשרת, פלסטלינה ועוד..
התולעת ספרים בעצמי, אני מכירה את זה כשנשאבים לתוך סיפור והלב הולם והדופק עולה מההרפתקה אבל הגוף לא זז בעצמו וזה גורר צורך לפרוק את האדרנלין הזה.
כמו כן לפעמים זה סתם מתוך שיעמום, בעיות קשב קלות ועוד. לא להיחלץ.
י"ח באב תשע"ה 11:09
לחבב עליואנונימי
דוגמא אישית ולעשות ביחד רעיון טוב! להשתדל לא להשתמש בלא וצריך -לא ליצור אנטי. אם כן אז להגיד ברוח טובה ויבין שחשוב גם אם את הסיבה האמיתית לזה לא לגמרי מבין. שיראה ויבין שזה מאוד חשוב לך. נמשל צחצוח שיניים שלא יהיו לו חורים ואחכ לא יכאב לו. למנוע. קראתי השבת שצריך לתת לילד סיבה שקשורה אליו כדי שיקום בבוקר בקלות למשל. ב"הצלחה!
י"ח באב תשע"ה 23:04

בס"ד

 

גם אני ככה...

חצי חיוך

י"ט באב תשע"ה 13:51

את עושה את זה כשאת קוראת ספרים? אני לא חושבת שזה תמיד קשור ללחץ כי ביתי עושה את זה גם כשהיא קוראת ספר בפעם השניה ומכירה כבר את הסיפור. הידיים שלה כל הזמן צריכות להיות עסוקות - או שהיא מגרדת בראש (ואין לה כינים) או נוגעת בתוך העין במקום שמתאפרים בעיפרון או באף ואז בפה. היא גם רוצה להפסיק עם זה אבל זה לגמרי לא רצוני.

וואוו, זה משגע אותי! כי האצבעות לא תמיד הכי נקיות והיא נוגעת בעין... ואח"כ בפה... בקיצור, ניסית משהו שאולי קצת עזר? ניסיתי להתעסק במשהו אחר בידיים?

י"ט באב תשע"ה 15:37
אפשראנונימי

לפנות לטיפול הומאופתי. יש להומאופתיה תשובה לזה.

י"ט באב תשע"ה 19:55

ויתכן שזה שהיא צריכה לקום כמה פעמים באמצע הקריאה לשטוף ידיים יגרום לה למעט.

 

י"ט באב תשע"ה 23:31

 

בס"ד

 

בדיוק כמו הבת שלך...

 

הדבר היחיד שאני עושה- שוטפת ידיים לפני שמתחילה לקרוא....

חצי חיוך

(התייאשתי)

כ' באב תשע"ה 13:43

התייעצתי עפ פסיכולוגית שעובדת איתי (לא פגישה טיפולית אלא התייעצות של 5 דקות) והיא שאלה אותי אם יש לנו כללים נוקשים בבית. אם כן, אז יכול להיות שכנגד השאיפה שלי לשליטה בבית, הבת שלי מנסה לאמץ לעצמה שליטה משלה ע"י חוסר שיתוף פעולה, עושה מה שהיא רוצה.

במקרה שלי היא הציעה קצת להרפות את הכללים וגם לתת לה תחומים שבהם היא תשלוט בעצמה, כמו מה נעשה היום אחר הצהריים - שהיא תבחר מה לעשות.

בקיצור, נקודה למחשבה.

כ' באב תשע"ה 23:39

בת הרים,

זה מעניין מאוד מה שאת כותבת. יש אצלנו בבית אווירה של מתח ולחץ שאני מייצרת, לצערי, מסיבות שונות. זה בהחלט נראה לי רגשי. אבל האם עזר לך להרפות? אני ממש משתדלת להרפות כי הבנתי שזה קשור ללחץ.

נקודה,

בת כמה את בערך? אם מותר לי לשאול. כי אם זה באמת קשור ללחץ אז את הדוגמא של אדם מבוגר שבטח לא תחת איזה לחץ - כמו של ילד תחת הורים. 

כ"א באב תשע"ה 18:14

 

בס"ד

 

אצלי זה כנראה בא מהפרעת קשב, אם אני לא מקשקשת\ מציירת \ סורגת וכ',
אז זה מה שקורה כששוקעת בקריאה.

 

 

כ"א באב תשע"ה 23:13


כ"א באב תשע"ה 13:39

אם לשלושה יקרה

קודם כל ביתך הנבונה והטובה היא גם נורמטיבית. זה דבר מאוד נפוץ. לעניות דעתי, זה יכול להיות קשור לצורך בגרייה תחושתית. אם זה לא מפריע (לך ולה) בעוד תחומים, הייתי מציעה לעקוף את זה באמצעות "תחליף", למשל כמו שכתבו מסטיק. זה כאילו נכנסים למצב כזה של ריכוז ו"שוכחים" לא לעשות דברים שפחות מקובלים ויותר נעימים (יש ילדים שמאותה סיבה נוגעים בעצמם במקומות יותר בעייתיים). אני למשל כוססת ציפרניים כשאני קוראת.. וכמו נקודה, גם אני לא הצלחתי להיגמל מזה. לחלופין אני אוכלת כל הזמן.. צורך להעסיק את הפה (יש כאלה שטוענים שזה גם קשור לדברנות). אצלי זה בוודאות משהו תחושתי. אפשר ללמוד להחליף את זה במשהו אחר (מניסיון עם דברים אחרים שהייתי עושה), או להסיח מזה את הדעת לדברים אחרים. להגיד "אל תעשי" - זו דרישה קשה מדי בשבילה.

כ"א באב תשע"ה 18:16

 

בס"ד

 

באמת לפני הדיאטה הייתי אוכלת בלי לשים לב מה וכמה תוך כדי קריאה...

 

כ"א באב תשע"ה 23:14


כ"א באב תשע"ה 22:23

ילדים משקרים . יש כאלו שלא  . אבל יש הרבה שכן . כרגע מתעלמת , ומעמידה אותה על "טעותה ". (יש לי בת). הפתרון שלי פשוט להראות שאמא מתוכחמת יותר - אז חבל על המאמץ...

אולי יעניין אותך